מרחוב יצחק Izaaka street פונים צפונה ליד פינת בית כנסת יצחק בכיוון ימין לרחוב קופה Kupa street.
רחוב קופה street Kupa נוסד בשנת 1608 עם התרחבות עיר היהודים.
רחוב קופה street Kupa נוסד בשנת 1608 עם התרחבות עיר היהודים.
בית הכנסת יצחק Izaaka synagogue 
רחוב קופה 16 Kupa
בית הכנסת נבנה במחצית הראשונה של המאה ה -17 ע'י ר' יצחק יעקל'ס יעקובוביץ' בנקאי מפרנסי קהילת יהודי קרקוב.
האגדה מספרת כיצד עשה ר' יצחק את הונו:
ר' יצחק היה עני מרוד שחיפש פתרונות כיצד להתפרנס. באחד הלילות הקרים כאשר ישן על התנור החם בביתו חלם חלום, ובחלומו נגלה לו מלאך שאמר לו: "לך לעיר פראג הרחוקה ושם למרגלות הגבעה מתחת למבצר על שפת הנהר תמצא אוצר".
ר' יצחק התעורר משנתו, תמה על החלום והחליט ללכת לפראג הרחוקה. נסע, נסע ונסע עד שהגיע לפראג. הלך אל הנהר הוולטבה ושכב לנוח על גדת הנהר שמתחת למבצר וארמון המלך. עמד שם חייל מחיילי משמר המלך ור' יצחק העייף מנסיעתו סיפר לו על חלומו. צחק עליו החייל ואמר: "אל תאמין לחלומות. גם אני חלמתי חלום ובחלומי נגלה לי מלאך ואמר לי: "סע לקרקוב הרחוקה וחפש יהודי אחד ששמו אייזיק. היכנס לביתו ושם מתחת לתנור ישנו אוצר". שמע ר' יצחק את חלום החייל והבין את פשר חלומו שלו. חזר לביתו בקרקוב, חיפש מתחת לתנור ומצא אוצר. האוצר הזה פתח לו עולם חדש ובחלק ממנו בנה את בית הכנסת כבית כנסת פרטי וקרא לו בשמו.
ב 30.4.1638 קיבל ר' יצחק אישור לבניית בית הכנסת מן המלך ולדיסלב הרביעי והחל לבנות. הבנייה הופסקה לשנתיים בשנים 1639 - 1640בשל מחאתם של הכומר מארצ'ין קלוצ'ינסקי ראש מנזר הקנוקים שליד כנסיית בוג'גו צ'יאלה Bożego Ciala ובישוף קרקוב יקוב זאדז'יק והושלמה רק בשנת 1644, ועל כך מעידות הכתובות בעזרת הנשים. בית הכנסת היה הגדול והמפואר שבבתי הכנסת בקרקוב. בימתו שלא נשתמרה נבנתה לפי דוגמת הבימה בבית הכנסת 'הישן' בקרבת הקיר המזרחי, ניצבה על בסיס גבוה והייתה מחופה בסוכה מסבכת ברזל.
לפני בית הכנסת חצר רחבה ובשנת 1924 הוקם בה בניין עבור הנהלת בית הכנסת. בניין זה שימש גם כבית מחסה לחירשים אילמים.
בכיכר שלפני בית הכנסת התנהל עד 1939 שוק דגים.
חדר עברי Heder Ivri
רחוב קופה 16 Kupa
בשנת 1920, התקבלה בישיבת הועד של תנועת 'המזרחי' ההחלטה להקמת בית ספר שבו ילמדו מקצועות יהדות בעברית כדי לתת מענה לבני 'המזרחי'.
בהחלטה השתתפו נשיא 'המזרחי' בפולין י.ה. פרבשטיין ומזכיר התנועה הכללי ד'ר ש.ב. פלדמן.
נבחרה ועדת ביצוע בראשותו של יהושע דרזנר ותוך שנה בשנת 1921 עמד על כנו בית הספר עממי שנקרא "חדר עברי" ולמנהלו מונה א. פידלר.
ההתחלה הייתה עם 23 תלמידים שלמדו בשלוש כתות א', ב' וג' במשך 5 ימים בשבוע, 10 שעות כל יום בשעות 08:00-18:00. 26 שעות לימוד הוקדשו ללמודי יהדות ו 24 שעות ללימודים כלליים.
בית הספר שכן במשך מספר שנים במבנה שכור בן שתי קומות בצמוד לביה"כ אייזיק שנועד ל'עזרת-נשים' אך לא הושלם. המבנה נשכר ל 10שנים ושימש כבית ספר פרט ל'ימים-הנוראים'בהם שימש את בית-הכנסת. אולם המקום לא התאים לתפקידו בגלל הקרבה לשוק ולבית המטבחיים ולמרות זאת, צמח והתפתח.
עם זאת, המצב היה קשה ובעיקר בגלל מחסור בקרקוב במורים שהיו גם בעלי השכלה כללית רחבה וגם בעלי השכלה ביהדות. כדי לפתור את הבעיה, חיפשה הנהלת בית הסר מורים מחוץ לקרקוב.
תלמידי בית הספר היו ילדים דתיים ועם זאת, רובם לא ידעו יידיש ושפת אמם הייתה פולנית.
בית הספר צמח וגדל, נוספו תלמידים ולמדו בו את כל 7 שנות הלימוד של בית הספר העממי. כשהמחזור הראשון הגיע לכתה השביעית, הוחלט לשמור על המשכיות ולהקים בית ספר תיכון על יסודות ה'חדר העברי' וכך הוקם בית ספר תחכמוני ברחוב מיודובה Miodowa.
בית הכנסת קופה Kupa synagogueבפינת קצהו הצפוני של רחוב קופה Kupa / רחוב יונתן וורשוור 8 Jonatan Warszaueraרחוב יונתן וורשוור Jonatan Warszauera נקרא על שמו של הרופא אשר טיפל ביהודים עניים והקים את בית החולים הסמוך לבית הכנסת ברחוב זה. היה יו'ר הקהילה היהודית בקרקוב בשלהי המאה ה 19 וחבר מועצת העיר . ייסד את 'אגודת אחים' לקירוב לבבות בין יהודים לפולנים, לוחם אמיץ לזכויות האזרחיות של בני עדתו בזירת מועצת העיר. על רקע זה היו לו התנגשויות רבות עם ראש העיר קרקוב באותה העת, הד'ר יורדאן Dr. Jordan .
בית כנסת 'קופה' נבנה בשנות הארבעים של המאה ה – 17 ע'י הקהילה היהודית בקרקוב. הוצאות בנייתו כוסו מ'קופת הקהל' ולכן נקרא 'קופה'. ישנה תעודה משנת 1643 המשמשת קבלה על סך 400 זהובים שנתרמו ע'י צורפי הזהב היהודים לבניית בית הכנסת. על טבלה משנת 1647 שנשתמרה עד היום, רשומה תרומתם של 'חבורת הכוהנים והלוויים' לבניית בית הכנסת.
בצדו המזרחי בפינת רחוב יקובה, גבל בית הכנסת בבית מטבחיים ובצדו המערבי גבל בבתי עץ קטנים אשר הפרידו בינו לבין טירת משפחת יורדאן הסמוכה ל'כיכר החדשה' Nowo Plac. בתי עץ אלה היו כנראה מסונפים לבית החולים היהודי לעניים שפעל במקום עד למאה ה 19 , ומשום כך נקרא בית הכנסת גם שפיטלנה Szpitalana כלומר, בית הכנסת של בית החולים.
קירו הצפוני היה צמוד לחומת העיר וכולו היה חבוי מאחורי חומה. הבימה וארון הקודש נבנו בתבנית של בתי הכנסת האחרים בקרקוב.
בתקופה של בין שתי מלחמות עולם, החזן בבית הכנסת היה אליעזר גולדברג הלא הוא לייזרקה, אוטודידקט ויותר שהלחין תפילות בעצמו. הוא הלחין את התפילות והזמירות למקהלה שליוותה אותו והוא היה המנצח על המקהלה.חלק מחזני המקהלה היו מקצועיים וביניהם החזן ברוך שפרבר שהחליף את לייזרקה כמנצח ואחר כחזן עם פטירתו של לייזרקה. שפרבר היה החזן הראשי ב'קופה' עד פרוץ המלחמה ב 1939.
בתקופת השואה ניזוק בית הכנסת מאוד ונשדד והבימה ועמוד החזן נהרסו כליל. בשנים הראשונות שלאחר המלחמה, המשיכו להתקיים בבית הכנסת תפילות אך הוא מילא גם תפקידים נוספים כמו: מאפיית מצות בשנים 1946-47, משחטת עופות ובחלקו האחורי התגוררו פליטים יהודים מברית המועצות.
בשנים 1965 – 1991, הבניין הושכר לקואופרטיב של יצרני האוכפים.
לאחרונה שופץ הבניין וניתן לבקר בו.
פתוח כל יום בשעות 9-18.
כניסה חופשית.
בין שתי מלחמות עולם עד ראשית שנות השלושים כיהן כחזן בית הכנסת יצחק בנימין דים, שהיה בעל קול טנור לירי. בחגים ליוותה אותו מקהלה גדולה שביצעה קטעי זמרה מיצירותיהם של המלחינים היהודים הנודעים כמו זלצר, לבנדובסקי והמלחין הקרקובאי אליעזר גולדברג הלא הוא לייזרקה.
בתקופת השואה היה גורלו של בית הכנסת כגורלם של בתי הכנסת היהודים בקרקוב. לאחר המלחמה עד אמצע שנות החמישים, התגוררו בו פליטים יהודים שהגיעו מברית המועצות ולאחר מכן בשנים שבין אמצע שנות החמישים לשנות השבעים, שימש הבניין את התאחדות הציירים והפסלים.
בשנת 1983 הוחל בשיפוץ בית הכנסת ע'י החברה לשימור עתיקות והיום הוא משמש כמוזיאון לחיי היהודים בקרקוב. האלמנטים הפנימיים היחידים שנשתמרו מבית הכנסת המקורי הם קישוטי טיח על התקרה וציורי קיר בעזרת הנשים.
פתוח בימים א-ו' בשעות 9-19 על פי תיאום מראש.
+ טל' 124305577 48
עלות: 7 זלוטי.
