אנדרטת הזיכרון לעמנואל רינגלבלום מוצבת ברחוב זמנהוף לא הרחק מאנדרטת גיבורי הגטו והיא התחנה השנייה במסלול הגבורה.
עמנואל נולד בשנת 1900. היה חבר בפועלי ציון שמאל, איש ציבור ידוע, ייסד את הארכיון המחתרתי בגטו וארשה. החל משנת 1943 הסתתר בין פולנים מחשש שהגרמנים יתפסוהו. במרץ 1944 הוא נתפס והוצא להורג יחד עם המשפחה הפולנית שהוא הסתתר אצלם.
סיפורו של ארכיון גטו ורשה עומד על דמותו של הד"ר עמנואל רינגלבלום, שהיקף עבודתו והנסיבות שפעל בהן הופכים אותו לאחד ההיסטוריונים החשובים בהיסטוריה היהודית. ארכיון גטו ורשה, הידוע כארכיון 'עונג שבת', הוא גדול הארכיונים המחתרתיים היהודיים והוא היווה השראה למפעלי תיעוד נוספים. הארכיון הוקם ביוזמתו של עמנואל רינגלבלום והתנהל בהכוונתו ובפיקוחו. האנשים, שנרתמו למפעל זה, חשו כי הם חיים בזמן חריג וחסר תקדים מבחינה היסטורית, ועליהם לעשות למען הנצחתו לדורות הבאים. שם הארכיון, 'עונג שבת', נובע מכך שפעיליו נהגו להתכנס בימי שבת למפגשים, והוא שימש כשם שהסווה את פעולתם המרכזית.
מסמכי "עונג שבת" הוטמנו בשלושה כדי חלב. אחד המקומות בהם הוסתר החומר נתגלה ב 1946 ומקום נוסף ב 1950. חומרי הארכיון וכתביו הכרונולוגיים של רינגלבלום עצמו, מהווים את מקור הידע המקיף והמעמיק ביותר בנוגע לגורלם של היהודים בשטחי פולין הכבושה ומשמעות האירועים בעת ההיא.
בימי הגירוש ההמוני של יהודי ורשה לטרבלינקה ב-1942 שרד רינגלבלום עם אשתו ובנו אורי. עמנואל הצליח לצאת מן הגטו עם אשתו ובנו בעזרתם של ברברה (בתיה) ואברהם אדולף ברמן שעברו לצד הארי בזכות חברים פולנים. גם בהיותו מחוץ לחומות הגטו ניסה רינגלבלום לשמור על קשר רציף עם היהודים האחרונים בגטו לאחר הגירוש, וכן השתתף בפעולות להסתרת חומר הארכיון במקומות מחבוא שונים.
ב-18 באפריל 1943, ערב חג הפסח, נכנס שוב לגטו. למחרת החל השלב הסופי של הגירוש ופרץ המרד המזוין של יהודי גטו ורשה. רינגלבלום נתפס והועבר למחנה העבודה טרַוְוניקי באזור לובלין. כאשר נודע הדבר לידידיו בוורשה, יצאו שני שליחים מטעם המחתרת, והם הצליחו להוציאו מן המחנה ולהחזירו לוורשה.
עמנואל נולד בשנת 1900. היה חבר בפועלי ציון שמאל, איש ציבור ידוע, ייסד את הארכיון המחתרתי בגטו וארשה. החל משנת 1943 הסתתר בין פולנים מחשש שהגרמנים יתפסוהו. במרץ 1944 הוא נתפס והוצא להורג יחד עם המשפחה הפולנית שהוא הסתתר אצלם.
סיפורו של ארכיון גטו ורשה עומד על דמותו של הד"ר עמנואל רינגלבלום, שהיקף עבודתו והנסיבות שפעל בהן הופכים אותו לאחד ההיסטוריונים החשובים בהיסטוריה היהודית. ארכיון גטו ורשה, הידוע כארכיון 'עונג שבת', הוא גדול הארכיונים המחתרתיים היהודיים והוא היווה השראה למפעלי תיעוד נוספים. הארכיון הוקם ביוזמתו של עמנואל רינגלבלום והתנהל בהכוונתו ובפיקוחו. האנשים, שנרתמו למפעל זה, חשו כי הם חיים בזמן חריג וחסר תקדים מבחינה היסטורית, ועליהם לעשות למען הנצחתו לדורות הבאים. שם הארכיון, 'עונג שבת', נובע מכך שפעיליו נהגו להתכנס בימי שבת למפגשים, והוא שימש כשם שהסווה את פעולתם המרכזית.
מסמכי "עונג שבת" הוטמנו בשלושה כדי חלב. אחד המקומות בהם הוסתר החומר נתגלה ב 1946 ומקום נוסף ב 1950. חומרי הארכיון וכתביו הכרונולוגיים של רינגלבלום עצמו, מהווים את מקור הידע המקיף והמעמיק ביותר בנוגע לגורלם של היהודים בשטחי פולין הכבושה ומשמעות האירועים בעת ההיא.
בימי הגירוש ההמוני של יהודי ורשה לטרבלינקה ב-1942 שרד רינגלבלום עם אשתו ובנו אורי. עמנואל הצליח לצאת מן הגטו עם אשתו ובנו בעזרתם של ברברה (בתיה) ואברהם אדולף ברמן שעברו לצד הארי בזכות חברים פולנים. גם בהיותו מחוץ לחומות הגטו ניסה רינגלבלום לשמור על קשר רציף עם היהודים האחרונים בגטו לאחר הגירוש, וכן השתתף בפעולות להסתרת חומר הארכיון במקומות מחבוא שונים.
ב-18 באפריל 1943, ערב חג הפסח, נכנס שוב לגטו. למחרת החל השלב הסופי של הגירוש ופרץ המרד המזוין של יהודי גטו ורשה. רינגלבלום נתפס והועבר למחנה העבודה טרַוְוניקי באזור לובלין. כאשר נודע הדבר לידידיו בוורשה, יצאו שני שליחים מטעם המחתרת, והם הצליחו להוציאו מן המחנה ולהחזירו לוורשה.
קישורים
בקשתו האחרונה של עמנואל רינגלבלום, מרץ 1, 1944. קובץ PDF
בקשתו האחרונה של עמנואל רינגלבלום, מרץ 1, 1944. קובץ PDF