tag:blogger.com,1999:blog-343724142011-07-08T08:25:55.677+03:00Zvika Schwartzmanhttp://www.blogger.com/profile/01455197237261981766noreply@blogger.comBlogger2391100tag:blogger.com,1999:blog-34372414.post-80627159109423780882011-04-09T06:00:00.000+03:002011-04-08T18:52:14.284+03:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><div style="text-align: justify;"><div style="border-bottom: medium none; border-left: medium none; border-right: medium none; border-top: medium none;"><a href="http://4.bp.blogspot.com/_0QFetdHj_Q4/Sf56MPaLQhI/AAAAAAAABW8/eFAkJQU3fKA/s1600/12360.gif" imageanchor="1" style="clear: right; cssfloat: right; float: right; margin-bottom: 1em; margin-left: 1em;"><img alt="הקלק לקבלת תחזית מזג אוויר" border="0" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5331833359566586386" src="http://4.bp.blogspot.com/_0QFetdHj_Q4/Sf56MPaLQhI/AAAAAAAABW8/eFAkJQU3fKA/s200/12360.gif" style="display: block; height: 28px; margin-top: 0px; text-align: center; width: 53px;" /></a><a href="http://http//www.relationet.net/jgicons/typepl.jpg"><img alt="אתר מעניין" border="0" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5331623601645361234" src="http://3.bp.blogspot.com/_0QFetdHj_Q4/Sf27auQpGFI/AAAAAAAABWc/UmIX6m-fPvA/s200/star1.jpg" style="cursor: hand; float: right; height: 30px; margin: 0px 0px 10px 10px; width: 30px;" /></a>כתבה: נורית אשכנזי</div></div><div style="border-bottom: medium none; border-left: medium none; border-right: medium none; border-top: medium none; text-align: justify;"><div style="border-bottom: medium none; border-left: medium none; border-right: medium none; border-top: medium none;"><br /></div></div><div style="text-align: justify;"><div style="border-bottom: medium none; border-left: medium none; border-right: medium none; border-top: medium none;">העיירה שרפץ <span class="Apple-style-span" style="color: #e69138;">Sierpc </span>שוכנת כ 125 ק'מ צפ'-מערב לוורשה. כיום היא בירת נפת שרפצקי <span class="Apple-style-span" style="color: #f6b26b;">Sierpecki </span>ומאז שנת 1999חלק ממחוז מזוביה <span class="Apple-style-span" style="color: #e69138;">Mazowsze </span>. עד המחצית השניה של המאה ה 19 שרפץ הייתה חלק מגליל וורשה Warszawa ומחוז מלאוה Mława ומאז ועד מלחמת העולם הראשונה שרפץ הייתה חלק מפלך פלוצק <span class="Apple-style-span" style="color: #e69138;">Płock</span>.</div></div><div style="text-align: justify;">שרפץ <span class="Apple-style-span" style="color: #e69138;">Sierpc </span>שוכנת על גדות נהר שרפיינצ'ה Sierpienica ומשמו נובע שמה. השרפיינצ'ה <span class="Apple-style-span" style="color: #e69138;">Sierpienica </span>הוא פלג של נהר סקרווה <span class="Apple-style-span" style="color: #e69138;">Skrwa </span>ונשפך אליו.</div><div style="text-align: justify;">בשנת 2004 מנתה אוכלוסיית העיר כ 19,000 נפש.</div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;"><iframe frameborder="0" height="350" marginheight="0" marginwidth="0" scrolling="no" src="http://maps.google.com/maps?f=q&amp;source=s_q&amp;hl=iw&amp;geocode=&amp;q=pianki,+Polska&amp;aq=&amp;sll=52.917494,19.660549&amp;sspn=0.084047,0.174923&amp;ie=UTF8&amp;hq=&amp;hnear=Pianki,+Sierpc+County,+%D7%9E%D7%96%D7%95%D7%91%D7%99%D7%94,+%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9F&amp;ll=52.857004,19.668446&amp;spn=0.036278,0.066948&amp;z=13&amp;iwloc=A&amp;output=embed" width="390"></iframe></div><div style="text-align: justify;"><small><a href="http://maps.google.com/maps?f=q&amp;source=embed&amp;hl=iw&amp;geocode=&amp;q=pianki,+Polska&amp;aq=&amp;sll=52.917494,19.660549&amp;sspn=0.084047,0.174923&amp;ie=UTF8&amp;hq=&amp;hnear=Pianki,+Sierpc+County,+%D7%9E%D7%96%D7%95%D7%91%D7%99%D7%94,+%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9F&amp;ll=52.857004,19.668446&amp;spn=0.036278,0.066948&amp;z=13&amp;iwloc=A" style="color: blue; text-align: left;">הצג מפה גדולה יותר</a></small></div><div style="text-align: justify;"><b>כיצד מגיעים</b></div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://2.bp.blogspot.com/-YIvV7Ku1dZE/TY_uKhOYcJI/AAAAAAAAA4E/ZeRGz6NV-GE/s1600/car.jpg" imageanchor="1" style="clear: right; float: right; margin-bottom: 1em; margin-left: 1em; text-align: justify;"><img border="0" src="http://2.bp.blogspot.com/-YIvV7Ku1dZE/TY_uKhOYcJI/AAAAAAAAA4E/ZeRGz6NV-GE/s1600/car.jpg" /></a></div><div style="text-align: justify;">ברכב פרטי: נסיעה של שעה וחצי - שעתיים מוורשה <span class="Apple-style-span" style="color: #e69138;">warszawa </span>לשרפץ <span class="Apple-style-span" style="color: #e69138;">Sierpc</span>.</div><div style="text-align: justify;">יוצאים מוורשה <span class="Apple-style-span" style="color: #e69138;">Warszawa </span>בכביש המהיר E77 עד לפלונסק <span class="Apple-style-span" style="color: #e69138;">Płońk </span>, שם עוקפים את העיר מדרום ונוסעים כ 60 ק'מ בכביש 10 הממשיך לכיוון טורון <span class="Apple-style-span" style="color: #e69138;">Toruń </span>ובדרך עוברים את דרובין <span class="Apple-style-span" style="color: #e69138;">Drobin </span>ויז'בו <span class="Apple-style-span" style="color: #e69138;">Jeżewo </span>עד שמגיעים לשרפץ <span class="Apple-style-span" style="color: #e69138;">Sierpc</span>.</div><div style="text-align: justify;">מידע על תחבורה באוטובוס אפשר לקבל בטלפון:275-29-51 - 024</div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://4.bp.blogspot.com/-7TM3xv3bHJ4/TY_uKfuHZOI/AAAAAAAAA4A/PbbGOMhjJ64/s1600/train.jpg" imageanchor="1" style="clear: right; float: right; margin-bottom: 1em; margin-left: 1em; text-align: justify;"><img border="0" src="http://4.bp.blogspot.com/-7TM3xv3bHJ4/TY_uKfuHZOI/AAAAAAAAA4A/PbbGOMhjJ64/s1600/train.jpg" /></a></div><div style="text-align: justify;">בעיר עוברת מסילת ברזל הקושרת את קו נשלסק <span class="Apple-style-span" style="color: #e69138;">Nasielsk </span>- טורון <span class="Apple-style-span" style="color: #e69138;">Toruń </span>וקו ברודניצה <span class="Apple-style-span" style="color: #e69138;">Brodnica </span>- קוטנו <span class="Apple-style-span" style="color: #e69138;">Kutno</span>. אפשר להגיע ברכבת מוורשה <span class="Apple-style-span" style="color: #e69138;">Warszawa </span>דרך נשלסק <span class="Apple-style-span" style="color: #e69138;">Nasielsk </span>ומשם לטורון <span class="Apple-style-span" style="color: #e69138;">Toruń </span>דרך שרפץ <span class="Apple-style-span" style="color: #e69138;">Sierpc</span>.</div><div style="text-align: justify;">בתחנת הרכבת ניתן להחליף קווים.</div><div style="text-align: justify;">מידע על תחבורת רכבות אפשר לקבל בטלפון: 275-32-16 - 024.</div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;"><b>מתאר העיירה</b></div><div style="text-align: justify;">שלוש דרכים ראשיות מובילות לשרפץ ויוצאות ממנה ובעבר התנקזו אל מרכז העיר בכיכר בית העירייה הישן הנקרא אז השוק הישן <span class="Apple-style-span" style="color: #e69138;">Stary Rinek</span>. במרכז הכיכר ניצבת עד היום משאבת המים.</div><div style="text-align: justify;">בעבר נקראו הדרכים על שמות הישובים שמהן באו ואליהם הובילו, אך במשך השנים הוחלפו השמות בהתאם לשלטון המתחלף ופעמים חזרו לשמם הראשון:</div><div style="text-align: justify;"><strong>רחוב וורשבסקה</strong> <span class="Apple-style-span" style="color: #e69138;">Warszawska </span>הוא הדרך המובילה לוורשה ושנקרא גם רחוב היהודים, כי שם התרכזו חיי היהודים. הרחוב יוצא מן הכיכר לכיוון וורשה בדרום מזרח. בשנות השלושים הוחלף שם הרחוב לדאשינסקיגו <span class="Apple-style-span" style="color: #e69138;">Daszyńskiego </span>(ע'ש איגנציו דשינסקי <span class="Apple-style-span" style="color: #e69138;">Ignacy Daszyński </span>מנהיג מפלגת הפועלים הסוציאליסטית אז ה פ.פ.ס) וכיום נקרא הרחוב 11 ליסטופדה 11 <span class="Apple-style-span" style="color: #e69138;">Listopada </span>(ע'ש תאריך ה 11.11.1918, בו קבלה פולין את עצמאותה) ומתחבר עם רחוב תדיאוש קושצ'ושק ו <span class="Apple-style-span" style="color: #e69138;">Tadeusza Kościuszki</span> .</div><div style="text-align: justify;"><strong>רחוב תדיאוש קושצ'ושקו</strong> <span class="Apple-style-span" style="color: #e69138;">Tadeusza Kościuszki</span> - כביש 10 הממשיך לטורון בכיוון צפ' מערב.</div><div style="text-align: justify;"><strong>רחוב פלוצק</strong> Płocka - כביש 560 המוביל לפלוצק Płock . בשנות השלושים הוחלף שמו לרידז שמיגלי Edward Rydz-Śmigły ע'ש מרשל ומפקד צבא פולין וכיום שמו שוב פלוצק Płock.</div><div style="text-align: justify;"><strong>רחוב ריפין</strong> Rypinska - המשכו של כביש 560 המוביל לצפ' צפ' מערב אל ריפין Rypin.</div><div style="text-align: justify;"><strong>רחוב פיאסטובסקה</strong> Piastowska - כביש 541 הבא מדוברין Dobzyń בדרום מערב.</div><div style="text-align: justify;"><strong>רחוב ברטושה גלובצייגו</strong> Bartosza Głowackiego - המשך רחוב יאן קילינסקי Jana Killinskiego הממשיך את כביש 541 לצפון עד בייז'ון Bieżuń, זורמין Zuramin ומלאווה Mława.</div><div style="text-align: justify;"><strong>נהר השרפיינצ'ה</strong> Sierpienica שנקרא בפי התושבים ה"דז'יקה" - הנהר. החותך את רחובות העיר בארבעה מקומות ועליהם גשרים.</div></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/34372414-8062715910942378088?l=polingd.blogspot.com' alt='' /></div>Zvika Schwartzmanhttp://www.blogger.com/profile/01455197237261981766noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-34372414.post-15557444077563900222011-04-09T05:58:00.000+03:002011-04-08T18:51:30.024+03:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><br /><table cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="float: left; margin-right: 1em; text-align: justify;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="http://2.bp.blogspot.com/_0QFetdHj_Q4/SedugHG4pyI/AAAAAAAABDU/ntU3KfeSer4/s1600/%D7%91%D7%99%D7%AA+%D7%94%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%94.JPG" imageanchor="1" style="clear: left; margin-bottom: 1em; margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" height="150" src="http://2.bp.blogspot.com/_0QFetdHj_Q4/SedugHG4pyI/AAAAAAAABDU/ntU3KfeSer4/s200/%D7%91%D7%99%D7%AA+%D7%94%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%94.JPG" width="200" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;"><span class="Apple-style-span" style="font-size: small;">בית העירייה 2006</span></td></tr></tbody></table><br /><div style="text-align: justify;">מתחילים את הסיור בכיכר העיר הישנה שהיה מרכז העיירה ובו השוק הישן <span class="Apple-style-span" style="color: #e69138;">Stary renek</span>. עם השנים שונה שם הכיכר לכיכר פילדסוסקי Rynek <span class="Apple-style-span" style="color: #e69138;">Piłsudskiego </span>והיום הכיכר נקראת כיכר הקרדינל סטפן וישינסקי <span class="Apple-style-span" style="color: #e69138;">Kardynała Wyszyńskiego </span>.</div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://3.bp.blogspot.com/-3neBILYiFrk/TYu3ZXAbMzI/AAAAAAAAA00/o8XPpZCpe98/s1600/realestate.png" imageanchor="1" style="clear: right; float: right; margin-bottom: 1em; margin-left: 1em; text-align: justify;"><img border="0" src="http://3.bp.blogspot.com/-3neBILYiFrk/TYu3ZXAbMzI/AAAAAAAAA00/o8XPpZCpe98/s1600/realestate.png" /></a></div><div style="text-align: justify;">ממולנו בית העירייה, בניין בן שתי קומות אשר בקומתו התחתונה הייתה תחנת המשטרה ובקומתו השנייה משרדי העירייה.&nbsp;</div><table cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="float: left; margin-right: 1em; text-align: justify;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="http://4.bp.blogspot.com/_0QFetdHj_Q4/SeduC8d7XQI/AAAAAAAABDM/xC3ALprp5_s/s1600/%D7%91%D7%99%D7%AA+%D7%94%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%94+%D7%95%D7%91%D7%99%D7%AA+%D7%A9%D7%9E%D7%99%D7%92%D7%94.jpg" imageanchor="1" style="clear: left; margin-bottom: 1em; margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" height="128" src="http://4.bp.blogspot.com/_0QFetdHj_Q4/SeduC8d7XQI/AAAAAAAABDM/xC3ALprp5_s/s200/%D7%91%D7%99%D7%AA+%D7%94%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%94+%D7%95%D7%91%D7%99%D7%AA+%D7%A9%D7%9E%D7%99%D7%92%D7%94.jpg" width="200" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;"><span class="Apple-style-span" style="font-size: small;">בית העירייה 1930. משמאל בית שמיגה</span></td></tr></tbody></table><div style="text-align: justify;">בחצר בית העירייה הייתה תחנת מכבי אש ומחסן גדול לאחסון הרכבים והציוד שלהם ששימש גם כאולם אירועים ותיאטרון.</div><div style="text-align: justify;">במרכז הכיכר משאבת מים. ילדי שרפץ חדו חידה על המשאבה:</div><div style="text-align: justify;">"מה זה עומד באמצע השוק וכשמושיטים יד זה מתחיל לבכות?"</div><div style="text-align: justify;">התשובה: "המשאבה".&nbsp;</div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;">הבתים סביב הכיכר בני שתי קומות כאשר בקומה הראשונה היו חנויות ובקומה השנייה, מגורים. רוב החנויות בכיכר היו של יהודים ומיעוטם של פולנים. בכל ימות השנה התנהל שוק בכיכר בימי שלישי ושישי. השוק הגדול היה ביום ג' והשוק הקטן ביום ו'. שש פעמים בשנה התקיימו פה ירידים שנתיים בימי רביעי לפי מועדי חגים נוצריים.</div><table cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="float: left; margin-right: 1em; text-align: justify;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="http://3.bp.blogspot.com/_0QFetdHj_Q4/Sed01QfkccI/AAAAAAAABDs/LHbw7xgXxEo/s1600/%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%A7+%D7%91%D7%A2%D7%91%D7%A8.jpg" imageanchor="1" style="clear: left; margin-bottom: 1em; margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" height="128" src="http://3.bp.blogspot.com/_0QFetdHj_Q4/Sed01QfkccI/AAAAAAAABDs/LHbw7xgXxEo/s200/%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%A7+%D7%91%D7%A2%D7%91%D7%A8.jpg" width="200" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;"><span class="Apple-style-span" style="font-size: small;">ככר השוק בעבר</span></td></tr></tbody></table><div style="text-align: justify;">הבית השני מימין לעירייה – בית הפולני מודרסקי ובו המגדנייה של טולאץ' ובקומה השנייה - יעקב גלזר. בבית מודרסקי הייתה הספרייה הציבורית (1905). יותר מאוחר עברה הספריה לבית הפולני שמיגלסקי ברח. פלוצק.</div><div style="text-align: justify;">בית בן קומה אחת - גלנטריה ובית מיכל קופלביץ' וחנות הגלידה של יעקב יששכר גרינבוים.</div><div style="text-align: justify;">בית קומתיים שייך לשותפים אברהם נתן רנקל ומיכל סמולנסקי.</div><div style="text-align: justify;">במרתף בית פנחס מלאווה הייתה מאפיית "חנה די בעקערן".</div><div style="text-align: justify;">הבית משמאל לבית העירייה בית שמעון דוד שמיגה. בחצר ביתו היה מעון 'פועלי ציון ימין', סניף הנוער שלהם 'פרייהיט' (חרות) וסניף תנועת 'החלוץ'.</div><div style="text-align: justify;">רינק/רח. ז'אביה (בשנות השלושים פירוושגו מאיה - 1 במאי) היום Kięcia Wacława /Rynek:</div><div style="text-align: justify;">ממשיכים בכיכר שמאלה לעבר פינת Kięcia Wacława /Rynek .</div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://3.bp.blogspot.com/-3neBILYiFrk/TYu3ZXAbMzI/AAAAAAAAA00/o8XPpZCpe98/s1600/realestate.png" imageanchor="1" style="clear: right; float: right; margin-bottom: 1em; margin-left: 1em; text-align: justify;"><img border="0" src="http://3.bp.blogspot.com/-3neBILYiFrk/TYu3ZXAbMzI/AAAAAAAAA00/o8XPpZCpe98/s1600/realestate.png" /></a></div><div style="text-align: justify;"><b>בית משה גולדשטיי</b>ן ושני בתי חומה (אבן) של יעקב שלקמן.</div><div style="text-align: justify;">בבית בפינת השוק רח. ז'ביה, שכן בקומה הראשונה המונופול למכירת יי'ש ובקומה השנייה בית המשפט. בתקופת פולין העצמאית נמכר בית המונופול לבנק הפולני בנק ספולדז'אלצ'י (קואופרטיב) ובניין בית המשפט שעבר לרח. פיאסטובסקה Piatowska נמכר למאיר ליבזון.</div><a href="http://2.bp.blogspot.com/_0QFetdHj_Q4/SgPFRN2EssI/AAAAAAAABYU/Qe-9qcK0Stw/s1600/%D7%A8%D7%97%D7%95%D7%91+%D7%96'%D7%9C%D7%95%D7%A0%D7%94+(%D7%96'%D7%91%D7%99%D7%94)+%D7%94%D7%99%D7%95%D7%A6%D7%90+%D7%9E%D7%9F+%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%A0%D7%A7+%D7%9E%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%A0%D7%A7.JPG" imageanchor="1" style="clear: left; float: left; margin-bottom: 1em; margin-right: 1em; text-align: justify;"><img border="0" height="150" src="http://2.bp.blogspot.com/_0QFetdHj_Q4/SgPFRN2EssI/AAAAAAAABYU/Qe-9qcK0Stw/s200/%D7%A8%D7%97%D7%95%D7%91+%D7%96'%D7%9C%D7%95%D7%A0%D7%94+(%D7%96'%D7%91%D7%99%D7%94)+%D7%94%D7%99%D7%95%D7%A6%D7%90+%D7%9E%D7%9F+%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%A0%D7%A7+%D7%9E%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%A0%D7%A7.JPG" width="200" /></a><br /><div style="text-align: justify;">בית קומתיים מאחורי שני בתים אלה של שמחה בונם בורשטיין: במרתף - מאפיה לחלות וצ'ולנט של אברהם משה. בקומה ראשונה- אברהם שלמה גלזר בעל בית דפוס ובקומה השנייה - דירת אליעזר סנדרוביץ' ודירת החייט ז'ביצקי. בית חומה קומתיים- איצ'ה קליין משכיר ומתווך בהלוואות בריבית., מחסן התרופות של וולקוביסקי, במרתף חנות המכולת של יאיר אוברפלד. בית חומה בן קומה אחת - חנות הגלנטריה של פעסה לובשקה בית בן קומה אחת -אברהם מלאווה ובחצר הייתה דירת "קיבוץ הכשרה".</div><br /><div style="text-align: justify;">ימינה מעבר לרחוב: בית קומתיים גדול - היה שייך לאליהו גלזר ואחר לחתנו הניך לוין. במרתף הבית הייתה "צ'אינה" של אליהו פאטברוט - בית ממכר לתה וממכר סיגריות תוצרת עצמית "פאפיעראשניק".</div><table cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="float: left; margin-right: 1em; text-align: justify;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="http://3.bp.blogspot.com/_0QFetdHj_Q4/SegBzlW2EwI/AAAAAAAABEU/7k3MpNVTfM4/s1600/%D7%9E%D7%91%D7%98+%D7%9E%D7%94%D7%9B%D7%99%D7%9B%D7%A8+%D7%9C%D7%A8%D7%97%D7%95%D7%91+%D7%94%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99%D7%9D.JPG" imageanchor="1" style="clear: left; margin-bottom: 1em; margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" height="150" src="http://3.bp.blogspot.com/_0QFetdHj_Q4/SegBzlW2EwI/AAAAAAAABEU/7k3MpNVTfM4/s200/%D7%9E%D7%91%D7%98+%D7%9E%D7%94%D7%9B%D7%99%D7%9B%D7%A8+%D7%9C%D7%A8%D7%97%D7%95%D7%91+%D7%94%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99%D7%9D.JPG" width="200" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;"><span class="Apple-style-span" style="font-size: small;">מבט מהכיכר לצדו השמאלי<br />&nbsp;של רחוב היהודים</span></td></tr></tbody></table><div style="text-align: justify;">בית חומה בן שלוש קומות - בית יקיר ופאסה פלאטו, דירת יעקב משה טיטלבוים וחנותו של ישככר ברגסון. בחצר הבית היה בית המלאכה לחייטות ובמרתף ביתו של חייט הפרוות דוד קלוך. הבית נמכר לאיצ'ה שווייצר ובו היה 'בנק מניות'.</div><div style="text-align: justify;">בית בן שלוש קומות של יוסף חיים גוטנטאג. בבית הייתה חנות המכולת של לויטה "דיי לויטה'טה" ובחצר מעון תנועת 'צעירי אגודת ישראל'.</div><div style="text-align: justify;">בית בן שתי קומות - בית משה ז'אלאנובסקי ובו חנות טכסטיל של ז'אלאנובסקי וגלנטריה של חאסקל באשקס.&nbsp;</div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;"><b>רינק/פינת הרחוב היהודי</b> – היום <span class="Apple-style-span" style="color: #e69138;">Rynek/11 Listopada:</span></div><div style="text-align: justify;">ממשיכים בכיכר שמאלה לעבר רחוב פלוצק Płock ומשם שמאלה לפינת <span class="Apple-style-span" style="color: #e69138;">Rynek/11 Listopada </span>.</div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://3.bp.blogspot.com/-3neBILYiFrk/TYu3ZXAbMzI/AAAAAAAAA00/o8XPpZCpe98/s1600/realestate.png" imageanchor="1" style="clear: right; float: right; margin-bottom: 1em; margin-left: 1em; text-align: justify;"><img border="0" src="http://3.bp.blogspot.com/-3neBILYiFrk/TYu3ZXAbMzI/AAAAAAAAA00/o8XPpZCpe98/s1600/realestate.png" /></a></div><div style="text-align: justify;">בית גדול בן שתי קומות ש הפולני רדומסקי. בצד הבניין הפונה אל הרינק בית מרקחת היחיד בעיר ומחסן תרופות "זאקלד אפטצ'ני". דיירי הבית: זאנבל פאפירארצ'יק ואחותו, שניהם רפי שכל.</div><div style="text-align: justify;">מצד הרחוב היהודי היו בבית 3 חנויות: חנות ברזל של יהושע גולדמן שנוהלה בידי רויזה אשתו, גלנטריה של אליהו מאיר שליפר וחנות מנופקטורה של טובה'יה קלינהוז.</div><div style="text-align: justify;">בית עץ בן קומה אחת ועליו דירת גג נשען על בית רדומסקי - ביתו של פנחס מלאווה ובו דירתו של יהושע ויסרוזה, חסיד אלכסנדר וסוחר ביצים, חמאה ועופות.</div><div style="text-align: justify;">בהמשך במרכז השוק וממול למגרש חניה לעגלות, בית המלון של הפולנייה גב' ליפצ'יק.</div><div style="text-align: justify;">בהמשכו בית בן שתי קומות של שמואל גרובארד ונקרא על שם אשתו: שמואל אסתר לאנט בעלת הבית ובית המרזח שבתוכו. לימים עבר הבית לחתנו אברהם גרודה. בבית הזה התכנס ועד הקהילה ובבית הזה היו ארבעה חנויות: סנדלריה של שמואל משה זאביצקי, גלנטריה של איצ'ה מאיר סנדרוביץ', המכולת של רחביה ציפריס וחנות הקמח של טוביה לאנט.</div><div style="text-align: justify;">ליד המלון היו שני בתים חד קומתיים האחד של שמואל פראנק. את האחד מכר לחייט קלמן בלום שפתח בו חנות לבגדי גברים. בבית זה הייתה גם חנות הטכסטיל של האחים נתן ווולף טאץ. בחצר הבית גר אברהם סנדרוביץ' המכונה אברהם'ה זלוצ'אבר ע'ש משפחת פייגה זלוצ'אבר אשתו, סוחרת ואשת חיל.</div></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/34372414-1555744407756390022?l=polingd.blogspot.com' alt='' /></div>Zvika Schwartzmanhttp://www.blogger.com/profile/01455197237261981766noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-34372414.post-42425254632116204292011-04-08T18:37:00.002+03:002011-04-08T18:50:36.538+03:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><div style="text-align: justify;"> </div><div class="separator" style="clear: both; text-align: justify;"><a href="http://3.bp.blogspot.com/-3neBILYiFrk/TYu3ZXAbMzI/AAAAAAAAA00/o8XPpZCpe98/s1600/realestate.png" imageanchor="1" style="clear: right; cssfloat: right; float: right; margin-bottom: 1em; margin-left: 1em;"><img border="0" r6="true" src="http://3.bp.blogspot.com/-3neBILYiFrk/TYu3ZXAbMzI/AAAAAAAAA00/o8XPpZCpe98/s1600/realestate.png" /></a></div><div style="text-align: justify;"> </div><div style="text-align: justify;"><table cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="float: left; margin-right: 1em; text-align: left;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="http://1.bp.blogspot.com/_0QFetdHj_Q4/SemTvIhlYiI/AAAAAAAABGM/UBZ8nbMHkv8/s1600-h/%D7%9B%D7%99%D7%9B%D7%A8+%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%A7+%D7%94%D7%97%D7%93%D7%A9+%D7%9E%D7%91%D7%98+%D7%9E%D7%96%27%D7%99%D7%99%D7%9C%D7%A0%D7%94.jpg" style="clear: left; cssfloat: left; margin-bottom: 1em; margin-left: auto; margin-right: auto;"><img alt="" border="0" height="130" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5325950472293802530" src="http://1.bp.blogspot.com/_0QFetdHj_Q4/SemTvIhlYiI/AAAAAAAABGM/UBZ8nbMHkv8/s200/%D7%9B%D7%99%D7%9B%D7%A8+%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%A7+%D7%94%D7%97%D7%93%D7%A9+%D7%9E%D7%91%D7%98+%D7%9E%D7%96%27%D7%99%D7%99%D7%9C%D7%A0%D7%94.jpg" style="float: left; height: 130px; margin: 0px 10px 10px 0px; width: 200px;" width="200" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;"><span style="font-family: inherit; font-size: x-small;">מבט על השוק החדש </span><span style="font-family: inherit;"><span style="font-size: x-small;"><span style="color: #006600;">Fryderyka <br />Chopina Renek</span> מרח. ז'יילנה <span style="color: #006600;">Zielna</span>. <br />בקצה התמונה רואים את חזית ביתו <br />של איצ'ה נוימן ואחר לושינסקי בו<br />התנהלה הפעילות של תנועת ה'בונד'. 1995 </span></span></td></tr></tbody></table></div><div style="text-align: justify;"> <span style="font-family: arial;">פונים שמאלה מרחוב <span style="color: #006600;">Kięcia Wacława</span> אל רחוב פירגובה <span style="color: #006600;">Biskupa Floriana <span style="color: black;">ושם היה</span> </span><span style="color: black;">בית </span></span><span style="font-family: arial;">קומה של <strong>יקיר דוברושקלנקה</strong> חזן וחסיד</span> <span style="font-family: arial;">אלכסנדר.</span></div><div style="border-bottom: medium none; border-left: medium none; border-right: medium none; border-top: medium none; text-align: justify;"><span style="font-family: arial;">בחצר הבית דירת <strong>בריש סוסנובסקי</strong> חסיד אלכסנדר. </span></div><div dir="rtl" style="border-bottom: medium none; border-left: medium none; border-right: medium none; border-top: medium none; text-align: justify;"><br /> <br /><div style="border-bottom: medium none; border-left: medium none; border-right: medium none; border-top: medium none;"><span style="font-family: arial;"><span style="color: black;">רחובת אלה מקיפים את השוק החדש</span> <span style="color: #006600;">Nowo Rynek:<strong> </strong></span></span></div></div><div dir="rtl" style="border-bottom: medium none; border-left: medium none; border-right: medium none; border-top: medium none; text-align: justify;"><divdir="rtl" align="right"><span style="font-family: arial;">בחלקו העליון של השוק נמצא בית האטליזים, <a href="http://www.sierpc.com.pl/pokaz_zdjecie.php?id=4993&amp;max=1&amp;width=1152"><span style="color: #dd6599;">בית לבנים אדום בצורת ח</span></a> ובו</span><span style="font-family: arial;">כ 17 תאים (חנויות) ומהן 14 חנויות היו של יהודים.</span></div><div dir="rtl" style="border-bottom: medium none; border-left: medium none; border-right: medium none; border-top: medium none; text-align: justify;"> </div><div dir="rtl" style="border-bottom: medium none; border-left: medium none; border-right: medium none; border-top: medium none; text-align: justify;"><br /></div><div dir="rtl" style="border-bottom: medium none; border-left: medium none; border-right: medium none; border-top: medium none; text-align: justify;"> <table cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="float: left; margin-right: 1em; text-align: left;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><div style="border-bottom: medium none; border-left: medium none; border-right: medium none; border-top: medium none;"><a href="http://1.bp.blogspot.com/_0QFetdHj_Q4/SewuAagpbyI/AAAAAAAABLU/DJ2DbTkIPzU/s1600-h/%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%90%D7%91%D7%94+%D7%9C%D7%99%D7%93+%D7%91%D7%99%D7%AA+%D7%94%D7%90%D7%99%D7%98%D7%9C%D7%99%D7%96%D7%99%D7%9D.JPG" style="clear: left; cssfloat: left; margin-bottom: 1em; margin-left: auto; margin-right: auto;"><img alt="" border="0" height="150" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5326683043923586850" src="http://1.bp.blogspot.com/_0QFetdHj_Q4/SewuAagpbyI/AAAAAAAABLU/DJ2DbTkIPzU/s200/%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%90%D7%91%D7%94+%D7%9C%D7%99%D7%93+%D7%91%D7%99%D7%AA+%D7%94%D7%90%D7%99%D7%98%D7%9C%D7%99%D7%96%D7%99%D7%9D.JPG" style="float: left; height: 150px; margin: 0px 10px 10px 0px; width: 200px;" width="200" /></a></div></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;"><span style="font-family: inherit; font-size: small;"><strong>משאבת המים לפני בית האיטליזים 2006</strong></span></td></tr></tbody></table></div><div dir="rtl" style="border-bottom: medium none; border-left: medium none; border-right: medium none; border-top: medium none; text-align: justify;"><span style="font-family: inherit; font-size: x-small;"></span> </div><div dir="rtl" style="border-bottom: medium none; border-left: medium none; border-right: medium none; border-top: medium none; text-align: justify;"><span style="font-family: inherit;">בחזית בית האיטליזים לכיוון הרחוב היו שתי חנויות: חנות המכולת של ליכטנשטיין וחנות חמאה וביצים של שפסל שבתאי ויסרוזה בן שמשון מרדכי. המגרש הגדול מאחורי בית האיטליזים היה ריק ברוב ימות השנה והתמלא</span></div><div dir="rtl" style="border-bottom: medium none; border-left: medium none; border-right: medium none; border-top: medium none; text-align: justify;"><span style="font-family: inherit;">בימי השוק של ימי ג' אז התנהל בו בעיקר מסחר בתבואות.</span></div><div dir="rtl" style="border-bottom: medium none; border-left: medium none; border-right: medium none; border-top: medium none; text-align: justify;"><span style="font-family: inherit;"><br /></span></div><div dir="rtl" style="border-bottom: medium none; border-left: medium none; border-right: medium none; border-top: medium none; text-align: justify;"><span style="font-family: inherit;">בקצהו התחתון של רחוב ז'יילונה <span style="color: #006600;">Zielo<strong>na</strong></span> הגובל באזור השוק החדש, ישנו היום גן ובו אנדרטה לזכר הנספים במלחמת העולם השנייה בנפת שרפץ <span style="color: #006600;">Sierpc</span> לפי הישובים שנכללו בנפה. האנדרטה נוצרה בתקופה הקומוניסטית ואין בה ביטוי וזכר לשואת יהודי<strong> </strong>שרפץ <span style="color: #006600;">Sierpc</span>. בצדו השמאלי של השוק היו מחסני עץ ובפינתו הימינית – בית <strong>משה אהרון נאכפין</strong>.</span></div><div dir="rtl" style="border-bottom: medium none; border-left: medium none; border-right: medium none; border-top: medium none; text-align: justify;"><br /></div><div dir="rtl" style="border-bottom: medium none; border-left: medium none; border-right: medium none; border-top: medium none; text-align: justify;"><a href="http://3.bp.blogspot.com/_0QFetdHj_Q4/SfCRF2t5lOI/AAAAAAAABP0/rE1ge4Tys6c/s1600-h/%D7%90%D7%99%D7%99%D7%96%D7%99%D7%A7+%D7%A8%D7%95%D7%96%D7%9F.jpg" style="clear: left; cssfloat: left; float: left; margin-bottom: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" border="0" height="200" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5327917888952702178" src="http://3.bp.blogspot.com/_0QFetdHj_Q4/SfCRF2t5lOI/AAAAAAAABP0/rE1ge4Tys6c/s200/%D7%90%D7%99%D7%99%D7%96%D7%99%D7%A7+%D7%A8%D7%95%D7%96%D7%9F.jpg" style="float: left; height: 200px; margin: 0px 10px 10px 0px; width: 114px;" width="114" /></a><span style="font-family: inherit;">הרחוב המקיף את השוק החדש היום רחוב וכיכר פרדריק שופן <span style="color: #006600;">Fryderyka Chopina Renek</span>:<br />היהודים גרו בצדו השמאלי של השוק ממזרח למערב:<br />בית קומה – <strong>בנימין נוימן</strong> ( בן סבא רבא <strong>חיים איצ'ה נוימן</strong> ואח סבתי <strong>חיה שולץ</strong> לבית <strong>נוימן</strong>) בעל מנסרת עצים ובחצר מחסן העצים שלו. <br />בית קומה – <strong>אייזיק רוזן</strong> חסיד גור, סוחר עצים ובעל מחסן עצים בחצר.<br />בחצר של <strong>רוזן</strong> היה </span><a href="http://www.sierpc.com.pl/pokaz_zdjecie.php?id=6681&amp;max=1&amp;width=1152"><span style="color: #dd6599; font-family: inherit;">מעון קבוצת הספורט 'מכבי'</span></a><span style="font-family: inherit;">. לאחר מותו של אייזיק, נמכר הבית ל<strong>ליבוש דוברושקלנקה</strong> ול<strong>ישעיהו</strong> <strong>פרידמן</strong>.<br />בחצר הבית היה הקן של תנועת 'השומר הצעיר'. <br />בית קומתיים - של אלקנה בוקאט ודירת מגוריו וחנות הברזל של <strong>בריש לויטה</strong>. בחצר הבית היה סניף תנועת 'המזרחי' וקן 'הנוער הציוני'.<br />בקומה השנייה – <strong>חיים ליכטנשטיין</strong> הכלייזמר. <a href="http://4.bp.blogspot.com/_0QFetdHj_Q4/SexViBLla2I/AAAAAAAABLk/pYxVym_xLjQ/s1600-h/%D7%9C%D7%99%D7%93+%D7%91%D7%95%D7%A7%D7%90%D7%98.JPG"></a><span style="font-family: inherit;">בחצר הבית – <strong>חיים יוסף גארליץ</strong> ובנו <strong>אברהם</strong> הכלייזמר. </span></span></div><div dir="rtl" style="border-bottom: medium none; border-left: medium none; border-right: medium none; border-top: medium none; text-align: justify;"><div style="border-bottom: medium none; border-left: medium none; border-right: medium none; border-top: medium none;"><a href="http://2.bp.blogspot.com/_0QFetdHj_Q4/SfCU3t11bDI/AAAAAAAABQM/A4Ud3ouZlOc/s1600-h/%D7%94%D7%A0%D7%95%D7%A2%D7%A8+%D7%94%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99.jpg" style="clear: left; cssfloat: left; cssfloat: left; float: left; margin-bottom: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" border="0" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5327922044098407474" src="http://2.bp.blogspot.com/_0QFetdHj_Q4/SfCU3t11bDI/AAAAAAAABQM/A4Ud3ouZlOc/s200/%D7%94%D7%A0%D7%95%D7%A2%D7%A8+%D7%94%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99.jpg" style="float: left; height: 161px; margin: 0px 10px 10px 0px; width: 200px;" /></a><span style="font-family: inherit;">הגנרל<strong> </strong></span><a href="http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%A1%D7%9C%D7%91_%D7%90%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%A1"><span style="font-family: inherit;"><span style="color: #dd6599;">ולדיסלאב אנדרס<strong> </strong></span><span style="color: #006600;"><strong>Władysław Anders</strong></span></span></a><span style="font-family: inherit;"> שהה ב<strong>פלוצק <span style="color: #006600;">Płock</span></strong> ו<strong>שרפץ <span style="color: #006600;">Sierpc</span></strong> במשך כחודשיים וחצי בתאריכים ה 22.3-9.6.1939. בהמשך, הכנסייה הקתולית <strong>"הרוח הקדושה"</strong> – <strong>"שביאנטי דוך" <span style="color: #006600;">kościół św. Ducha </span>.</strong></span></div></div><div dir="rtl" style="border-bottom: medium none; border-left: medium none; border-right: medium none; border-top: medium none; text-align: justify;"><strong><span style="font-size: 85%;"></span></strong></div><div dir="rtl" style="border-bottom: medium none; border-left: medium none; border-right: medium none; border-top: medium none; text-align: justify;"><br /></div><div dir="rtl" style="border-bottom: medium none; border-left: medium none; border-right: medium none; border-top: medium none; text-align: justify;"><strong style="clear: right; cssfloat: right; float: right; margin-bottom: 1em; margin-left: 1em;"></strong></div><div dir="rtl" style="border-bottom: medium none; border-left: medium none; border-right: medium none; border-top: medium none; text-align: justify;"><div style="border-bottom: medium none; border-left: medium none; border-right: medium none; border-top: medium none;"><br /></div></div><div dir="rtl" style="border-bottom: medium none; border-left: medium none; border-right: medium none; border-top: medium none; text-align: justify;"><br /></div><div dir="rtl" style="border-bottom: medium none; border-left: medium none; border-right: medium none; border-top: medium none; text-align: justify;"><br /></div><div dir="rtl" style="border-bottom: medium none; border-left: medium none; border-right: medium none; border-top: medium none; text-align: justify;"><br /></div><div dir="rtl" style="border-bottom: medium none; border-left: medium none; border-right: medium none; border-top: medium none; text-align: justify;">&nbsp;</div></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/34372414-4242525463211620429?l=polingd.blogspot.com' alt='' /></div>Zvika Schwartzmanhttp://www.blogger.com/profile/01455197237261981766noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-34372414.post-61855425899839856102011-04-06T03:19:00.005+03:002011-04-06T06:16:31.942+03:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;"><b>סמטת צ'לפין</b> <span class="Apple-style-span" style="color: #e69138;">Czałpin </span>ומאז שנות השלושים רח. סטפן ז'רומסקי <span class="Apple-style-span" style="color: #e69138;">Stefana Żeromskiego</span> הפונה מערבה ומתעקל. המשכו הוא בוברובה <span class="Apple-style-span" style="color: #e69138;">Bobrowa </span>המגיע עד לכפר בוברוב. נהר השפריינצ'ה Sierpienica עובר גם בבוברוב, שם נהגו רבים מיהודי שרפץ <span class="Apple-style-span" style="color: #e69138;">Sierpc </span>להתרחץ בנהר ובימי שישי לטבול כתחליף למקווה.</div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://2.bp.blogspot.com/-W9Z3il5fTYA/TYl6BzZTNwI/AAAAAAAAAz4/togEdLc3B1s/s1600/school.png" imageanchor="1" style="clear: right; float: right; margin-bottom: 1em; margin-left: 1em; text-align: justify;"><img border="0" src="http://2.bp.blogspot.com/-W9Z3il5fTYA/TYl6BzZTNwI/AAAAAAAAAz4/togEdLc3B1s/s1600/school.png" /></a></div><table cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="float: left; margin-right: 1em; text-align: left;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="http://3.bp.blogspot.com/_0QFetdHj_Q4/SfCbN0OF89I/AAAAAAAABQU/sh9_l-5jsfc/s200/%D7%94%D7%A4%D7%A0%D7%A1%D7%99%D7%94+%D7%94%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA.jpg" imageanchor="1" style="clear: left; margin-bottom: 1em; margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" height="161" src="http://3.bp.blogspot.com/_0QFetdHj_Q4/SfCbN0OF89I/AAAAAAAABQU/sh9_l-5jsfc/s200/%D7%94%D7%A4%D7%A0%D7%A1%D7%99%D7%94+%D7%94%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA.jpg" width="200" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;"><span class="Apple-style-span" style="font-size: small;">הפאנסיה היהודית</span></td></tr></tbody></table><div style="text-align: justify;">בסמטה שכן בי'ס הפאנסיה (פרוגימנסיה מעין חטיבת ביניים) לבנות ובו שכן גדוד תנועת 'הצופים'.</div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;"><b>רחוב קלשטורנה</b> ( ע'ש המנזר שבו) שלימים שונה שמו ל- 3 במאי ( טזצ'גו מאיה ע'ש החוקה הפולנית שהתקבלה ב 3.5.1793) והיום שם הרחוב<span class="Apple-style-span" style="color: #e69138;"> Vojska Polskiego </span>והוא ממשיך את רחוב שופן מעבר לרח. ז'רומסקי <span class="Apple-style-span" style="color: #e69138;">Stefana Żeromskiego</span> .</div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;">בפינת רחוב סטפן ז'רומסקי <span class="Apple-style-span" style="color: #e69138;">Stefana Żeromskiego</span> / ה 3 במאי היום <span class="Apple-style-span" style="color: #e69138;">Vojska Polskiego </span>:</div><div style="text-align: justify;">בית חומה בן שתי קומות, ביתו של אהרון צ'רנוצ'פקה חסיד גור, סוחר עצים ובעל מחסן עצים במקום שנמכר עם הששנים למנדל קרפה.</div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://2.bp.blogspot.com/-oSigA-uPnyE/TYl530RP6cI/AAAAAAAAAz0/csc5yrfbklc/s1600/school.png" imageanchor="1" style="clear: right; float: right; margin-bottom: 1em; margin-left: 1em; text-align: justify;"><img border="0" src="http://2.bp.blogspot.com/-oSigA-uPnyE/TYl530RP6cI/AAAAAAAAAz0/csc5yrfbklc/s1600/school.png" /></a></div><div style="text-align: justify;">בקומה הראשונה – בית הספר של מרדכי הירש מינץ. מינץ גר בבית קומה ממול שהיה שיך לגרמני פאטליק.</div><table cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="float: left; margin-right: 1em; text-align: justify;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="http://2.bp.blogspot.com/_0QFetdHj_Q4/SezCIetyQII/AAAAAAAABL8/x3KKrH2dT8Q/s200/POL_Sierpc%252C_Klasztor_SS_benedyktynek%5B1%5D.jpg" imageanchor="1" style="clear: left; margin-bottom: 1em; margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" height="150" src="http://2.bp.blogspot.com/_0QFetdHj_Q4/SezCIetyQII/AAAAAAAABL8/x3KKrH2dT8Q/s200/POL_Sierpc%252C_Klasztor_SS_benedyktynek%5B1%5D.jpg" width="200" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;"><span class="Apple-style-span" style="font-size: small;">חצר מנזר הבנדיקטנים העומד <br />מאחורי הכנסייה ומחובר אליה במסדרון</span></td></tr></tbody></table><div style="text-align: justify;">צפונה לכיוון הגשר הגדול שעל נהר על הגבעה, הכנסיה הקתולית "עלייתה לשמים של אם אלוהים" <span class="Apple-style-span" style="color: #e69138;">Wniebowzięcie Matki Boskiej</span> ולידה מנזר בנדיקטיני לנשים<span class="Apple-style-span" style="color: #e69138;"> Klasztor Benedyktynek</span> .</div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;">מאחורי הכנסייה היה המבצר שהיווה מאז מלחמת העולם הראשונה בית סוהר - "קוז'ה" לעבירות קלות ו"ויאנז'ניה" לעבירות חמורות. בתי הסוהר הועברו אז לכאן מרח. פירוגובה.</div><div style="text-align: justify;">הרחוב היה בפרברי העיירה ובו גרו בעיקר פולנים.</div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;">רח. <span class="Apple-style-span" style="color: #e69138;">Vojska Polskiego</span> ממשיך אחרי הגשר עד לרחוב הגדול והניצב ששמו היום תידיאוש קושצ'ושקו <span class="Apple-style-span" style="color: #e69138;">Tadeusza Kuściuszk</span>, המוביל בחלקו המזרחי לשכונה היהודית שבפאתי 'וולווקי', בצפונו לדרך לביז'ון <span class="Apple-style-span" style="color: #e69138;">Beiżuń </span>ובחלקו המערבי לדרך לריפין <span class="Apple-style-span" style="color: #e69138;">Rypin </span>ולליפנו <span class="Apple-style-span" style="color: #e69138;">Lipno</span>– טורון Torun.</div><div style="text-align: justify;">כאן גרו האחים איצ'ה מאיר, הרשל מוטיל ויוסף אפלבאום.</div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;">בראשית רחוב ה 3 במאי במס. 5 ( היום <span class="Apple-style-span" style="color: #e69138;">Vojska Polskiego </span>4 ) בית קומתיים שהיה שייך לגרמני פאטליק ובקומה השנייה של הבית גרו הסבים שמחה וחיה שולץ לבית איצ'ה נוימן וכאן נולדו 8 מילדיהם:</div><div style="text-align: justify;">אפרים, דבורה, יעקב, חנה, יצחק, שרה, בינה ויהודית. שמחה שולץ חסיד אלכסנדר וסוחר עצים.</div><table cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="float: left; margin-right: 1em; text-align: justify;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="http://3.bp.blogspot.com/_0QFetdHj_Q4/SfP30MklU5I/AAAAAAAABSQ/4sToCYiDWe8/s200/%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%94+%D7%95%D7%97%D7%99%D7%94+%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%A5.jpg" imageanchor="1" style="clear: left; margin-bottom: 1em; margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" height="105" src="http://3.bp.blogspot.com/_0QFetdHj_Q4/SfP30MklU5I/AAAAAAAABSQ/4sToCYiDWe8/s200/%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%94+%D7%95%D7%97%D7%99%D7%94+%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%A5.jpg" width="200" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;"><span class="Apple-style-span" style="font-size: small;">שמחה וחיה (לבית נוימן) שולץ</span></td></tr></tbody></table><div style="text-align: justify;">ממול היה בית חומה בן קומתיים גם הוא של פאטליק. בקומתו השנייה גרו הזוג הצעיר שמחה וחיה שולץ לאחר נישואיהם וכאן נולד בנם בכורם אברהם.</div><div style="text-align: justify;">בית שולץ נהרס כנראה בראשית שנות ה 2000 ובביקור שערכנו בשנת 2006, נותר מגרש ריק. איש לא ידע לומר למה ומדוע נהרס הצריף. המגרש מצד שמאל מאחורי הבניין, נשכר בשנות השלושים ע'י סוחר העצים שמחה שולץ למטרת אחסון עץ.</div><div style="text-align: justify;"><br /></div><table cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="float: left; margin-right: 1em; text-align: justify;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="http://1.bp.blogspot.com/_0QFetdHj_Q4/SfvaszcMpiI/AAAAAAAABUw/VqucDXyhCA8/s200/%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA+%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%A5.jpg" imageanchor="1" style="clear: left; margin-bottom: 1em; margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" height="200" src="http://1.bp.blogspot.com/_0QFetdHj_Q4/SfvaszcMpiI/AAAAAAAABUw/VqucDXyhCA8/s200/%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA+%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%A5.jpg" width="142" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;"><span class="Apple-style-span" style="font-size: small;">יהודית שולץ <br />נספתה בטרבלינקה</span></td></tr></tbody></table><table cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="float: right; text-align: justify;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="http://3.bp.blogspot.com/_0QFetdHj_Q4/Sfvbu6OyiXI/AAAAAAAABU4/lEaHn0AoJII/s200/%D7%93%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%94+%D7%95%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA+%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%A5.jpg" imageanchor="1" style="clear: right; margin-bottom: 1em; margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" height="200" src="http://3.bp.blogspot.com/_0QFetdHj_Q4/Sfvbu6OyiXI/AAAAAAAABU4/lEaHn0AoJII/s200/%D7%93%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%94+%D7%95%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA+%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%A5.jpg" width="145" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;"><span class="Apple-style-span" style="font-size: small;">דבורה ויהודית שולץ&nbsp;</span></td></tr></tbody></table><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;"><br /></div><table cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="float: left; margin-right: 1em; text-align: justify;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="http://3.bp.blogspot.com/_0QFetdHj_Q4/Sev_7F4VP_I/AAAAAAAABKc/o-E6B5r9Jl4/s200/%D7%93%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%94+%D7%A2%D7%9C+%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA+%D7%91%D7%A9%D7%A8%D7%A4%D7%A5.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" height="200" src="http://3.bp.blogspot.com/_0QFetdHj_Q4/Sev_7F4VP_I/AAAAAAAABKc/o-E6B5r9Jl4/s200/%D7%93%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%94+%D7%A2%D7%9C+%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA+%D7%91%D7%A9%D7%A8%D7%A4%D7%A5.jpg" width="145" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;"><span class="Apple-style-span" style="font-size: small;">דבורה ויהודית שולץ <br />עם בת דודתן פסיה פולדה</span></td></tr></tbody></table><div style="text-align: justify;">בהמשך הרחוב לכיוון הגשר – בית מנדל גורפינקל חסיד גור ומומחה ליערות. במחסן העצים שלו ברח. פלוצק עבדה והוכשרה 'קבוצת הכשרה' לקראת עלייתה לא'י.</div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;"><b>רחוב שקולנה</b> (ע'ש בי'ס ממלכתי שהיה בו ששונה בשנות השלושים לשפיטלנה (ע'ש בית החולים הצבאי שהיה בו במלחמת העולם הראשונה ) והיום נקרא בנדיטינסקה Benedytińska והוא מגיע עד לרח. פארה Farna .</div><div style="text-align: justify;">היהודי היחיד שגר כאן בנימין שרפהץ חסיד אלכסנדר סוחר עצים.</div></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/34372414-6185542589983985610?l=polingd.blogspot.com' alt='' /></div>Zvika Schwartzmanhttp://www.blogger.com/profile/01455197237261981766noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-34372414.post-28406074310172080272011-04-06T02:56:00.002+03:002011-04-06T02:58:16.378+03:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><div style="text-align: justify;"><br /></div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://3.bp.blogspot.com/-3neBILYiFrk/TYu3ZXAbMzI/AAAAAAAAA00/o8XPpZCpe98/s1600/realestate.png" imageanchor="1" style="clear: right; float: right; margin-bottom: 1em; margin-left: 1em; text-align: justify;"><img border="0" src="http://3.bp.blogspot.com/-3neBILYiFrk/TYu3ZXAbMzI/AAAAAAAAA00/o8XPpZCpe98/s1600/realestate.png" /></a></div><div style="text-align: justify;"><b>רח. פירוגובה</b> (פיארצקי) <span class="Apple-style-span" style="color: #e69138;">Biskupa Floriana</span> מהחיבור לרח. ז'אביה<span class="Apple-style-span" style="color: #e69138;"> Kięcia Wacława</span> ועד רח. פארה <span class="Apple-style-span" style="color: #e69138;">Farna</span>:</div><div style="text-align: justify;">בית קומתיים – בית שמשון מרדכי ויסרוזה חסיד אלכסנדר וסוחר ביצים, חמאה ועופות.</div><div style="text-align: justify;">בחצר הבית – דירת מאיר ישראל ישעיביץ' סוחר קטן של גרביים ופטריות לתיקון גרביים מלודז'.</div><div style="text-align: justify;">בית קומה של עו'ד אליעזר גורפינקל.</div><div style="text-align: justify;">בחצר בית גורפינקל היה ה'קוז'ה' – בית סוהר לעבריינים קלים – עם חלונות מסורגים ושומר בפתח.</div><div style="text-align: justify;">ה'ויז'ניה', בית נמוך מסורג, מוקף חצר גדולה עם שומר– בית סוהר לעבריינים כבדים. שני בתי הסוהר עברו במלחמת העולם הראשונה למבצר מאחורי הכנסייה על הגבעה ברח.. ה 3 במאי ובמקומם הוצבו בחצר צריפי פח חצי עגולים ו הוקם בית חולים צבאי.</div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;"><b>רחוב פארה</b> <span class="Apple-style-span" style="color: #e69138;">Farna </span>יוצא מכיכר השוק הישן <span class="Apple-style-span" style="color: #e69138;">Stary Rynek</span> ופונה צפונה ועובר בגשר מעל לנהר השרפייינצ'ה <span class="Apple-style-span" style="color: #e69138;">Sierpienica </span>:</div><div style="text-align: justify;">הבית הראשון מכיוון השוק הישן מצדו הימני של הרחוב, בית קומתיים של הפולני גראבובסקי ובו חנות המנופקטורה של החיט דוד סוכאצ'בסקי, המספרה של חיים קולסקי שעסק גם בחובשות, כוסות רוח, עלוקות וחוקן ומעון 'קופת מלווה חיסכון'.</div><div style="text-align: justify;">בקומה השנייה – ביתו של שמואל יצחק טץ בנו של השוחט אברהם טץ.</div><div style="text-align: justify;">בית קטן בן קומה – ביתו של החיט נוחי'ה פוק'ץ'.</div><div style="text-align: justify;">בחצר ביתו של העגלון מנדל טץ בעל מרכבה סגורה 'פובוז' וזוג סוסים ואח'כ מרכבה פתוחה וביתו של אנשל מאש מלמד וחסיד אלכסנדר.</div><div style="text-align: justify;">בית קומה אחת של וולף שלזינגר וחנות הצבעים שלו.</div><div style="text-align: justify;">בית קטן בן קומה אחת של חסיד גור יעקב משה טיטלבום ובו גם בית מסחר לעורות ודברי סנדלרות.</div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;">רחוב פארה <span class="Apple-style-span" style="color: #e69138;">Farna </span>מגיע כרחוב רחב עד לרחוב פירוגובה <span class="Apple-style-span" style="color: #e69138;">Biskupa Floriana </span>ומשם ממשיך עד לרח. שקולנה – שפיטלנה – בנדקטינסקה <span class="Apple-style-span" style="color: #e69138;">Benedyktinska</span>.</div><table cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="float: left; margin-right: 1em; text-align: justify;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="http://4.bp.blogspot.com/-bvTfngBpX7I/TZurhExCU_I/AAAAAAAAA58/XoXryM7n5zE/s1600/FaraSt.JPG" imageanchor="1" style="clear: left; margin-bottom: 1em; margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" height="150" src="http://4.bp.blogspot.com/-bvTfngBpX7I/TZurhExCU_I/AAAAAAAAA58/XoXryM7n5zE/s200/FaraSt.JPG" width="200" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;"><span class="Apple-style-span" style="font-size: small;">רח. הבנדיקטינים עם כנסיית<br />&nbsp;'הקדושים' בצדו הימני- 2006</span></td></tr></tbody></table><div style="text-align: justify;">בפינת שני הרחובות פארה/שקולנה מצד רחוב שקולנה, שוכנת כנסיית "הקדושים" שהיא הכנסייה המחוזית, העתיקה, הגדולה והחשובה מבין שלוש הכנסיות הקתוליות שבשרפץ <span class="Apple-style-span" style="color: #e69138;">Sierpc</span>.</div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;">ברח. פארה מול הכניסה לרחוב שקולנה, היה ביתו של הפולני קולשינסקי ובו הוקם בית חולים צבאי במלחמת העולם הראשונה. סניפו של ביה'ח היה בבית הספר ברחוב שקולנה.</div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;"><b>רח. פארה</b> <span class="Apple-style-span" style="color: #e69138;">Farna </span>מצדו השמאלי של הרחוב היוצא מהשוק הישן <span class="Apple-style-span" style="color: #e69138;">Stary Rynek</span>:</div><div style="text-align: justify;">בית חומה בן קומה אחת – ביתו של החיט מלך צינה וחנות למכירת לבנים מוכנים של שמואל טץ.</div><div style="text-align: justify;"><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://2.bp.blogspot.com/_0QFetdHj_Q4/SfLLCEXB43I/AAAAAAAABRM/2KJoTLlGEEY/s200/%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A2%D7%96%D7%A8+%D7%95%D7%A1%D7%95%D7%9C%D7%A7.jpg" imageanchor="1" style="clear: left; float: left; margin-bottom: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="200" src="http://2.bp.blogspot.com/_0QFetdHj_Q4/SfLLCEXB43I/AAAAAAAABRM/2KJoTLlGEEY/s200/%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A2%D7%96%D7%A8+%D7%95%D7%A1%D7%95%D7%9C%D7%A7.jpg" width="122" /></a></div>בחצר הבית הייתה דירתו של ר' אליעזר ואסולק ראש ה'מתנגדים' בשרפץ <span class="Apple-style-span" style="color: #e69138;">Sierpc</span>, בעל חנות טקסטיל בבניין בית המרקחת שבפינת הרחוב היהודי/השוק הישן ובחצר היה מעונה של אגודת הנוער הציונית 'הרצליה' .</div><div style="text-align: justify;">בית קומה אחת – בית הציוני ברוך מנדל גוטליבובסקי וביתו של נחום פרנקל (סוכאצ'בסקי). בית קומה של משה לרר ודירתו של העסקן 'פועלי ציון שמאל' משה גוטשטט.</div><div style="text-align: justify;">בית קטן בן קומה של אליהו בער צ'רנוצ'ופקה ממייסדי קופת 'גמילות חסדים'.</div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;">רחוב פארה <span class="Apple-style-span" style="color: #e69138;">Farna </span>ממשיך ועובר את הנהר בגשר קטן וממשיך כדרך עפר צרה המגיעה עד לרגלי גבעה שעליה עמד ביתן עגול ולידו באר. היהודים קראו לבאר "באר השמד" ומשום שמי הבאר שמשו להטבלת תינוקות נוצרים.</div><div style="text-align: justify;">כאן היה מזלג דרכים ממנו יצאה דרך אחת הפונה מזרחה עד לשכונה היהודית בוולוקי <span class="Apple-style-span" style="color: #e69138;">Włóki </span>ודרך שנייה הפונה מערבה עד לדרך לריפין <span class="Apple-style-span" style="color: #e69138;">Rypin</span>.</div></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/34372414-2840607431017208027?l=polingd.blogspot.com' alt='' /></div>Zvika Schwartzmanhttp://www.blogger.com/profile/01455197237261981766noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-34372414.post-38547893574278299152011-04-06T02:46:00.001+03:002011-04-06T06:08:18.599+03:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"></div><div style="text-align: justify;"><a href="http://3.bp.blogspot.com/-3neBILYiFrk/TYu3ZXAbMzI/AAAAAAAAA00/o8XPpZCpe98/s1600/realestate.png" imageanchor="1" style="clear: right; float: right; margin-bottom: 1em; margin-left: 1em;"><img border="0" src="http://3.bp.blogspot.com/-3neBILYiFrk/TYu3ZXAbMzI/AAAAAAAAA00/o8XPpZCpe98/s1600/realestate.png" /></a><b>הרחוב היהודי</b> וה"וולוקי" <span class="Apple-style-span" style="color: #e69138;">Włóki </span>– רחוב וורשבסקה <span class="Apple-style-span" style="color: #e69138;">Warszawski ulica</span> והיום <span class="Apple-style-span" style="color: #e69138;">Listopada – Wadysława reymonta</span></div><div style="text-align: justify;">השם הרשמי היה רחוב וורשבסקה <span class="Apple-style-span" style="color: #e69138;">Warszawska </span>אולם שמו&nbsp;הפופולרי&nbsp;בפי כל אוכלוסיית העיירה היה הרחוב היהודי.</div><div style="text-align: justify;">באמצע שנות השלושים הוחלף שם הרחוב לדשינסקי ע'ש מנהיג הפ.פ.ס ( המפלגה הפולנית הסוציאליסטית) והיום נקרא חלקו הראשון של הרחוב <span class="Apple-style-span" style="color: #e69138;">11Listopada</span>, ע'ש תאריך קבלת העצמאות בפולין בסיום מלחמת העולם הראשונה 11.11.1918.&nbsp;</div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://3.bp.blogspot.com/_0QFetdHj_Q4/Se7LXsJcTvI/AAAAAAAABMk/0o1AWBoBlVU/s1600/%D7%9E%D7%91%D7%98+%D7%9E%D7%94%D7%9B%D7%99%D7%9B%D7%A8+%D7%9C%D7%A8%D7%97%D7%95%D7%91+%D7%94%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99%D7%9D.JPG" imageanchor="1" style="clear: left; float: left; margin-bottom: 1em; margin-right: 1em; text-align: justify;"><img border="0" height="150" src="http://3.bp.blogspot.com/_0QFetdHj_Q4/Se7LXsJcTvI/AAAAAAAABMk/0o1AWBoBlVU/s200/%D7%9E%D7%91%D7%98+%D7%9E%D7%94%D7%9B%D7%99%D7%9B%D7%A8+%D7%9C%D7%A8%D7%97%D7%95%D7%91+%D7%94%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99%D7%9D.JPG" width="200" /></a></div><div style="text-align: justify;">בית ראשון מצדו הימני של הרחוב ביציאתו מן השוק הישן<span class="Apple-style-span" style="color: #e69138;"> Stary Rynek </span>היה בית עץ בן קומה של קלמן לידזברסקי ובו בית מסחר סיטונאי למוצרי מכולת. בשנות השלושים נהרס הבית הקטן ובמקומו נבנה בית קומתיים.</div><div style="text-align: justify;">בית קומתיים של החיט קלמן קלמנוביץ' ובו דירת המורה הציוני ברוך אטלאס אשר פתח בדירתו בי'ס ללמוד שפות לבנות ומועדון 'החלוץ המזרחי'.</div><div style="text-align: justify;">בית קטן בן קומה של חסיד גור אליקים ריז' ואשתו הבלנית יטה'קה ובו מכר שאריות של סחורות מניפקטורה ופתקים לשחיטה. עם הזמן ריז' מכר את ביתו לברוך אטלאס ועבר לגור בדירה מעל למקווה. הוא קיבל דירה זו בזכות אשתו הבלנית שהייתה מומחית ללחשים נגד עין הרע.</div><div style="text-align: justify;">בית קומתיים של משה גראינביץ', בעל חנות טקסטיל בבית. הבית עמד ליד הגשר שעל נהר השרפיינצ'ה <span class="Apple-style-span" style="color: #e69138;">Sierpienica</span>.</div><div style="text-align: justify;">הגשר מעל נהר השרפיינצ'ה <span class="Apple-style-span" style="color: #e69138;">Sierpienica </span>ברחוב היהודים היה הגשר המרכזי בעיירה והתנועה עליו גדולה וצפופה.&nbsp;</div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;">מעבר לגשר ביתן קטן עם חנות לסחורות טכסטיל של המורה ר' דוד קלינמן.</div><div style="text-align: justify;">בחצר היה ביתו הקטן של העגלון בר'יה אוברפלד שהיה מעביר בעגלתו תבואה ותמורתה.</div><div style="text-align: justify;">בית קומתיים של מרדכי דוד טרקלטוב ובו גם דירתו של השוחט ובעל התפילה יוסל אייזנשטט הוא יוסל שוחט. אחיו דוד איזנשטט היה מנצח המקהלה בבית הכנסת הגדול ברח. טלומצקה בוורשה.</div><div style="text-align: justify;">בשנות השלושים רכש מתתיהו פראשניצקי את הבית, הרס אותו ובנה במקומו בית חומה (שרד את המלחמה). בצמוד לבית טרקלטוב עמד בית קומתיים של זליג בכרך ובצמוד לו בית חומה בן קומה וחצי של חסיד גור נחום טץ.&nbsp;</div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://4.bp.blogspot.com/_0QFetdHj_Q4/SfK0XK_fJeI/AAAAAAAABQ0/BvCikCC82XA/s200/%D7%A0%D7%97%D7%95%D7%9D+%D7%98%D7%A5.jpg" imageanchor="1" style="clear: left; float: left; margin-bottom: 1em; margin-right: 1em; text-align: justify;"><img border="0" height="200" src="http://4.bp.blogspot.com/_0QFetdHj_Q4/SfK0XK_fJeI/AAAAAAAABQ0/BvCikCC82XA/s200/%D7%A0%D7%97%D7%95%D7%9D+%D7%98%D7%A5.jpg" width="136" /></a></div><table cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="float: left; text-align: justify;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="http://4.bp.blogspot.com/_0QFetdHj_Q4/SfK3fidB3xI/AAAAAAAABRE/6PkzMjR6qvg/s200/%D7%A8%D7%91%D7%A7%D7%94+%D7%98%D7%A5.jpg" imageanchor="1" style="clear: right; margin-bottom: 1em; margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" height="200" src="http://4.bp.blogspot.com/_0QFetdHj_Q4/SfK3fidB3xI/AAAAAAAABRE/6PkzMjR6qvg/s200/%D7%A8%D7%91%D7%A7%D7%94+%D7%98%D7%A5.jpg" width="106" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;"><span class="Apple-style-span" style="font-size: small;">רבקה טץ</span></td></tr></tbody></table><div style="text-align: justify;">בביתו של טץ התנהל 'בנק לאשראי' ובמרתף הייתה חנות המשקאות שלו.</div><div style="text-align: justify;">רבקה טץ אחותו של נחום הייתה דמות מרכזית בתנועה הסוציאליסטית בעיירה וממייסדי תנועת 'הבונד'.</div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;">מהרחוב היהודי ישנה התעקלות שמאלה וימינה בחזרה לרחוב היהודי.</div><div style="text-align: justify;">בנקודת הפנייה נוצרה רחבה חניה שבה חנו עגלות האיכרים בימי שוק וכאן התנהל גם שוק למכירת תוצרת.</div><div style="text-align: justify;">בצדו השמאלי של הרחוב בנקודת הפנייה : בית מאיר עובד באלט, כותב המכתבים לחו'ל עבור כל הרחוב היהודי.</div><div style="text-align: justify;">בעליית הגג הייתה דירת אברהם בורגאנד חסיד אלכסנדר, בעל תפילה ושוחט עופות.</div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;">חזרה לרחוב היהודי לאחר בית נחום טץ:</div><div style="text-align: justify;">בית קומה ומרתף של הגיסים: איציק אוסטשבר מוכר השמן ובעל בית בד (בבית לוסמר שמול בית הכנסת), שלמה רייכגוט בעל חנות מכולת וברוך קאננברד בעל מאפיה. בית אייזיק צ'ארנה בו גר ליבל הורן, פעיל ציוני ממייסדי הסתדרות הנוער הציוני 'הרצליה'.</div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;"><b>רחוב ה'מקווה'</b> (ס'מקוה געסל) :רחוב קטן שפנה שמאלה מרחוב היהודים ודרכו הלכו היהודים למקוו. היום איננו קיים עוד. ברחוב גרו:</div><div style="text-align: justify;">בית שמואל שמפאן ובו שטיבל של חסידים פליטי שטיבלים אחרים.</div><div style="text-align: justify;">בית האחים חיים והרש גונשר ובו 'חדר' של דודי הרש'יה זלוצ'בר.</div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://2.bp.blogspot.com/-oSigA-uPnyE/TYl530RP6cI/AAAAAAAAAz0/csc5yrfbklc/s1600/school.png" imageanchor="1" style="clear: right; float: right; margin-bottom: 1em; margin-left: 1em; text-align: justify;"><img border="0" src="http://2.bp.blogspot.com/-oSigA-uPnyE/TYl530RP6cI/AAAAAAAAAz0/csc5yrfbklc/s1600/school.png" /></a></div><table cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="float: left; margin-right: 1em; text-align: justify;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="http://4.bp.blogspot.com/_0QFetdHj_Q4/SfP1pzzP9GI/AAAAAAAABSI/9vcefLW2seQ/s1600/%D7%AA%D7%A6%D7%9C%D7%95%D7%9D+%D7%A7%D7%91%D7%95%D7%A6%D7%AA%D7%99+%D7%9E%D7%91%D7%99'%D7%A1+%D7%91%D7%99%D7%AA+%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91+%D7%91%D7%A9%D7%A8%D7%A4%D7%A5+1936.jpg" imageanchor="1" style="clear: left; margin-bottom: 1em; margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" height="145" src="http://4.bp.blogspot.com/_0QFetdHj_Q4/SfP1pzzP9GI/AAAAAAAABSI/9vcefLW2seQ/s200/%D7%AA%D7%A6%D7%9C%D7%95%D7%9D+%D7%A7%D7%91%D7%95%D7%A6%D7%AA%D7%99+%D7%9E%D7%91%D7%99'%D7%A1+%D7%91%D7%99%D7%AA+%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91+%D7%91%D7%A9%D7%A8%D7%A4%D7%A5+1936.jpg" width="200" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;"><span class="Apple-style-span" style="font-size: small;">בנות 'בית יעקב' 1936</span></td></tr></tbody></table><div style="text-align: justify;">בית משה קאשאז' (שרד את המלחמה) ובו ה'חדר' של חיים יוסף קריסטל ובי'ס 'בית יעקב' לבנות ובתוכו מעון 'בנות אגודת ישראל'.</div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;">בית ר' נחום טונבל.</div><div style="text-align: justify;">רחוב קטנטן היוצא מן הרחוב לעייל ובצדו הימני שכן ה'מקווה'.</div><div style="text-align: justify;">בדירה על גג ה'מקווה' גר חוכר ה'מקווה' (המקוה'ניק).</div><div style="text-align: justify;">בין החוכרים: שמואל לייב וטונה ישעיביץ', לייב שויצר.</div><div style="text-align: justify;">ליד המקווה באר מים 'רכים' ובית החיט אהרון ליב יורקביץ'.</div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;">בין רח. גורנה (עילית) <span class="Apple-style-span" style="color: #e69138;">Górna </span>לבין רחוב המקווה היו רחוב קארטאפל מיט פערפל געסלעך (רחובות תפוחי אדמה עם פתיתים), שנקראו כך ע'ש דלת העם שהתגוררה בו והמאכלים שאכל. בין דיירי הרחוב:</div><div style="text-align: justify;">בית מגורים ובית ספרו ( לפני שהעבירו לרח. ה 3 במאי) של המורה הציוני המשכיל מרדכי הירש מינץ.</div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;">גטו שרפץ <span class="Apple-style-span" style="color: #e69138;">Sierpc Ghetto:</span> הגרמנים קבעו את הגטו במרץ/אפריל 1940 עבור היהודים שחזרו לאחר הגירוש ברחובות גורנה <span class="Apple-style-span" style="color: #e69138;">Górna</span>, איזור בית ה'קמינצה' והרחוב שבו גר מרדכי הירש מינץ.</div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;">רחוב גורנה <span class="Apple-style-span" style="color: #e69138;">Gόrna </span>עובר על הגבעה שבמורדותיה עמדו הבתי:</div><div style="text-align: justify;">בית אברהם גרושקה מול בית המדרש החדש ובו מלון לעניים נודדים (מלון אביון ללא שלמון) לנגנים ועושי להטוטים.</div><div style="text-align: justify;">בית קיילה גיטל שואבת המים.</div><div style="text-align: justify;">בית ניפומושצ'וק (שרד את המלחמה)בית חומה ציבורי מאחורי ה'קמניצה'(שרד את המלחמה) בן קומה אחת ומרתף שבו היו 'הכנסת אורחים' ותלמוד תורה.</div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;">הרחוב היהודי / רחוב גורנה <span class="Apple-style-span" style="color: #e69138;">Gόrna</span>:</div><div style="text-align: justify;">ה'קמניצה' (בית חומה) בית קומותיים גדל מימדים, מרתף ועליית גג של הכומר אדאמסקי ( בעל הבית של בית המרקחת ובעל בית המרקחת) אוהב ישראל ויודע שפות וביניהן אידיש ועברית.</div><div style="text-align: justify;">הדיירים ב'קמניצה': המלמד אברהם יצחק וה'חדר' שלו, חבר ועד הקהילה משה גרוסמן, החזן והשו'ב דניאל שאיקס, בעל התפילה קלמן ארפה.</div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;">הרחוב היהודי אחרי ה'קמניצה' לכיוון מזלג הרחובות יאן קילינסקי Jana Killińskiego (הדרך לביז'ון) . ולדיסלאב ריימונט <span class="Apple-style-span" style="color: #e69138;">Władisława Reymonta</span> (הדרך לדרובנין) :</div><div style="text-align: justify;">בית קומה אחת של המלמד פיבוש'ה רוסאק ובו גר החיט מנדל מאי.</div><div style="text-align: justify;"><br /></div><table cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="float: left; margin-right: 1em; text-align: justify;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="http://4.bp.blogspot.com/-vs8GM8G7e3M/TZuoZt8o6SI/AAAAAAAAA50/gr4nNSZ5vYU/s1600/BietMidrashNew.jpg" imageanchor="1" style="clear: left; margin-bottom: 1em; margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" height="146" src="http://4.bp.blogspot.com/-vs8GM8G7e3M/TZuoZt8o6SI/AAAAAAAAA50/gr4nNSZ5vYU/s200/BietMidrashNew.jpg" width="200" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;"><span class="Apple-style-span" style="font-size: small;">בית המדרש החדש אשר <br />נהרס כליל בתקופת השואה</span></td></tr></tbody></table><a href="http://3.bp.blogspot.com/-RKqvvOgciWo/TYjMaYMRWBI/AAAAAAAAAyk/7RaHFspjLzA/s1600/jewishquarter.png" imageanchor="1" style="clear: right; float: right; margin-bottom: 1em; margin-left: 1em; text-align: justify;"><img border="0" src="http://3.bp.blogspot.com/-RKqvvOgciWo/TYjMaYMRWBI/AAAAAAAAAyk/7RaHFspjLzA/s1600/jewishquarter.png" /></a><br /><div style="text-align: justify;">בית המדרש החדש (1886) העומד במעלה הגבעה שהיה מרכז ההשכלה והציונות בשרפץ <span class="Apple-style-span" style="color: #e69138;">Sierpc </span>עד מלחמת העולם הראשונה ונחשב בית מדרש אריסטוקראטי.&nbsp;</div><br /><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;">בית נחום ניאפומושצ'יק ( שרד את המלחמה) ובו גר גם הסבל והקברן אליעזר וויראנבניק.</div><div style="text-align: justify;">בית קומתיים של חסקל לוסמר ובו ה'חדר' של המלמד אברהם יצחק.</div><div style="text-align: justify;">עם השנים נמכר הבית לאיצ'ה שויצר שבנה בחצר בית חומה בן קומתיים ובו דירתו של איצ'ה בונם רוזנברג, מעון 'פועלי ציון שמאל' והספרייה שלהם, סניף תנועת 'בית'ר' ומעון 'ארגון בעלי מלאכה'..</div><div style="text-align: justify;"><br /></div><table cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="float: left; margin-right: 1em; text-align: justify;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="http://3.bp.blogspot.com/-bPAcmkULlTA/TZupMsWhueI/AAAAAAAAA54/YI1pXzghJ6I/s1600/OldStreet.jpg" imageanchor="1" style="clear: left; margin-bottom: 1em; margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" height="139" src="http://3.bp.blogspot.com/-bPAcmkULlTA/TZupMsWhueI/AAAAAAAAA54/YI1pXzghJ6I/s200/OldStreet.jpg" width="200" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;"><span class="Apple-style-span" style="font-size: small;">הרחוב היהודי לאחר המלחמה<br />&nbsp;עם בתי הלבנים ששרדו.<br />&nbsp;מימין: בית המדרש הישן<br />&nbsp;ששרד למרות היותו מעץ</span></td></tr></tbody></table><div style="text-align: justify;">בית חומה בן קומתיים של הפולני ליטוינסקי (שרד את המלחמה) ובו מוסדות הקהילה:</div><div style="text-align: justify;">המוסד החינוכי 'יסודי התורה', דירת השרד של הרב יהושע השל דוד גולדשאלק, דירת השו'ב יעקל ריצ'יק, דירת שמש בית הכנסת שמעון גלבארד ודירת המלמד אליהו מאיר 'הויקר' (אליהו מאיר הגיבן).</div><div style="text-align: justify;">בית קומה של התפר עקיבא אופנבאך.</div><div style="text-align: justify;">כאן הסתיימה העיר ופה היה מחסום לגביית תשלום מכל עגלה הנכנסת לעיר.</div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;">ה'וולוקי' (ווליקעס) <span class="Apple-style-span" style="color: #e69138;">Włóki </span>– שטחים כפריים מעבר למחסום שהיו שייכים אדמיניסטרטיבית לכפר בורקובה <span class="Apple-style-span" style="color: #e69138;">Borkowa </span>השוכן כ - 4 ק'מ משרפץ Sierpc לכיוון דרובין <span class="Apple-style-span" style="color: #e69138;">Drobnin </span>. רוב התושבים בשטח זה היו יהודים.</div></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/34372414-3854789357427829915?l=polingd.blogspot.com' alt='' /></div>Zvika Schwartzmanhttp://www.blogger.com/profile/01455197237261981766noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-34372414.post-55104972909111566632011-04-06T02:21:00.002+03:002011-04-06T04:23:17.795+03:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><div style="text-align: justify;"></div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://3.bp.blogspot.com/-3neBILYiFrk/TYu3ZXAbMzI/AAAAAAAAA00/o8XPpZCpe98/s1600/realestate.png" imageanchor="1" style="clear: right; float: right; margin-bottom: 1em; margin-left: 1em; text-align: justify;"><img border="0" src="http://3.bp.blogspot.com/-3neBILYiFrk/TYu3ZXAbMzI/AAAAAAAAA00/o8XPpZCpe98/s1600/realestate.png" /></a></div><div style="text-align: justify;"><b>הרחוב היהודי</b>&nbsp;<span class="Apple-style-span" style="color: #e69138;">Listopada / Zwirki Wigury</span></div><div style="text-align: justify;">הבית האחרון ברחוב היהודי היה ביתו של מנדל ליפשיץ (גרליץ) גבאי בחברות: 'חברה קדישא', 'הכנסת אורחים' וכוללים שונים. בבית הייתה חנות המכולת של אשתו דינה גרליץ.</div><div style="text-align: justify;">מהרחוב היהודי יצאה סמטה מרוצפת (היום רחוב <span class="Apple-style-span" style="color: #e69138;">Zwirki Wigury</span> ) וממנה נכנסו לבית הכנסת המרכזי.</div><div style="text-align: justify;">בראשית הסמטה גר הזגג והמלמד פינ'יה מאקלר.</div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://3.bp.blogspot.com/-RKqvvOgciWo/TYjMaYMRWBI/AAAAAAAAAyk/7RaHFspjLzA/s1600/jewishquarter.png" imageanchor="1" style="clear: right; float: right; margin-bottom: 1em; margin-left: 1em; text-align: justify;"><img border="0" src="http://3.bp.blogspot.com/-RKqvvOgciWo/TYjMaYMRWBI/AAAAAAAAAyk/7RaHFspjLzA/s1600/jewishquarter.png" /></a></div><table cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="float: left; margin-right: 1em; text-align: justify;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="http://4.bp.blogspot.com/-iyT8KtXczH0/TZuiTGjyJSI/AAAAAAAAA5s/FVGLhdOmr5M/s1600/Synagogue.jpg" imageanchor="1" style="clear: left; margin-bottom: 1em; margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" height="155" src="http://4.bp.blogspot.com/-iyT8KtXczH0/TZuiTGjyJSI/AAAAAAAAA5s/FVGLhdOmr5M/s200/Synagogue.jpg" width="200" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;"><span class="Apple-style-span" style="font-size: small;">בית הכנסת בשרפץ</span></td></tr></tbody></table><div style="text-align: justify;"><b>בית הכנסת המרכזי</b> (1895) עמד לאחר הסמטה במקום מבודד. בית הכנסת הבנוי עץ ועל גגו התנוססו 3 כיפות. בית הכנסת הוקם במקום בית כנסת שהיה עשוי עץ ושעלה באש. בשנת 1907 שופץ בית הכנסת והצייר היהודי סטשאלקו מפלוצק צייר סביב ארון הקודש, שני ציורי נוף וציורי כלי נגינה.</div><div style="text-align: justify;">הנאצים העלו באש את בית הכנסת ב 28.9.1939 שהיה מוצאי החג הראשון של סוכות ולא נותר ממנו דבר.</div><div style="text-align: justify;"><br /></div><a href="http://3.bp.blogspot.com/-3neBILYiFrk/TYu3ZXAbMzI/AAAAAAAAA00/o8XPpZCpe98/s1600/realestate.png" imageanchor="1" style="clear: right; display: inline !important; float: right; margin-bottom: 1em; margin-left: 1em; text-align: justify;"><img border="0" src="http://3.bp.blogspot.com/-3neBILYiFrk/TYu3ZXAbMzI/AAAAAAAAA00/o8XPpZCpe98/s1600/realestate.png" /></a><br /><div style="text-align: justify;">לאורך הסמטה המרוצפת היורדת מבית הכנסת היו כמה בתים וביניהם:</div><div style="text-align: justify;">ביתו של הורן וביתו של שמש הקהילה אברהם יצחק'יה שעורר כל בוקר את המתפללים ב-3 דפיקות על תריסי חלונותיהם.</div><div style="text-align: justify;">בית קומה של דוד'יה צ'רנוצ'פקה בעל חנות מעדנים.</div><div style="text-align: justify;">בית קומתיים של יעקב גרליץ יו'ר ועד הקהילה לפני מלמת העולם הראשונה.</div><div style="text-align: justify;">בית קומה של ר' אפרים יוסל ולוקה ובחזיתו חנות המכולת שלו.</div><div style="text-align: justify;">בצמוד לבית ולוקה, עמד בית משה מרדכי סנדרוביץ' ובו חנותו לגלנטריה וצרכי סנדלרות ודירת העגלון שמעון יעקובובי'ץ. במרתף הבית הייתה המעבדה הכימית של הירש מיכל סנדרוביץ' בנו של בעל הבית ושם הוא ייצר צבעים, מיני דיו וסבונים.</div><div style="text-align: justify;">בית קומתיים של ליפא'יה נאשלסקי שנשען על בית חומה חדש בן קומתיים של אהרון משה הורביץ (שרד את המלחמה). בחזית בית הורביץ הייתה מכולת סיטונאית.</div><div style="text-align: justify;">בהמשך לבית החלה סמטת דולי (מורד).</div><div style="text-align: justify;">סמטת דולי שנמשכה עד למעבר ה"לאוה" על הנהר ('ז'יקה') היום רחוב מארי קונופניצקייז' <span class="Apple-style-span" style="color: #e69138;">Mari Konopnickiej</span> בכיוון הנהר:</div><div style="text-align: justify;">בית המלמד חיים יוסף קריסטל.</div><div style="text-align: justify;">בית קומה של האלמנה רוזה זינד ('שלישארקן' כלומר, אשתו של המסגר) ובו בית המרזח שלה ובית התה 'צ'איניה'.</div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://3.bp.blogspot.com/-RKqvvOgciWo/TYjMaYMRWBI/AAAAAAAAAyk/7RaHFspjLzA/s1600/jewishquarter.png" imageanchor="1" style="clear: right; float: right; margin-bottom: 1em; margin-left: 1em; text-align: justify;"><img border="0" src="http://3.bp.blogspot.com/-RKqvvOgciWo/TYjMaYMRWBI/AAAAAAAAAyk/7RaHFspjLzA/s1600/jewishquarter.png" /></a></div><table cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="float: left; margin-right: 1em; text-align: left;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="http://4.bp.blogspot.com/-tXGPZpNgN1k/TZujDa2VsfI/AAAAAAAAA5w/yGRqjEhU89U/s1600/BietMidrash.jpg" imageanchor="1" style="clear: left; margin-bottom: 1em; margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" height="118" src="http://4.bp.blogspot.com/-tXGPZpNgN1k/TZujDa2VsfI/AAAAAAAAA5w/yGRqjEhU89U/s200/BietMidrash.jpg" width="200" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;"><span class="Apple-style-span" style="font-size: small;">בית המדרש הישן</span></td></tr></tbody></table><div style="text-align: justify;">בית המדרש הישן שהיה בית תפילה עממי. בית המדרש לא חרב בתקופת השואה ושימש אז כמחנה ריכוז ל'עבריינים' יהודים ופולנים שהוצאו משם לעבודות פרך.</div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;">בית קומתיים של זליג ריכגוט בו גר הרב יחיאל מיכל גולדשלק.</div><div style="text-align: justify;">בבית היה בית המרזח של ריכגוט.</div><div style="text-align: justify;">בצמוד עמד בית קומתיים של יוסף וסולק.</div><div style="text-align: justify;">בסוף חצר הבית עמד בית קומתיים שקומתו הראשונה שמשה לאסם תבואה ובשנת 1931 נפתח כאן גן הילדים של 'תרבות' שהיוה את אבן היסוד לבי'ס 'תרבות' בשרפץ <span class="Apple-style-span" style="color: #e69138;">Sierpc</span>.</div><div style="text-align: justify;">בקומה השנייה דירת אברהם פריד בעל חנות לכלי מטבח בשוק בביתו של אליהו גלזר.</div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;">דירת אליהו גרוסמן. הבית נמכר למשה לאסמן וישראל בארקו.</div><div style="text-align: justify;">בית קומתיים של המלמד וולף חזן ובו דירת משה יעקב שטאהל חסיד סטריקוב והחנות לאפיית תופינים שלו.</div><div style="text-align: justify;">באותו הבית הסנדלרייה של משה לאסמן.</div><div style="text-align: justify;">בית קומתיים של זליג מיונצ'ין ובו חנות גלנטריה של ר' חיים נחום טונבל משכיל ציוני שביקר בא'י בשנת 1908. בצמוד לבית צריף ובו המסגרייה של ישראל בארקו.</div><div style="text-align: justify;">בבית גרה משפחת ישראל קרפ שמש בית המדרש הישן.</div><div style="text-align: justify;">המדרכה בחזית ביתו של זליג מיונצ'ין שמשה כמקום למכירת דגים בימי חמישי ושישי עד שבמצוות השלטונות עבר שוק הדגים לרחבה שלפני בית באלט שברחוב היהודי.</div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;"><b>רחוב מארי קונופניצקייז'</b> <span class="Apple-style-span" style="color: #e69138;">Mari Konopnickiej</span> מהגשר ועד לשוק הישן <span class="Apple-style-span" style="color: #e69138;">Srary Rynek</span></div><div style="text-align: justify;">בית אבוש ליברמן ופיבל בודה. בבית חנות הטכסטיל של ליברמן וחנות עורות וצרכי סנדלרייה של בודה.</div><div style="text-align: justify;">הבית נהרס בפקודת השלטונות מחמת סכנת התמוטטות בתקופת פולין העצמאית.</div><div style="text-align: justify;">בודה רכש את דירת לייזר העיוור והעביר לשם את חנותו.</div><div style="text-align: justify;">בית האלמנה קרוסה ליכט ובו חנות הגלנטריה שלה.</div><div style="text-align: justify;">בית המלמד ושמש בית המדרש החדש לייבוש רוזנברג בעל חנות קטנה לצרכי סנדלרות.</div><div style="text-align: justify;">בית משה נתן קליין בעל ה'צ'איניה'.</div><div style="text-align: justify;">בקומה השנייה דירת החיט לייזר העיוור "דער בלינדער ליזר".</div><div style="text-align: justify;">בית חומה של יוזף נישאט בעל חנות למכירת ברזל בבית.</div><div style="text-align: justify;"><br /></div></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/34372414-5510497290911156663?l=polingd.blogspot.com' alt='' /></div>Zvika Schwartzmanhttp://www.blogger.com/profile/01455197237261981766noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-34372414.post-57793182710299831762011-04-06T02:06:00.005+03:002011-04-08T05:53:01.162+03:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><div style="text-align: justify;"></div><div class="separator" style="clear: both; text-align: justify;"><a href="http://3.bp.blogspot.com/-3neBILYiFrk/TYu3ZXAbMzI/AAAAAAAAA00/o8XPpZCpe98/s1600/realestate.png" imageanchor="1" style="clear: right; float: right; margin-bottom: 1em; margin-left: 1em;"><img border="0" src="http://3.bp.blogspot.com/-3neBILYiFrk/TYu3ZXAbMzI/AAAAAAAAA00/o8XPpZCpe98/s1600/realestate.png" /></a></div><div style="text-align: justify;"> <table cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="clear: left; cssfloat: left; float: left; margin-bottom: 1em; text-align: left;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="http://3.bp.blogspot.com/-kt9GLm8EoUE/TZ5384scl6I/AAAAAAAAA6A/MWIl-9OEkI8/s1600/Cemetry.JPG" imageanchor="1" style="clear: left; cssfloat: left; margin-bottom: 1em; margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" height="118" r6="true" src="http://3.bp.blogspot.com/-kt9GLm8EoUE/TZ5384scl6I/AAAAAAAAA6A/MWIl-9OEkI8/s200/Cemetry.JPG" width="200" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">המצבות מובלות חזרה לבית העלמין</td></tr></tbody></table> <div style="border-bottom: medium none; border-left: medium none; border-right: medium none; border-top: medium none;"><b>רחוב יאן קילינסקי</b> <span class="Apple-style-span" style="color: #e69138;">Jana Killińskiego</span> (הדרך לביז'ון <span class="Apple-style-span" style="color: #e69138;">Beiżuń</span>):</div></div><div style="text-align: justify;"><div style="border-bottom: medium none; border-left: medium none; border-right: medium none; border-top: medium none;">בית קומה של הגרמני דארינג ובו גר יהודה ברוך סקורניק בעל עסקי סיד ופחם וחנות המכולת שם עבדו אשתו מאניה ובניו.</div></div><div style="text-align: justify;"><div style="border-bottom: medium none; border-left: medium none; border-right: medium none; border-top: medium none;">דיירים יהודים נוספים ברחוב:</div></div><div style="text-align: justify;"><div style="border-bottom: medium none; border-left: medium none; border-right: medium none; border-top: medium none;">בעלי חנויות המכולת: יצחק צ'ארקה, אברהם זאב לנינטר ויחזקאל איצקוביץ'. אברהם מיראנץ בעל מחסן עצים. המלמד משה דנציגר ואחרים.</div></div><div style="border-bottom: medium none; border-left: medium none; border-right: medium none; border-top: medium none; text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;"><div style="border-bottom: medium none; border-left: medium none; border-right: medium none; border-top: medium none;"><b>רחוב ולדיסלאב ריימונט</b> <span class="Apple-style-span" style="color: #e69138;">Władisława Reymonta</span> הדרך לדרובנין <span class="Apple-style-span" style="color: #e69138;">Drobnin </span></div><div style="border-bottom: medium none; border-left: medium none; border-right: medium none; border-top: medium none;">בית קומה של מוביל הסחורות, שמש בית המדרש החדש ובעל תפילה ברך'יה ז'אשוטקה. בית הציוני וחבר ועד הקהילה בר צ'ארקה. בית המלמד לייבל קראמארז'.</div></div><div style="text-align: justify;">דיירים נוספים ברחוב:</div><div style="text-align: justify;">משפחת ז'ביצקי, יששכר מאיר סקורקה בעל מכולת ומחסן עצים, מאיר זאב גלאסן, אליהו פיש, ואחרים.</div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div class="separator" style="clear: both; text-align: justify;"><a href="http://1.bp.blogspot.com/-d0F3ymUf-b4/TYjMdBiRypI/AAAAAAAAAyo/CfJHs3kn_cM/s1600/headstonejewish.png" imageanchor="1" style="clear: right; float: right; margin-bottom: 1em; margin-left: 1em;"><img border="0" src="http://1.bp.blogspot.com/-d0F3ymUf-b4/TYjMdBiRypI/AAAAAAAAAyo/CfJHs3kn_cM/s1600/headstonejewish.png" /></a></div><div style="text-align: justify;"><b>הדרך לבית העלמין</b> היום רחובות: <span class="Apple-style-span" style="color: #e69138;">Krόtka – Zwirki Wigury – Władysława Jagiełły</span> ובית העלמין</div><div style="text-align: justify;">ברח. <span class="Apple-style-span" style="color: #e69138;">Władysława Jagiełły</span> .</div><div style="text-align: justify;">בשרפץ <span class="Apple-style-span" style="color: #e69138;">Sierpc </span>היו שני בתי עלמין יהודים הישן והחדש ושניהם סמוכים זה לזה. בבית העלמין הישן היו אוהלי קברים של ר' מאירל דב'ש (דרובנין-בז'וין-שרפץ) שאצלו התארח מדי פעם ר' יצחק מברדיצ'ב ושל ר' מרדכי גרינבוים.</div><div style="text-align: justify;">בכניסה לבית העלמין ביתו של 'יחזקאל מבית העלמין' - שומר בית העלמין שהיה גם אחראי על הבאת לולב ואתרוג לבתי היהודים. הוא נהג ללכת בכל בוקר בסוכות אל בתי היהודים כדי שהנשים והבנות תזכינה במצוות ברכה על ארבעת המינים ולקראת הושענה רבא, יחזקאל מכר ערבי נחל ובחג השבועות מכר סוף לקישוט הבתים.</div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;">אחד מצעדי ההרס וההשפלה הראשונים שבצעו הגרמנים כלפי היהודים עם כיבוש שרפץ <span class="Apple-style-span" style="color: #e69138;">Sierpc </span>היה חיסול בית העלמין היהודי. הם עקרו את המצבות ממקומן, הוציאו אותן מבית העלמין, שברו אותן וכיסו עמן דרכים כמדרכות, או ריסקו אותן והשתמשו בהן כחומר לבנייה. כדי להגביר את ההשפלה, הגרמנים כיסו במצבות את הדרכים בשכונות היהודיות.</div><br /><iframe allowfullscreen="" frameborder="0" height="323" src="http://www.youtube.com/embed/sZ3slpCF5-s" title="YouTube video player" width="390"></iframe><br /><br /><div style="text-align: justify;">אחד הצעדים הראשונים שעשו ניצולים מבני שרפץ Sierpc עם חוזרם לעיירה כדי לחפש את בני משפחתם ורכושם, היה לאסוף את שברי המצבות ולהחזירם לבית העלמין. כל המצבות היו חצויות לאורכן ולא ניתן לקרוא את הכיתוב עליהן במלואו. מקום הקברים באין מצבה לא היה ידוע ולכן המצבות הוצבו במקום כלשהו.</div><div style="text-align: justify;">לאחר מכן, הציבו הניצולים בבית העלמין אנדרטה לזכר יהודי שרפץ <span class="Apple-style-span" style="color: #e69138;">Sierpc </span>שנספו בשואה.</div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;"><b>בית הטהרה&nbsp;</b></div><div style="text-align: justify;"><table cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="float: left; margin-right: 1em; text-align: left;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="http://3.bp.blogspot.com/-ko0eqeCHERc/TZugYYM360I/AAAAAAAAA5o/O7pOD_TLVL8/s1600/TaharaHouse.JPG" imageanchor="1" style="clear: left; margin-bottom: 1em; margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" height="121" src="http://3.bp.blogspot.com/-ko0eqeCHERc/TZugYYM360I/AAAAAAAAA5o/O7pOD_TLVL8/s200/TaharaHouse.JPG" width="200" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;"><span class="Apple-style-span" style="font-size: small;">בית הטהרה לפני המלחמה</span></td></tr></tbody></table></div><div style="text-align: justify;">בית הטהרה שרד את המלחמה, אך הלך ונהרס מחוסר טיפול ובשלג הכבד של חורף 2006 , קרס המבנה שנותר.</div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div class="separator" style="border-bottom: medium none; border-left: medium none; border-right: medium none; border-top: medium none; clear: both; text-align: center;"></div></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/34372414-5779318271029983176?l=polingd.blogspot.com' alt='' /></div>Zvika Schwartzmanhttp://www.blogger.com/profile/01455197237261981766noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-34372414.post-24329039206131338042011-04-04T06:02:00.000+03:002011-04-03T20:25:06.877+03:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><table><tbody><tr><td><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://relationet.googlepages.com/Mydanek.kmz" style="clear: right; float: right; margin-bottom: 1em; margin-left: 1em;"><img border="0" src="http://2.bp.blogspot.com/_0QFetdHj_Q4/Sf28SFVW5mI/AAAAAAAABWs/cVFB-38XjXY/s200/earth.jpg" /></a></div><br /></td><td><a href="http://4.bp.blogspot.com/-9GJV8OuYCDY/TZU5y5h6rdI/AAAAAAAAA5A/Nsuimj19ZOA/s1600/fire.png" imageanchor="1" style="clear: right; float: right; margin-bottom: 1em; margin-left: 1em;"><img border="0" src="http://4.bp.blogspot.com/-9GJV8OuYCDY/TZU5y5h6rdI/AAAAAAAAA5A/Nsuimj19ZOA/s1600/fire.png" /></a></td><td><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://4.bp.blogspot.com/-jm7WUiqoeNM/TYeItbBIpFI/AAAAAAAAAxU/U0L_KhMafFQ/s1600/star3.jpg" imageanchor="1" style="clear: right; float: right; margin-bottom: 1em; margin-left: 1em;"><img border="0" src="http://4.bp.blogspot.com/-jm7WUiqoeNM/TYeItbBIpFI/AAAAAAAAAxU/U0L_KhMafFQ/s1600/star3.jpg" /></a></div><br /></td></tr></tbody></table><div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><div style="text-align: justify;">מיידנק&nbsp;<span style="color: #009900;">Majdanek</span>&nbsp;היה&nbsp;מחנה השמדה&nbsp;נאצי, הממוקם כארבעה&nbsp;קילומטרים&nbsp;ממרכז העיר&nbsp;לובלין&nbsp;בפולין. שלא כמו&nbsp;מחנות ריכוז&nbsp;והשמדה נאציים&nbsp;אחרים, מיידנק לא הוחבא ביער&nbsp;מרוחק או הוסתר על ידי מכשולים טבעיים, וגם לא הוקף ב"אזור בטחון".</div><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;">המחנה הוקם בנובמבר&nbsp;1941&nbsp;בפקודתו שלהיינריך הימלר, לאחר שזה ביקר בלובלין&nbsp;ביוליאותה שנה. מיידנק היה&nbsp;מחנה שבויים&nbsp;של האס אס, תחת פיקודו של&nbsp;קארל אוטו קוך. בפברואר 1943&nbsp;הוא הוסב למחנה ריכוז.</span></div><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;"><br /></span><br /><div style="text-align: justify;"><a href="http://photos1.blogger.com/blogger/7361/3378/1600/mydanek.jpg" style="clear: left; color: #2288bb; float: left; margin-bottom: 1em; margin-right: 1em; text-decoration: none;"><img alt="" border="0" height="156" src="http://photos1.blogger.com/blogger/7361/3378/1600/mydanek.jpg" style="-webkit-box-shadow: rgba(0, 0, 0, 0.0976563) 1px 1px 5px; background-attachment: initial; background-clip: initial; background-color: white; background-image: initial; background-origin: initial; border-bottom-style: solid; border-color: initial; border-left-color: rgb(238, 238, 238); border-left-style: solid; border-right-color: rgb(238, 238, 238); border-right-style: solid; border-top-color: rgb(238, 238, 238); border-top-style: solid; border-width: initial; box-shadow: rgba(0, 0, 0, 0.0976563) 1px 1px 5px; float: left; margin-bottom: 10px; margin-left: 0px; margin-right: 10px; margin-top: 0px; padding-bottom: 5px; padding-left: 5px; padding-right: 5px; padding-top: 5px; position: relative; text-align: justify; width: 200px;" width="200" /></a><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;">השם ניתן למחנה ב-1941&nbsp;על ידי תושבים מקומיים, שלבטח ידעו על קיומו, והוא מבוסס על שמו של המחוז&nbsp;מיידנק טטרסקי&nbsp;בלובלין. השם הגרמני&nbsp;המקורי של המחנה היה<span style="color: #009900;">Konzentrationslager Lublin</span>&nbsp;(מחנה ריכוז לובלין).</span></div><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;">בשיא פעילותו, הוא הכיל 50,000 אסירים. בחודשים הראשונים של&nbsp;1942, נעשו ואושרו תכניות להרחיב את מיידנק כך שיכיל עד 250,000 אסירים. בין אפריל&nbsp;1942&nbsp;ליולי&nbsp;1944, התבצעה במיידנק השמדה בתאי גזים&nbsp;ובמשרפות. הקורבנות נרצחו עם הגעתם למחנה. מספר הנספים נאמד ב-200,000 כולל&nbsp;יהודים&nbsp;(כ-60,000),&nbsp;שבויי מלחמה&nbsp;סובייטיים, ופולנים.&nbsp;</span></div><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;">מיידנק סיפק עובדי כפייה למפעלי&nbsp;תחמושתו למפעל הנשק&nbsp;שטייר-דיימלר-פוך.</span></div><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;">המחנה פוזר ביולי&nbsp;1944&nbsp;כחלק ממבצע 1005, אך נהרס רק באופן חלקי עד למועד הגעתו של הצבא האדום&nbsp;אליו. למרות ש-1,000 אסירים נלקחו ממנו בצעדת מוות,&nbsp;הצבא האדום&nbsp;מצא אלפי אסירים שעדיין נותרו במחנה ושפע עדויות לרצח ההמוני&nbsp;שבוצע שם, ביניהן&nbsp;תאי גזים, משרפות&nbsp;וצריפי אחסון ומגורים.</span></div><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;">המחנה נפתח ב 16 בפברואר 1943 ושוחרר ע"י הסובייטים ב 22 ביולי 1944.</span></div><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;"><br /></span><br /><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="color: #222222; font-family: inherit; font-size: 13px; line-height: 18px;"><br /></span></div><div dir="rtl" style="color: #222222; line-height: 1.4; text-align: right;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;">המקור:&nbsp;<a href="http://he.wikipedia.org/wiki/%C3%97%C5%BE%C3%97%E2%84%A2%C3%97%E2%84%A2%C3%97%E2%80%9C%C3%97" style="color: #2288bb; text-decoration: none;">ויקיפדיה</a></span></div><div style="color: #222222; line-height: 1.4; text-align: right;"></div><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;"><br /></span></div><div dir="rtl" style="color: #222222; line-height: 1.4; text-align: right;"><div style="text-align: justify;"><strong><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;">איך מגיעים</span></strong></div><a href="http://static.flickr.com/105/279724604_5ce91026f7_o.jpg" style="clear: left; color: #2288bb; float: left; margin-bottom: 1em; margin-right: 1em; text-decoration: none;" target="_blank"><img alt="צילום אויר מ1945" height="200" src="http://static.flickr.com/105/279724604_5ce91026f7_o.jpg" style="-webkit-box-shadow: rgba(0, 0, 0, 0.0976563) 1px 1px 5px; background-attachment: initial; background-clip: initial; background-color: white; background-image: initial; background-origin: initial; border-bottom-style: solid; border-color: initial; border-left-color: rgb(238, 238, 238); border-left-style: solid; border-right-color: rgb(238, 238, 238); border-right-style: solid; border-top-color: rgb(238, 238, 238); border-top-style: solid; border-width: initial; box-shadow: rgba(0, 0, 0, 0.0976563) 1px 1px 5px; float: left; margin-bottom: 10px; margin-left: 0px; margin-right: 10px; margin-top: 0px; padding-bottom: 5px; padding-left: 5px; padding-right: 5px; padding-top: 5px; position: relative; text-align: justify; width: 200px;" width="154" /></a><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;"><img alt="" border="0" justify;"="" src="http://1.bp.blogspot.com/_0QFetdHj_Q4/Sf2x9QYgDLI/AAAAAAAABVc/9gibMDJN3Do/s200/car.jpg" style="-webkit-box-shadow: rgba(0, 0, 0, 0.0976563) 1px 1px 5px; background-attachment: initial; background-clip: initial; background-color: white; background-image: initial; background-origin: initial; border-bottom-color: rgb(238, 238, 238); border-bottom-style: solid; border-bottom-width: 1px; border-left-color: rgb(238, 238, 238); border-left-style: solid; border-left-width: &lt;div style=;" text-align:="" /><br />מהכיכר שבמרכז לובלין ניסע לכוון דרום מזרח ברחוב&nbsp;<span style="color: #009900;">Fabricezna</span>&nbsp;שמתחלף בצומת הבאה ל&nbsp;<span style="color: #009900;">Droba..Majdanka</span>&nbsp;ניסע לאורך הרחוב כ 4 קמ' עד שנראה מימיננו את האנדרטה לזכר קורבנות מיידנק. האנדרטה בולטת מאד בשטח בשל צורתה הגסה והמיוחדת ומיד לאחריה נפנה ימינה ונחנה את הרכב ברחבה שליד המוזיאון.</span></div><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;"><br /></span></div><div dir="rtl" style="color: #222222; line-height: 1.4; text-align: right;"><img alt="" border="0" src="http://1.bp.blogspot.com/_0QFetdHj_Q4/Sf2z4a8wQ4I/AAAAAAAABVs/Mg7obQ9a-EE/s200/train.jpg" style="-webkit-box-shadow: rgba(0, 0, 0, 0.0976563) 1px 1px 5px; background-attachment: initial; background-clip: initial; background-color: white; background-image: initial; background-origin: initial; border-bottom-color: rgb(238, 238, 238); border-bottom-style: solid; border-bottom-width: 1px; border-left-color: rgb(238, 238, 238); border-left-style: solid; border-left-width: 1px; border-right-color: rgb(238, 238, 238); border-right-style: solid; border-right-width: 1px; border-top-color: rgb(238, 238, 238); border-top-style: solid; border-top-width: 1px; box-shadow: rgba(0, 0, 0, 0.0976563) 1px 1px 5px; float: right; margin-bottom: 0px; margin-left: 10px; margin-right: 5px; margin-top: 10px; padding-bottom: 5px; padding-left: 5px; padding-right: 5px; padding-top: 5px; text-align: justify;" /><br /><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;">אם הגענו ברכבת ללובלין מוורשה [2.16] קרקוב [4.25] נעלה על מונית ונבקש מהנהג שיוריד אותנו בחנייה שליד המוזיאון. מחיר הנסיעה כ 12 זלוטי. נוכל להגיע גם באוטובוס ישיר מס' 28 היוצא מתחנת הרכבת. וכן באוטובוסים 153,156,158 ואוטובוס מס' 23 היוצא ממרכז העיר.</span></div><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;">חובבי הליכה יוכלו לצעוד כ 40 דקות מתחנת הרכבת דרך רח' Droba..Majdanka</span></div></div><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;"><br /></span></div><div dir="rtl" style="color: #222222; line-height: 1.4; text-align: right;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;"><a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Warsaw_Metro_(Line_I)" style="color: #2288bb; text-decoration: none;"></a></span></div><div dir="rtl" style="color: #222222; line-height: 1.4; text-align: right;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;"><strong></strong><br /><br /></span><br /><div style="text-align: justify;"><strong><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;">מידע שימושי</span></strong></div><br /><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;">כתובת: ul. Droga Męczenników Majdanka 6720-325 Lublin</span></div><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;">טלפון: (0 81) 74-426-40; 74-426-47; 74-426-48; 74-426-49</span></div><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;">פקס: 74-405-26</span></div><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;">דואר אלקטרוני: archiwum@majdanek.pl</span></div><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;">אתר אינטרנט:&nbsp;<a href="http://www.majdanek.pl/" style="color: #2288bb; text-decoration: none;">www.majdanek.pl</a></span></div><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;">שעות פתיחה: חלקים שונים במחנה נפתחים בימים ושעות שונים בעונות שונות.</span></div><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;">תא הגזים, צריף 45 המכיל את מודל המחנה, צריפים 52 ו 53 המכילים תצוגת נעלי אסירים, שדה 3 והקרמטוריום פתוחים כל יום בין 08:00-15:00 בחודשים אוקטובר - אפריל ו 08:00-18:00 בחודשים מאי-ספטמבר.</span></div><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;">התערוכה ההיסטורית 'מיידנק' בצריפים 43 44 פתוחים כל יום&nbsp;<strong>למעט יום שני</strong>&nbsp;וחגים בשעות 08:00-15:00 בחודשים מרץ-אפריל ואוקטובר-נובמבר. 08:00-18:00 בחודשים מאי-ספטמבר.&nbsp;<strong>סגור מה 1 בדצמבר ועד ה 28 בפברואר</strong>.</span></div><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;">ביקורים מיוחדים אפשר להסדיר כמה ימים מראש באמצעות המחלקה החינוכית במחנה טלפון: 48-81-7441955</span></div><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;">Maria Wiśnioch, M.A.e-mail:&nbsp;<a href="mailto:edukacja@majdanek.pl" style="color: #2288bb; text-decoration: none;">edukacja@majdanek.pl</a>&nbsp;tel. 74-419-55; 74-426-48 ext.12</span></div><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;">כניסה: חופשית.</span></div><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;">הערה: אין כניסה לילדים מתחת לגיל 14.</span></div><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;">זמן מומלץ לסיור: 3 שעות.</span></div><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;"><br /></span><br /><div style="text-align: justify;"><strong><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;">קישורים</span></strong></div></div><div dir="rtl" style="color: #222222; line-height: 1.4; text-align: right;"></div><div dir="rtl" style="color: #222222; line-height: 1.4; text-align: right;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;"><strong>מיידנק&nbsp;</strong><a href="http://images.google.co.il/images?as_q=majdanek&amp;svnum=10&amp;hl=iw&amp;output=images&amp;rls=GGLJ%2CGGLJ%3A2006-43%2CGGLJ%3Aen&amp;btnG=%D7%97%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A9+%D7%91-Google&amp;as_epq=&amp;as_oq=&amp;as_eq=&amp;imgsz=&amp;as_filetype=&amp;imgc=gray&amp;as_sitesearch=" style="color: #2288bb; text-decoration: none;">אלבום צילומים</a></span><br /><div align="right" dir="rtl"></div><div align="right" dir="rtl"></div><div align="right" dir="rtl"></div><div align="right"></div></div><div style="color: #222222; line-height: 1.4;"></div><div style="clear: both; color: #222222; line-height: 1.4;"></div><div class="post-footer" style="background-color: #f9f9f9; border-bottom-color: rgb(238, 238, 238); border-bottom-style: solid; border-bottom-width: 1px; color: #666666; line-height: 1.6; margin-bottom: 0px; margin-left: -2px; margin-right: -2px; margin-top: 20px; padding-bottom: 5px; padding-left: 10px; padding-right: 10px; padding-top: 5px; text-align: justify;"><a href="http://relationet.googlepages.com/Mydanek.kmz">http://relationet.googlepages.com/Mydanek.kmz</a></div></div></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/34372414-2432903920613133804?l=polingd.blogspot.com' alt='' /></div>Zvika Schwartzmanhttp://www.blogger.com/profile/01455197237261981766noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-34372414.post-90774430191141822112011-04-03T20:24:00.002+03:002011-04-03T20:24:25.797+03:00<iframe width="390" height="500" frameborder="0" scrolling="no" marginheight="0" marginwidth="0" src="http://maps.google.com/maps/ms?hl=en&amp;ie=UTF8&amp;msa=0&amp;msid=216128271366178341325.0004a0068f0e25be4da06&amp;ll=51.221991,22.60025&amp;spn=0.013439,0.016694&amp;z=15&amp;output=embed"></iframe><br /><small>View <a href="http://maps.google.com/maps/ms?hl=en&amp;ie=UTF8&amp;msa=0&amp;msid=216128271366178341325.0004a0068f0e25be4da06&amp;ll=51.221991,22.60025&amp;spn=0.013439,0.016694&amp;z=15&amp;source=embed" style="color:#0000FF;text-align:left">מדריך מיידנק</a> in a larger map</small><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/34372414-9077443019114182211?l=polingd.blogspot.com' alt='' /></div>Zvika Schwartzmanhttp://www.blogger.com/profile/01455197237261981766noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-34372414.post-20899902589743648542011-04-03T05:57:00.001+03:002011-04-03T06:07:20.022+03:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><a href="http://1.bp.blogspot.com/-D33GXY04C6g/TYwa18AX5wI/AAAAAAAAA1g/vU8Jfykiuwc/s1600/modernmonument.png" imageanchor="1" style="clear: right; float: right; margin-bottom: 1em; margin-left: 1em; text-align: justify;"><img border="0" src="http://1.bp.blogspot.com/-D33GXY04C6g/TYwa18AX5wI/AAAAAAAAA1g/vU8Jfykiuwc/s1600/modernmonument.png" /></a><br /><div dir="rtl" style="color: #222222; font-family: Arial, Tahoma, Helvetica, FreeSans, sans-serif; font-size: 13px; line-height: 1.4; text-align: right;"><span align="right"><span style="font-family: arial;"><a href="http://static.flickr.com/73/212240772_b88ee1080c_o.jpg" style="color: #2288bb; text-decoration: none;"><img alt="" border="0" src="http://static.flickr.com/73/212240772_b88ee1080c_o.jpg" style="-webkit-box-shadow: rgba(0, 0, 0, 0.0976563) 1px 1px 5px; background-attachment: initial; background-clip: initial; background-color: white; background-image: initial; background-origin: initial; border-bottom-color: rgb(238, 238, 238); border-bottom-style: solid; border-bottom-width: 1px; border-color: initial; border-left-color: rgb(238, 238, 238); border-left-style: solid; border-left-width: 1px; border-right-color: rgb(238, 238, 238); border-right-style: solid; border-right-width: 1px; border-top-color: rgb(238, 238, 238); border-top-style: solid; border-top-width: 1px; border-width: initial; box-shadow: rgba(0, 0, 0, 0.0976563) 1px 1px 5px; float: left; margin-bottom: 10px; margin-left: 0px; margin-right: 10px; margin-top: 0px; padding-bottom: 5px; padding-left: 5px; padding-right: 5px; padding-top: 5px; position: relative; text-align: justify; width: 200px;" /></a></span></span></div><div style="text-align: justify;">מדרום למחנה בסמוך לקרמטוריום וליד שוחות/בורות הירי הוקמה אנדרטה המכסה על הר אפר אדם במשקל 7 טון שנאסף, הוערם וכוסה עפר. האנדרטה היא מבנה עגול עשוי בטון גס מקורה בכיפת בטון הנתמכת על כמה עמודים ומגנה על אפר ועצמות אדם שנאספו מהסביבה והוערמו במרכז האנדרטה.</div><br /><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="color: #222222; font-family: Arial, Tahoma, Helvetica, FreeSans, sans-serif; font-size: 13px; line-height: 18px;"><br /></span></div><div style="clear: both; color: #222222; font-family: Arial, Tahoma, Helvetica, FreeSans, sans-serif; font-size: 13px; line-height: 1.4;"></div><div class="post-footer" style="background-color: #f9f9f9; border-bottom-color: rgb(238, 238, 238); border-bottom-style: solid; border-bottom-width: 1px; color: #666666; font-family: Arial, Tahoma, Helvetica, FreeSans, sans-serif; font-size: 11px; line-height: 1.6; margin-bottom: 0px; margin-left: -2px; margin-right: -2px; margin-top: 20px; padding-bottom: 5px; padding-left: 10px; padding-right: 10px; padding-top: 5px;"><div class="post-footer-line post-footer-line-1" style="text-align: justify;"><span class="post-author vcard">פור</span></div></div></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/34372414-2089990258974364854?l=polingd.blogspot.com' alt='' /></div>Zvika Schwartzmanhttp://www.blogger.com/profile/01455197237261981766noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-34372414.post-64231324335326805442011-04-03T05:55:00.002+03:002011-04-03T06:08:42.944+03:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><a href="http://4.bp.blogspot.com/-9GJV8OuYCDY/TZU5y5h6rdI/AAAAAAAAA5A/Nsuimj19ZOA/s1600/fire.png" imageanchor="1" style="clear: right; float: right; margin-bottom: 1em; margin-left: 1em; text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;"><img border="0" src="http://4.bp.blogspot.com/-9GJV8OuYCDY/TZU5y5h6rdI/AAAAAAAAA5A/Nsuimj19ZOA/s1600/fire.png" /></span></a><br /><div dir="rtl" style="text-align: right;"><a href="http://www.flickr.com/photos/relationet/sets/72157594318166176/" style="clear: left; color: #2288bb; float: left; margin-bottom: 1em; margin-right: 1em; text-decoration: none;"><img alt="" border="0" height="150" src="http://static.flickr.com/61/199360993_3ad6a3767d_o.jpg" style="-webkit-box-shadow: rgba(0, 0, 0, 0.0976563) 1px 1px 5px; background-attachment: initial; background-clip: initial; background-color: white; background-image: initial; background-origin: initial; border-bottom-color: rgb(238, 238, 238); border-bottom-style: solid; border-bottom-width: 1px; border-color: initial; border-left-color: rgb(238, 238, 238); border-left-style: solid; border-left-width: 1px; border-right-color: rgb(238, 238, 238); border-right-style: solid; border-right-width: 1px; border-top-color: rgb(238, 238, 238); border-top-style: solid; border-top-width: 1px; border-width: initial; box-shadow: rgba(0, 0, 0, 0.0976563) 1px 1px 5px; float: left; margin-bottom: 10px; margin-left: 0px; margin-right: 10px; margin-top: 0px; padding-bottom: 5px; padding-left: 5px; padding-right: 5px; padding-top: 5px; position: relative; text-align: justify; width: 200px;" width="200" /></a><br /><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;">מדרום למחנה הוקם הקרמטוריום. בתחילה חוסלו אנשים בירי ביער הסמוך. לאחר הקמת מתקני ההרעלה בגז והמשרפה, נעשתה ההשמדה במתקנים אלה. לאחר ההרעלה הועברו הגוויות על ידי האסירים למשרפה. התפוקה היומית כ-100 גוויות ליום. המשרפות פעלו יום ולילה. לאחר המתת הקורבנות טפלה יחידה מיוחדת בעקירת שיני הזהב מפי הגוויות.</span></div></div><div dir="rtl" style="text-align: right;"><a href="http://www.flickr.com/photos/relationet/sets/72157594318166176/" style="clear: left; color: #2288bb; float: left; margin-bottom: 1em; margin-right: 1em; text-decoration: none;"><img alt="" border="0" height="146" src="http://photos1.blogger.com/x/blogger2/317/372116573860518/200/133153/majdanek1.jpg" style="-webkit-box-shadow: rgba(0, 0, 0, 0.0976563) 1px 1px 5px; background-attachment: initial; background-clip: initial; background-color: white; background-image: initial; background-origin: initial; border-bottom-color: rgb(238, 238, 238); border-bottom-style: solid; border-bottom-width: 1px; border-color: initial; border-left-color: rgb(238, 238, 238); border-left-style: solid; border-left-width: 1px; border-right-color: rgb(238, 238, 238); border-right-style: solid; border-right-width: 1px; border-top-color: rgb(238, 238, 238); border-top-style: solid; border-top-width: 1px; border-width: initial; box-shadow: rgba(0, 0, 0, 0.0976563) 1px 1px 5px; float: left; margin-bottom: 10px; margin-left: 0px; margin-right: 10px; margin-top: 0px; padding-bottom: 5px; padding-left: 5px; padding-right: 5px; padding-top: 5px; position: relative; text-align: justify;" width="200" /></a><br /><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;">בעת כניסת הרוסים למחנה נמצאו עצמות אדם ליד פתחי התנורים ואפר אדם בתנורים.</span></div></div><div style="clear: both;"></div><div class="post-footer" style="background-color: #f9f9f9; border-bottom-color: rgb(238, 238, 238); border-bottom-style: solid; border-bottom-width: 1px; color: #666666; line-height: 1.6; margin-bottom: 0px; margin-left: -2px; margin-right: -2px; margin-top: 20px; padding-bottom: 5px; padding-left: 10px; padding-right: 10px; padding-top: 5px; text-align: justify;"></div></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/34372414-6423132433532680544?l=polingd.blogspot.com' alt='' /></div>Zvika Schwartzmanhttp://www.blogger.com/profile/01455197237261981766noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-34372414.post-69291851784113775552011-04-01T17:40:00.003+03:002011-04-01T18:34:35.411+03:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="color: #222222; font-family: Arial, Tahoma, Helvetica, FreeSans, sans-serif; font-size: 13px; line-height: 18px;"><a href="http://www.wunderground.com/global/stations/12690.html?bannertypeclick=smalltemp" style="color: #2288bb; text-decoration: none;" target="_blank"><img alt="הקלק כדי לקבל תחזית מפורטת" border="0" height="30" src="http://banners.wunderground.com/weathersticker/smalltemp_metric/language/www/global/stations/12690.gif" style="-webkit-box-shadow: rgba(0, 0, 0, 0.0976563) 1px 1px 5px; background-attachment: initial; background-clip: initial; background-color: white; background-image: initial; background-origin: initial; background-position: initial initial; background-repeat: initial initial; border-bottom-color: rgb(238, 238, 238); border-bottom-style: solid; border-bottom-width: 1px; border-color: initial; border-left-color: rgb(238, 238, 238); border-left-style: solid; border-left-width: 1px; border-right-color: rgb(238, 238, 238); border-right-style: solid; border-right-width: 1px; border-top-color: rgb(238, 238, 238); border-top-style: solid; border-top-width: 1px; border-width: initial; box-shadow: rgba(0, 0, 0, 0.0976563) 1px 1px 5px; padding-bottom: 5px; padding-left: 5px; padding-right: 5px; padding-top: 5px; position: relative;" /></a></span></div><br /><div dir="rtl" style="color: #222222; font-family: Arial, Tahoma, Helvetica, FreeSans, sans-serif; font-size: 13px; line-height: 18px; text-align: right;"><a href="http://photos1.blogger.com/blogger/4324/428/400/visit37.jpg" style="clear: left; color: #2288bb; float: left; margin-bottom: 1em; margin-right: 1em; text-decoration: none;" target="_blank"><img alt="" border="0" height="200" src="http://photos1.blogger.com/blogger/4324/428/400/visit37.jpg" style="-webkit-box-shadow: rgba(0, 0, 0, 0.0976563) 1px 1px 5px; background-attachment: initial; background-clip: initial; background-color: white; background-image: initial; background-origin: initial; border-bottom-color: rgb(238, 238, 238); border-bottom-style: solid; border-bottom-width: 1px; border-color: initial; border-left-color: rgb(238, 238, 238); border-left-style: solid; border-left-width: 1px; border-right-color: rgb(238, 238, 238); border-right-style: solid; border-right-width: 1px; border-top-color: rgb(238, 238, 238); border-top-style: solid; border-top-width: 1px; border-width: initial; box-shadow: rgba(0, 0, 0, 0.0976563) 1px 1px 5px; float: left; margin-bottom: 10px; margin-left: 0px; margin-right: 10px; margin-top: 0px; padding-bottom: 5px; padding-left: 5px; padding-right: 5px; padding-top: 5px; position: relative; text-align: justify; width: 200px;" width="141" /></a><span style="font-family: arial;"></span><br /><div style="text-align: justify;"><span style="font-family: arial;">לסקו ממוקמת כ 15 קמ' דרומית מזרחית לסנוק שבמחוז פודקרפצקיה בפולין על הגדה המזרחית של נהר הסן. מיקומה בסמיכות לגבול הרוסי והכיבוש הרוסי עד ל 1941 איפשר לכמה מיהודי העיר להינצל מרדיפת הנאצים על ידי גניבת הגבול ובריחה מזרחה.</span></div></div><div dir="rtl" style="color: #222222; font-family: Arial, Tahoma, Helvetica, FreeSans, sans-serif; font-size: 13px; line-height: 18px; text-align: justify;"><span style="font-family: Arial;">רוב תושבי לסקו לפני מלחמת העולם השנייה היו יהודים.</span></div><div dir="rtl" style="color: #222222; font-family: Arial, Tahoma, Helvetica, FreeSans, sans-serif; font-size: 13px; line-height: 18px; text-align: justify;"><span style="font-family: arial;">ב 4 בספטמבר 1942 נשלחו כ 3000 מיהודי לסקו למחנה ההשמדה&nbsp;<a href="http://www.jewishvirtuallibrary.org/jsource/Holocaust/Belzectoc.html" style="color: #2288bb; text-decoration: none;">בלזץ</a>.</span></div><div dir="rtl" style="color: #222222; font-family: Arial, Tahoma, Helvetica, FreeSans, sans-serif; font-size: 13px; line-height: 18px; text-align: justify;"><span style="font-family: arial;">יהודים הגיעו ללסקו כבר ב 1542 המתיישבים הראשונים עסקו בסחר יינות שיובאו מהונגריה.</span></div><div dir="rtl" style="color: #222222; font-family: Arial, Tahoma, Helvetica, FreeSans, sans-serif; font-size: 13px; line-height: 18px; text-align: justify;"><span style="font-family: arial;">קהילה יהודית מאורגנת התקיימה כבר בסוף המאה ה - 16 בית הכנסת מוזכר ב 1617. המצבות בבית העלמין שנשתמרו עד מלחמת העולם השנייה הן מן המאה ה - 18 אז כנראה הוקמה החברה קדישה.</span></div><div dir="rtl" style="color: #222222; font-family: Arial, Tahoma, Helvetica, FreeSans, sans-serif; font-size: 13px; line-height: 18px; text-align: justify;"><span style="font-family: arial;">משנת 1782 יושב על כס הרבנות הרב מנחם מנדל הורוביץ רובין בעל הקונטרס "ליקוטי מהר"ם" על התורה, מייסד שושלת רבנים רצופה בלסקו עד 1939.</span></div><div dir="rtl" style="color: #222222; font-family: Arial, Tahoma, Helvetica, FreeSans, sans-serif; font-size: 13px; line-height: 18px; text-align: justify;"><span style="font-family: arial;">בלסקו נפוצה החסידות ורוב תושביה במחצית השנייה של המאה ה - 19 היו חסידי צאנז, בלז, דינוב ובית ריז'ין.</span></div><div dir="rtl" style="color: #222222; font-family: Arial, Tahoma, Helvetica, FreeSans, sans-serif; font-size: 13px; line-height: 18px; text-align: justify;"><span style="font-family: arial;">בסאנוק נולד רבי נפתלי מרופשיץ, מתלמידי החוזה מלובלין.</span></div><table cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="color: #222222; float: left; font-family: Arial, Tahoma, Helvetica, FreeSans, sans-serif; font-size: 13px; line-height: 18px; margin-right: 1em; text-align: justify;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="http://4.bp.blogspot.com/_E26gVyTDpZ4/RqAxa6W2VgI/AAAAAAAAAFA/Q-U2u53nQEY/s1600-h/leskopano3.jpg" style="clear: left; color: #2288bb; margin-bottom: 1em; margin-left: auto; margin-right: auto; text-decoration: none;" target="_blank"><img alt="הרינק בלסקו בתחילת המאה ה 19" border="0" height="105" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5089121917340112386" src="http://4.bp.blogspot.com/_E26gVyTDpZ4/RqAxa6W2VgI/AAAAAAAAAFA/Q-U2u53nQEY/s200/leskopano3.jpg" style="-webkit-box-shadow: rgba(0, 0, 0, 0.0976563) 1px 1px 5px; background-attachment: initial; background-clip: initial; background-color: white; background-image: initial; background-origin: initial; border-bottom-color: rgb(238, 238, 238); border-bottom-style: solid; border-bottom-width: 1px; border-color: initial; border-left-color: rgb(238, 238, 238); border-left-style: solid; border-left-width: 1px; border-right-color: rgb(238, 238, 238); border-right-style: solid; border-right-width: 1px; border-top-color: rgb(238, 238, 238); border-top-style: solid; border-top-width: 1px; border-width: initial; box-shadow: rgba(0, 0, 0, 0.0976563) 1px 1px 5px; float: left; margin-bottom: 10px; margin-left: 0px; margin-right: 10px; margin-top: 0px; padding-bottom: 5px; padding-left: 5px; padding-right: 5px; padding-top: 5px; position: relative;" width="200" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">ככר השוק - 1929</td></tr></tbody></table><div dir="rtl" style="color: #222222; font-family: Arial, Tahoma, Helvetica, FreeSans, sans-serif; font-size: 13px; line-height: 18px; text-align: justify;"><span style="font-family: arial;">החוגים הציוניים הראשונים מופיעים בסוף המאה ה - .19 מ 1894 פעל בלסקו סניף לחברת "ציון" שבלבוב. בין 2 מלחמות העולם נוסדו ופעלו במקום סניפים של ההסתדרות הציוניים הכלליים, פועלי ציון, המזרחי וכן ארגוני נוער הנוער הציוני, השומר הצעיר ודרור פרייהייט שקיימו קורסים ללימוד השפה העברית.</span></div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div dir="rtl" style="color: #222222; font-family: Arial, Tahoma, Helvetica, FreeSans, sans-serif; font-size: 13px; line-height: 18px; text-align: justify;"><span style="font-family: arial;">לסקו נכבשת ע"י הצבא הגרמני מיד עם פרוץ המלחמה. יהודים נחטפו לעבודת כפייה בבניין גשר על נהר אוסלאו.הוטלה חובה לענוד סרט מגן דוד והוחרמו מכונות, אופניים, סוסים, פרות, חפצי זהב וכסף.</span></div><div dir="rtl" style="color: #222222; font-family: Arial, Tahoma, Helvetica, FreeSans, sans-serif; font-size: 13px; line-height: 18px; text-align: justify;"><span style="font-family: arial;">היודנראט והמשטרה הוקמו בחודשים הראשונים לכיבוש, ליו"ר מונה העו"ד ליאון טייך ולסגנו רופא השיניים דאמף.</span></div><div dir="rtl" style="color: #222222; font-family: Arial, Tahoma, Helvetica, FreeSans, sans-serif; font-size: 13px; line-height: 18px; text-align: justify;"><span style="font-family: arial;">בראשית ספטמבר 1942 ביום ו' שלפני הגירוש לזאסלווייה קרא רבה של לסקו לעלות לבית העלמין להשתטח על קברות הצדיקים ולהתחנן להצלה. ביום א' החל הגירוש ולאחר יומיים חדל היישוב היהודי בלסקו להתקיים.</span></div><div dir="rtl" style="text-align: right;"><div style="color: #222222; font-family: Arial, Tahoma, Helvetica, FreeSans, sans-serif; font-size: 13px; line-height: 18px; text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: arial;">מתוך כ 2300 יהודים שרדו במחבוא 4 יהודים בלבד. 26 יהודים חזרו מברית המועצות ומפחד האוקראינים הלאומנים עברו למקומות אחרים.</span></div><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="color: #222222; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;"><br /></span></div><div style="color: #222222; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;"><span style="font-family: Arial;"><strong></strong></span></div><div style="text-align: justify;"><br /></div><iframe frameborder="0" height="350" marginheight="0" marginwidth="0" scrolling="no" src="http://maps.google.com/maps/ms?hl=en&amp;ie=UTF8&amp;msa=0&amp;msid=216128271366178341325.00049fdcca6a889c87173&amp;ll=49.470718,22.331825&amp;spn=0.00244,0.004184&amp;z=17&amp;output=embed" width="390"></iframe><br /><small>View <a href="http://maps.google.com/maps/ms?hl=en&amp;ie=UTF8&amp;msa=0&amp;msid=216128271366178341325.00049fdcca6a889c87173&amp;ll=49.470718,22.331825&amp;spn=0.00244,0.004184&amp;z=17&amp;source=embed" style="color: blue; text-align: left;">מדריך לסקו</a> in a larger map</small><br /><div style="color: #222222; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px; text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Arial;"><strong>איך מגיעים</strong></span></div><span style="color: #222222; font-family: Arial; font-size: 13px; line-height: 18px;"><img alt="" border="0" src="http://1.bp.blogspot.com/_0QFetdHj_Q4/Sf2x9QYgDLI/AAAAAAAABVc/9gibMDJN3Do/s200/car.jpg" style="-webkit-box-shadow: rgba(0, 0, 0, 0.0976563) 1px 1px 5px; background-attachment: initial; background-clip: initial; background-color: white; background-image: initial; background-origin: initial; border-bottom-color: rgb(238, 238, 238); border-bottom-style: solid; border-bottom-width: 1px; border-left-color: rgb(238, 238, 238); border-left-style: solid; border-left-width: 1px; border-right-color: rgb(238, 238, 238); border-right-style: solid; border-right-width: 1px; border-top-color: rgb(238, 238, 238); border-top-style: solid; border-top-width: 1px; box-shadow: rgba(0, 0, 0, 0.0976563) 1px 1px 5px; float: right; margin-bottom: 0px; margin-left: 10px; margin-right: 5px; margin-top: 10px; padding-bottom: 5px; padding-left: 5px; padding-right: 5px; padding-top: 5px; text-align: justify;" /></span><br /><div style="color: #2288bb; text-align: justify; text-decoration: none;"><span style="color: #222222; font-family: Arial; font-size: 13px; line-height: 18px;"><span class="Apple-style-span" style="color: #222222;"><a href="http://www.viamichelin.co.uk/viamichelin/gbr/dyn/controller/Driving_directions#startLocid=2143a5110cNDkuNTQ3OQ__cMjIuMjE2NjQ_&amp;destLocid=21440x611cNDkuNDcwMTk_cMjIuMzI4NDM_&amp;step1Locid=&amp;step2Locid=&amp;vh=CAR&amp;distance=km&amp;strVehicle=0&amp;intItineraryType=1&amp;devise=1.0EUR&amp;isAvoidFrontiers=false&amp;isFavoriseAutoroute=false&amp;isAvoidPeage=false&amp;isAvoidVignette=false&amp;isAvoidLNR=false&amp;carTypeHidden=Citadine&amp;caravaneHidden=false&amp;typeCarbHidden=essence&amp;autoConso=6.8&amp;villeConso=6&amp;routeConso=5.6&amp;carbCost=1.3&amp;dtmDeparture=21/12/2006" style="color: #2288bb; text-decoration: none;">מסנוק ניסע כ 14 קמ דרומה&nbsp;</a>בכביש מס' 84 עד לכניסה לעיירה. בכניסה נפנה שמאלה ומיד ימינה ושוב ימינה. נמשיך ישר ונחנה את הרכב בכיכר העיירה באזור השוק בקרבת בית הכנסת.</span></span></div><br /><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="color: #222222; font-family: Arial; font-size: 13px; line-height: 18px;"><br /></span></div><span class="Apple-style-span" style="-webkit-box-shadow: rgba(0, 0, 0, 0.0976563) 1px 1px 5px; background-attachment: initial; background-clip: initial; background-image: initial; background-origin: initial; box-shadow: rgba(0, 0, 0, 0.0976563) 1px 1px 5px; color: #222222; font-family: Arial; font-size: 13px; line-height: 18px;"><img alt="" border="0" src="http://1.bp.blogspot.com/_0QFetdHj_Q4/Sf2z4a8wQ4I/AAAAAAAABVs/Mg7obQ9a-EE/s200/train.jpg" style="-webkit-box-shadow: rgba(0, 0, 0, 0.0976563) 1px 1px 5px; background-attachment: initial; background-clip: initial; background-color: white; background-image: initial; background-origin: initial; border-bottom-color: rgb(238, 238, 238); border-bottom-style: solid; border-bottom-width: 1px; border-left-color: rgb(238, 238, 238); border-left-style: solid; border-left-width: 1px; border-right-color: rgb(238, 238, 238); border-right-style: solid; border-right-width: 1px; border-top-color: rgb(238, 238, 238); border-top-style: solid; border-top-width: 1px; box-shadow: rgba(0, 0, 0, 0.0976563) 1px 1px 5px; float: right; margin-bottom: 0px; margin-left: 10px; margin-right: 5px; margin-top: 10px; padding-bottom: 5px; padding-left: 5px; padding-right: 5px; padding-top: 5px; text-align: justify;" /></span><span class="Apple-style-span" style="color: #222222; font-family: Arial; font-size: 13px; line-height: 18px;"></span><br /><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="color: #222222; font-family: Arial; font-size: 13px; line-height: 18px;">אם הגענו ברכבת לסנוק נעלה על מונית. מחיר הנסיעה הלוך ושוב כולל המתנה קצרה כ 50 זלוטי. נוכל להגיע ללסקו גם ברכבת היוצאת מסנוק, זמן הנסיעה כ 35 דקות&nbsp;<a href="http://nowyrozklad.pkp.pl/bin/query.exe/en?ld=pkp&amp;seqnr=1&amp;ident=n7.01891829.1166777740&amp;OK#focus" style="color: #2288bb; font-family: Arial; font-size: 13px; line-height: 18px; text-decoration: none;">לוחות זמנים ומחירים</a><span class="Apple-style-span" style="color: #222222; font-family: Arial; font-size: 13px; line-height: 18px;">&nbsp;אם הגענו לקרוסנו הנמצאת כ 55 ק"מ מלסקו נמשיך במונית שתעלה כ 80 זלוטי לכל כוון, או ברכבת במחיר שבין 10 ל 16 זלוטי לכל כיוון,&nbsp;</span><a href="http://nowyrozklad.pkp.pl/bin/query.exe/en?ld=pkp&amp;seqnr=3&amp;ident=g6.02191329.1166503129&amp;getTariff=yes&amp;outConId=C2-1" style="color: #2288bb; font-family: Arial; font-size: 13px; line-height: 18px; text-decoration: none;">לוחות זמנים ומחירים</a><span class="Apple-style-span" style="color: #222222; font-family: Arial; font-size: 13px; line-height: 18px;">.</span></span></div><br /><div style="text-align: justify;"><a href="http://nowyrozklad.pkp.pl/bin/query.exe/en?ld=pkp&amp;seqnr=2&amp;ident=da.02139129.1166502715&amp;getTariff=yes&amp;outConId=C1-1" style="color: #2288bb; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;"><br /></a></div></div><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="color: #222222; font-family: Arial; font-size: 13px; font-weight: bold; line-height: 18px;"><br /></span></div><div dir="rtl" style="color: #222222; font-family: Arial; font-size: 13px; line-height: 18px; text-align: justify;"><strong>קישורים</strong></div><div dir="rtl" style="color: #222222; font-size: 13px; line-height: 18px; text-align: right;"><div style="font-family: Arial; text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: arial;">לסקו<strong>&nbsp;</strong><a href="http://yizkor.nypl.org/index.php?id=1746" style="color: #2288bb; text-decoration: none;">ספר הזכרון לקהילת לסקו, 536 עמ&nbsp;</a></span></div><div style="font-family: Arial;"><span style="font-family: arial;"></span></div><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: arial;"><br /></span></div></div></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/34372414-6929185178411377555?l=polingd.blogspot.com' alt='' /></div>Zvika Schwartzmanhttp://www.blogger.com/profile/01455197237261981766noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-34372414.post-47420486490582563192011-04-01T17:37:00.000+03:002011-04-01T17:37:54.723+03:00<div style="color: #222222; font-family: Arial, Tahoma, Helvetica, FreeSans, sans-serif; font-size: 13px; line-height: 18px; text-align: right;"><span style="font-family: arial;"></span></div><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="color: #222222; font-family: Arial, Tahoma, Helvetica, FreeSans, sans-serif; font-size: 13px; line-height: 18px;"><br /></span></div><div dir="rtl" style="text-align: right;"><br /><div style="color: #222222; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px; text-align: justify;"><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://3.bp.blogspot.com/-RKqvvOgciWo/TYjMaYMRWBI/AAAAAAAAAyk/7RaHFspjLzA/s1600/jewishquarter.png" imageanchor="1" style="clear: right; float: right; margin-bottom: 1em; margin-left: 1em;"><img border="0" src="http://3.bp.blogspot.com/-RKqvvOgciWo/TYjMaYMRWBI/AAAAAAAAAyk/7RaHFspjLzA/s1600/jewishquarter.png" /></a></div>בלסקו היו כמה בתי כנסת בהם בתי כנסת של חסידויות צאנז וסדיגורה אך כולם חרבו למעט בית הכנסת הגדול המבוצר שברחוב מוניישקי&nbsp;<span style="color: #009900;">Moniuszki</span>&nbsp;שליד השוק. בית הכנסת המבצרי שנבנה ב 1617 בסגנון רינסאנס פולני הוא אחד היפים בפולין ובאירופה כולה, בית הכנסת שרד ושופץ בשנות ה-60 ומשמש היום כגלריה לאומנות מטעם&nbsp;<span style="color: #009900;">Bieszczady House of Culture</span>&nbsp;. בפינה הדרום מערבית מימין לכניסה הוקם מגדל שבמרתפו תא קטן אשר שימש בעבר הרחוק כבית סוהר לאסירים יהודיים של הקהילה בתוקף סמכות שנתן לה ועד 4 ארצות ובהסכמת השלטון המקומי. במבואת הכניסה מימין מוצגים לוחות זיכרון ועליהם רשימות של קרבנות הכיבוש הנאצי. הכיתוב בפולנית&nbsp;<a href="http://photos1.blogger.com/blogger/4324/428/400/keskomaple.jpg" style="color: #2288bb; text-decoration: none;" target="_blank"></a>מכיל בדרך כלל את שם ראש המשפחה אשתו בציון ילדיו.&nbsp;</div><div style="text-align: justify;"><div style="clear: left; float: left; margin-bottom: 1em; margin-right: 1em;"><span class="Apple-style-span" style="color: #222222; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;"><br /></span></div><a href="http://3.bp.blogspot.com/_E26gVyTDpZ4/RqasTyIX-6I/AAAAAAAAAFI/Lsb3DwMIzpo/s1600-h/leskomemo.JPG" style="clear: left; color: #2288bb; float: left; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px; margin-bottom: 1em; margin-right: 1em; text-decoration: none;" target="_blank"></a><br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/f/f7/Lesko_synagoga.jpg/652px-Lesko_synagoga.jpg" style="color: #2288bb; margin-left: 1em; margin-right: 1em; text-decoration: none;" target="_blank"><img alt="" border="0" height="184" src="http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/f/f7/Lesko_synagoga.jpg/652px-Lesko_synagoga.jpg" style="-webkit-box-shadow: rgba(0, 0, 0, 0.0976563) 1px 1px 5px; background-attachment: initial; background-clip: initial; background-color: white; background-image: initial; background-origin: initial; border-bottom-style: solid; border-color: initial; border-left-color: rgb(238, 238, 238); border-left-style: solid; border-right-color: rgb(238, 238, 238); border-right-style: solid; border-top-color: rgb(238, 238, 238); border-top-style: solid; border-width: initial; box-shadow: rgba(0, 0, 0, 0.0976563) 1px 1px 5px; float: left; margin-bottom: 10px; margin-left: 0px; margin-right: 10px; margin-top: 0px; padding-bottom: 5px; padding-left: 5px; padding-right: 5px; padding-top: 5px; position: relative; text-align: justify; width: 200px;" width="200" /></a></div></div><span class="Apple-style-span" style="color: #222222; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;"></span><br /><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="color: #222222; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;">המבנה גדול ומרשים. האולם המרכזי הוא בן 3 קומות ויותר. הקירות נבנו שכבה על גבי שכבה מאבני קרקעית הנהר הסמוך מלבנים. הקירות החיצוניים עוצבו בעוצמה ובצניעות. הגג מכוסה ברעפים, בראש הקיר המערבי והמזרחי קישוטים ואגרטלי אבן. בחזית הבניין בחלקו העליון עוצבו לוחות הברית. מתחתן חלון עגול שמתחתיו הכתובת :&nbsp;<strong style="color: #222222; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;">מה נורא המקום הזה, אין זה כי אם בית אלוהים.</strong><span class="Apple-style-span" style="color: #222222; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;">&nbsp;דלתות הפלדה נוצרו במאה ה 19.</span></span></div></div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://3.bp.blogspot.com/_E26gVyTDpZ4/RqasTyIX-6I/AAAAAAAAAFI/Lsb3DwMIzpo/s1600/leskomemo.JPG" imageanchor="1" style="clear: left; float: left; margin-bottom: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" border="0" height="92" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5090945884663315362" src="http://3.bp.blogspot.com/_E26gVyTDpZ4/RqasTyIX-6I/AAAAAAAAAFI/Lsb3DwMIzpo/s200/leskomemo.JPG" style="-webkit-box-shadow: rgba(0, 0, 0, 0.0976563) 1px 1px 5px; background-attachment: initial; background-clip: initial; background-color: white; background-image: initial; background-origin: initial; border-bottom-style: solid; border-color: initial; border-left-color: rgb(238, 238, 238); border-left-style: solid; border-right-color: rgb(238, 238, 238); border-right-style: solid; border-top-color: rgb(238, 238, 238); border-top-style: solid; border-width: initial; box-shadow: rgba(0, 0, 0, 0.0976563) 1px 1px 5px; margin-top: 0px; padding-bottom: 5px; padding-left: 5px; padding-right: 5px; padding-top: 5px; position: relative; text-align: justify;" width="200" /></a></div><div dir="rtl" style="color: #222222; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px; text-align: right;"><a href="http://photos1.blogger.com/blogger/4324/428/1600/IMG1VMnWN.jpg" style="clear: left; color: #2288bb; float: left; margin-bottom: 1em; margin-right: 1em; text-decoration: none;" target="_blank"><img alt="" border="0" height="200" src="http://photos1.blogger.com/blogger/4324/428/1600/IMG1VMnWN.jpg" style="-webkit-box-shadow: rgba(0, 0, 0, 0.0976563) 1px 1px 5px; background-attachment: initial; background-clip: initial; background-color: white; background-image: initial; background-origin: initial; border-bottom-color: rgb(238, 238, 238); border-bottom-style: solid; border-bottom-width: 1px; border-color: initial; border-left-color: rgb(238, 238, 238); border-left-style: solid; border-left-width: 1px; border-right-color: rgb(238, 238, 238); border-right-style: solid; border-right-width: 1px; border-top-color: rgb(238, 238, 238); border-top-style: solid; border-top-width: 1px; border-width: initial; box-shadow: rgba(0, 0, 0, 0.0976563) 1px 1px 5px; float: left; margin-bottom: 10px; margin-left: 0px; margin-right: 10px; margin-top: 0px; padding-bottom: 5px; padding-left: 5px; padding-right: 5px; padding-top: 5px; position: relative; text-align: justify; width: 200px;" width="131" /></a><span style="font-family: arial;"></span><br /><div style="text-align: justify;"><span style="font-family: arial;">הבימה הוקמה בקיר המזרחי, חלקים ממנה נגנבו בערך בשנת 1947 ואפשר לראותם בבית שב&nbsp;<span style="color: #009900;">Plac Konstytucji 3 Maja</span>&nbsp;שהיה פעם מקדש ארמני שם הם משמשים כחלקים קונסטרוקטיביים במרפסת. חלקים נוספים מהבימה אפשר למצוא בבית שב&nbsp;<span style="color: #009900;">ul. Unii Brzeskiej</span>&nbsp;בצומת הרחובות&nbsp;<span style="color: #009900;">ul. Berka Joselewicza&nbsp;<span style="color: black;">ו</span>&nbsp;ul. Moniuszki.</span></span></div><div style="text-align: justify;"><span style="font-family: arial;">שקע בקיר בין 2 חצאי עמודים עגולים וכותרת כדוגמת בית הכנסת בלבוב שימש כמשכן לארון הקודש. לצידו עמוד התפילה ונר התמיד. כיום סגור השקע הריק בדלתות עץ.</span></div><div style="text-align: justify;"><span style="font-family: arial;">בצמוד לקיר המערבי מעל לאולם הכניסה נמצאת עזרת הנשים ממנו דרך אשנבים מסורגים נשמעת התפילה מאולם בית הכנסת. כיום משמש עזרת הנשים כמחסן המוזיאון.</span></div></div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div dir="rtl" style="color: #222222; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px; text-align: right;"><div style="text-align: justify;">פנים בית הכנסת, הריהוט, חפצי הקודש ורוב הקישוטים לא נשתמרו. דלתות הכניסה עשויות ברזל יצוק. ציפוי הקירות הפנימיים עשוי כשתי חגורות קישוט מטויחות וביניהן צורת חלונות אטומים אופייניים לאותה עת.</div><span style="font-family: arial;"></span><br /><div style="text-align: justify;"><span style="font-family: arial;">מבנה בית הכנסת לא חומם ולכן התקיימו בו תפילות כל השבוע רק בקייץ, בחורף התקיימו בו תפילות ערב ובוקר בערבי שבת וחג בלבד, שאר התפילות התקיימו ב 2 חדרים קטנים בכניסה.</span></div><div style="text-align: justify;"><span style="font-family: arial;">לאחר כמה מאות שנים שלוות נפגע בית הכנסת באופן רציני על ידי הגרמנים ושוקם חלקית לאחר המלחמה בשנים 1960-1963 כדי לשמש מוזיאון לאמנות ותערוכה היסטורית של לסקו.</span></div></div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div dir="rtl" style="color: #222222; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px; text-align: right;"><span style="font-family: arial;"></span></div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div dir="rtl" style="text-align: right;"><div style="color: #222222; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px; text-align: justify;">בנוסף לבית הכנסת ובית המדרש הישן ניבנו במאה ה - 19 בית מדרש נוסף וכן קלויזים של חסידי צאנז וריז'ין. ליד בית הכנסת היה בית כנסת זוטא שבו התפללו הקצבים. הקהילה קיימה הקדש בן 4 חדרים, בדייריו טיפלה חברת ביקור חולים. התקיימו גם חברת תיקון ספרים, חברת תלמוד תורה וחברת חומש לפשוטי העם ובסוף המאה ה-19 נוסדה אגודת בעלי מלאכה "יד חרוצים".</div><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="color: #222222; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;"><br /></span></div><span style="color: #222222; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;"></span><br /><div style="text-align: justify;"><span style="color: #222222; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;"><strong>קישורים</strong></span></div></div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div dir="rtl" style="color: #222222; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px; text-align: right;"><span style="font-family: arial;">בית הכנסת בלסקו&nbsp;</span><a href="http://pl.wikipedia.org/wiki/Synagoga_w_Lesku" style="color: #2288bb; text-decoration: none;"><span style="font-family: arial;">Synagoga w Lesku</span></a><span style="font-family: arial;">&nbsp;ויקיפדיה באנגלית</span></div><div style="text-align: justify;"><div dir="rtl" style="color: #222222; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px; text-align: right;"><span style="font-family: arial;">בית הכנסת בלסקו&nbsp;<a href="http://www.izrael.badacz.org/zydzi_w_polsce/katalog_karpaty_lesko.html" style="color: #2288bb; text-decoration: none;">WOJEWÓDZTWO PODKARPACKIE - LESKO</a></span>&nbsp;<span style="font-family: arial;">בפולנית</span></div><br /><br /><iframe allowfullscreen="" frameborder="0" height="323" src="http://www.youtube.com/embed/fH7AQmGD4CI" title="YouTube video player" width="390"></iframe></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/34372414-4742048649058256319?l=polingd.blogspot.com' alt='' /></div>Zvika Schwartzmanhttp://www.blogger.com/profile/01455197237261981766noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-34372414.post-82061545718135519362011-04-01T17:33:00.000+03:002011-04-01T17:33:11.181+03:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><div style="text-align: justify;"><br /></div><br /><div class="separator" style="clear: both; color: #222222; font-family: Arial, Tahoma, Helvetica, FreeSans, sans-serif; font-size: 13px; line-height: 18px; text-align: center;"><a href="http://1.bp.blogspot.com/-d0F3ymUf-b4/TYjMdBiRypI/AAAAAAAAAyo/CfJHs3kn_cM/s1600/headstonejewish.png" imageanchor="1" style="clear: right; float: right; margin-bottom: 1em; margin-left: 1em; text-align: justify;"><img border="0" src="http://1.bp.blogspot.com/-d0F3ymUf-b4/TYjMdBiRypI/AAAAAAAAAyo/CfJHs3kn_cM/s1600/headstonejewish.png" /></a></div><div dir="rtl" style="color: #222222; font-family: Arial, Tahoma, Helvetica, FreeSans, sans-serif; font-size: 13px; line-height: 18px; text-align: right;"><a href="http://www.kirkuty.xip.pl/lesko.html" style="clear: left; color: #2288bb; float: left; margin-bottom: 1em; margin-right: 1em; text-decoration: none;"><img alt="" border="0" height="200" src="http://photos1.blogger.com/blogger/4324/428/200/sanokcemet.jpg" style="-webkit-box-shadow: rgba(0, 0, 0, 0.0976563) 1px 1px 5px; background-attachment: initial; background-clip: initial; background-color: white; background-image: initial; background-origin: initial; border-bottom-color: rgb(238, 238, 238); border-bottom-style: solid; border-bottom-width: 1px; border-color: initial; border-left-color: rgb(238, 238, 238); border-left-style: solid; border-left-width: 1px; border-right-color: rgb(238, 238, 238); border-right-style: solid; border-right-width: 1px; border-top-color: rgb(238, 238, 238); border-top-style: solid; border-top-width: 1px; border-width: initial; box-shadow: rgba(0, 0, 0, 0.0976563) 1px 1px 5px; float: left; margin-bottom: 10px; margin-left: 0px; margin-right: 10px; margin-top: 0px; padding-bottom: 5px; padding-left: 5px; padding-right: 5px; padding-top: 5px; position: relative; text-align: justify;" width="150" /></a><span style="font-family: arial;"></span><br /><div style="text-align: justify;"><span style="font-family: arial;">בית העלמין&nbsp;<span style="color: #009900;">Kirkut</span>&nbsp;נמצא על גבעה לא הרחק ממרכז העיירה, צפונית מזרחית לבית הכנסת, הכניסה אליו היא מרחוב סלובצקיגו&nbsp;<span style="color: #009900;">Slowackieg</span>.</span></div></div><div dir="rtl" style="color: #222222; font-family: Arial, Tahoma, Helvetica, FreeSans, sans-serif; font-size: 13px; line-height: 18px; text-align: justify;"><span style="font-family: Arial;">בבית הקברות נחים כמה מרבני העיר שהגיעו ללסקו לאחר שגורשו מספרד במאה ה 16 הרבה מצבות מיוחסות למאה ה -16 .&nbsp;</span><span style="font-family: Arial;">המצבה העתיקה ביותר היא מ 1548.</span></div><div dir="rtl" style="color: #222222; font-family: Arial, Tahoma, Helvetica, FreeSans, sans-serif; font-size: 13px; line-height: 18px; text-align: right;"><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Arial;">על אחת המצבות העתיקות נכתב:</span></div><span style="font-family: Arial;"></span><br /><div style="text-align: justify;"><span style="font-family: Arial;">כאן שוכב איש צדיק אליעזר בן רב משולם, יהי זכרו ברוך. נפטר ב 9 בתשרי בשנת 309...</span></div><div style="text-align: justify;"><span style="font-family: Arial;">בבית העלמין כ 500 - 1000 מצבות בשטח של כ 3 האקטר.</span></div></div><div dir="rtl" style="color: #222222; font-family: Arial, Tahoma, Helvetica, FreeSans, sans-serif; font-size: 13px; line-height: 18px; text-align: justify;"><span style="font-family: Arial;">הכניסה היא משער קטן מעוטר במגן דוד אליו מגיעים מהצטלבות הרחובות&nbsp;<span style="color: #009900;">Moniuszki ul</span>.&nbsp;<span style="color: #009900;">Zrodlowa</span>&nbsp;.</span></div><div dir="rtl" style="color: #222222; font-family: Arial, Tahoma, Helvetica, FreeSans, sans-serif; font-size: 13px; line-height: 18px; text-align: right;"><span style="font-family: Arial;"></span></div><div dir="rtl" style="text-align: right;"><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="color: #222222; font-family: Arial; font-size: 13px; line-height: 18px;"><br /></span></div><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="color: #222222; font-family: Arial; font-size: 13px; line-height: 18px;"><br /></span></div><div style="font-family: Arial; font-size: 13px; line-height: 18px; text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: 'Times New Roman'; font-size: small; line-height: normal;"><strong style="color: #222222; font-family: Arial; font-size: 13px; line-height: 18px;">קישורים</strong></span></div><div style="text-align: justify; text-decoration: none;"><a href="http://www.kirkuty.xip.pl/lesko.html" style="color: #2288bb; font-family: Arial; font-size: 13px; line-height: 18px; text-decoration: none;">בית הקברות בלסקו Cmentarz żydowski w Lesku&nbsp;</a></div><div style="text-align: justify; text-decoration: none;"><a href="http://photos1.blogger.com/blogger/4324/428/1600/cemetleskomaps.jpg" style="text-decoration: none;"><span class="Apple-style-span" style="color: #2288bb; font-family: Arial; font-size: 13px; line-height: 18px;">אתר הנצחה אישי</span>&nbsp;</a><span class="Apple-style-span" style="color: #222222; font-family: Arial; font-size: 13px; line-height: 18px;">ובו כמה תמונות טובות מבית הקברות</span></div><div style="text-align: justify; text-decoration: none;"><a href="http://photos1.blogger.com/blogger/4324/428/1600/cemetleskomaps.jpg" style="text-decoration: none;"><span class="Apple-style-span" style="color: black;"></span></a><a href="http://photos1.blogger.com/blogger/4324/428/1600/cemetleskomaps.jpg" style="text-decoration: none;"><span class="Apple-style-span" style="color: #2288bb; font-family: Arial; font-size: 13px; line-height: 18px;">מדריך למטייל</span>&nbsp;</a><span class="Apple-style-span" style="color: black;"><span class="Apple-style-span" style="color: #222222; font-family: Arial; font-size: 13px; line-height: 18px;">ובו כמה צילומים מבית הקברות.</span></span></div></div></div><br /><iframe allowfullscreen="" frameborder="0" height="323" src="http://www.youtube.com/embed/IdV4OsO9zNY" title="YouTube video player" width="390"></iframe></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/34372414-8206154571813551936?l=polingd.blogspot.com' alt='' /></div>Zvika Schwartzmanhttp://www.blogger.com/profile/01455197237261981766noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-34372414.post-41447718911516536982011-04-01T17:26:00.002+03:002011-04-01T17:28:22.495+03:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><span class="Apple-style-span" style="color: #222222; font-family: Arial, Tahoma, Helvetica, FreeSans, sans-serif; font-size: 13px; line-height: 18px;"></span><br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://4.bp.blogspot.com/-9GJV8OuYCDY/TZU5y5h6rdI/AAAAAAAAA5A/Nsuimj19ZOA/s1600/fire.png" imageanchor="1" style="clear: right; float: right; margin-bottom: 1em; margin-left: 1em; text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;"><img border="0" src="http://4.bp.blogspot.com/-9GJV8OuYCDY/TZU5y5h6rdI/AAAAAAAAA5A/Nsuimj19ZOA/s1600/fire.png" /></span></a></div><div dir="rtl" style="text-align: right;"><a href="http://static2.bareka.com/photos/medium/3413249/zaslow-july.jpg" style="clear: left; color: #2288bb; float: left; margin-bottom: 1em; margin-right: 1em; text-decoration: none;" target="_blank"><img alt="Building in Zaslaw" border="0" height="150" src="http://static2.bareka.com/photos/medium/3413249/zaslow-july.jpg" style="-webkit-box-shadow: rgba(0, 0, 0, 0.0976563) 1px 1px 5px; background-attachment: initial; background-clip: initial; background-color: white; background-image: initial; background-origin: initial; border-bottom-style: solid; border-color: initial; border-left-color: rgb(238, 238, 238); border-left-style: solid; border-right-color: rgb(238, 238, 238); border-right-style: solid; border-top-color: rgb(238, 238, 238); border-top-style: solid; border-width: initial; box-shadow: rgba(0, 0, 0, 0.0976563) 1px 1px 5px; float: left; margin-bottom: 10px; margin-left: 0px; margin-right: 10px; margin-top: 0px; padding-bottom: 5px; padding-left: 5px; padding-right: 5px; padding-top: 5px; position: relative; text-align: justify; width: 200px;" width="200" /></a><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;"></span><br /><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;">זסלב ממוקמת כ 9 קמ' דרומית מזרחית לסנוק שבמחוז פודקרפצקיה בפולין על הגדה המערבית של נהר הסן. זסלב היום היא שכונת מגורים קטנה המכילה 4-5 בניינים בני שלוש קומות למעמד הבינוני נמוך, בקצה השכונה מבנה קטן יחסית המשמש כמוסד לחולי נפש. בתי השכונה משופצים וחזותה הנוכחית כמעט ואיננה מסגירה את שאירע כאן ליהודי הסביבה בשנות מלחמת העולם השנייה, בעיקר בראש השנה בספטמבר 1942.</span></div></div><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;"><br /></span></div><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;"><br /></span></div><div dir="rtl" style="text-align: right;"><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;">לפני כמה שנים בעת חפירת תעלות התשתית לשכונה נמצאו חפצים אישיים רבים שהושארו ע"י המגורשים לבלזץ שנקברו בעת שיפוץ השכונה.</span></div></div><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;"><br /></span></div><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;"><br /></span></div><div dir="rtl" style="text-align: right;"><a href="http://static2.bareka.com/photos/medium/3413285/memorial-jewish-killed-naziz.jpg" style="clear: left; color: #2288bb; float: left; margin-bottom: 1em; margin-right: 1em; text-decoration: none;" target="_blank"><img alt="Memorial to Jews who killed in Zaslaw" border="0" height="150" src="http://static2.bareka.com/photos/medium/3413285/memorial-jewish-killed-naziz.jpg" style="-webkit-box-shadow: rgba(0, 0, 0, 0.0976563) 1px 1px 5px; background-attachment: initial; background-clip: initial; background-color: white; background-image: initial; background-origin: initial; border-bottom-style: solid; border-color: initial; border-left-color: rgb(238, 238, 238); border-left-style: solid; border-right-color: rgb(238, 238, 238); border-right-style: solid; border-top-color: rgb(238, 238, 238); border-top-style: solid; border-width: initial; box-shadow: rgba(0, 0, 0, 0.0976563) 1px 1px 5px; float: left; margin-bottom: 10px; margin-left: 0px; margin-right: 10px; margin-top: 0px; padding-bottom: 5px; padding-left: 5px; padding-right: 5px; padding-top: 5px; position: relative; text-align: justify; width: 200px;" width="200" /></a><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;"></span><br /><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;">רוב תושבי זסלב הגרים בה היום הגיעו לשכונה בתקופה הקומוניסטית רק מעטים מהם יודעים או זוכרים איזה תפקיד מילאה השכונה בהיותה מחנה מעבר - ריכוז - מאסף - רצח - השמדה ליהודי סאנוק, לסקו והמחוז כולו כולל יהודי בוקובסקו, אוסטריק, בליגרוד, טורק ועוד בדרכם האחרונה למחנה ההשמדה בלזץ.</span></div><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;">בזסלב רוכזו במשך ימים מספר כ 20,000 מיהודי הסביבה. מפקד המחנה היה פוקס איש גסטאפו מלווה תמיד בכלב ענק. המחנה היה בתוך מפעל שהכיל גם מסילת ברזל ליד שערו המזרחי.</span></div><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;">אלפי אנשים נדחסו על שטח צר ביותר, צמאים לטיפת מים, מותשים ומיואשים עמדו משפחות משפחות, זקנים, נשים וילדים עד שהועלו לקרונות המשא שבמפעל הסמוך בדרכם האחרונה לבלזץ. רבים מהם נורו ונרצחו במחנה ואנדרטה בשפה הפולנית הוקמה לזכרם אלא שגם כאן כמו במקומות רבים אחרים בפולין הכיתוב הוא אודות "אזרחים פולניים" שנרצחו ודמם ניגר במורד הגבעה לנהר הסאן.</span></div></div><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;"><br /></span></div><div dir="rtl" style="text-align: right;"></div><div dir="rtl" style="text-align: right;"><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;"><br /></span></div><br /><div style="text-align: justify;"><strong>איך מגיעים</strong></div><img alt="" border="0" src="http://1.bp.blogspot.com/_0QFetdHj_Q4/Sf2x9QYgDLI/AAAAAAAABVc/9gibMDJN3Do/s200/car.jpg" style="-webkit-box-shadow: rgba(0, 0, 0, 0.0976563) 1px 1px 5px; background-attachment: initial; background-clip: initial; background-color: white; background-image: initial; background-origin: initial; border-bottom-color: rgb(238, 238, 238); border-bottom-style: solid; border-bottom-width: 1px; border-left-color: rgb(238, 238, 238); border-left-style: solid; border-left-width: 1px; border-right-color: rgb(238, 238, 238); border-right-style: solid; border-right-width: 1px; border-top-color: rgb(238, 238, 238); border-top-style: solid; border-top-width: 1px; box-shadow: rgba(0, 0, 0, 0.0976563) 1px 1px 5px; float: right; margin-bottom: 0px; margin-left: 10px; margin-right: 5px; margin-top: 10px; padding-bottom: 5px; padding-left: 5px; padding-right: 5px; padding-top: 5px; text-align: justify;" /><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;"><div style="text-align: justify;"><a href="http://www.viamichelin.co.uk/viamichelin/gbr/dyn/controller/Driving_directions#startLocid=2143a5110cNDkuNTQ3OQ__cMjIuMjE2NjQ_&amp;destLocid=21440x611cNDkuNDcwMTk_cMjIuMzI4NDM_&amp;step1Locid=&amp;step2Locid=&amp;vh=CAR&amp;distance=km&amp;strVehicle=0&amp;intItineraryType=1&amp;devise=1.0EUR&amp;isAvoidFrontiers=false&amp;isFavoriseAutoroute=false&amp;isAvoidPeage=false&amp;isAvoidVignette=false&amp;isAvoidLNR=false&amp;carTypeHidden=Citadine&amp;caravaneHidden=false&amp;typeCarbHidden=essence&amp;autoConso=6.8&amp;villeConso=6&amp;routeConso=5.6&amp;carbCost=1.3&amp;dtmDeparture=21/12/2006" style="color: #2288bb; text-decoration: none;">מסנוק ניסע כ 9 קמ דרומה&nbsp;</a>בכביש מס' 84 עד לקפלה קטנה הניצבת בצומת הכניסה לשכונה. בכניסה נפנה שמאלה נמשיך ישר ונחנה את הרכב במרכז השכונה ליד הבית השני.</div></span><img alt="" border="0" src="http://1.bp.blogspot.com/_0QFetdHj_Q4/Sf2z4a8wQ4I/AAAAAAAABVs/Mg7obQ9a-EE/s200/train.jpg" style="-webkit-box-shadow: rgba(0, 0, 0, 0.0976563) 1px 1px 5px; background-attachment: initial; background-clip: initial; background-color: white; background-image: initial; background-origin: initial; border-bottom-color: rgb(238, 238, 238); border-bottom-style: solid; border-bottom-width: 1px; border-left-color: rgb(238, 238, 238); border-left-style: solid; border-left-width: 1px; border-right-color: rgb(238, 238, 238); border-right-style: solid; border-right-width: 1px; border-top-color: rgb(238, 238, 238); border-top-style: solid; border-top-width: 1px; box-shadow: rgba(0, 0, 0, 0.0976563) 1px 1px 5px; float: right; margin-bottom: 0px; margin-left: 10px; margin-right: 5px; margin-top: 10px; padding-bottom: 5px; padding-left: 5px; padding-right: 5px; padding-top: 5px; text-align: justify;" /><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;"><div style="text-align: justify;">אם הגענו ברכבת לסנוק נעלה על מונית. מחיר הנסיעה הלוך ושוב כולל המתנה קצרה כ 50 זלוטי. אפשר גם להמשיך ללסקו לביקור בבית הכנסת המפורסם ובבית הקברות.&nbsp;</div></span><br /><div><div style="text-align: justify;"><span style="font-family: Arial;"><br /></span></div></div></div><span style="font-family: Arial;"></span></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/34372414-4144771891151653698?l=polingd.blogspot.com' alt='' /></div>Zvika Schwartzmanhttp://www.blogger.com/profile/01455197237261981766noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-34372414.post-91302485184059849182011-04-01T08:41:00.003+03:002011-04-01T17:20:15.511+03:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">כתבה: רחלי יהושע<br /><div class="post-body"><div class="separator" style="clear: both; color: #474b4e; font-family: Helvetica, Arial, sans-serif; font-size: 13px; line-height: 18px; text-align: center;"><span align="right"><a href="http://4.bp.blogspot.com/-9GJV8OuYCDY/TZU5y5h6rdI/AAAAAAAAA5A/Nsuimj19ZOA/s1600/fire.png" imageanchor="1" style="clear: right; float: right; margin-bottom: 1em; margin-left: 1em;"><img border="0" src="http://4.bp.blogspot.com/-9GJV8OuYCDY/TZU5y5h6rdI/AAAAAAAAA5A/Nsuimj19ZOA/s1600/fire.png" /></a></span></div><div dir="rtl" style="margin-bottom: 1em; margin-left: 0px; margin-right: 0px; margin-top: 0px; text-align: right;"><span align="right"><a href="http://4.bp.blogspot.com/_Piuttyhcqcg/RYqfIx5Eu4I/AAAAAAAAAAg/i63D3qRe9pI/s200/treb.jpg" style="clear: left; color: #dd6599; float: left; font-family: Helvetica, Arial, sans-serif; font-size: 13px; font-weight: bold; line-height: 18px; margin-bottom: 1em; margin-right: 1em; text-decoration: none;"><img alt="" border="0" height="150" src="http://4.bp.blogspot.com/_Piuttyhcqcg/RYqfIx5Eu4I/AAAAAAAAAAg/i63D3qRe9pI/s200/treb.jpg" style="background-attachment: initial; background-clip: initial; background-color: white; background-image: initial; background-origin: initial; border-bottom-color: rgb(227, 228, 228); border-bottom-style: solid; border-bottom-width: 1px; border-color: initial; border-left-color: rgb(227, 228, 228); border-left-style: solid; border-left-width: 1px; border-right-color: rgb(227, 228, 228); border-right-style: solid; border-right-width: 1px; border-style: initial; border-top-color: rgb(227, 228, 228); border-top-style: solid; border-top-width: 1px; float: left; margin-bottom: 10px; margin-left: 0px; margin-right: 10px; margin-top: 0px; padding-bottom: 2px; padding-left: 2px; padding-right: 2px; padding-top: 2px; width: 200px;" width="200" /></a></span></div><div style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px; text-align: justify;"><span align="right">טרבלינקה מחנה השמדה, אחד משלושת המחנות שהופעלו במסגרת "מבצע רינהרד". הוקם בצפון מזרח פולין ארבעה ק"מ מן הכפר ותחנת הרכבת טרבלינקה, לא רחוק ממאלקיניה&nbsp;<span style="color: #009900;">Malkinia</span>&nbsp;שבה נמצאת תחנת רכבת על קו מסילת הברזל הראשית ורשה – ביאליסטוק. תחנת רכבת קטנה במרחק של 80 ק"מ צפונית מזרחית מוורשה, כ 4 ק"מ משם הוקם המחנה. בסוף מאי תחילת יוני 1942 החלו בהקמת מחנה ההשמדה ועד 22 ביולי 1942 הושלמה בנייתו. מקום המחנה היה באזור דליל אוכלוסין, מכוסה יער, ומוסתר בחורש סביב. המחנה היה בנוי בצורה מלבנית, אורכו 600 מטרים ורוחבו 400 מטרים. גדר תיל כפולה הקיפה את המחנה. הגדר הפנימית הייתה שזורה בענפי עצים שהסתירו מבחוץ את שטח המחנה ואת הנעשה בתוכו. מגדלי שמירה בגובה של כשמונה מטרים הוצבו בפינת המחנה ולאורך הגדרות.</span></div><div style="text-align: justify;"><span align="right"><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;"><br /></span></span></div><span align="right"><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;"></span></span><br /><div style="text-align: justify;"><span align="right"><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;">המחנה חולק לשלושה אזורים.</span></span><br /><span align="right"><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;"></span></span><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;">א. איזור המגורים - מחנה המגורים.</span><br /><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;"></span><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;">ב. איזור הרציף – איזור הקבלה.</span><br /><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;"></span><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;">ג. אזור ההשמדה – מחנה המוות, גודלו 250 מ' על 250 מ' מכונה גם המחנה העליון – למחנה עצמו יש עליה קטנה. איזור ההשמדה מחולק לשניים:</span></div><span align="right"><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;"></span></span><br /><div style="text-align: justify;"><span align="right"><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;">- איזור המצבות – 17,000 אבנים ממוקמות על בורות הקבורה והרצח.</span></span></div><span align="right"><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;"></span></span><br /><div style="text-align: justify;"><span align="right"><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;">- איזור האנדרטה המרכזית – האנדרטה ממוקמת במקום בו עמדו תאי הגזים.</span></span></div><div align="left" dir="rtl" style="color: #474b4e; font-family: Helvetica, Arial, sans-serif; font-size: 13px; line-height: 18px; margin-bottom: 1em; margin-left: 0px; margin-right: 0px; margin-top: 0px;"><span align="right"><span style="clear: left; float: left; font-size: 11px; margin-bottom: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" border="0" height="200" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5018601514054751890" src="http://4.bp.blogspot.com/_Piuttyhcqcg/RaWnfMJ4lpI/AAAAAAAAAC8/G7aIADMFLPw/s200/trebariel1.jpg" style="background-attachment: initial; background-clip: initial; background-color: white; background-image: initial; background-origin: initial; border-bottom-width: 1px; border-color: initial; border-left-color: rgb(227, 228, 228); border-left-width: 1px; border-right-color: rgb(227, 228, 228); border-right-width: 1px; border-style: initial; border-top-color: rgb(227, 228, 228); border-top-style: solid; border-top-width: 1px; float: left; margin-bottom: 10px; margin-left: 0px; margin-right: 10px; margin-top: 0px; padding-bottom: 2px; padding-left: 2px; padding-right: 2px; padding-top: 2px;" width="150" /></span><span style="font-family: arial;"><span style="font-size: 11px;"><br /><strong><a href="http://www.holocaust-history.org/Treblinka/overviewinternet/Figure14.shtml">Reconstruction of Treblinka: Summary Overview</a></strong>.<br />&nbsp;september 17 2006 . Holocaust History &nbsp; Project . 10 Jan 2007</span><span style="font-size: 11px;">l</span>.</span></span></div><span align="right"><br /></span><br /><div align="right" dir="rtl" style="color: #474b4e; font-family: Helvetica, Arial, sans-serif; font-size: 13px; line-height: 18px; margin-bottom: 1em; margin-left: 0px; margin-right: 0px; margin-top: 0px;"><span align="right"><span style="font-family: arial;">בניגוד לבירקנאו – אושוויץ ומאידנק, לכשנגיע לטרבלינקה לא נראה בשטח זכר למה שהיה, כאן בטרבלינקה נצטרך להיעזר במפה ולדמיין את המקום ותוך כדי הליכה באזור מגורי השומרים, הרציף, התחנה ובים המצבות נלך ונדמיין.<br /><br />- איזור המגורים הוא איזור המגורים של אנשי ה S.S. והזקיפים האוקראינים, המשרדים, המרפאה, המחסנים ובתי המלאכה. בשטח מגודר ומופרד נמצאו צריפי המגורים של האסירים היהודים.<br />- איזור הרציף – המסילה, איזור הקבלה. לאזור זה הובאו המשלוחים ובתוכו נעשו הפעולות השונות לפני שהקורבנות הובלו לתאי הגזים.<br />- איזור המצבות – איזור ההשמדה או המחנה העליון.<br />- איזור תאי הגזים – האנדרטה המרכזית והבורות – בורות הקבורה.&nbsp;</span></span></div><br /><div dir="rtl" style="color: #474b4e; font-family: Helvetica, Arial, sans-serif; font-size: 13px; line-height: 18px; text-align: right;"><span style="font-family: Arial;"><strong><br /></strong></span><br /><span style="font-family: Arial;"><strong>איך מגיעים</strong><br /><img alt="" border="0" src="http://1.bp.blogspot.com/_0QFetdHj_Q4/Sf2x9QYgDLI/AAAAAAAABVc/9gibMDJN3Do/s200/car.jpg" style="background-attachment: initial; background-clip: initial; background-color: white; background-image: initial; background-origin: initial; background-position: initial initial; background-repeat: initial initial; border-bottom-color: rgb(227, 228, 228); border-bottom-style: solid; border-bottom-width: 1px; border-color: initial; border-left-color: rgb(227, 228, 228); border-left-style: solid; border-left-width: 1px; border-right-color: rgb(227, 228, 228); border-right-style: solid; border-right-width: 1px; border-style: initial; border-top-color: rgb(227, 228, 228); border-top-style: solid; border-top-width: 1px; float: right; margin-bottom: 0px; margin-left: 10px; margin-right: 5px; margin-top: 10px; padding-bottom: 2px; padding-left: 2px; padding-right: 2px; padding-top: 2px;" /></span><br /><div style="color: #dd6599; font-weight: bold; text-align: justify; text-decoration: none;"><span style="font-family: Arial;"><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-weight: normal;"><a href="http://www.viamichelin.co.uk/viamichelin/gbr/dyn/controller/Driving_directions#startLocid=2141z6i10cNTIuMjMyOQ__cMjEuMDA5NjQ_&amp;destLocid=21442kc11cNTIuNjYyNzk_cMjIuMDIzNDQ_&amp;step1Locid=&amp;step2Locid=&amp;vh=CAR&amp;distance=km&amp;strVehicle=0&amp;intItineraryType=1&amp;devise=1.0EUR&amp;isAvoidFrontiers=false&amp;isFavoriseAutoroute=false&amp;isAvoidPeage=false&amp;isAvoidVignette=false&amp;isAvoidLNR=false&amp;carTypeHidden=Citadine&amp;caravaneHidden=false&amp;typeCarbHidden=essence&amp;autoConso=6.8&amp;villeConso=6&amp;routeConso=5.6&amp;carbCost=1.3&amp;dtmDeparture=21/12/2006" style="color: #dd6599; font-weight: bold; text-decoration: none;">מוורשה ניסע צפונה בכביש ארצי E67&nbsp;</a></span><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-weight: normal;">עד אוסטרוב מזובצקה</span><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-weight: normal;"><span style="color: #009900;">Ostrów Mazowiecka</span></span><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-weight: normal;">&nbsp;דרך מרכז העיר ניסע על כביש 677 לכוון מלקיניה&nbsp;</span><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-weight: normal;"><span style="color: #009900;">Malkinia</span></span><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-weight: normal;">&nbsp;נמשיך דרומה, נחצה את הבוג&nbsp;</span><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-weight: normal;"><span style="color: #009900;">Bug</span></span><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-weight: normal;">&nbsp;ונמשיך עד לטרבלינקה. נתקדם עד שנראה מימיננו את הכניסה לאתר מחנה טרבלינקה. נפנה ימינה ונחנה את הרכב ברחבה שליד&nbsp;</span><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-weight: normal;"><a href="http://www.scrapbookpages.com/Poland/Treblinka/Treblinka09.JPG" style="color: #dd6599; font-weight: bold; text-decoration: none;" target="_blank">ביקתת השומר</a></span><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-weight: normal;">.</span></span></div><span style="font-family: arial;"></span><br /><div style="text-align: justify;"><span style="font-family: arial;">חלופה נוספת היא לנסוע בכביש מספר 8 [E67] לביאליסטוק עד שנגיע לכביש 694 הנמצא 17 ק"מ אחרי וישקוב&nbsp;<span style="color: #009900;">Wyszkow</span>&nbsp;בצומת מוצב שלט המורה ימינה לכיוון טרבלינקה. ניפנה ימינה ונמשיך בנסיעה. הנסיעה מכאן היא באזור יער יפהפה ושקט, שכמעט ואינו מיושב. במהלך הנסיעה נעבור בעיירה ברוק&nbsp;<span style="color: #009900;">Brok</span>&nbsp;שבה היה ישוב יהודי לפני השואה. אחרי העיירה ברוק<span style="color: #009900;">Brok</span>&nbsp;שוב מורה השלט ימינה ועד מהרה נגיע למחסום רכבת , לפניו נמצא גשר הבנוי על נהר הבוג. על גשר צר זה מונחת מסילת ברזל,&nbsp;</span></div><a href="http://2.bp.blogspot.com/_Piuttyhcqcg/RaIpPPHBMfI/AAAAAAAAABc/i7VFgv6Md4w/s1600-h/treblinka3.jpg" style="clear: left; color: #dd6599; float: left; font-weight: bold; margin-bottom: 1em; margin-right: 1em; text-decoration: none;"><img alt="" border="0" height="135" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5017618276574900722" src="http://2.bp.blogspot.com/_Piuttyhcqcg/RaIpPPHBMfI/AAAAAAAAABc/i7VFgv6Md4w/s200/treblinka3.jpg" style="background-attachment: initial; background-clip: initial; background-color: white; background-image: initial; background-origin: initial; border-bottom-width: 1px; border-color: initial; border-left-color: rgb(227, 228, 228); border-left-width: 1px; border-right-color: rgb(227, 228, 228); border-right-width: 1px; border-style: initial; border-top-color: rgb(227, 228, 228); border-top-style: solid; border-top-width: 1px; float: left; margin-bottom: 10px; margin-left: 0px; margin-right: 10px; margin-top: 0px; padding-bottom: 2px; padding-left: 2px; padding-right: 2px; padding-top: 2px; text-align: justify;" width="200" /></a><span style="font-family: arial;"></span><br /><div style="text-align: justify;"><span style="font-family: arial;">אותה מסילה שהובילה להשמדה בטרבלינקה את יהדות וורשה, ביאליסטוק, גרודנו, צ'נסטוחובה ויהודים מאוסטריה, בולגריה, בלגיה, גרמניה, הולנד, יוון, וצרפת. נסיעה קצרה אחרי הגשר תביא אותנו לכפר טרבלינקה<span style="color: #009900;">Treblink</span><span style="color: #009900;">a</span>. משמאל נמצאת תחנת הרכבת. לכאן הובאו רכבות הגרוש, כאן עוכבו חלק מהרכבות לפי קצב ההשמדה שהתנהל במחנה. המסילה שהובילה את הקרונות לתוך המחנה לא קיימת יותר. כביש צר מוליך ימינה למגרש החניה.</span></div></div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div dir="rtl" style="color: #474b4e; font-family: Helvetica, Arial, sans-serif; font-size: 13px; line-height: 18px; text-align: right;"><span style="font-family: Arial;"><img alt="" border="0" src="http://1.bp.blogspot.com/_0QFetdHj_Q4/Sf2z4a8wQ4I/AAAAAAAABVs/Mg7obQ9a-EE/s200/train.jpg" style="background-attachment: initial; background-clip: initial; background-color: white; background-image: initial; background-origin: initial; border-bottom-color: rgb(227, 228, 228); border-bottom-style: solid; border-bottom-width: 1px; border-color: initial; border-left-color: rgb(227, 228, 228); border-left-style: solid; border-left-width: 1px; border-right-color: rgb(227, 228, 228); border-right-style: solid; border-right-width: 1px; border-style: initial; border-top-color: rgb(227, 228, 228); border-top-style: solid; border-top-width: 1px; float: right; margin-bottom: 0px; margin-left: 10px; margin-right: 5px; margin-top: 10px; padding-bottom: 2px; padding-left: 2px; padding-right: 2px; padding-top: 2px; text-align: justify;" /></span><br /><div style="text-align: justify;"><span style="font-family: Arial;">אם הגענו ברכבת מוורשה למלקיניה [1.0 ש'] נעלה על מונית ונבקש מהנהג שיוריד אותנו בחנייה שליד המחנה. מחיר הנסיעה כ 12 זלוטי.</span></div><div style="text-align: justify;"><span style="font-family: Arial;">האוטובוס הראשון מלקיניה - טרבלינקה יוצא ב 08:55 האוטובוס שחוזר מטרבלינקה יוצא רק ב 15:15 וב 18:25 זהו קו מאסף המעלה ומוריד נוסעים במקומות רבים. אם החלטנו לצאת באוטובוס הבוקר יש אפשרות שניתקע שם הרבה שעות או שנוכל לצעוד ברגל כ 1:40 ש'.</span></div></div><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: Arial; font-size: 13px; line-height: 18px;">במגרש החנייה נמצאת חנות קטנה. חנות זו היא גם מעין משרד קטן וניתן על פי בקשה לשמוע וגם לרכוש קלטת בעברית או באנגלית ובה הסבר על המחנה. כמו כן אפשר לקנות את מפת המחנה, את מפת אתר ההנצחה, לקנות חומר תיעודי, גלויות וקלטות וידאו. אחרי ההסבר בעברית, באנגלית ובעוד כמה שפות, נתחיל בסיור. בכניסה למגרש החנייה נמצאים שירותים כימיים.</span></div><div dir="rtl" style="text-align: right;"><div style="text-align: justify;"><br /></div><span style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;"><strong>מידע שימושי</strong><br />כתובת: למידע בלבד אין זו כתובת המחנה, Gedenkstatte Treblinki'<br />08-330 Kosow Ladci Poland<br />טלפון: 48+417-879076<br />פקס: 48+25-242.24<br />מנהל: Mr. Edward Kopowka<br />דואר אלקטרוני: אין<br />אתר אינטרנט: אין</span><span style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;"><br />שעות פתיחה: מ 09:00 עד רדת החשכה</span><span style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;">כניסה: חופשית.<br />הערה: אין.<br />זמן מומלץ לסיור: 1 שעה.</span></div><br /><br /><div align="right" dir="rtl" style="color: #474b4e; font-family: Helvetica, Arial, sans-serif; font-size: 13px; line-height: 18px;"><div style="margin-bottom: 1em; margin-left: 0px; margin-right: 0px; margin-top: 0px;"><span style="font-family: Arial;"><strong>קישורים</strong></span><br /><span style="font-family: Arial;"><strong></strong><a href="http://www.scrapbookpages.com/Poland/Treblinka/index.html" style="color: #dd6599; font-weight: bold; text-decoration: none;" target="_blank">מדריך טרבלינקה באנגלית&nbsp;</a><br /><a href="http://polingd.blogspot.com/2011/04/blog-post_1920.html">טרבלינקה בעקבות משפט דמאניוק</a>&nbsp;- מאמר, רחלי יהושע<br /><a href="http://www1.yadvashem.org/odot_pdf/microsoft%20word%20-%201301.pdf" style="color: #dd6599; font-weight: bold; text-decoration: none;">טרבלינקה מאמר</a>&nbsp;מיד ושם [קובץ PDF]<br /></span></div><div><span style="font-family: Arial;"><br /></span></div></div><div style="color: #474b4e; font-family: Helvetica, Arial, sans-serif; font-size: 13px; line-height: 18px; margin-bottom: 1em; margin-left: 0px; margin-right: 0px; margin-top: 0px;"></div><div style="clear: both; color: #474b4e; font-family: Helvetica, Arial, sans-serif; font-size: 13px; line-height: 18px;"></div></div><div class="post-footer" style="color: #474b4e; font-family: Helvetica, Arial, sans-serif; font-size: 13px; line-height: 18px;"></div></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/34372414-9130248518405984918?l=polingd.blogspot.com' alt='' /></div>Zvika Schwartzmanhttp://www.blogger.com/profile/01455197237261981766noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-34372414.post-80239172939887423182011-04-01T08:40:00.001+03:002011-04-01T08:41:22.973+03:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;"><br /></span><br /><div id="outer-wrapper"><div id="wrap2"><div id="content-wrapper"><div id="main-wrapper"><div class="main section" id="main"><div class="widget Blog" id="Blog1"><div class="blog-posts hfeed"><div class="date-outer"><div class="date-posts"><div class="post-outer"><div class="post hentry uncustomized-post-template"><div class="post-body entry-content" id="post-body-6442596691846375438"><div align="right"><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;"><br /></span></div><div dir="rtl" style="text-align: right;"><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;">קטעים נבחרים</span></div><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;">כתבה: רחלי יהושע - קיבוץ דפנה</span></div><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;"><br /></span></div><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;"><br /></span></div><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;"><strong></strong></span><br /><div style="text-align: justify;"><strong><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit; font-weight: normal;"><strong>מבוא</strong></span></strong></div><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;"><div style="text-align: justify;">לטרבלינקה אין הסטוריה. ההיסטוריה שלה מתחילה עם הפעלת "הפתרון הסופי"... ואכן , לא היו שם לא כפר ולא עיר. תחנת רכבת קטנה הנמצאת כ – 80 ק"מ מוארשה, לידה הקימו הגרמנים מחנה השמדה שהוקם – בנוסף למחנות השמדה אחרים – לביצוע "הפתרון הסופי". מחנה ההשמדה טרבלינקה הוקם ע"י עובדי כפיה יהודים ב – 1942, במרחק של 4 ק"מ מתחנת הרכבת. אורך המחנה 600 מ' ורוחבו 400 מ', המחנה מוקף שתי מערכות של גדרות, אין כאן גדר חשמלית. זה מחנה פרימיטיבי, ברווח בין שתי הגדרות אין מוקשים ושום דבר אחר הדומה למוקשים (בסוביבור היו מוקשים). בנוסף לכך היו מגדלי שמירה בגובה של 8 מ'. מספרם היה 6 והם היו חמושים.</div><div style="text-align: justify;">המחנה חולק לשניים. בחלקו האחד של המחנה נבנו מגורים לאסירים, לעובדים, לאנשי ה – S.S. ולמחסני הרכוש השדוד. בחלקו השני נבנו תאי הגזים, מקומות לקבורת הגוויות ולשריפתן.</div></span><br /><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;"><br /></span></div><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;"><strong></strong></span><br /><div style="text-align: justify;"><strong><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit; font-weight: normal;"><strong>תאי הגזים</strong></span></strong></div><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;"><div style="text-align: justify;">שטחם הכולל של תאי הגזים הישנים 84 מ"ר וגובה 2 מ'. בבנייתם של התאים החדשים עסקו פועלי כפיה יהודים, שטחם הכולל של תאי הגזים החדשים היה 320 מ"ר. הכניסה לפרוזדור תאי הגזים היתה מכוסה בפרוכת כהה שנלקחה מבית כנסת בלתי ידוע ועליה כתובה בעברית: "זה השער לה' , צדיקים יבואו בו".</div><div style="text-align: justify;">תהליך ההשמדה: טרנספורטים הגיעו ברכרבות "לישובם מחדש במזרח". ההטעיה כללה גם מנגנון הסוואה, תחנת רכבת מדומה, קופות, צריף עם סימן של הצלב האדום, וכתובת LAVJARETT בית חולים, לשם הוכנסו זקנים, ילדים,נכים וחולים שנורו ע"י ה - S.S. האחרים הוכרחו להתפשט לשם חיטוי. חולק סבון, נגזזו השערות ומשם הריצו את האנשים לתאי הגזים במסלול שנקרא "הימלשטראסה" – "הדרך לשמים". במכות נדחסו האנשים לתאי הגזים.</div><div style="text-align: justify;">תהליך ההמתה נמשך 15 עד 20 דקות. לאחר 25 – 40 דקות נפתחו הדלתות, ומיד נעשה פינוי הגוויות ע"י קבוצת יהודים – הזונדרקומנדו, הם נצטוו להכין את תאי הגזים לקראת המשלוח החדש. הגוויות נקברו ומשנת 1943 נשרפו במשרפות.</div><div style="text-align: justify;">כשלושה משלוחים הגיעו מדי יום. מספר הנרצחים ליום נע בין 10,000 ל – 31,000.</div></span><br /><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;"><br /></span></div><br /><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;">על אף אמצעי ההטעיה והאימה, היו בטרבלינקה גילויי מרד של יחידים וקבוצות. באוגוסט 1943 התלכדו אסירים יהודים ופתחו במרד. הם ניתקו טלפונים, הציתו את תאי הגזים, התקיפו והרגו גרמנים. רובם המכריע של המתמרדים נרצח אולם חלקם ניצל.</span></div><br /><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;"><br /></span></div><br /><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;">בעקבות המרידה הופסקה ההשמדה בספטמבר 1943 ובאוקטובר 1943 נסגר וחוסל המחנה.</span></div><br /><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;"><br /></span></div><br /><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;">"טרבלינקה היא בית קברות יהודי. בבית קברות ענק זה, שממדיו חורגים מכל הידוע בתולדות אנוש קבורים אפרם ועצמותיהםשל 874,000 גברים ונשים, זקנים וטף אשר "אשמתם" האחת והיחידה היתה שנולדו יהודים"...(ד"ר ארד)</span></div><br /><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;"><br /></span></div><br /><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;">בחרתי לספר את סיפורה של טרבלינקה מבעד לעיניהם של אנשי העדות. כוחם של קטעי העדות רב יותר, חזק יותר. מסעיר ומרגש. ויש בידם לסייע לעיצוב הזכרון הקולקטיבי ומעל הכל להוראת השואה. נעזרתי בסרט "הבריחה מסוביבור" הסרט מזכיר מאוד את טרבלינקה, שני המחנות זהים באופיים ושייכים ל"מבצע ריינהרד".</span></div><br /><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;"><br /></span></div><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;"><strong></strong></span><br /><div style="text-align: justify;"><strong><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;"><span class="Apple-style-span" style="font-weight: normal;"><strong>טרבלינקה</strong></span><span class="Apple-style-span" style="font-weight: normal;"> / לא ידוע</span></span></strong></div><br /><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;"><br /></span></div><br /><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;">כבר אין פה דם</span></div><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;"><div style="text-align: justify;">הוא היה</div><div style="text-align: justify;">גאה ואדום</div><div style="text-align: justify;">אך באדמה נבלע – ונדם</div></span><br /><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;"><br /></span></div><br /><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;">"אין כבר עם"</span></div><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;"><div style="text-align: justify;">כך אמרו</div><div style="text-align: justify;">זאת חפצו</div><div style="text-align: justify;">כל כוחם אמצו – וטעו</div></span><br /><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;"><br /></span></div><br /><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;">כי הנה כאן,</span></div><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;"><div style="text-align: justify;">דומם ניצבים</div><div style="text-align: justify;">נערים וסוער דמם</div><div style="text-align: justify;">וזועק לבם:</div></span><br /><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;"><br /></span></div><br /><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;">הסכת ושמע עולם!</span></div><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;"><div style="text-align: justify;">אנחנו עמם,</div><div style="text-align: justify;">דמנו דמם,</div><div style="text-align: justify;">צעדנו לעד לא יתם!</div></span><br /><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;"><br /></span></div><br /><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;">דיברו דברים שונים בגיטאות ואמרו בגיטאות שיש טרבלינקה, דברו גם על מקומות גיהנום אחרים ורימו אותנו. למשל בגיטו וארשה היו כרזות גדולות חתומות בידי מנהל או מנהיג כלשהו על העברת אוכלוסין לרוסיה. בתקופה הראשונה היתה רמאות רבה כל כך, שבאו בכלל יותר מתנדבים ממה שהיה להם מקום במשלוחים שלהם….</span></div><br /><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;"><br /></span></div><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;"><strong></strong></span><br /><div style="text-align: justify;"><strong><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit; font-weight: normal;"><strong>יומן יושב ראש היודנראט של גיטו וארשה, אדם צ'רניאקוב, כותב ביומנו ב – 22.7.42</strong></span></strong></div><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;"><div style="text-align: justify;">בוקר, שעה 7.30, אני בקהילה. גבולות הגיטו שמורים על ידי חטיבה מיוחדת מלבד הכוח הרגיל. בשעה 10.00 מופיע שטורמפירר הפלה, (אותו האיש סגנו של גלובוצניק במבצע "ריינהרד")… עם חבריו ונתקו את הקשר הטלפוני. היהודים פונו מהגינה שממול, הזהירונו שיהודים ללא הבדל מין וגיל יפונו מזרחה. היום עד שעה 16.00 יש לספק 6000 נפש, וככה לפחות יהיה בכל יום. ובאותו יום אכן לקראת הערב יצא מוארשה משלוח היהודים הראשון למחנה ההשמדה טרבלינקה…" למחרת 23.7.42 הוסיף צ'רניאקוב ביומנו: "השעה 15.00 לעת עתה יש 4000 ליציאה. עד שעה 16.00 חייבים לפי פקודה – 9000".</div><div style="text-align: justify;">"היה זה הרישום האחרון של צ'רניאקוב ושעה אחר כך הוא התאבד".</div></span><br /><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;"><br /></span></div><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;"><strong></strong></span><br /><div style="text-align: justify;"><strong><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit; font-weight: normal;"><strong>מכתבו של גלובוצ'ניק להימלר. באותו יום עצמו ה – 22.7.42</strong></span></strong></div><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;">כותב גלובוצ'ניק להימלר, (שציווה על ביצוע ההשמדה כולה במסגרת מבצע "ריינהרד" עד דצמבר 1942), שהנה אכן כל הבקשות הכמוסות ביותר שלו אמנם הולכות ומתגשמות. במסמכים ת\276 ות\277 ישנו אישור לכך כי החל מיום 22 ביולי 1942 נוסעת יום יום רכבת עם 5000 יהודים מוארשה דרך מלכיניה לטרבלינקה.</span></div><br /><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;"><br /></span></div><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;"><br /></span></div><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;"><strong></strong></span><br /><div style="text-align: justify;"><strong><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit; font-weight: normal;"><strong>הגירוש</strong></span></strong></div><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit; font-size: small;"><div style="text-align: justify;">העבירו את רוב היהודים מהגיטו למקום יותר קטן. ריכזו אותנו שם….</div><div style="text-align: justify;">היינו באותו מקום תקופה קצרה ביותר. לא היה כבר מזון. דאגתי בכל צורה שהיא להביא הביתה את המזון, אם אפשר היה להשיג את זה. באמצע הלילה, שמענו דפיקות בבית, בדלת… פתחתי את הדלת, לא היה אור, לא היה חשמל לגמרי. ראיתי לפני חושך.היו שני אנשים מזויינים. היה להם פנס ביד והם פנו אלי בשפה, שהיתה מוכרת לי קצת, אבל זה היה ברוסית או באוקראינית… הם קיללו משהו, עזבו ויצאו מהבית בצעקות, כולם לרדת… אמא אמרה לי אז, שאין לה יותר כוח להתחבא, אנחנו יורדים. לקחנו כמה דברים שהיה לנו… וירדנו לרחוב.</div></span><br /><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;"><br /></span></div><br /><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;">במוצאי יום כיפור 1942 , בלילה, צילצלו בבניינים, העירו את כל האוכלוסיה, הוציאו אותנו לרחוב וציוו עלינו… להתרכז במקום שהיה לפני המלחמה תחנת רכבת. הדבר הזה בוצע על ידי אוקראינים, הם צלצלו בשערים. אנשים יצאו החוצה וצעקו לנו להתרכז. כיוונו אותנו לכוון תחנת אוטובוסים שהיתה לפני המלחמה. שם, התרכזנו כל היהודים אשר הוציאו אותם לרחובות. התחיל תוהו ובוהו. אי אפשר לתאר מה שהיה, ילדים נשים, זקנים, אנשים שלא יכלו ללכת, הביאו אותנו לתחנת הרכבת, ואחרי שריכזו את כולם בתחנת הרכבת הובילו אותנו לרכבת משא…</span></div><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit; font-size: small;"><div style="text-align: justify;">דחקו אותנו לקרונות ושם…. הפרידו אותי מן ההורים…."</div></span><br /><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;"><br /></span></div><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;"><strong></strong></span><br /><div style="text-align: justify;"><strong><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit; font-weight: normal;"><strong>ברכבת</strong></span></strong></div><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit; font-size: small;"><div style="text-align: justify;">הרכבת נוסעת לאט דרך נוף זר ועצוב. מסביב אדמה חולית אפורה וריקנית. אין ירק, אין בתים, אין ציפורים, אין אנשים. הרכבת נגררת ונגררת. פתאום מופיעה חורשה קטנה, אי שם נראת לנו אדמת כבול. ובכן, מוליכים אותנו להפיכת כבול, נעבוד, נעבוד קשה, המלחמה לא תמשך זמן רב. נחזיק מעמד. אנשים נדחפים לאשנב. כל אחד רוצה לדעת מה צפוי לו… במחשבה הכל מסתדר. אנחנו נעבוד ואבא ואמא יעסקו במטבח. בערב נחזור הביתה ונאכל משהו. הגיעו זמנים קשים. אבל הם יחלפו.</div></span><br /><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;"><br /></span></div><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;"><strong></strong></span><br /><div style="text-align: justify;"><strong><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit; font-weight: normal;"><strong>הבריחה מהקרון</strong></span></strong></div><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit; font-size: small;"><div style="text-align: justify;">ארבעה דורות נדחסו בקרון בקר חתום: הסבתא, הילדים, הנכדים והנינים. 18 נכדים ו-5 נינים מסביב לסבתא. כולם בוכים והיא כמו פסל עומדת ומהרהרת… הרכבת זזה. עוברים את תחנת מלקין והרכבת פונה שמאלה. ברגע זה ידענו שהתחנה הבאה היא טרבלינקה, ואז סבתא מורה בקול מצווה: "צבי תתכונן לקפוץ מהרכבת, יודעים אנו היטב לאן פנינו מועדות. אתה חייב להישאר בחיים ולספר לעולם את הקורות אותנו, ספר את האמת עלינו!" ברגע הראשון לא תפסתי את הרעיון ולא הבנתי את המתרחש. התחילה הפרידה, לא ידעתי ממי להתחיל, הזמן דחק, הבכי גובר, הצעקות לנקום ממלאות את חלל הקרון ואני בוכה יחד איתם ומבטיח להם, אעשה את הכל אם אשאר בחיים. ואז הרימו אותי לגובה החלון. הוצאתי את גופי החוצה וקפצתי. הרכבת המשיכה בדהירתה למחנה המוות טרבלינקה, והסיעה עמה את כל בית ציחנוביץ – אבות, אימהות,ילדים, אחים, אחיות, יקירים. שכבתי צמוד לקרקע הלום והמום.</div></span><br /><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;"><br /></span></div><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;"><br /></span></div><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;"><strong></strong></span><br /><div style="text-align: justify;"><strong><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit; font-weight: normal;"><strong>הירידה מהקרון</strong></span></strong></div><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit; font-size: small;"><div style="text-align: justify;">פתאום נפתחו הדלתות. מול הרכבת עמדה שורה של אנשים מצוידים במגלבים ובמקלות שצעקו בפולנית, ביידיש ובגרמנית: "מהר לצאת</div><div style="text-align: justify;">מהקרונות". התנפלו עלינו. כל אחד רצה למהר ולצאת מתוך הקרון ולהמנע מהמכות – וכך נרמסו אחדים. מאחורי שרשרת האנשים עמדו 12 אוקראינים עם נשק. מוכנים לירות ומאחוריהם 4 אנשי S.S עם אקדחים ביד ועל ידם כלבים טורפים. לפני התחנה נעצרנו, סודרנו בשורות על מנת שאפשר יהיה למנות אותנו.</div></span><br /><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;"><br /></span></div><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;"><strong></strong></span><br /><div style="text-align: justify;"><strong><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit; font-weight: normal;"><strong>צמא</strong></span></strong></div><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit; font-size: small;"><div style="text-align: justify;">כשיצאנו מהקרונות אמרו לנו שמי שצמא יכול לגשת לברז המים לשתות. זה היה פתיון. מי שניגש לשתות קיבל מהאוקראינים מכות עם קת הרובה בראשו. שתי גוויות עם גולגלות מרוסקות נחו על האדמה.</div></span><br /><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;"><br /></span></div><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;"><strong></strong></span><br /><div style="text-align: justify;"><strong><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit; font-weight: normal;"><strong>ההונאה</strong></span></strong></div><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit; font-size: small;"><div style="text-align: justify;">במגרש ניצב שלט גדול ועליו הודעה בגרמנית ובפולנית לאמור:</div><div style="text-align: justify;">"יהודי ורשה, לתשומת לבכם:</div><div style="text-align: justify;">אתם נמצאים במחנה מעבר שממנו תשלחו למחנה עבודה</div><div style="text-align: justify;">כדי להשמר ממגפות עליכם למסור מיד את בגדיכם</div><div style="text-align: justify;">וחפציכם לחיטוי. זהב, כסף, מטבע חוץ ותכשיטים עליכם</div><div style="text-align: justify;">למסור בקופה, תמורת קבלה. דברים אלה יוחזרו לכם</div><div style="text-align: justify;">מאוחר יותר תמורת הקבלה. למען נקיון הגוף על כל</div><div style="text-align: justify;">הבאים לעבור מרחץ לפני המשך הנסיעה".</div></span><br /><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;"><br /></span></div><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;"><strong></strong></span><br /><div style="text-align: justify;"><strong><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit; font-weight: normal;"><strong>הכל אחיזת עיניים</strong></span></strong></div><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit; font-size: small;"><div style="text-align: justify;">הרצון לחיות גרם לכך, שחלק מהבאים היו מוכנים להאחז בכל אשליה ובכל מעשה של אחיזת עיניים ולקוות לטוב. אין תימה, איפוא, כי נוכח "קבלת פנים" מטעה שכזאת, נמצאו בין הבאים שפרצו במחיאות כפיים, לשמע</div><div style="text-align: justify;">"הבשורה" שהגיעו למחנה מעבר. אולם, לא עברו דקות רבות והמציאות טפחה על פניהם.</div></span><br /><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;"><br /></span></div><br /><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;">גברים ימינה – נשים שמאלה: קולות שטניים "ראוס, ראוס. כבר אינני מטיל ספק באסון שלנו. אני לוקח את אחותי בזרועה ומתאמץ ככל האפשר לצאת מן הקרון. אני משאיר את הכל בקרון. אחותי הגלמודה מעירה לי, מדוע אתה משאיר את החבילות ואני עונה לה: אין זה נחוץ. אינני מספיק להגיד לה כמה מילים ונשמעת צעקה רצחנית: "גברים ימינה ונשים שמאלה". בקושי אני מספיק להתנשק איתה ואנחנו כבר מנותקים לנצח…</span></div><br /><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;"><br /></span></div><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;"><strong></strong></span><br /><div style="text-align: justify;"><strong><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit; font-weight: normal;"><strong>הלאזארט</strong></span></strong></div><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit; font-size: small;"><div style="text-align: justify;">הלאזארט, שם היתה כניסה וקודם היה בור. הבור הזה היה מוסתר עם הגדר. אם אני מסביר את עצמי טוב, מוקף עם גדר. היתה כניסה, למעלה התנוסס דגל עם צלב של הצלב האדום ובחוץ עמד יהודי… עם מעיל עור ומגפיים, עם קסקט וסרט של הצלב האדום. זה כאילו שבאים לבית החולים. "לאזארט" מין בית חולים בגרמנית… מרפאה עם אני לא טועה…</div></span><br /><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;"><br /></span></div><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;"><strong></strong></span><br /><div style="text-align: justify;"><strong><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit; font-weight: normal;"><strong>ההתפשטות</strong></span></strong></div><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit; font-size: small;"><div style="text-align: justify;">אז מצווים שנתפשט מייד ונקשור את הנעליים לפי זוגות. כל אחד מתפשט מהר ככל האפשר, מכיוון שהשוטים מתעופפים מעל לראשים. מי שמתפשט קצת באיטיות – מוכה בצורה רצחנית.</div></span><br /><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;"><br /></span></div><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;"><strong></strong></span><br /><div style="text-align: justify;"><strong><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit; font-weight: normal;"><strong>מיון רכוש</strong></span></strong></div><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit; font-size: small;"><div style="text-align: justify;">אני עבדתי יחד עם אחרים, מיינו את הבגדים. לחוד מכנסיים, לחוד חולצות, ועוד היינו צריכים לחפש בצווארונים, בקולרים ובחפתים שמא נותרו דברי ערך מוסתרים בהם… היה שם מיון מדוקדק. היו קערות לזהב, לשעונים, למצתים, לדברי ערך.המיון הזה שוכלל עד מאוד משום שכל הדברים האלה נשלחו לגרמניה והם רצו את הכל בצורה מסודרת…</div></span><br /><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;"><br /></span></div><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;"><strong></strong></span><br /><div style="text-align: justify;"><strong><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit; font-weight: normal;"><strong>שלושה נגנים עמדו ונגנו שם בכלי נגינה</strong></span></strong></div><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit; font-size: small;"><div style="text-align: justify;">בעומדי בקרבת ה"מקלחת" בטרבלינקה גיליתי דבר חדש. כבר זמן מה היה נדמה לי שאני שומע צלילי מוסיקה. חשבתי שזה רמקול של רדיו שהותקן כאן בידי הגרמנים, ושנועד בחור נידח זה למנוע חס וחלילה, את ניתוקם מתרבות מולדתם. עכשיו היתה לי הזדמנות להיוכח שדאגתם לתרבות מוסיקלית היתה גדולה עוד יותר. במרחק של ארבעים מטרים מתאי הגזים ובקרבת הדרך שהולכו בה היהודים ל"מקלחות" עמד מתחת לעץ צוות מוסיקלי קטן. שלושה יהודים עם טלאים צהובים. שלושה נגנים מסטוצק, עמדו וניגנו שם בכלי נגינה… הם ניגנו בהתלהבות….</div></span><br /><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;"><br /></span></div><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;"><strong></strong></span><br /><div style="text-align: justify;"><strong><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit; font-weight: normal;"><strong>תאי הגזים – איוון האיום</strong></span></strong></div><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit; font-size: small;"><div style="text-align: justify;">משהתמלאו התאים מפה לפה בקורבנות, היו דוחסים את האחרונים בכוח, במכות ובדקירות לתוך התאים ונועלים עליהם את הדלת מהפרוזדור של המבנה ואוטמים אותה.</div><div style="text-align: justify;">אז היה איוון ניגש אל תא המנוע, מפעילו ומזרים את גז המוות. זו היתה שיגרת עשייתו הרצחנית של איוון במסגרת תפקידו, אולם כאמור הייתה בו מעין להיטות ותאוות רצח, להרוג, לאבד, להשמיד ולהתעלל באכזריות נוראה בקורבנותיו.</div></span><br /><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;"><br /></span></div><br /><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;">בוקר אחד הוצאה ילדה כבת שלוש עשרה מתאי הגאזים, חיה עדיין. הילדה קראה בפולנית "אני רוצה לאמא" אז ירה איוואן בילדה. הוא מילא את בקשתה האחרונה: היא הצטרפה אל אימה.</span></div><br /><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;"><br /></span></div><br /><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;">ורייכמן זוכר. הוא זוכר שלאחר שתהליך ההמתה הסתיים היו צועקים: "את הזבל הזה (הגוויות) צריכים לזרוק מהר".</span></div><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit; font-size: small;"><div style="text-align: justify;">"בכף אחת של טרקטור נשלפה עיירה שלמה למשרפות".</div></span><br /><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;"><br /></span></div><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;"><strong></strong></span><br /><div style="text-align: justify;"><strong><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit; font-weight: normal;"><strong>"ללקה" – קורט פרנץ</strong></span></strong></div><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit; font-size: small;"><div style="text-align: justify;">כש"ללקה", קורט פרנץ עם הכלב הופיע, האדמה רעדה מפחד,האדמה רעדה ממנו, לא רק אנחנו, האדמה רעדה כאילו באה איזה רוח. כינוי "ללקה"… זה בובה, הוא היה אדם נאה, יפה ומכאן הכינוי "ללקה". "ללקה" היה מופיע ומתעלל באסירים ללא כל סיבה… הוא היה צמא דם. היה לו כלב מגזע בראונינג ושמו היה ברי. לברי היה קורא "מנש" (אדם) ולאסירים "הונט" (כלב).</div><div style="text-align: justify;">הוא היה מצווה על הכלב לאמור: "מנש בייסט הונט" (אדם, נשוך את הכלב!)</div><div style="text-align: justify;">והכלב הזה היה מאומן להתנפל על אסירים ולקרוע אותם לגזרים…</div></span><br /><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;"><br /></span></div><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;"><strong></strong></span><br /><div style="text-align: justify;"><strong><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit; font-weight: normal;"><strong>בחמש בבוקר</strong></span></strong></div><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit; font-size: small;"><div style="text-align: justify;">מעירה אותנו תרועת חצוצרה. אנו קופצים על רגלינו, צועדים בכיוון המטבח ושם מקבל כל אחד מאתנו קפה ולחם. בשעה שש אנו נמצאים כבר במקום עבודתנו.</div></span><br /><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;"><br /></span></div><br /><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;">פלוגות העבודה צועדות/ שיר</span></div><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit; font-size: small;"><div style="text-align: justify;">מבט קדימה, משקיף על העולם</div><div style="text-align: justify;">אמיץ ועליז</div><div style="text-align: justify;">צועדות הפלוגות לעבודה.</div><div style="text-align: justify;">עבורנו קיימת רק טרבלינקה.</div><div style="text-align: justify;">זהו גורלנו.</div><div style="text-align: justify;">את טרבלינקה הטמענו בתוכנו</div><div style="text-align: justify;">בהרף עין.</div><div style="text-align: justify;">אין אנו מכירים דבר, מלבד פקודת המפקד.</div><div style="text-align: justify;">יודעים רק מהם ציות וחובה.</div><div style="text-align: justify;">אנו רוצים לשרת, להמשיך ולשרת,</div><div style="text-align: justify;">עד שיום אחד, יקרוץ לעברנו גורל אחר. הורה!</div><div style="text-align: justify;">את המילים כתב קורט פרנץ. המנגינה באה מבוכנוואלד. מחנה הריכוז בו פרנץ היה שומר. בבקר שהגיעו יהודים חדשים הם היו צריכים ללמוד את המילים.</div></span><br /><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;"><br /></span></div><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;"><strong></strong></span><br /><div style="text-align: justify;"><strong><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit; font-weight: normal;"><strong>ראיון עם שטנגל/ מפקד המחנה</strong></span></strong></div><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit; font-size: small;"><div style="text-align: justify;">"מה נהגת לעשות בטוטנלאגר בשעה 6:00 בבוקר?"</div><div style="text-align: justify;">שאלתי את שטאנגל</div><div style="text-align: justify;">"זה היה סיור. נהגתי ללכת לכל מקום. ב - 7:00 הייתי</div><div style="text-align: justify;">הולך לאכל ארוחת בוקר"</div><div style="text-align: justify;">"מה נהגת לעשות לאחר ארוחת הבוקר?"</div><div style="text-align: justify;">"בשעה 8:00 בערך נהגתי ללכת למשרדי".</div><div style="text-align: justify;">"ובאיזו שעה היו מגיעים המשלוחים?"</div><div style="text-align: justify;">"בערך באותה שעה, על פי רוב".</div><div style="text-align: justify;">"האם לא היית נוכח כשהגיעו?"</div><div style="text-align: justify;">"לא בהכרח. לפעמים הלכתי".</div><div style="text-align: justify;">"בדרך כלל, כפי שאמרתי, נהגתי לעבוד במשרדי עד</div><div style="text-align: justify;">שעה 11:00 בערך – הייתה לי עבודת ניירת רבה.</div><div style="text-align: justify;">לאחר מכן ערכתי סיור שני שהתחיל בטוטנלאגר.</div><div style="text-align: justify;">באותה שעה הם כבר התקדמו יפה בעבודתם".</div></span><br /><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;"><br /></span></div><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;"><strong></strong></span><br /><div style="text-align: justify;"><strong><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit; font-weight: normal;"><strong>הספרים</strong></span></strong></div><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit; font-size: small;"><div style="text-align: justify;">השעון מראה את השעה 8:00 ולפתע נשמעת צעקה: "הספרים!" קבוצת הספרים מונה עשרה אנשים:חמישה "ותיקים" וחמישה "חדשים". הממונה מסדר אותנו ושואל אם ברשותנו מספריים (כולנו הצטיידנו קודם לכן באביזר זה) ולאחר בדיקה הוא מוביל אותנו אל תאי הגזים, המעבירים חלחלה בגופנו. הוא מכניס אותנו לתא הראשון הפתוח אל המסדרון ואל החוץ. בחוץ זורחת שמש קיץ וקרניה חודרות אל התא. ובתא עצמו מותקנים ספסלים ארוכים לידם עשרות מזוודות. התמונה כזאת – הרוצח מצווה עלינו לתפוס את מקומותינו ומצווה עלינו לעבוד במהירות. לאחר חמש דקות חייבת התספורת להסתיים. עלינו להקפיד שהשערות לא תיפולנה על הריצפה ושהמזוודות תהיינה מלאות וארוזות יפה.</div></span><br /><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;"><br /></span></div><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;"><strong></strong></span><br /><div style="text-align: justify;"><strong><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit; font-weight: normal;"><strong>הפסקה</strong></span></strong></div><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit; font-size: small;"><div style="text-align: justify;">לפתע נפסק זרם הנשים. תאי הגז מלאים עד אפס מקום . הרוצח העומד ליד הדלת מודיע על הפסקה של מחצית השעה ומסתלק מהמקום. אתנו נשארו אחדים מהאוקראינים ומאנשי ה S.S. אני מסתכל סביבי וחושב: אללי לי, הרי זה גהינום ממש.</div></span><br /><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;"><br /></span></div><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;"><strong></strong></span><br /><div style="text-align: justify;"><strong><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit; font-weight: normal;"><strong>גוויות בבורות</strong></span></strong></div><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit; font-size: small;"><div style="text-align: justify;">בהגיענו לתחומו של המחנה האיום הזה אנו מתקבלים בצליפות פרגולים אכזריות הנוחתות עלינו ללא הרף. מריצים אותנו מיד לעבודה שתכליתה להעביר, להעביר באלונקות עפר מערימה אחת לערימה אחרת. ברגעים הראשונים חשכו עיני ולא ידעתי מה אני סוחב ולאן אני רץ. תוך כדי הריצה המבוהלת בין שתי הערימות מסתבר לי שאנו שופכים את העפר על ערימות של גופות מתים המוטלות בתוך בור עצום. הדבר כמעט ולא חדר להכרתנו, כי לא נתנו לנו לנוח ולו לשניה אחת. נאלצנו למלא את האלונקות במהירות רבה ולהעבירן לבור ולשפוך את העפר פנימה.</div></span><br /><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;"><br /></span></div><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;"><strong></strong></span><br /><div style="text-align: justify;"><strong><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit; font-weight: normal;"><strong>שטנגל מספר</strong></span></strong></div><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit; font-size: small;"><div style="text-align: justify;">"בשעת הבוקר ההיא הכל כבר הסתיים במחנה התחתון. באופן רגיל טפלו במשלוח במשך שעתיים עד שלוש שעות. בשעה 12:00 אכלתי ארוחת צהרים – בדרך כלל אכלנו בשר, תפוחי אדמה וירקות טריים. (עד מהרה התחלנו לגדל שם ירקות). אחרי הארוחה נחתי במשך כמחצית השעה. אחרי כן עוד סיור אחד ושוב עבודה במשרד".</div><div style="text-align: justify;">בבורות : השעה היא 16:00 אחר הצהרים. מתוך 30 ההנרים שהגענו לכאן נשארו 6 בלבד.אחד אחר השני אולצו לפשוט בגדיהם, לרדת לבור המתים… וקיבלו כדור בראש. לא נשמעה אפילו אנחה אחת. בבור למטה עומדים שניים ומסדרים את הגוויות. לפתע מופיע רוצח חדש ומצווה עלינו להניח את האלונקות והוא מוביל אותנו לעבודה אחרת. עלינו לקחת אלונקות אחרות עשויות בצורת סולם ועליהן סימני דם רבים. שניים מאתנו לוקחים אלונקה ומובלים למבנה מרוחק. שם מונחות גוויות של אנשים בערימה שגובהה כקומת בניין. אלה גופות האנשים שהומתו בגזים.</div></span><br /><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;"><br /></span></div><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;"><strong></strong></span><br /><div style="text-align: justify;"><strong><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit; font-weight: normal;"><strong>הבור העצום והעמוק</strong></span></strong></div><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit; font-size: small;"><div style="text-align: justify;">ברוצי כמה וכמה פעמים נגלה לפני הבור העצום והעמוק:</div><div style="text-align: justify;">"עומדים בתוכו כמה אסירים יהודים ומסדרים את הגוויות אחת לאחת. כך נמשכת העבודה. מדי פעם מתמלא הבור. אין להעלות על הדעת את האפשרות לנוח ולו לרגע קט. האחד חייב לרוץ אחר רעהו. אנו רצים הלוך ושוב. וכך חולפות השעות עד הערב, ולנו נדמה שהשעות המעטות הללו הן כנצח".</div></span><br /><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;"><br /></span></div><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;"><strong></strong></span><br /><div style="text-align: justify;"><strong><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit; font-weight: normal;"><strong>בסוף היום</strong></span></strong></div><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit; font-size: small;"><div style="text-align: justify;">השעה היא שש אחר הצהרים. אנו רצים כולנו עם האלונקות אל המחסן בו מאוחסנים גם אתי החפירה. את האביזרים האלה יש לסדר בקפידה, שאם לא כן נתכבד בצךיפות. בסופו של יום אנו מסתדרים במסדר נוכחות ולאחר הספירה ושמיעת המוסיקה אנו נדחפים אל הצריף המגודר בתיל דוקרני.</div></span><br /><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;"><br /></span></div><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;"><strong></strong></span><br /><div style="text-align: justify;"><strong><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit; font-weight: normal;"><strong>בערב</strong></span></strong></div><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit; font-size: small;"><div style="text-align: justify;">"מה נהגת לעשות בערבים?"</div><div style="text-align: justify;">" לאחר ארוחת הערב ישבו האנשים ודיברו. בתחילה כשבאתי הם שתו במשך שעות ארוכות בחדר האוכל. אולם הפסקתי נוהג זה. לאחר מכן הם שתו בחדריהם." "ומה עשית אתה? האם היו לך שם חברים? מישהו שחשת כי יש לך דבר מה משותף אתו?"</div><div style="text-align: justify;">"אף לא אחד. אף לא אחד שיכולתי ממש לדבר אתו. לא הכרתי אף אחד מהם".</div></span><br /><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;"><br /></span></div><br /><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;">אני נופל מרגלי ואיני יכול לזוז מהמקום. אני רובץ רגע קט ושומע קול הבא מן המטבח וקורא לנו לקבל את הקפה. אני לא מסוגל למוש ממקומי, מגרשים אותנו מהצריף ועלינו להסתדר שוב בחמישיות על יד המטבח. לאחר רגעים ספורים נפתח הצוהר וכל אחד מקבל פרוסת לחם וקצת מים עכורים הנקראים קפה. צמאוני מציק לי ואני גומע את הנוזל הזה ללא פירור לחם. אם כי רעבוני קשה מנשוא. סיימנו "ארוחתנו" ואנו חוזרים לצריף.</span></div><br /><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;"><br /></span></div><br /><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;">"האם נהגת לקרוא?"</span></div><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit; font-size: small;"><div style="text-align: justify;">"לא. לא יכולתי לקרוא שם. הייתי מוטרד מדי, החשמל היה כבה בשעה 10 - ולאחר מכן הכל היה שקט, מלבד כאשר המשלוחים היו גדולים עד כדי כך שהעבודה נמשכה גם בלילה….."</div></span><br /><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;"><br /></span></div><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;"><strong></strong></span><br /><div style="text-align: justify;"><strong><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit; font-weight: normal;"><strong>נקמה</strong></span></strong></div><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit; font-size: small;"><div style="text-align: justify;">ב – 10 בספטמבר 1942, ערב ראש השנה, הגיע משלוח יהודים מגיטו ורשה. בתוך משלוח זה הוצאה קבוצת גברים לעבודה באזור הקבלה, כפי שהיה נהוג במשלוחים הקודמים. באותו רגע קפץ מתוך השורות אדם ועם סכין שלופה רץ לעבר הגרמני מקס בילא ותקע סכין בגבו. האיש ביצע את המעשה ועמד בצד כמהסס. אחד המפקדים האוקראינים, צוגואבמן מאנצ'וק שראה את המתרחש רץ לעברו של האיש הדוקר ופיצח את ראשו באת שהיתה בידו…</div></span><br /><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;"><br /></span></div><br /><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;">בימים הראשונים שלאחר המקרה היו הגרמנים חשדניים ביותר: ציוו על יהודים שעברו בקרבתם להרים את ידיהם. בדקו אותם וחיפשו על גופם סכינים או נשק קר אחר.</span></div><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit; font-size: small;"><div style="text-align: justify;">בריחה: "ב – 30 בנובמבר 1942 בא חיסול אחרוני יהודי שידליץ… מתוך הרגשה שאולי אזדקק לכלי עבודה לקחתי עמי לכרבת צבת, משור, מקדחה ומכשירים אחרים נוספים… בתוך הקרון היתה צפיפות נוראה וקשה היה להתנועע בו. כאשר זזה הרכבת ניסיתי לפרוץ את הדלת בעזרת כלי העבודה שלי. תוך פרק זמן קצר הצלחתי והיא נפתחה. לא חיכיתי וקפצתי מהרכבת הדוהרת לתוך הלילה החשוך. כולי חבטות ושותת דם ומעולף למחצה שכבתי זמן מה ליד המסילה. ראיתי שגם אחדים קפצו מהקרונות. אך חלק מהם נתפס בידי איכרים שחיכו בצד המסילה וגרזנים בידיהם. ואלה שדדו ורצחו את הבורחים. לאחר שהתאוששתי במקצת התרחקתי בזחילה ממסילת הברזל…)</div></span><br /><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;"><br /></span></div><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;"><strong></strong></span><br /><div style="text-align: justify;"><strong><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit; font-weight: normal;"><strong>ניסיון להתנגד</strong></span></strong></div><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit; font-size: small;"><div style="text-align: justify;">"היו שם עדיין הרבה צעירים. אחדים מהם החלו לקרוא שלא להישמע לגרמנים ולא להתפשט. החלה מהומה גדולה. הגרמנים פתחו באש על ההמון. אנשי ה –S.S. ובראשם קורט פרנץ, הכו באכזריות בגברים, בנשים ובזקנים, ללא כל הבחנה. עמדנו מהצד והיינו עדים למתרחש.על הגגות היו גרמנים ואוקראינים וגם הם ירו לתוך ההמון. שמענו התפוצצויות. יהודי אחד זרק, כפי הנראה, רימון לעבר היורים וראינו כיצד פינו מהמגרש אוקראיני פצוע קשה…"</div></span><br /><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;"><br /></span></div><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;"><strong></strong></span><br /><div style="text-align: justify;"><strong><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit; font-weight: normal;"><strong>אסירים מתאבדים</strong></span></strong></div><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit; font-size: small;"><div style="text-align: justify;">שלטונות המחנה החליטו למנוע התאבדויות. לא נעם להם שיהודים יהיו שליטים על חייהם ועל מועד מותם, כי סמכות זו צריכה היתה להיות בלעדית בידי הגרמנים. בתחילת החורף היינו איפוא שני יהודים תורני לילה, שמתפקידם היה למנוע מהאסירים להתאבד. אנשים אלה שוחררו מכל התפקידים האחרים בשעות היום. לאחר הצבתם של השומרים בתחילת 1943, פחתו מקרי ההתאבדות. אולם גם לאחר מינוי השומרים נמצאו בכל זאת יהודים שהתאבדו ותורני הלילה נענשו בעונש מלקות וסולקו מתפקידם. ובמקרה אחד הם אף ניתלו.</div></span><br /><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;"><br /></span></div><br /><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;">ההחלטה<strong> על המרד</strong></span></div><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit; font-size: small;"><div style="text-align: justify;">ביום א' 1 באוגוסט 1943, בשעות הערב המאוחרות התקיימה הישיבה האחרונה של הועד המארגן במחנה 1. בישיבה נקבע סופית שביום המחרת יפרוץ המרד.</div></span><br /><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;"><br /></span></div><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;"><strong></strong></span><br /><div style="text-align: justify;"><strong><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit; font-weight: normal;"><strong>המרד</strong></span></strong></div><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit; font-size: small;"><div style="text-align: justify;">"…וכך הגיעה השעה 15.45 פתאום שמענו יריה אחת שפלחה את הדומיה ומיד לאחר מכן התפוצצות של רימון במחנה הראשון, לא ידענו מה עלינו לעשות באותו רגע, שכן זה היה רבע שעה לפני פריצת המרד. פתאום נכנס אחד משואבי המים לצריף וצעק "מהפכה בברלין". זה היה הסימן. היתה מהומה, האנשים רצו מהצריפים, בתחילה לא ידענו מה לעשות מכיוון שמנהיגי המרד לא נראו בשטח.</div></span><br /><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;"><br /></span></div><br /><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;">מאותו הרגע איבד הוועד המארגן את השליטה על הנעשה. קבוצות הלוחמים פעלו כל אחד בנפרד. לוברניצקי וליכטבלאו הציתו את מיכל הדלק הגדול ועם התפוצצותו עלו באש כל המבנים הסמוכים לו. השניים חיבלו גם ברכב משוריין שנמצא במוסך. מגורי האסירים והמחסנים הוצתו אף הם וקבוצת העובדים באיסון תפוחי האדמה השליכה רימונים לעבר מגורי ה – S.S. התפוצצויות ויריות נשמעו מכל חלקי המחנה. המוני האסירים החלו בבריחה לכיוון הגדרות המזרחיות והדרומיות של המחנה. ממרומי מגדלי השמירה וממקומות אחרים פתחו השומרים האוראינים ואנשי ה – S.S. באש חלק מן המורדים שברשותם היה נשק השיבו אש לעברם.</span></div><br /><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;"><br /></span></div><br /><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;">מתוך כ – 850 האסירים שהיו ביום המרד במחנה, למעלה מ – 100 נתפסו חיים בתוך המחנה.</span></div><br /><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;"><br /></span></div><br /><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;">מספר גדול של מורדים נהרגו בתוך המחנה או בקרבת הגדרות. היינו, 350 – 400 איש שהצליחו לפרוץ מתוך המחנה, אולם רק כ – 200 איש הצליחו להינצל מכוחות המרדף הגדולים שהופעלו ביממה הראשונה שלאחר המרד. כמחצית מהם נתפסו בסריקות שערכו כוחות גרמנים ביערות ובכפרים ברדיוס של עשרות קילומטרים מהמחנה. חלקם נתפסו ונרצחו בידי איכרים מקומיים או נמסרו בידיהם לידי הנאצים. יש להניח, שלמעלה מ – 100 מהבורחים הצליחו להתרחק מאיזור טרבלינקה ולהתפזר במקומות השונים בפולין הכבושה ואף מעבר לגבולותיה.</span></div><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;">את יום הניצחון על גרמניה הנאצית זכו לראות כ – 70 ממורדי טרבלינקה.</span></div><br /><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;"><br /></span></div><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;"><strong></strong></span><br /><div style="text-align: justify;"><strong><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit; font-weight: normal;"><strong>אחרי המלחמה</strong></span></strong></div><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit; font-size: small;"><div style="text-align: justify;">פנחס ממשיך לבדו, רוצה להגיע לעיר הולדתו צ'נסטוחוב, מתגעגע, מתרפק בחלומות על עירו המוכרת, האהובה, חלק מעולם העבר.</div><div style="text-align: justify;">אך את מה שחיפש לא מצא. כל מה שהיה – לא היה קיים עוד. הלך לבית בו גר ומצא איי חורבות. לא נותר דבר מן הסביבה בה צמח. לא בית, לא אבן, לא עץ. בית הכנסת נהרס, בבית הספר בו לןמד למדו עתה בני פולנים, בתי הדודים, החברים, החנויות המוכרות – הכל נמחק. והעולם ממשיך בחייו הרגילים. הוא רואה אנשים יוצאים לעבודה, נשים קונות במכולת, אמהות מטיילות עם עגלות תינוקות, ילדים מקפצים ומשקים ברחוב כאילו לא אירע דבר בעולם. כאילו לא קיים במרחק 250 ק"מ משם בית מטבחיים, משרפות, בורות קבורה, אפר של אנשים, נשים וילדים קטנים.</div></span><br /><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;"><br /></span></div><br /><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;">"השואה בשבילי זה לא משהו רחוק, אני חי אותה יום ולילה. בימים האחרונים כמעט לא נרדמתי, המשפט מחזיר אלי הכל, מה לומר? בריאות זה לא מוסיף. אני גם נזכר במילות השיר ששרנו ביידיש במחנות המוות": "לא פה לא שם, רק טרבלינקה זה המקום היחיד שמי שבא לשם – נשאר שם"</span></div><br /><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;"><br /></span></div><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;"><strong></strong></span><br /><div style="text-align: justify;"><strong><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit; font-weight: normal;"><strong>התנגד</strong></span></strong></div><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit; font-size: small;"><div style="text-align: justify;">התנגד מי שהבריח ככר לחם.</div><div style="text-align: justify;">התנגד מי שלימד בחשאי.</div><div style="text-align: justify;">התנגד מי שכתב והפיץ עלון מחתרת שהזהיר וקרע אשליות.</div><div style="text-align: justify;">התנגד מי שהגניב ספר תורה.</div><div style="text-align: justify;">התנגד מי שזייף תעודות "אריות" שהעניקו חיים.</div><div style="text-align: justify;">התנגד מי שהבריח נרדפים מארץ לארץ.</div><div style="text-align: justify;">התנגד מי שכתב את הקורות וטמן בחול.</div><div style="text-align: justify;">התנגד מי שהושיט עזרה לראוי לה ממנו.</div><div style="text-align: justify;">התנגד מי שאמר מילים שקירבו את קיצו.</div><div style="text-align: justify;">התנגד מי שקם בידיים ריקות על הורגיו.</div><div style="text-align: justify;">התנגד מי שקישר בין הנצורים והבריח הוראות ומספר כלי נשק.</div><div style="text-align: justify;">התנגד מי ששרד.</div><div style="text-align: justify;">התנגד מי שלחם עם נשק ביד ברחובה של עיר, בהרים וביער.</div><div style="text-align: justify;">התנגד מי שמרד בגיטאות, בין קירות נופלים.</div><div style="text-align: justify;">התנגד מי שהתקומם במחנות המוות.</div><div style="text-align: justify;">במרד הנואש ביותר שידע האדם המורד מעודו.</div></span><br /><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;"><br /></span></div><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;"><strong></strong></span><br /><div style="text-align: justify;"><strong><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;"><span class="Apple-style-span" style="font-weight: normal;"><strong>חיי התחילו מן הסוף</strong></span><span class="Apple-style-span" style="font-weight: normal;"> / הלנה בירנבאום</span></span></strong></div><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit; font-size: small;"><div style="text-align: justify;">חיי התחילו מן הסוף…</div><div style="text-align: justify;">קודם הכרתי את המוות, האימה</div><div style="text-align: justify;">ורק אחר – כך ההולדה.</div><div style="text-align: justify;">גדלתי בתוך ההרס, בממלכת השנאה</div><div style="text-align: justify;">ורק אחר – כך ראיתי בניה.</div><div style="text-align: justify;">נשמתי חושך, שרפה, ניוון רגשות</div><div style="text-align: justify;">זאת היתה אוירת ילדותי הרגילה.</div><div style="text-align: justify;">ורק אחר – כך ראיתי פריחה.</div><div style="text-align: justify;">על אהבה ידעתי תמיד</div><div style="text-align: justify;">גם כשהיה יותר מנורא!</div><div style="text-align: justify;">אפילו בגיהנום היא היתה. פגשתי בה.</div><div style="text-align: justify;">חיי התחילו מן הסוף ורק אחר – כך</div><div style="text-align: justify;">חזרו לתחילה. שבתי לתחיה.</div><div style="text-align: justify;">זה לא היה סתם, לא היה סתם</div><div style="text-align: justify;">מפני שהטוב – הוא לא פחות חזק מן הרע.</div><div style="text-align: justify;">וגם בי יש הכוח לא להיכנע.</div><div style="text-align: justify;">אני עובדה….</div></span><br /><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;"><br /></span></div><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;"><strong></strong></span><br /><div style="text-align: justify;"><strong><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit; font-weight: normal;"><strong>צבי בלוטמן שקפץ מקרון הרכבת שלקח את כל משפחתו לטרבלינקה כדי שישאר שריד יחיד בשביל לנקום, הצטרף למשלחת נוער לפולין</strong></span></strong></div><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit; font-size: small;"><div style="text-align: justify;">האוטובוס פונה ימינה ולנגד עיני שלט דרכים: "טרבלינקה".</div><div style="text-align: justify;">ההתרגשות גוברת – מתח עולה ושוב שלט המראה: "טרבלינקה" – ימינה ו"ציחונוביץ" – שמאולה. פונים ימינה. פסי מסילת הרכבת מקבילים לכביש. אני יושב ליד החלון ולא מורי את מבטי מפסי המסילה. עוברים את הגשר ופתאום אני פולט צעקה: "הנה – המקום". הנוסעים באוטובוס נבהלו ושאלו: "מה קרה?" ואני עונה להם,"זה המקום שקפצתי מהרכבת…" 4 דקות הפרידו ביני ובין מחנה המוות טרבלינקה.</div></span><br /><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;"><br /></span></div><br /><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;">שנים רבות עברו מאז, אך הזמן שעבר לא השכיח את האירועים ואת החוויות שחוויתי בעת השואה, את כל משפחתי השארתי בקרון הרכבת החתום והם נלקחו ממני לעולם. הבטחתי להם "נקמה" ולצערי לא נקמתי בגרמנים ובעוזריהם נקמה פיזית, כי מצב בריאותי לא הירשה לי לנקום. אולם נקמתי בדרך אחרת. השתתפתי בהקמת מדינת ישראל – מקלטם של השרידים, שארית הפליטה, אודים מוצלים מאש. הייתי בן הדור האחרון לשיעבוד והראשון לגאולה – לגאולת העם והארץ ולהגשמת חלום הדורות במולדת.</span></div><br /><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;"><br /></span></div><br /><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;">הקמתי משפחה למופת, בני נישאו והעניקו לרעייתי ולי 5 נכדים נהדרים, המהווים תשתית איתנה לדורות הבאים, אין לי נקמה אחרת, זוהי נקמתי , משפחת בלוטמן שנחרץ גורלה לשבט, להיכחד מעל פני האדמה, שבה לחיים למשפחה בת חורין בארץ – ישראל. לו יכולתי להעביר למשפחתי ולבני ביתי, שנכחדו שם, את הקטע הזה, היו הם יודעים כי גם משאלתם האחרונה התגשמה.</span></div><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit; font-size: small;"><div style="text-align: justify;">צבי בלוטמן</div></span><br /><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;"><br /></span></div><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;"><strong></strong></span><br /><div style="text-align: justify;"><strong><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit; font-weight: normal;"><strong>סיכום</strong></span></strong></div><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit; font-size: small;"><div style="text-align: justify;">"היה שלט, שלט קטן מאוד, בתחנת הרכבת של טרבלינקה. אני לא יודע אם זאת היתה אותה התחנה או בדיוק לפניה. ליד המסילה שבה חיכינו היה שלט, מאוד קטן: טרבלינקה. מעולם לא שמעתי את השם טרבלינקה, כי איש לא הכיר את זה, זה לא היה מקום, לא עיר, אפילו לא כפר קטן." (עדותו של אברהם בומבה)</div></span><br /><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;"><br /></span></div><br /><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;">טרבלינקה – מחנה השמדה, אחד מהמחנות הפרימיטיבים, מתוך 6 מחנות השמדה בפולין 4 נחשבו לפרימיטיבים, מתוך ה – 4 שלושה שייכים למבצע ריינהרד: בלזץ, סוביבור, טרבלינקה, לפי סדר הקמתם. טרבלינקה, יחסית מחנה משוכלל מכל הפרימיטיבים ואף הקטלני ביותר.</span></div><br /><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;"><br /></span></div><br /><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;">טרבלינקה" 80 ק"מ , צפון מזרח מוארשה, נסיעה של שעה באוטובוס, שעתיים ברכבת, נמשכה יומיים. הגרמנים הניחו שככל שהנסיעה תהיה ארוכה יותר חלק מהנוסעים ימותו בדרך כי הרי ממילא הם באים למות.</span></div><br /><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;"><br /></span></div><br /><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;">הסביבה היא סביבה כפרית, הכל מסביב מכוסה יערות, מים, נחלים וביצות, לא ידועה. בין העצים בנו צריפים, המקום קרוב לוארשה ותפקידו עם הקמתו היה מיד לחסל את יהדות וארשה ופליטי גיטו וארשה.</span></div><br /><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;"><br /></span></div><br /><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;">חיסול פליטי גיטו וארשה החל ב – 22 ביולי 1942. כל איזור וארשה – ביאליסטוק מרושת ברכבות – רשת מסועפת של מסילות ברזל והגרמנים מנצלים את המשאבים המקומיים. האוכלוסיה דלילה, טרבלינקה מקום נסתר מהעין וקל מאוד להעלים אנשים, יהודים באו ונעלמו, אנשי המחתרות באו והסתובבו בשטח על - מנת לגלות מה קורה, לא כל כך ידעו מה קורה בפנים אבל ניסו לדמיין.</span></div><br /><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;"><br /></span></div><br /><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;">בניגוד לבירקנאו – אושוויץ ומאידנק, כאן באים לשטח ולא רואים דבר, לוקחים מפה ומנסים להבין מה היה כאן, מחיים את המקום, מדמיינים תוך כדי הליכה באתר או תוך כדי תאור וסיפור המקום.</span></div><br /><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;"><br /></span></div><br /><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;">בטרבלינקה חיו וגרו אנשי S.S. רוצחים מקצועיים השייכים ליחידה T – 4 שעסקו בגרמניה בהמתות חסד בשנים 1931 – 1941. כ – 30 עד 40 מהם מגיעים לטרבלינקה. כולם ארים, בעלי מקצוע, חיילים לכל דבר, אנשי S.S. באים , יוצאים לחופשות וכמובן לא מלכלכים את הידיים, כל אחד מהם אחראי על קבוצה או פרוייקט. כאן במחנה הקטן, במחנה המגורים חיים הרבה דמאניוקים – אוקראינים שבויי מלחמה של הצבא האדום. מרגע נפילתם בשבי הגרמני הם קיבלו יחס אכזרי וקשה מצד הגרמנים. במחנות שהנאצים בנו לשבויים האוקראינים, חלקם העדיפו מסיבות שינאה לקומוניסטים ומתוך רצון לאומני ואמונה שגרמניה תעניק לאוקראינה אוטונומיה, לשתף פעולה עם הגרמנים ולהיות חיילים סוג ב' של ה – S.S.</span></div><br /><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;"><br /></span></div><br /><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;">מסמך טרבניקי מעיד על כך כי היו מחנות אימונים והסבה מיקצועית של אסירים אוקראינים. היחידות האוקראיניות היו בעיקר יחידות שמירה, שמרו במגדלים ודאגו שמלאכת ההשמדה לא תעצר. וזה מה שהם עשו גם בטרבלינקה. בטרבלינקה היו בין 90 ל – 120 אוקראינים, תלוי בקצב ההשמדה, עיקר תפקידם היה לאייש את מגדלי השמירה אבל לאיוון דימאניוק - איוון האיום, היה גם תפקיד מרכזי במלאכת ההשמדה. היה אחראי על הפעלת תאי הגזים.</span></div><br /><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;"><br /></span></div><br /><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;">במחנה גרו גם יהודים ויהודיות חסונים שבינתיים קיבלו את חייהם כזמן שאול, אלה הם הזונדרקומנדו של טרבלינקה. מספרם היה כ – 600 עד 700 איש ואישה. התחלופה היתה מהירה, תנאי מגורים קשים מאוד, אנשים גרו בצפיפות בלתי נסבלת, אין בטרבלינקה רופאים, אדם חולה מקבל כדור בראש. כל מי שמתגלה כחולה מסיים את חייו.</span></div><br /><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;"><br /></span></div><br /><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;">פרנץ שטנגל שהיה מפקד סוביבור הגיע לטרבלינקה והפך את המקום לבית חרושת למוות. בחודשים הראשונים יוני – יולי – אוגוסט 1942 היה בטרבלינקה תוהו ובוהו – ממש "בית משוגעים", תופת אפילו בשביל הגרמנים. וירט מפקדה הראשון של טרבלינקה לא השתלט על התהליך המהיר של ההשמדה, גוויות היו מפוזרות בכל מקום, ממש תוהו ובוהו. הוא סולק והביאו לכאן את שטנגל, מפקד מעולה של ה – S.S. שרצה גם להצליח. שטנגל מסתובב בטרבלינקה עם סטופר, הוא שואף לשכלל את תהליך ההשמדה, לראות כמה שיותר מהר את כל גוויות היהודים נמצאות בבורות מרגע ירידתם מהרכבת ועד למותם בתאי הגזים.</span></div><br /><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;"><br /></span></div><br /><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;">היהודים שעבדו בקבוצות העבודה נקראו זונדרקומנדו. כל קבוצת עבודה מנתה כ – 20 עד 30 ואף 50 עד 150 תלוי במשימה שהוטלה על הקבוצה. הם בנו גדרות, עבדו בתנאים קשים מנשוא, ללא שינה ומזון משביע. באו במגע עם אנשים שהולכים למות ונאלצו לשתוק, אסור היה להם לדבר עם אלה המגיעים ברכבות, מרבית הבאים היו מפולין. הם פגשו חברים מהעיירה שלהם, מהעיר שלהם ובני משפחה והיה איסור מוחלט וחמור לדבר איתם, בגלל ההסוואה וההטעייה של הגרמנים. ואולי טוב היה שלא דיברו איתם כי מה זה היה עוזר להם. אולם למרות הטרור האכזרי נגד האסירים היו התקשרויות כי היה כאן מגע בין אנשים.</span></div><br /><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;"><br /></span></div><br /><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;">האיש קורט פרנץ שניקרא בפי היהודים "ללקין" – בובה, היה הגרוע מכולם במחנה, בחור בן 28, סדיסט, סגן מפקד המחנה, מתאגרף בעבר שלו לפני המלחמה, היה מתעלל ביהודים בסוף העבודה. בשעות הערב, בין חמש לשש, נהג לעשות מפקד נוכחות שנמשך ונמשך תוך כדי טירטור האנשים. א"כ כל מי שהיה לא בסדר במשך היום הובל למסדר המוות ובסופו של דבר הוצא להורג. הטרור היה מאיים ונמשך ללא הפסקה. אם אסיר עשה משהו לא בסדר הוא ידע שלא רק הוא ישלם את המחיר אלא גם חבריו.</span></div><br /><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;"><br /></span></div><br /><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;">התחזוקה של המחנה התבססה על אסירים בעלי מלאכה שהיו במחנה כאנשי תחזוקה, היו אנשים שיצאו ליערות לכרות עצים, אנשים שגידלו תפוחי אדמה כדי שיהיה מה לאכל, הצורפים קיבלו את שיני הזהב, התיכו אותם ושלחו את הזהב לגרמניה. טרבלינקה נראתה כמו מחנה צבאי יפה. שטנגל אהב סדר, דאג שחדר המשמר יהיה מסודר, מלונת הכלב נקייה, הכלב המציל נפשות בימי שלום נהג בטרבלינקה לשסע אנשים, לקרוע אברים מגופם של אנשים וילדים, שמו של הכלב היה ברי והוא היה אימת המחנה.</span></div><br /><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;"><br /></span></div><br /><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;">בנוסף לכך היו כל מיני תפקידים נוספים שיהודים עשו: הוצאת גוויות הנרצחים מתאי הגזים, שריפת גופות הנרצחים במתקני שריפה, חלקם עסקו בקבלת פניהם של הבאים למחנה תוך כדי שתיקה מוחלטת, מבלי לספר להם לקראת מה הם באים ומה מחכה להם. היו בינהם ספרים שחתכו את שער הנשים בטרם כניסתן לתאי הגזים.</span></div><br /><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;"><br /></span></div><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;"><strong></strong></span><br /><div style="text-align: justify;"><strong><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit; font-weight: normal;"><strong>ביבליוגרפיה</strong></span></strong></div><span class="Apple-style-span" style="font-family: inherit;"><div style="text-align: justify;">1. ארד יצחק, מבצע ריינהארד:בלזץ סוביבור טרבלינקה, תל אביב: עם עובד, תשמ"ח – 1987.</div><div style="text-align: justify;">2. וולנברג שמואל, מרד בטרבלינקה, תל אביב: משרד הבטחון – לאור, תשמ"י – 1986.</div><div style="text-align: justify;">3. לנצמן קלוד, שואה , ישראל: כנרת, 1986.</div><div style="text-align: justify;">4. ישראל גוטמן – עורך ראשי, האציקלופדיה של השואה, :ירושלים:יד ושם, תל אביב: ספריית פועלים, תש"נ – 1990. כר' שלישי ע"ע טרבלינקה.</div><div style="text-align: justify;">5. ארכיון יד ושם, ירושלים.</div><div style="text-align: justify;">6. עדויות שנאמרו באולם בית המשפט בירושלים במשפטו של ג'ון איוואן דמניוק שנערך ב – 1988.</div><div style="text-align: justify;">7. הסרט "הבריחה מסוביבור".</div></span></div></div><div style="clear: both;"></div></div></div></div></div></div></div></div></div></div></div></div></div></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/34372414-8023917293988742318?l=polingd.blogspot.com' alt='' /></div>Zvika Schwartzmanhttp://www.blogger.com/profile/01455197237261981766noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-34372414.post-74275868265409390412011-04-01T08:35:00.000+03:002011-04-01T08:35:05.134+03:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><div style="text-align: justify;"><br /></div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://2.bp.blogspot.com/-diqvb2B1mpk/TY8ILhRi-wI/AAAAAAAAA3g/cgKmlz_FrTU/s1600/steamtrain.png" imageanchor="1" style="clear: right; float: right; margin-bottom: 1em; margin-left: 1em; text-align: justify;"><img border="0" src="http://2.bp.blogspot.com/-diqvb2B1mpk/TY8ILhRi-wI/AAAAAAAAA3g/cgKmlz_FrTU/s1600/steamtrain.png" /></a></div><a href="http://photos1.blogger.com/blogger/7361/3378/1600/treb.0.jpg" style="clear: left; color: #dd6599; float: left; font-weight: bold; margin-bottom: 1em; margin-right: 1em; text-decoration: none;"><img alt="" border="0" height="150" src="http://photos1.blogger.com/blogger/7361/3378/1600/treb.0.jpg" style="background-attachment: initial; background-clip: initial; background-color: white; background-image: initial; background-origin: initial; border-bottom-color: rgb(227, 228, 228); border-bottom-style: solid; border-bottom-width: 1px; border-color: initial; border-left-color: rgb(227, 228, 228); border-left-style: solid; border-left-width: 1px; border-right-color: rgb(227, 228, 228); border-right-style: solid; border-right-width: 1px; border-style: initial; border-top-color: rgb(227, 228, 228); border-top-style: solid; border-top-width: 1px; float: left; margin-bottom: 10px; margin-left: 0px; margin-right: 10px; margin-top: 0px; padding-bottom: 2px; padding-left: 2px; padding-right: 2px; padding-top: 2px; text-align: justify; width: 200px;" width="200" /></a><a href="http://3.bp.blogspot.com/_Piuttyhcqcg/RaI4PfHBMiI/AAAAAAAAACA/53zdfIeF1Ag/s1600-h/trenlink7.JPG" style="clear: left; color: #dd6599; float: left; font-weight: bold; margin-bottom: 1em; margin-right: 1em; text-decoration: none;"><img alt="" border="0" height="107" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5017634773544284706" src="http://3.bp.blogspot.com/_Piuttyhcqcg/RaI4PfHBMiI/AAAAAAAAACA/53zdfIeF1Ag/s200/trenlink7.JPG" style="background-attachment: initial; background-clip: initial; background-color: white; background-image: initial; background-origin: initial; border-bottom-color: rgb(227, 228, 228); border-bottom-style: solid; border-bottom-width: 1px; border-color: initial; border-left-color: rgb(227, 228, 228); border-left-style: solid; border-left-width: 1px; border-right-color: rgb(227, 228, 228); border-right-style: solid; border-right-width: 1px; border-style: initial; border-top-color: rgb(227, 228, 228); border-top-style: solid; border-top-width: 1px; float: left; margin-bottom: 10px; margin-left: 0px; margin-right: 10px; margin-top: 0px; padding-bottom: 2px; padding-left: 2px; padding-right: 2px; padding-top: 2px; text-align: justify;" width="200" /></a><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;"></span><br /><div style="text-align: justify;">נלך לאורך אבני הבטון המסמלות את תוואי המסילה ונגיע לרציף - הרמפה, למקום שבו הייתה תחנת רכבת מדומה, צריף קבלה. נעצור ונביט לכיוון המחנה העליון, לכיוון האנדרטה הגדולה.</div><div style="text-align: justify;">הרכבת מגיעה לרמפה, לרציף הקבלה. בשלב הראשון היהודים לא מבינים מה קורה, הם רואים צריפים מחסנים (לאחסון רכוש הנרצחים) אלה הם צריפים שלא נראים כמחסנים אלא כתחנת רכבת, יש שעון המראה את השעה, יש קופה לקניית כרטיסים, אדנית לנוי. משרד מנהל התחנה, לוחות זמנים של רכבת, חיצי הפניה, הודעות על מועד יציאתן של רכבות לכאן ולכאן, כל שצריך כדי שההונאה, הבלוף יהיה מושלם. יש גם שלט לקוראי גרמנית ופולנית המספר כי הגיעו למחנה&nbsp;מעבר, "אתם באים מהגטו, מהלכלוך, מהמגפות והמחלות ובטרם תיסעו למזרח אתם צריכים לעבור חיטוי ומקלחת." בנוסף לכך נתבקשו היהודים "לגשת לקופה, להפקיד בה את רכושם כולל חפצי ערך, יהלומים, דולרים, ולקבל קבלה על מנת שיוכלו לקבל בחזרה את רכושם כאשר יחזרו מהמקלחת ומהחיטוי לקראת הנסיעה מזרחה" (לכאורה).</div><div style="text-align: justify;">המשלוחים היו מגיעים לעיתים קרובות בשעה 6:00 בבוקר לא הייתה שעה קבועה, משלוח אחד ב 6:00 בבוקר אחר כך עוד משלוח בצהריים, או עוד אחד מאוחר בערב. המשלוחים היו מגיעים למלקיניה ונכנסים לשלב של המתנה. אחר כך יצאו מתחנת הרכבת של מלקיניה לתחנת הרכבת של טרבלינקה. שם בתחנה האומללים חיכו, הם בכו, הם בקשו מים, הם גססו, לפעמים הם היו עירומים לגמרי בתוך הקרונות, לפעמים היו בקרון עד 170 איש.</div><div style="text-align: justify;">המרחק בין שתי התחנות הוא 10 ק"מ בערך. טרבלינקה הייתה עיירה קטנה ובשל כך הייתה בה תחנת רכבת קטנה ולא נחשבת, בשל משלוחי היהודים עלתה חשיבותה. בכל משלוח היו 30 – 50 – עד 60 קרונות שחולקו לקבוצות של 15 – 20 קרונות שנסעו למחנה והוסעו אל הרמפה. שאר הקרונות נשארו בהמתנה, עמוסים בני אדם, בתחנת הרכבת בטרבלינקה. האשנבים היו מכוסים בתיל, כדי שאיש לא יוכל לצאת. ועל הגגות היו "כלבי צייד צמאי דם", האוקראינים או הלטבים. כדי שהכול ילך מהר, נשמעו הקריאות: "צאו , צאו, מהר, מהר, מהר,!" תוך שעתיים חוסלה רכבת שלימה, תוך שעתיים הכול נגמר... ועם המוות שעתיים וחצי עד שלוש שעות. קשה להעריך בדיוק.</div></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/34372414-7427586826540939041?l=polingd.blogspot.com' alt='' /></div>Zvika Schwartzmanhttp://www.blogger.com/profile/01455197237261981766noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-34372414.post-3871550055568347732011-04-01T08:33:00.000+03:002011-04-01T08:33:32.161+03:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;"></span><br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://4.bp.blogspot.com/-U9e0tBi3HtQ/TZVjePQmKfI/AAAAAAAAA5M/aRoBoNmQAkY/s1600/gun.png" imageanchor="1" style="clear: right; float: right; margin-bottom: 1em; margin-left: 1em;"><img border="0" src="http://4.bp.blogspot.com/-U9e0tBi3HtQ/TZVjePQmKfI/AAAAAAAAA5M/aRoBoNmQAkY/s1600/gun.png" /></a></div><div align="right" dir="rtl"><a href="http://1.bp.blogspot.com/_Piuttyhcqcg/RaRO0fHBMjI/AAAAAAAAACM/ZCqpbRJ2uUc/s1600-h/lazart.JPG" style="clear: left; color: #dd6599; float: left; font-weight: bold; margin-bottom: 1em; margin-right: 1em; text-decoration: none;" target="_blank"><img alt="" border="0" height="150" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5018222548408676914" src="http://1.bp.blogspot.com/_Piuttyhcqcg/RaRO0fHBMjI/AAAAAAAAACM/ZCqpbRJ2uUc/s200/lazart.JPG" style="background-attachment: initial; background-clip: initial; background-color: white; background-image: initial; background-origin: initial; border-bottom-color: rgb(227, 228, 228); border-bottom-style: solid; border-bottom-width: 1px; border-color: initial; border-left-color: rgb(227, 228, 228); border-left-style: solid; border-left-width: 1px; border-right-color: rgb(227, 228, 228); border-right-style: solid; border-right-width: 1px; border-style: initial; border-top-color: rgb(227, 228, 228); border-top-style: solid; border-top-width: 1px; float: left; margin-bottom: 10px; margin-left: 0px; margin-right: 10px; margin-top: 0px; padding-bottom: 2px; padding-left: 2px; padding-right: 2px; padding-top: 2px;" width="200" /></a><div style="text-align: justify;">במסגרת ייעול תהליך ההשמדה הוקם גם "הלזרט". עם בואו של משלוח יהודים הוצאו ממנו כול אלה שלא היו מסוגלים ללכת במסלול הרגיל לתאי הגזים. נאמר להם שהם נלקחים ל"לזרט" ( LAZARETT , בית חולים), ואכן הם נלקחו למקום סגור שדגל ה"צלב האדום" התנוסס עליו. בתוך השטח הסגור היה בור והאנשים שהובאו פנימה נורו במקום בידי איש S.S. או בידי אוקראינים.</div></div><br /><div align="left" dir="rtl"><br /><span style="font-size: 11px;">Laponder , p The 2004 Laponder Model. Retrieved January 9, 2007, from The 2004 Laponder Model Web site:</span><a href="http://www.death-camps.org/treblinka/laponder1.html" style="color: #dd6599; font-weight: bold; text-decoration: none;"><span style="font-size: 11px;">http://www.death-camps.org/treblinka/laponder1.html</span></a><span style="font-size: 11px;"></span></div><span style="font-size: 11px;"><br /><div align="right" dir="rtl"><br /><br />מפי ריכרד גלזר – ניצול טרבלינקה<br /><br />ה"מרפאה" הייתה מקום צר,<br />קרוב מאוד לרמפה.<br />הובילו לשם את הזקנים.<br />אני עצמי הובאתי כדי לעשות זאת<br />מקום ההוצאה להורג הזה – ה"מרפאה" – "הלזרט"<br />היה תחת כיפת השמים,<br />ללא גג,<br />אך גם הוא היה מוסווה,<br />כדי שאיש לא יוכל לראות מה נמצא בתוכו.<br />הגישה לשם הייתה דרך מעבר צר, מאוד צר,<br />שדמה לצינור.<br />כמו מבוך קטן.<br />כשנכנסו, מצד שמאל,<br />ליד בקתה קטנה,<br />היה לוח עץ.<br />כמו קרש קפיצה...<br /><br />וזו הייתה הטכניקה....<br />כי אסור לשכוח: זה היה צריך להתרחש מהר!<br />לקומנדו ה"כחולים" הייתה גם משימה:<br />להוביל את הזקנים והחולים<br />ל"מרפאה", כי<br />הם היו מעכבים את זרם האנשים<br />לתאי הגזים.<br />עם הזקנים זה היה לוקח זמן רב מדי.<br />הגרמנים היו אלה שהחליטו<br />לשלוח זה או אחר ל"מרפאה".<br />היהודים מקומנדו ה"כחולים"<br />היו רק "מכשיר הביצוע":<br />הם הובילו את האנשים לעבר ה"מרפאה".<br />העבירו אותם לשם על אלונקות?<br />נשים זקנות, ילדים חולים,<br />ילדים שאימם הייתה חולה,<br />או ילדים שנתלוו לסבתא זקנה מדי,<br />ונשלחו יחד עם הסבתא,<br />כיוון שלא ידעו מהי ה"מרפאה".<br />דגל לבן עם צלב אדום הונף עליה.<br />הוביל לשם מעבר.<br />כל זמן שהם הלכו, הם לא ראו כלום<br />ואחר כך...<br />הם גילו את המתים בתוך הבור.<br /><br />ואז הם הוכרחו להתפשט,<br />להתיישב על תל החול<br />והרגו אותם בכדור בצוואר.<br />הם נפלו לתוך הבור.<br />תמיד בערה אש בבור, אש –<br />שהוצתה מזבל, מנייר ומבנזין,<br />כי בני אדם הם חומר בעירה מצוין.<br />והיום...<br />עכשיו נדמה לי שזה ממש...<br />שזה היה בלתי אפשרי, ואף על פי כן<br />זו אמת.<br /><br />מתוך "השואה" – קלוד לנצמן</div></span></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/34372414-387155005556834773?l=polingd.blogspot.com' alt='' /></div>Zvika Schwartzmanhttp://www.blogger.com/profile/01455197237261981766noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-34372414.post-80715707065720352982011-04-01T08:30:00.001+03:002011-04-01T08:30:38.310+03:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><div style="text-align: justify;"><br /></div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://4.bp.blogspot.com/-9GJV8OuYCDY/TZU5y5h6rdI/AAAAAAAAA5A/Nsuimj19ZOA/s1600/fire.png" imageanchor="1" style="clear: right; float: right; margin-bottom: 1em; margin-left: 1em; text-align: justify;"><img border="0" src="http://4.bp.blogspot.com/-9GJV8OuYCDY/TZU5y5h6rdI/AAAAAAAAA5A/Nsuimj19ZOA/s1600/fire.png" /></a></div><a href="http://4.bp.blogspot.com/_Piuttyhcqcg/RaRQePHBMkI/AAAAAAAAACY/kIZiUefEIIw/s1600-h/trebmemo.JPG" style="clear: left; color: #dd6599; float: left; font-weight: bold; margin-bottom: 1em; margin-right: 1em; text-decoration: none;"><img alt="" border="0" height="200" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5018224365179843138" src="http://4.bp.blogspot.com/_Piuttyhcqcg/RaRQePHBMkI/AAAAAAAAACY/kIZiUefEIIw/s200/trebmemo.JPG" style="background-attachment: initial; background-clip: initial; background-color: white; background-image: initial; background-origin: initial; border-bottom-color: rgb(227, 228, 228); border-bottom-style: solid; border-bottom-width: 1px; border-color: initial; border-left-color: rgb(227, 228, 228); border-left-style: solid; border-left-width: 1px; border-right-color: rgb(227, 228, 228); border-right-style: solid; border-right-width: 1px; border-style: initial; border-top-color: rgb(227, 228, 228); border-top-style: solid; border-top-width: 1px; float: left; margin-bottom: 10px; margin-left: 0px; margin-right: 10px; margin-top: 0px; padding-bottom: 2px; padding-left: 2px; padding-right: 2px; padding-top: 2px; text-align: justify;" width="150" /></a><br /><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: x-small;"><span class="Apple-style-span" style="line-height: 18px;">אזור&nbsp;ההשמדה או המחנה העליון, כפי שכינוהו הגרמנים היה בחלק הדרומי – המזרחי של המחנה. שביל רחב ידיים מוביל אותנו אל האנדרטה המרכזית העומדת במקום בו היו תאי הגזים. שטחו של איזור ההשמדה היה 200 על 250 מטר בלבד והוא היה מגודר ומופרד משאר חלקי המחנה. היו בו שלושה תאי גזים, כול אחד היה בגודל של 4 על 4 מטרים. מנוע דיזל שהוצב בסככה, לא רחוק מהמבנה של תאי הגזים, החדיר לתוך התאים גז חד תחמוצת הפחמן באמצעות מערכת צינורות שחוברו לתקרת התאים ובקצה שלהם חוברו ראשי מקלחת רגילים, שיצרו, לשם הטעיה רושם של בית רחיצה.</span></span></div><div style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px; text-align: justify;">הכניסה לתאי הגזים הייתה דרך פרוזדור שהיה בחזית הבניין. בין איזור הקבלה לאיזור ההשמדה הוליכה דרך צרה שגדרותיה משני צידיה היו שזורות בענפים, וכינויה היה ה"צינור", הגרמנים כינו אותה "הדרך לשמיים", היהודים כינו אותה "הדרך האחרונה" בדרך הזאת הובלו הקורבנות הערומים מהמקום שבו התפשטו לתוך תאי הגזים.</div><div style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px; text-align: justify;">טכניקת ההשמדה הועתקה ממחנות בלז'ץ וסוביבור, שקדמו לטרבלינקה. ליורדים מהרכבת נאמר שהם הגיעו למחנה מעבר וממנו יישלחו למחנות עבודה, לכן לפני יציאתם להמשך הדרך עליהם לעבור רחצה במקלחות ובגדיהם יעברו חיטוי. בתום ההודעה הוכנסו היהודים למגרש המשלוחים, בשער הכניסה למגרש הופרדו הנשים מהגברים, גברים לצד ימין ונשים לצד שמאל. פעולה זו נעשתה במהירות תוך כדי ריצה, מכות וצעקות השומרים. הנשים והילדים הוכנסו לצריף בצד שמאל של מגרש המשלוחים. שם היה עליהם להתפשט, לגזוז את שער ראשם. ובזמן היותם עירומים נצטוו לרוץ דרך ה"צינור" לתאי הגזים. לאחר שנדחסו לתוך תאי הגזים, המוסווים כמקלחות, הופעל המנוע שהזרים חד – תחמוצת הפחמן. ובתוך פחות מחצי שעה נחנקו כולם. גוויות הנרצחים הוצאו מתוך התאים, הוטלו לבורות וכוסו.</div><div style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px; text-align: justify;">מיד עם גמר רצח הנשים והילדים, נלקחו הגברים , שעד גמר רצח הנשים והילדים הוחזקו עירומים במגרש המשלוחים, גם הם נצטוו לרוץ דרך ה"צינור" אל תאי הגזים. תוך שעה עד שעתיים חוסל משלוח של 20 קרונות.</div><div style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px; text-align: justify;">אולם במשך הזמן התברר שקיבולת תאי הגזים ששטחם הכולל היה 48 מ"ר מהווים צוואר בקבוק בתהליך ההשמדה. אי לכך הוחלט כמו בבלז'ץ ובסוביבור להוסיף תאי גזים חדשים. בתחילת ספטמבר 1942 החלו בבניית תוספת של 10 תאי גז חדשים שבנייתם הסתיימה בתחילת אוקטובר 1942 (לפי מקורות אחרים 6) שטחם הכולל היה 320 מטרים מרובעים. התאים נבנו בתוך מבנה לבנים שבמרכזו היה פרוזדור – הנרצחים נכנסו דרך הפרוזדור והגוויות הוצאו דרך דלתות שנפתחו מבחוץ.</div><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;"><br /></span></div><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;"></span><br /><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;">רות דורפמן - תספורת</span></div><br /><div style="text-align: justify;"><br /></div><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;"></span><br /><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;">".... באותו יום עברו תחת ידי מאות נשים.</span></div><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;"><div style="text-align: justify;">ביניהן הייתה עלמה צעירה ויפה מאוד, כבת עשרים.</div></span><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;"><div style="text-align: justify;">הכרותינו נמשכה רק דקות קצרות, אך שנים ארוכות</div></span><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;"><div style="text-align: justify;">לא יכולתי לשכוח אותה.</div></span><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;"><div style="text-align: justify;">היא אמרה לי ששמה רות דורפמן, וכבר עברה את בחינות הבגרות,</div></span><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;"><div style="text-align: justify;">היא הבינה יפה מה מחכה לה ולא הסתירה זאת ממני.</div></span><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;"><div style="text-align: justify;">בעיניה היפות לא ראיתי כל פחד או עצבות, רק כאב וצער ללא גבול.</div></span><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;"><div style="text-align: justify;">היא שאלה אותי כמה זמן יהיה עליה לסבול.</div></span><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;"><div style="text-align: justify;">עניתי שרק רגעים מספר, ואז כמו אבן נגולה מעל ליבה ודמעות עמדו בעינינו.</div></span><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;"><div style="text-align: justify;">לידנו עבר סוכומיל איש ה – S.S. שקטע את שיחתנו</div></span><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;"><div style="text-align: justify;">ואני המשכתי לחתוך את שערותיה הארוכות העדינות כמשי.</div></span><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;"><div style="text-align: justify;">כשסיימתי התרוממה מהשרפרף ושלחה לעברי מבט ארוך אחרון,</div></span><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;"><div style="text-align: justify;">כמו הייתה נפרדת ממני ומעולם אכזר חסר רחמים,</div></span><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;"><div style="text-align: justify;">ואט אט התרחקה בדרכה האחרונה.</div></span><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;"><div style="text-align: justify;">לאחר רגעים אחדים שמעתי את רעש המכונה המייצרת את גז השריפה</div></span><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;"><div style="text-align: justify;">ובדמיוני ראיתי את רות בתוך המון הגופות הערומות ללא רוח חיים."</div></span><br /><div style="text-align: justify;"><br /></div><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;"></span><br /><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;">(מרד בטרבלינקה – שמואל ווילנברג)</span></div><br /><div style="text-align: justify;"><br /></div><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;"></span><br /><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;">בצל תאי הגזים וקברות ההמונים – לא הרחק מתאי הגזים, עמדה לה תזמורת וניגנה, תזמורת שתחילתה בשלושה נגנים מיהודי סטוצק. הנגנים הועמדו לנגן ליד תאי הגזים, כדי שנגינתם תגבר על צעקות האנשים הרצים דרך ה"צינור" אל תאי הגזים.</span></div></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/34372414-8071570706572035298?l=polingd.blogspot.com' alt='' /></div>Zvika Schwartzmanhttp://www.blogger.com/profile/01455197237261981766noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-34372414.post-71006823158445300852011-04-01T08:28:00.000+03:002011-04-01T08:28:40.384+03:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><div style="text-align: justify;"><br /></div><br /><div class="post-body"><div class="separator" style="clear: both; color: #474b4e; font-family: Helvetica, Arial, sans-serif; font-size: 13px; line-height: 18px; text-align: center;"><a href="http://1.bp.blogspot.com/-D33GXY04C6g/TYwa18AX5wI/AAAAAAAAA1g/vU8Jfykiuwc/s1600/modernmonument.png" imageanchor="1" style="clear: right; float: right; margin-bottom: 1em; margin-left: 1em; text-align: justify;"><img border="0" src="http://1.bp.blogspot.com/-D33GXY04C6g/TYwa18AX5wI/AAAAAAAAA1g/vU8Jfykiuwc/s1600/modernmonument.png" /></a></div><div dir="rtl" style="text-align: right;"><a href="http://static.bareka.com/photos/medium/376594/%D7%98%D7%A8%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%A7%D7%94-%D7%90%D7%96%D7%95%D7%A8-%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A7%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%94.jpg" style="clear: left; color: #dd6599; float: left; font-family: arial; font-size: 13px; font-weight: bold; line-height: 18px; margin-bottom: 1em; margin-right: 1em; text-decoration: none;" target="_blank"><img alt="" border="0" height="150" src="http://static.bareka.com/photos/medium/376594/%D7%98%D7%A8%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%A7%D7%94-%D7%90%D7%96%D7%95%D7%A8-%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A7%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%94.jpg" style="background-attachment: initial; background-clip: initial; background-color: white; background-image: initial; background-origin: initial; border-bottom-color: rgb(227, 228, 228); border-bottom-style: solid; border-bottom-width: 1px; border-color: initial; border-left-color: rgb(227, 228, 228); border-left-style: solid; border-left-width: 1px; border-right-color: rgb(227, 228, 228); border-right-style: solid; border-right-width: 1px; border-style: initial; border-top-color: rgb(227, 228, 228); border-top-style: solid; border-top-width: 1px; float: left; margin-bottom: 10px; margin-left: 0px; margin-right: 10px; margin-top: 0px; padding-bottom: 2px; padding-left: 2px; padding-right: 2px; padding-top: 2px; text-align: justify; width: 200px;" width="200" /></a><div style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px; text-align: justify;">17,000 מצבות – אבנים, עומדות היום על שטח שהיה בעת ההשמדה בורות הקבורה של הנרצחים. 17,000 אבנים לזכר קהילות ישראל שחרבו. גודלה של האבן מסמל את גודל הקהילה שנרצחה.</div><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;"><br /></span></div><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;"><div style="text-align: justify;">בשלב הראשון קברו את הגופות כי עוד לא שרפו את הגוויות ולא היה קרימטוריום (בטרבלינקה לא היה קרימטוריום). אחרי שחיפוש הזהב מפיות הנרצחים נגמר, הועברו הגוויות אל תוך בורות ענקיים, בהם סדרו אותן שכבות שכבות, עד שהבורות התמלאו. בסוף פברואר תחילת מרס 1943 ביקר הינריך הימלר בטרבלינקה ובהתאם להוראותיו החלו במבצע שריפת הגוויות של הנרצחים. קברי ההמונים נפתחו, גוויות הנרצחים הוצאו ונשרפו במדורות ענקיות. העצמות רוסקו לחתיכות ונקברו שוב עם האפר בבורות הקבורה הקודמים. מבצע השריפה וטשטוש העקבות נמשך עד סוף יולי תחילת אוגוסט 1943.</div></span><div style="text-align: justify;"><br /></div><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;"><div style="text-align: justify;">דרומית למצבה המרכזית , מאחורי האנדרטה, במקום שבו היה אחד הבורות לשריפת גופות, נמצא כיום בור שריפה סמלי וסביבו אבוקות.</div></span></div><div style="color: #474b4e; font-family: Helvetica, Arial, sans-serif; font-size: 13px; line-height: 18px; text-align: justify;"><span style="font-family: arial;"><br /></span></div><div style="color: #474b4e; font-family: Helvetica, Arial, sans-serif; font-size: 13px; line-height: 18px; margin-bottom: 1em; margin-left: 0px; margin-right: 0px; margin-top: 0px;"></div><div style="clear: both; color: #474b4e; font-family: Helvetica, Arial, sans-serif; font-size: 13px; line-height: 18px;"></div></div><div class="post-footer" style="color: #474b4e; font-family: Helvetica, Arial, sans-serif; font-size: 13px; line-height: 18px;"></div></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/34372414-7100682315844530085?l=polingd.blogspot.com' alt='' /></div>Zvika Schwartzmanhttp://www.blogger.com/profile/01455197237261981766noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-34372414.post-25861395618240506582011-04-01T08:18:00.000+03:002011-04-01T08:18:29.075+03:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: Helvetica, Arial, sans-serif; font-size: 13px; line-height: 18px;"></span><br /><div dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-family: arial;"></span></div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://4.bp.blogspot.com/-9GJV8OuYCDY/TZU5y5h6rdI/AAAAAAAAA5A/Nsuimj19ZOA/s1600/fire.png" imageanchor="1" style="clear: right; float: right; margin-bottom: 1em; margin-left: 1em; text-align: justify;"><img border="0" src="http://4.bp.blogspot.com/-9GJV8OuYCDY/TZU5y5h6rdI/AAAAAAAAA5A/Nsuimj19ZOA/s1600/fire.png" /></a></div><div dir="rtl" style="text-align: right;"><a href="http://4.bp.blogspot.com/_Piuttyhcqcg/RaIMlvHBMbI/AAAAAAAAAAs/IK7DBkhp_lc/s1600-h/trebgate.JPG" style="clear: left; color: #fd0570; float: left; font-weight: bold; margin-bottom: 1em; margin-right: 1em; text-decoration: underline;" target="_blank"><img alt="" border="0" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5017586777284751794" src="http://4.bp.blogspot.com/_Piuttyhcqcg/RaIMlvHBMbI/AAAAAAAAAAs/IK7DBkhp_lc/s200/trebgate.JPG" style="background-attachment: initial; background-clip: initial; background-color: white; background-image: initial; background-origin: initial; border-bottom-color: rgb(227, 228, 228); border-bottom-style: solid; border-bottom-width: 1px; border-color: initial; border-left-color: rgb(227, 228, 228); border-left-style: solid; border-left-width: 1px; border-right-color: rgb(227, 228, 228); border-right-style: solid; border-right-width: 1px; border-style: initial; border-top-color: rgb(227, 228, 228); border-top-style: solid; border-top-width: 1px; float: left; margin-bottom: 10px; margin-left: 0px; margin-right: 10px; margin-top: 0px; padding-bottom: 2px; padding-left: 2px; padding-right: 2px; padding-top: 2px; text-align: justify;" /></a><span style="font-family: arial;"><div style="text-align: justify;">נתחיל את הסיור&nbsp;<strong>בשער הכניסה</strong>. אל שער הכניסה מוביל שביל אבנים. השער הוא סמלי, הוא בנוי מאבנים המספרות את סיפור המחנה בשפות שונות. האסירים לא זכו להיכנס דרך שער המחנה. שער זה שימש את הגרמנים והזקיפים האוקראינים בלבד. שער הכניסה היה השער של מחנה המגורים, אזור המנהלה ומגורי סגל ה S.S., איזור המגורים והשירותים של האוקראינים. בהמשכו של השער היה&nbsp;<strong>רחוב</strong>&nbsp;<strong>זיידל</strong>&nbsp;הרחוב הגיע עד גדר ההפרדה בין איזור המגורים לאזור ההשמדה.</div></span></div></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/34372414-2586139561824050658?l=polingd.blogspot.com' alt='' /></div>Zvika Schwartzmanhttp://www.blogger.com/profile/01455197237261981766noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-34372414.post-41006866446037523512011-04-01T08:15:00.002+03:002011-04-01T08:16:53.698+03:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><div style="text-align: justify;"><br /></div><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: Helvetica, Arial, sans-serif; font-size: 13px; line-height: 18px;"><span style="font-family: arial;"></span></span><br /><div style="text-align: justify;"><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://4.bp.blogspot.com/-9GJV8OuYCDY/TZU5y5h6rdI/AAAAAAAAA5A/Nsuimj19ZOA/s1600/fire.png" imageanchor="1" style="clear: right; float: right; margin-bottom: 1em; margin-left: 1em;"><img border="0" src="http://4.bp.blogspot.com/-9GJV8OuYCDY/TZU5y5h6rdI/AAAAAAAAA5A/Nsuimj19ZOA/s1600/fire.png" /></a></div>אם נמשיך ללכת ב<strong>רחוב זיידל&nbsp;</strong>נגיע אל איזור המגורים. איזור המגורים כלל את כל המבנים שבהם התגוררו אנשי ה S.S . ועוזריהם האוקראינים. מבנים שבהם שוכנו המשרדים, המרפאה , המחסנים, ובתי המלאכה. היו כאן בין 90 ל – 120 אוקראינים, עיקר תפקידם היה לאייש את מגדלי השמירה, אחד מהם היה דימניוק – איוון האיום (לא הוכח בבית המשפט שהוא אכן איוון האיום).</div><div style="text-align: justify;">במחנה גרו גם יהודים ויהודיות חסונים שחיו על זמן שאול,&nbsp;</div><div style="text-align: justify;"><a href="http://3.bp.blogspot.com/_Piuttyhcqcg/RaInwfHBMcI/AAAAAAAAAA4/X3cLZrfZLZ0/s1600-h/guards.jpg" style="clear: left; color: #dd6599; float: left; font-weight: bold; margin-bottom: 1em; margin-right: 1em; text-decoration: none;"></a><br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://3.bp.blogspot.com/_Piuttyhcqcg/RaIo0fHBMeI/AAAAAAAAABI/pl8sisDQGJI/s1600-h/treblinka4.jpg" style="color: #dd6599; font-weight: bold; margin-left: 1em; margin-right: 1em; text-decoration: none;"><img alt="" border="0" height="135" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5017617817013400034" src="http://3.bp.blogspot.com/_Piuttyhcqcg/RaIo0fHBMeI/AAAAAAAAABI/pl8sisDQGJI/s200/treblinka4.jpg" style="background-attachment: initial; background-clip: initial; background-color: white; background-image: initial; background-origin: initial; border-bottom-width: 1px; border-color: initial; border-left-color: rgb(227, 228, 228); border-left-width: 1px; border-right-color: rgb(227, 228, 228); border-right-width: 1px; border-style: initial; border-top-color: rgb(227, 228, 228); border-top-style: solid; border-top-width: 1px; float: left; margin-bottom: 10px; margin-left: 0px; margin-right: 10px; margin-top: 0px; padding-bottom: 2px; padding-left: 2px; padding-right: 2px; padding-top: 2px; text-align: justify;" width="200" /></a></div><img alt="" border="0" height="133" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5017616648782295490" src="http://3.bp.blogspot.com/_Piuttyhcqcg/RaInwfHBMcI/AAAAAAAAAA4/X3cLZrfZLZ0/s200/guards.jpg" style="background-attachment: initial; background-clip: initial; background-color: white; background-image: initial; background-origin: initial; border-bottom-width: 1px; border-color: initial; border-left-color: rgb(227, 228, 228); border-left-width: 1px; border-right-color: rgb(227, 228, 228); border-right-width: 1px; border-style: initial; border-top-color: rgb(227, 228, 228); border-top-style: solid; border-top-width: 1px; float: left; margin-bottom: 10px; margin-left: 0px; margin-right: 10px; margin-top: 0px; padding-bottom: 2px; padding-left: 2px; padding-right: 2px; padding-top: 2px; text-align: justify;" width="200" />אלה היו הזונדרקומנדו של טרבלינקה. הם חיו באזור סגור ומסוגר שנקרא גטו. מספרם היה כ – 600 עד 700 איש ואישה. התחלופה הייתה מהירה. תנאי מגורים איומים וקשים, אנשים גרו בצפיפות נוראית, לא היו רופאים, מי שחלה נורה למוות בראשו. מי שנתגלה כחולה סיים בעצם את חייו. היהודים שעבדו בקבוצות עבודה נקראו קומנדוס, קבוצות עבודה אלה מנו כ – 20 עד 30 ואף 50 עד 150. הם בנו את הגדרות, עבדו בתנאים קשים ואיומים ללא שינה ומזון משביע, הם באו במגע עם ההולכים למות ונאלצו לשתוק, אסור היה להם לדבר עם אלה המגיעים ברכבות, הם פגשו חברים מהעיירה שלהם, מהעיר שלהם ובני משפחה וחל עליהם איסור מוחלט וחמור לדבר איתם בשל ההסוואה וההטעיה של הגרמנים. תחזוקת המחנה התבססה על בעלי מלאכה שחיו במחנה כאנשי תחזוקה: סניטרים ריססו נגד חיידקים, חלק מהם יצאו ליערות לכרות עצים, אחרים גידלו תפוחי אדמה על מנת שיהיה מה לאכול, הצורפים טיפלו בשיני הזהב ושלחו את הזהב לגרמניה. המחנה ניראה כמו מחנה צבאי מטופח.</div><div style="text-align: justify;"><span style="font-family: inherit;">היום איזור המגורים מכוסה יער.</span><span class="Apple-style-span" style="font-family: Helvetica, Arial, sans-serif;">&nbsp;</span></div></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/34372414-4100686644603752351?l=polingd.blogspot.com' alt='' /></div>Zvika Schwartzmanhttp://www.blogger.com/profile/01455197237261981766noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-34372414.post-55732058642888761212011-04-01T08:14:00.000+03:002011-04-01T08:14:16.590+03:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><div style="text-align: justify;"><br /></div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://2.bp.blogspot.com/-diqvb2B1mpk/TY8ILhRi-wI/AAAAAAAAA3g/cgKmlz_FrTU/s1600/steamtrain.png" imageanchor="1" style="clear: right; float: right; margin-bottom: 1em; margin-left: 1em; text-align: justify;"><img border="0" src="http://2.bp.blogspot.com/-diqvb2B1mpk/TY8ILhRi-wI/AAAAAAAAA3g/cgKmlz_FrTU/s1600/steamtrain.png" /></a></div><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;"><a href="http://2.bp.blogspot.com/_Piuttyhcqcg/RaIrTPHBMgI/AAAAAAAAABo/6WCLMoLQEDA/s1600-h/trenlink5.JPG" style="color: #dd6599; font-weight: bold; text-decoration: none;"><img alt="" border="0" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5017620544317633026" src="http://2.bp.blogspot.com/_Piuttyhcqcg/RaIrTPHBMgI/AAAAAAAAABo/6WCLMoLQEDA/s200/trenlink5.JPG" style="background-attachment: initial; background-clip: initial; background-color: white; background-image: initial; background-origin: initial; border-bottom-color: rgb(227, 228, 228); border-bottom-style: solid; border-bottom-width: 1px; border-color: initial; border-left-color: rgb(227, 228, 228); border-left-style: solid; border-left-width: 1px; border-right-color: rgb(227, 228, 228); border-right-style: solid; border-right-width: 1px; border-style: initial; border-top-color: rgb(227, 228, 228); border-top-style: solid; border-top-width: 1px; float: left; margin-bottom: 10px; margin-left: 0px; margin-right: 10px; margin-top: 0px; padding-bottom: 2px; padding-left: 2px; padding-right: 2px; padding-top: 2px; text-align: justify;" /></a></span><br /><div style="text-align: justify;">ה<strong>מסילה</strong>&nbsp;נמצאת מול איזור המגורים ומגיעה עד איזור הקבלה. במקום בו הייתה תחנת דלק קטנה, מול מגורי האסירים (איזור הגטו) נפנה ימינה ונלך לכיוון&nbsp;<strong>המסילה</strong>, ניכנס לאזור הקבלה דרך המסילה, גם היהודים נכנסו דרך המסילה. עם חיסולו של המחנה, בטרם סגירתו, בעקבות המרד שהתחולל פה, עקרו הגרמנים את המסילה, וניקו את השטח מכל ראיה, סימן ועדות היכולים להעיד על הרצח שהתבצע כאן. רצח העם היהודי, רצח שיטתי, עקבי ואכזרי. המסילה שהובילה את הקרונות לתוך המחנה לא קיימת עוד. את מיקומה מסמנות אבני בטון המונחות לאורך תוואי המסילה ומגיעות עד הרמפה ותחנת הרכבת המדומה.</div><div style="text-align: justify;">מימין ניצבות אבנים גדולות ועליהן שמות המדינות שמהן הובלו היהודים להשמדה. עם בואה של הרכבת, שטח המחנה מוכרז כשטח צבאי סגור, נהג הקטר פולני או איש S.S. מושך את הקרונות , 20 קרונות, ומוביל אותן לרציף. את הרכבת מקיפה חגורת משמר, שתפקידה לירות בבורחים והקופצים מהרכבות. חגורת משמר נוספת נמצאת גם במחנה העליון – אזור ההשמדה. אנשי חגורות המשמר הם אוקראינים שלא עושים דבר ותפקידם לשמור על נוסעי הרכבת ועל המחנה עצמו.&nbsp;</div><a href="http://3.bp.blogspot.com/_Piuttyhcqcg/RaItFfHBMhI/AAAAAAAAABw/HPGDb_X34QQ/s1600-h/trenlink6.JPG" style="color: #dd6599; font-weight: bold; text-decoration: none;"><img alt="" border="0" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5017622507117687314" src="http://3.bp.blogspot.com/_Piuttyhcqcg/RaItFfHBMhI/AAAAAAAAABw/HPGDb_X34QQ/s200/trenlink6.JPG" style="background-attachment: initial; background-clip: initial; background-color: white; background-image: initial; background-origin: initial; border-bottom-color: rgb(227, 228, 228); border-bottom-style: solid; border-bottom-width: 1px; border-color: initial; border-left-color: rgb(227, 228, 228); border-left-style: solid; border-left-width: 1px; border-right-color: rgb(227, 228, 228); border-right-style: solid; border-right-width: 1px; border-style: initial; border-top-color: rgb(227, 228, 228); border-top-style: solid; border-top-width: 1px; float: left; margin-bottom: 10px; margin-left: 0px; margin-right: 10px; margin-top: 0px; padding-bottom: 2px; padding-left: 2px; padding-right: 2px; padding-top: 2px; text-align: justify;" /></a><div style="text-align: justify;">הרכבת מגיעה ולא משנה כמה ימים נסעה, חלק מהנוסעים מגיעים מתים. קיימת סברה שהגרמנים זרקו לקרונות סיד כבוי בכדי שהנוסעים יחנקו בדרך, הקרונות מגיעים, הדלתות נפתחות, הנוסעים יורדים מהרכבת, לא יודעים לאן הגיעו והם מבולבלים.</div><div style="text-align: justify;">ההסוואה וההטעיה עושים את שלהם. גדר התיל מוסתרת בענפי עצים, (קבוצת יהודים יוצאת כל יום ליער להביא ענפים רעננים ובמקום שנראה מצהיב או יבש תולשים ושמים ענפים חדשים ). לגדר ההסוואה תפקיד כפול:</div><div style="text-align: justify;">א. שהיהודים המגיעים לא יידעו מה קורה</div><div style="text-align: justify;">ב. שאנשי מחתרת וכוחות עוינים לא יידעו מה נעשה בפנים.</div><div style="text-align: justify;">ההסוואה הייתה גדר חיה שמטרתה הייתה לבלבל את היהודים הנכנסים. הגדר החיה העניקה אסוציאציה של חיים – ששום דבר נוראי לא עומד לקרות.</div></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/34372414-5573205864288876121?l=polingd.blogspot.com' alt='' /></div>Zvika Schwartzmanhttp://www.blogger.com/profile/01455197237261981766noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-34372414.post-23600556528924932412011-04-01T05:48:00.008+03:002011-04-01T08:03:36.606+03:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-size: 13px; line-height: 18px;"></span><br /><div dir="rtl" style="text-align: right;"><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: Helvetica, Arial, sans-serif; font-size: 13px; line-height: 18px;"></span><br /><div dir="rtl" style="text-align: right;"><div style="text-align: justify;"><a href="http://www.wunderground.com/global/stations/12374.html?bannertypeclick=smalltemp" style="clear: right; color: #fd0570; float: right; font-weight: bold; margin-bottom: 1em; margin-left: 1em; text-decoration: underline;"><img alt="הקלק כדי לקבל תחזית מפורטת" border="0" height="30" src="http://banners.wunderground.com/weathersticker/smalltemp_metric/language/www/global/stations/12374.gif" style="background-attachment: initial; background-clip: initial; background-color: white; background-image: initial; background-origin: initial; border-bottom-width: 1px; border-color: initial; border-left-color: rgb(227, 228, 228); border-left-width: 1px; border-right-color: rgb(227, 228, 228); border-right-width: 1px; border-style: initial; border-top-color: rgb(227, 228, 228); border-top-style: solid; border-top-width: 1px; margin-bottom: 0px; margin-left: 0px; margin-right: 0px; margin-top: 0px; padding-bottom: 2px; padding-left: 2px; padding-right: 2px; padding-top: 2px;" /></a><a href="http://4.bp.blogspot.com/-9GJV8OuYCDY/TZU5y5h6rdI/AAAAAAAAA5A/Nsuimj19ZOA/s1600/fire.png" imageanchor="1" style="clear: right; float: right; margin-bottom: 1em; margin-left: 1em;"></a><a href="http://4.bp.blogspot.com/-9GJV8OuYCDY/TZU5y5h6rdI/AAAAAAAAA5A/Nsuimj19ZOA/s1600/fire.png" imageanchor="1" style="clear: right; float: right; margin-bottom: 1em; margin-left: 1em; text-align: justify;"></a><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: Helvetica, Arial, sans-serif; font-size: 13px; line-height: 18px;"><a href="http://relationet.googlepages.com/chelmno.kmz" style="color: #dd6599; font-weight: bold; text-decoration: none;"><img alt="הורד מסלול ארץ" border="0" src="http://2.bp.blogspot.com/_0QFetdHj_Q4/Sf28SFVW5mI/AAAAAAAABWs/cVFB-38XjXY/s200/earth.jpg" style="background-attachment: initial; background-clip: initial; background-color: white; background-image: initial; background-origin: initial; border-bottom-width: 1px; border-color: initial; border-left-color: rgb(227, 228, 228); border-left-width: 1px; border-right-color: rgb(227, 228, 228); border-right-width: 1px; border-style: initial; border-top-color: rgb(227, 228, 228); border-top-style: solid; border-top-width: 1px; margin-bottom: 0px; margin-left: 0px; margin-right: 0px; margin-top: 0px; padding-bottom: 2px; padding-left: 2px; padding-right: 2px; padding-top: 2px;" /></a><img alt="מעניין מאד" border="0" src="https://lh3.googleusercontent.com/-R-W2h2Dndns/TYeJo2mEp7I/AAAAAAAAAxY/XUUcF25Px88/s1600/star3.jpg" style="background-attachment: initial; background-clip: initial; background-color: white; background-image: initial; background-origin: initial; border-bottom-width: 1px; border-color: initial; border-left-color: rgb(227, 228, 228); border-left-width: 1px; border-right-color: rgb(227, 228, 228); border-right-width: 1px; border-style: initial; border-top-color: rgb(227, 228, 228); border-top-style: solid; border-top-width: 1px; margin-bottom: 0px; margin-left: 0px; margin-right: 0px; margin-top: 0px; padding-bottom: 2px; padding-left: 2px; padding-right: 2px; padding-top: 2px;" /></span></div><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="color: #dd6599; font-family: 'courier new'; font-size: x-small;"><span class="Apple-style-span" style="line-height: 18px;"><b><br /></b></span></span></div></div><div dir="rtl" style="margin-bottom: 1em; margin-left: 0px; margin-right: 0px; margin-top: 0px; text-align: right;"><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e;"><span align="right"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Helvetica, Arial, sans-serif; font-size: 13px; line-height: 18px;"><a href="http://bp0.blogger.com/_Piuttyhcqcg/Rfy12YUVmeI/AAAAAAAAAD8/yA7MTeJtpfA/s1600-h/chelmnowall.jpg" style="color: #dd6599; font-weight: bold; text-decoration: none;"></a></span><a href="http://bp2.blogger.com/_Piuttyhcqcg/RhW24AAfW7I/AAAAAAAAAFQ/0AoZc5XN3KM/s1600-h/chelmno33.JPG" style="color: #dd6599; font-family: Helvetica, Arial, sans-serif; font-size: 13px; font-weight: bold; line-height: 18px; text-decoration: none;" target="_blank"><img alt="" border="0" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5050143630356863922" src="http://bp2.blogger.com/_Piuttyhcqcg/RhW24AAfW7I/AAAAAAAAAFQ/0AoZc5XN3KM/s200/chelmno33.JPG" style="background-attachment: initial; background-clip: initial; background-color: white; background-image: initial; background-origin: initial; border-bottom-width: 1px; border-color: initial; border-left-color: rgb(227, 228, 228); border-left-width: 1px; border-right-color: rgb(227, 228, 228); border-right-width: 1px; border-style: initial; border-top-color: rgb(227, 228, 228); border-top-style: solid; border-top-width: 1px; float: left; margin-bottom: 10px; margin-left: 0px; margin-right: 10px; margin-top: 0px; padding-bottom: 2px; padding-left: 2px; padding-right: 2px; padding-top: 2px; text-align: justify;" /></a></span></span><br /><div style="font-family: Helvetica, Arial, sans-serif; font-size: 13px; line-height: 18px; text-align: justify;"><a href="http://4.bp.blogspot.com/-9GJV8OuYCDY/TZU5y5h6rdI/AAAAAAAAA5A/Nsuimj19ZOA/s1600/fire.png" imageanchor="1" style="clear: right; float: right; margin-bottom: 1em; margin-left: 1em;"><img border="0" src="http://4.bp.blogspot.com/-9GJV8OuYCDY/TZU5y5h6rdI/AAAAAAAAA5A/Nsuimj19ZOA/s1600/fire.png" /></a><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e;"><span align="right">חלמנו –&nbsp;<span style="color: #009900;">Chelmno</span>, בגרמנית קולמהוף –&nbsp;<span style="color: #009900;">Kulmhof</span>&nbsp;הוקם בדצמבר 1941 כמחנה השמדה ראשון , בכפר הפולני חלמנו שבנפת קולו-&nbsp;<span style="color: #009900;">Kolo</span>&nbsp;, 70 ק"מ ממערב ללודז'. מחנה חלמנו היה המחנה הראשון לרציחת המונים בגז במסגרת "הפתרון הסופי". הוא היה אתר ההשמדה הראשון מחוץ לשטחי ברית המועצות בו החל מתבצע רצח שיטתי של העם היהודי. הוא נועד להיות האתר המרכזי להשמדת יהודי גטו לודז' וחבל ורטלנד.</span></span></div><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e;"><span align="right"> </span></span><br /><div style="font-family: arial; text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e;"><span align="right"><span class="Apple-style-span" style="font-size: 13px; line-height: 18px;"><br /></span></span></span></div><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e;"><span align="right"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Helvetica, Arial, sans-serif; font-size: 13px; line-height: 18px;"></span></span></span><br /><div style="text-align: justify;"><br /><iframe frameborder="0" height="350" marginheight="0" marginwidth="0" scrolling="no" src="http://maps.google.com/maps/ms?hl=en&amp;ie=UTF8&amp;msa=0&amp;msid=216128271366178341325.00049fd292e7a76bdc066&amp;t=h&amp;ll=52.113786,18.749424&amp;spn=0.002306,0.004292&amp;z=17&amp;output=embed" width="400"></iframe><br /><small>View <a href="http://maps.google.com/maps/ms?hl=en&amp;ie=UTF8&amp;msa=0&amp;msid=216128271366178341325.00049fd292e7a76bdc066&amp;t=h&amp;ll=52.113786,18.749424&amp;spn=0.002306,0.004292&amp;z=17&amp;source=embed" style="color: blue; text-align: left;">מדריך חלמנו</a> in a larger map</small><br /><br /><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e;"><span align="right"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Helvetica, Arial, sans-serif; font-size: 13px; line-height: 18px;">מחנה חלמנו הוקם בשני אתרים, המרוחקים 4 ק"מ זה מזה.</span></span></span></div><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e;"><span align="right"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Helvetica, Arial, sans-serif; font-size: 13px; line-height: 18px;"></span></span></span><br /><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e;"><span align="right"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Helvetica, Arial, sans-serif; font-size: 13px; line-height: 18px;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: arial; font-size: small; line-height: normal;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Helvetica, Arial, sans-serif; font-size: 13px; line-height: 18px;">א. מחנה הטירה -&nbsp;</span><span style="color: #009900; font-family: Helvetica, Arial, sans-serif; font-size: 13px; line-height: 18px;">Schloss</span><span class="Apple-style-span" style="font-family: Helvetica, Arial, sans-serif; font-size: 13px; line-height: 18px;">&nbsp;היה בתוך הכפר, מקום קליטתם של הקורבנות ורציחתם. במחנה הטירה היה גם האגף האדמינסטרטיבי, איזור המגורים של סגל המחנה ומחסנים לאכסון דברי ערך והרכוש היהודי</span></span></span></span></span></div><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e;"><span align="right"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Helvetica, Arial, sans-serif; font-size: 13px; line-height: 18px;"></span></span></span><br /><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e;"><span align="right"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Helvetica, Arial, sans-serif; font-size: 13px; line-height: 18px;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: arial; font-size: small; line-height: normal;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Helvetica, Arial, sans-serif; font-size: 13px; line-height: 18px;">ב. מחנה היער –&nbsp;</span><span style="color: #009900; font-family: Helvetica, Arial, sans-serif; font-size: 13px; line-height: 18px;">Waldlager</span><span class="Apple-style-span" style="font-family: Helvetica, Arial, sans-serif; font-size: 13px; line-height: 18px;">&nbsp;ביער הסמוך ז'וחוב. מחנה זה היה אתר הקבורה והשריפה – בו נמצאו קברי ההמונים ותנורי המשרפות.</span></span></span></span></span></div><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e;"><span align="right"> </span></span><br /><div style="font-family: arial; text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e;"><span align="right"><br /></span></span></div><div style="font-family: arial; text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e;"><span align="right"><br /></span></span></div><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e;"><span align="right"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Helvetica, Arial, sans-serif; font-size: 13px; line-height: 18px;"></span></span></span><br /><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e;"><span align="right"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Helvetica, Arial, sans-serif; font-size: 13px; line-height: 18px;">הפעלת המחנה, ניהולו וביצוע תהליך ההוצאה להורג הוטלה על יחידה מיוחדת, "הזונדרקומנדו קולמהוף" תחת פיקודו של הרברט לאנגה ואחר כך תחת פיקודו של הנס בותמן. יחידת "הזונדרקומנדו קולמהוף" הייתה מורכבת מאנשי משטרת הביטחון ו"משטרת המגן". 20 איש היו בעלי תפקידים מרכזיים במחנה, ומספר המשרתים ביחידה מנה כ - 120 אנשי משטרת המגן. הם היו מחולקים לשלוש יחידות משנה:</span></span></span></div><div style="color: #dd6599; font-weight: bold; text-align: justify; text-decoration: none;"><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e;"><span align="right"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Helvetica, Arial, sans-serif; font-size: 13px; line-height: 18px;"><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: small; font-weight: normal; line-height: normal;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Helvetica, Arial, sans-serif; font-size: 13px; line-height: 18px;">1. "קומנדו תובלה" – יחידה שפעלה בעיקר בתחנת הרכבת הסמוכה לחלמנו בעיירה פוביירצ'ה -&nbsp;</span><span style="color: #009900; font-family: Helvetica, Arial, sans-serif; font-size: 13px; line-height: 18px;">Powiercie</span><span class="Apple-style-span" style="font-family: Helvetica, Arial, sans-serif; font-size: 13px; line-height: 18px;">&nbsp;. לתחנה זו הגיעו רוב הקורבנות. תפקיד היחידה היה לחזק את המשמר הגרמני המלווה את המגורשים במשאיות מתחנת הרכבת למחנה הטירה.</span></span></span></span></span></div><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e;"><span align="right"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Helvetica, Arial, sans-serif; font-size: 13px; line-height: 18px;"></span></span></span><br /><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e;"><span align="right"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Helvetica, Arial, sans-serif; font-size: 13px; line-height: 18px;">2. "קומנדו הטירה" – יחידה שפעלה במחנה הטירה. תפקידה היה לשמור על מחנה הטירה ולהשתתף בתהליכי הרצח.</span></span></span></div><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e;"><span align="right"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Helvetica, Arial, sans-serif; font-size: 13px; line-height: 18px;"></span></span></span><br /><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e;"><span align="right"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Helvetica, Arial, sans-serif; font-size: 13px; line-height: 18px;">3. "קומנדו היער" – פעל במחנה היער ז'וחוב. תפקידו היה לשמור על המחנה מפני סקרנים. שני מעגלי שמירה הוצבו בשטח, על מנת להבטיח שאיש לא יתקרב ולא יוכל לראות את הנעשה ביער. קומנדו היער היה אחראי גם על פריקת גופות הנרצחים ממשאיות הגז, קבורתן ושריפתן.</span></span></span></div><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e;"><span align="right"> </span></span><br /><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e;"><span align="right"><br /></span></span></div><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e;"><span align="right"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Helvetica, Arial, sans-serif; font-size: 13px; line-height: 18px;"></span></span></span><br /><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e;"><span align="right"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Helvetica, Arial, sans-serif; font-size: 13px; line-height: 18px;">4. "קומנדו עבודה" – יחידה מיוחדת של עובדי כפייה. מקרב המגורשים שהובאו למחנה ההשמדה חלמנו בחרו הגרמנים 50 – 60 גברים חזקים, הם חולקו לשתי קבוצות והיו לפרק זמן לעובדי כפייה. קבוצה אחת הועסקה בתוך הארמון באיסוף בגדיהם של הנרצחים, ובעבודות ניקיון ושירותים למען סגל המחנה. הקבוצה השנייה הוכרחה לחפור את קברי ההמונים, וכשבאו משאיות הגז ובהן גוויות הנרצחים היא נאלצה להוציא את הגוויות מן המשאיות ולסדרן בתוך קברי ההמונים.</span></span></span></div><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e;"><span align="right"> <div style="text-align: justify;"><br /></div><span class="Apple-style-span" style="font-family: Helvetica, Arial, sans-serif; font-size: 13px; line-height: 18px;"><div style="text-align: justify;">ב – 8 בדצמבר 1941 החלו השילוחים להשמדה בחלמנו ולמחרת היום החל המחנה לפעול. הקורבנות הראשונים היו יהודי הגטו של העיירה קולו Kolo ששכנה במרחק 10 ק"מ מחלמנו. אחרי יהודי קולו הגיע תורם של היהודים מקהילות הסביבה. לרוב הובאו המגורשים לחלמנו ברכבות משא אל תחנת הצומת בקולו, ומשם הועברו ברכבת שנעה על מסילה צרה אל תחנת הרכבת בפוביירצ'ה. מפוביירצ'ה הובלו היהודים במשאיות לחלמנו. לפעמים הגיעו הקורבנות לחלמנו במשאיות, ישירות ממקום מגוריהם. העברת המגורשים נעשתה בליווי כבד של אנשי המשטרה הגרמנית. בין הקורבנות הראשונים היו גם 5,000 צוענים שהיו כלואים בחלק נפרד בגטו לודג'.</div></span> <div style="text-align: justify;"><br /></div><span class="Apple-style-span" style="font-family: Helvetica, Arial, sans-serif; font-size: 13px; line-height: 18px;"><div style="text-align: justify;">באמצע ינואר 1942 החלו הגירושים מגטו לודג'. עד ספטמבר 1942 נרצחו בחלמנו 71,000 יהודים. מספר זה כולל גם יהודים מגרמניה, מאוסטריה, מצ'כוסלובקיה ומלוקסמבורג שלפני כן גורשו לגטו לודג'. במהלך שנת 1942 נרצחו בחלמנו היהודים מכול 36 הישובים בחבל וארטלנד. במרס 1943 נפסקו המשלוחים לחלמנו, אותה עת כבר הושמדו כל היישובים היהודיים בוארטלנד למעט גטו לודג'. בנוסף לכך נרצחו גם 15,000 יהודים מגטו לודג' שנשלחו לעבודת כפייה במחנות שבאזור וארטלנד.</div></span> <div style="text-align: justify;"><br /></div><span class="Apple-style-span" style="font-family: Helvetica, Arial, sans-serif; font-size: 13px; line-height: 18px;"><div style="text-align: justify;">בחלמנו נרצחו גם כמה מאות פולנים, שבויי מלחמה רוסיים, ו – 88 ילדים צ'כים מהכפר לידיצה. עם הפסקת המשלוחים לחלמנו במרס 1943, החליטו השלטונות על חיסול המחנה. המחנה נסגר, הטירה בחלמנו נהרסה, ואנשי הסגל הועברו ליגוסלביה.</div></span> <div style="text-align: justify;"><br /></div><span class="Apple-style-span" style="font-family: Helvetica, Arial, sans-serif; font-size: 13px; line-height: 18px;"><div style="text-align: justify;">באפריל 1944, לקראת חיסולו המתוכנן של גטו לודג', החליטו הנאצים לחדש את פעילות ההשמדה בחלמנו. האנס בותמן ואנשי "זונדרקומנדו קולמהוף" חזרו מיוגוסלוויה להפעיל מחדש את המחנה. המחנה נבנה מחדש בחלק שהייה לפני כן מחנה היער.</div></span> <div style="text-align: justify;"><br /></div><span class="Apple-style-span" style="font-family: Helvetica, Arial, sans-serif; font-size: 13px; line-height: 18px;"><div style="text-align: justify;">ב – 23 ביוני 1944 עד 14 ביולי הועברו מגטו לודג' לחלמנו 7,176 נפש, אלא שקצב ההמתה בגזים היה איטי ובכדי לזרז את חיסול גטו לודג' הפסיקו הנאצים את המשלוחים למחנה חלמנו ויושבי הגטו הועברו לאושוויץ.</div></span><span class="Apple-style-span" style="font-family: Helvetica, Arial, sans-serif; font-size: 13px; line-height: 18px;"><div style="text-align: justify;">בתחילת ספטמבר 1944 החלה יחידת ה"זונדרקומנדו" 1005 בשריפת גוויות הנרצחים ובטשטוש ראיות ועקבות הרצח. ובאמצע ינואר 1945 נסגר סופית המחנה.</div></span></span></span></div><br /><div dir="rtl" style="text-align: right;"><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: Arial; font-size: 13px; line-height: 18px;"><strong>איך מגיעים</strong></span></div><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: Helvetica, Arial, sans-serif; font-size: 13px; line-height: 18px;"><span style="font-family: Arial;"> <img alt="" border="0" src="http://1.bp.blogspot.com/_0QFetdHj_Q4/Sf2x9QYgDLI/AAAAAAAABVc/9gibMDJN3Do/s200/car.jpg" style="background-attachment: initial; background-clip: initial; background-color: white; background-image: initial; background-origin: initial; border-bottom-width: 1px; border-color: initial; border-left-color: rgb(227, 228, 228); border-left-width: 1px; border-right-color: rgb(227, 228, 228); border-right-width: 1px; border-style: initial; border-top-color: rgb(227, 228, 228); border-top-style: solid; border-top-width: 1px; float: right; margin-bottom: 0px; margin-left: 10px; margin-right: 5px; margin-top: 10px; padding-bottom: 2px; padding-left: 2px; padding-right: 2px; padding-top: 2px; text-align: justify;" /></span></span><br /><div style="color: #dd6599; font-weight: bold; text-align: justify; text-decoration: none;"><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: Helvetica, Arial, sans-serif; font-size: 13px; line-height: 18px;"><span style="font-family: Arial;"><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-weight: normal;"><a href="http://www.viamichelin.co.uk/viamichelin/gbr/dyn/controller/Driving_directions#startLocid=31NDF6NmkxMGNOVEl1TWpNeU9RPT1jTWpFdU1EQTVOalE9&amp;destLocid=31NHlhdmkxMGNOVEl1TVRFd09URT1jTVRndU56VTVNRGc9&amp;step1Locid=&amp;step2Locid=&amp;vh=CAR&amp;distance=km&amp;strVehicle=0&amp;intItineraryType=1&amp;devise=1.0EUR&amp;isAvoidFrontiers=false&amp;isFavoriseAutoroute=false&amp;isAvoidPeage=false&amp;isAvoidVignette=false&amp;isAvoidLNR=false&amp;carTypeHidden=Citadine&amp;caravaneHidden=false&amp;typeCarbHidden=essence&amp;autoConso=6.8&amp;villeConso=6&amp;routeConso=5.6&amp;carbCost=1.3&amp;dtmDeparture=21/12/2006" style="color: #dd6599; font-weight: bold; text-decoration: none;">נצא מוורשה בכביש 2</a>&nbsp;המכונה גם כביש 30 E וניסע עד צומת קולו-<span style="color: #009900;">Kolo</span>&nbsp;. קולו נמצאת בחבל ותרלנד – במערב פולין, עם הכיבוש הגרמני סופח אזור זה לגרמניה, והיה האזור הראשון המיועד להיות נקי מיהודים ובהמשך מפולנים.&nbsp;</span></span></span></div><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: Helvetica, Arial, sans-serif; font-size: 13px; line-height: 18px;"><span style="font-family: Arial;"><span class="Apple-style-span" style="background-attachment: initial; background-clip: initial; background-color: white; background-image: initial; background-origin: initial; border-bottom-width: 1px; border-color: initial; border-left-width: 1px; border-right-width: 1px; border-style: initial; color: #dd6599; font-weight: bold;"><img alt="" border="0" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5050144489350323138" src="http://bp2.blogger.com/_Piuttyhcqcg/RhW3qAAfW8I/AAAAAAAAAFY/VPGjJMdOVBk/s200/LodzChelmno+11.JPG" style="background-attachment: initial; background-clip: initial; background-color: white; background-image: initial; background-origin: initial; border-bottom-width: 1px; border-color: initial; border-left-color: rgb(227, 228, 228); border-left-width: 1px; border-right-color: rgb(227, 228, 228); border-right-width: 1px; border-style: initial; border-top-color: rgb(227, 228, 228); border-top-style: solid; border-top-width: 1px; float: left; margin-bottom: 10px; margin-left: 0px; margin-right: 10px; margin-top: 0px; padding-bottom: 2px; padding-left: 2px; padding-right: 2px; padding-top: 2px; text-align: justify;" /></span></span></span><br /><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: Helvetica, Arial, sans-serif; font-size: 13px; line-height: 18px;"><span style="font-family: Arial;">בצומת קולו-&nbsp;<span style="color: #009900;">Kolo</span>&nbsp;נפנה ימינה לכביש 473, ניסע 10 ק"מ מקולו ,Kolo נעבור את העיירה פוביירצ'ה-&nbsp;<span style="color: #009900;">Powiercie</span>, מסילת רכבת צרה חיברה את עיירה זו למסילת הרכבת בקולו-&nbsp;<span style="color: #009900;">Kolo</span>. ונגיע לכפר חלמנו. מרבית הנרצחים בחלמנו הגיעו ברכבת לתחנת הרכבת בקולו-&nbsp;<span style="color: #009900;">Kolo&nbsp;</span>ומקולו-&nbsp;<span style="color: #009900;">Kolo</span>&nbsp;הובלו במסילת הרכבת הצרה לפוביירצ'ה -&nbsp;<span style="color: #009900;">Powiercie</span>&nbsp;ומפוביירצ'ה במשאיות לחלמנו -<span style="color: #009900;">Chelmno</span>. היום הכפר הוא עיירה, בעבר היה כפר קטן ומבודד, ניסע בכביש עד שנגיע לכנסייה, ממערב לכביש ניצבת לה הכנסייה במלוא הדרה, והכפר עצמו. ממזרח לכביש, 200 מטר מהכנסייה נמצא "מחנה הטירה". בכניסה למחנה מגרש חנייה קטן, שער כניסה וגדר שתפקידה לשמור על המקום. נשאיר את הרכב במגרש החנייה ונכנס לאתר.</span></span></div><br /><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: Helvetica, Arial, sans-serif; font-size: 13px; line-height: 18px;"><span style="font-family: arial;"><a href="http://www.viamichelin.co.uk/viamichelin/gbr/dyn/controller/Driving_directions#startLocid=31NDF6NGUxMGNOVEV1TnpNeU13PT1jTVRrdU5EYzVOVE09&amp;destLocid=31NDNhMm0xMGNOVE11TXpRNU16VT1jTVRndU5ESXhORGM9&amp;step1Locid=&amp;step2Locid=&amp;vh=CAR&amp;distance=km&amp;strVehicle=0&amp;intItineraryType=1&amp;devise=1.0EUR&amp;isAvoidFrontiers=false&amp;isFavoriseAutoroute=false&amp;isAvoidPeage=false&amp;isAvoidVignette=false&amp;isAvoidLNR=false&amp;carTypeHidden=Citadine&amp;caravaneHidden=false&amp;typeCarbHidden=essence&amp;autoConso=6.8&amp;villeConso=6&amp;routeConso=5.6&amp;carbCost=1.3&amp;dtmDeparture=21/12/2006" style="color: #dd6599; font-weight: bold; text-decoration: none;">המסלול מלודז' לחלמנו</a>.</span></span></div></div><div dir="rtl" style="text-align: right;"><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: Helvetica, Arial, sans-serif; font-size: 13px; line-height: 18px;"><span style="font-family: Arial;"><img alt="" border="0" src="http://1.bp.blogspot.com/_0QFetdHj_Q4/Sf2z4a8wQ4I/AAAAAAAABVs/Mg7obQ9a-EE/s200/train.jpg" style="background-attachment: initial; background-clip: initial; background-color: white; background-image: initial; background-origin: initial; border-bottom-width: 1px; border-color: initial; border-left-color: rgb(227, 228, 228); border-left-width: 1px; border-right-color: rgb(227, 228, 228); border-right-width: 1px; border-style: initial; border-top-color: rgb(227, 228, 228); border-top-style: solid; border-top-width: 1px; float: right; margin-bottom: 0px; margin-left: 10px; margin-right: 5px; margin-top: 10px; padding-bottom: 2px; padding-left: 2px; padding-right: 2px; padding-top: 2px; text-align: justify;" /></span></span><br /><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: Helvetica, Arial, sans-serif; font-size: 13px; line-height: 18px;"><span style="font-family: Arial;">אם הגענו לקולו ברכבת מוורשה או לודז' אפשר לקחת מונית שתסיע אותנו עד לכנסייה בחלמנו. לאחר הסיור בטירה נמשיך למחנה היער שם נבקש מהנהג שיסיע אותנו בדרך העפר לאנדרטת "זה השער לד'" ולקבוע עם הנהג שיחזור לאחר כשעה לאסוף אותנו מאתר הזכרון לנספים הפולנים הנמצאת ליד כביש חלמנו - קולו.</span></span></div></div><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: Helvetica, Arial, sans-serif;"></span><br /><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: Helvetica, Arial, sans-serif;"><span class="Apple-style-span" style="font-size: 13px; line-height: 18px;"><br /></span></span></div><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: Helvetica, Arial, sans-serif;"><br /></span></div><div dir="rtl" style="font-size: 13px; line-height: 18px; text-align: right;"><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: Helvetica, Arial, sans-serif;"><br /></span></div><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: Helvetica, Arial, sans-serif;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: arial;"><strong>מידע שימושי</strong></span></span></div><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: Helvetica, Arial, sans-serif;"><span style="font-family: arial;"></span></span><br /><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: Helvetica, Arial, sans-serif;"><span style="font-family: arial;">כתובת: הארמון והמוזיאון בחלמנו נמצאים בקרבת צומת גרבינה&nbsp;<span style="color: #009900;">Grabina&nbsp;</span>לודז'&nbsp;<span style="color: #009900;">Lodz</span>&nbsp;וקולו&nbsp;<span style="color: #009900;">Kolo</span>&nbsp;מחנה היער נמצא 4 ק"מ צפונה על כביש חלמנו קולו.</span></span></div><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: Helvetica, Arial, sans-serif;"><span style="font-family: arial;">טלפון: במשרדי המוזיאון בקונין 242-75-30</span></span></div><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: Helvetica, Arial, sans-serif;"><span style="font-family: arial;">פקס:</span></span></div><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: Helvetica, Arial, sans-serif;"><span style="font-family: arial;">מנהל: Lucja Pawlicka Nowak</span></span></div><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: Helvetica, Arial, sans-serif;"><span style="font-family: arial;">דואר אלקטרוני:</span></span></div><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: Helvetica, Arial, sans-serif;"><span style="font-family: arial;">אתר אינטרנט:&nbsp;</span></span></div><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: Helvetica, Arial, sans-serif;"><span style="font-family: arial;"></span></span><br /><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: Helvetica, Arial, sans-serif;"><span style="font-family: arial;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: Helvetica, Arial, sans-serif;"><span style="font-family: arial;">שעות פתיחה: 10:00-18:00</span><span style="font-family: arial;">כניסה: חופשית.</span></span></span></span></div><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: Helvetica, Arial, sans-serif;"><span style="font-family: arial;"></span></span><br /><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: Helvetica, Arial, sans-serif;"><span style="font-family: arial;">הערה: אין.</span></span></div><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: Helvetica, Arial, sans-serif;"><span style="font-family: arial;">זמן מומלץ לסיור: 1 שעה במוזיאון ובטירה בחלמנו ועוד כשעה במחנה היער.</span></span></div></div><div style="font-size: 13px; line-height: 18px;"><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: Helvetica, Arial, sans-serif;"><span style="font-family: arial;"><br /></span></span></div></div></div></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/34372414-2360055652892493241?l=polingd.blogspot.com' alt='' /></div>Zvika Schwartzmanhttp://www.blogger.com/profile/01455197237261981766noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-34372414.post-40590243062518625112011-04-01T05:45:00.000+03:002011-04-01T05:45:00.398+03:00<div class="post-body entry-content" id="post-body-6901910630091694673"><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;"><br /></span></div><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;"><br /></span></div><div class="separator" style="clear: both; color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px; text-align: center;"><a href="http://1.bp.blogspot.com/-FGfBwRK8XNg/TZU78g6wevI/AAAAAAAAA5E/rtz5LnHZing/s1600/church.png" imageanchor="1" style="clear: right; float: right; margin-bottom: 1em; margin-left: 1em; text-align: justify;"><img border="0" src="http://1.bp.blogspot.com/-FGfBwRK8XNg/TZU78g6wevI/AAAAAAAAA5E/rtz5LnHZing/s1600/church.png" /></a></div><div dir="rtl" style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px; text-align: right;"><span style="font-family: arial;"><a href="http://bp3.blogger.com/_Piuttyhcqcg/RhWx2QAfW2I/AAAAAAAAAEo/gzZBOAHqwqc/s1600-h/chelmno2.JPG" style="color: #dd6599; font-weight: bold; text-decoration: none;" target="_blank"><img alt="" border="0" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5050138102733953890" src="http://bp3.blogger.com/_Piuttyhcqcg/RhWx2QAfW2I/AAAAAAAAAEo/gzZBOAHqwqc/s200/chelmno2.JPG" style="background-attachment: initial; background-clip: initial; background-color: white; background-image: initial; background-origin: initial; border-bottom-color: rgb(227, 228, 228); border-bottom-style: solid; border-bottom-width: 1px; border-color: initial; border-left-color: rgb(227, 228, 228); border-left-style: solid; border-left-width: 1px; border-right-color: rgb(227, 228, 228); border-right-style: solid; border-right-width: 1px; border-style: initial; border-top-color: rgb(227, 228, 228); border-top-style: solid; border-top-width: 1px; float: left; margin-bottom: 10px; margin-left: 0px; margin-right: 10px; margin-top: 0px; padding-bottom: 2px; padding-left: 2px; padding-right: 2px; padding-top: 2px; text-align: justify;" /></a><div style="text-align: justify;">לפני שנתחיל את הסיור ב"מחנה הטירה" נבקר בכנסייה רק בשביל לחוש ולדמיין את מה שהיה כאן. כל הנכנס בשערי הכנסייה מתקשה להאמין שאכן מקום תפילה זה שימש כתחנת ביניים לנרצחים. הגרמנים הביאו את היהודים לכנסייה בחלמנו, כאשר הטירה הייתה עדיין מלאה ביהודים הממתינים לגורלם המר. הגרמנים הקפידו – במשך כל זמן קיומו של אתר הרצח בחלמנו ששני משלוחים לא ייפגשו במקום פנים אל פנים, לכן השתמשו בכנסייה כאתר כליאה זמני. הם הביאו את היהודים לכנסייה וכלאו אותם במשך שלושה ימים, בצפיפות איומה, עד כדי כך שלא היה מקום לשבת, אישה אחת ילדה תינוק במצב עמידה, היולדת והתינוק מתו, בגלל חוסר אוויר לנשימה. רבים מהאסירים נעשו אלימים, שברו חלונות וניסו להימלט, נתפסו ועונו למוות. מינואר 1942, כל יהודי לודג' שגורשו, והובאו לחלמנו, הומתו. את כולם פקד אותו גורל מר – המוות. הקורבנות הוטעו,</div><a href="http://bp3.blogger.com/_Piuttyhcqcg/RfyoKIUVmYI/AAAAAAAAADM/BFl0f276aXk/s1600-h/chelmnoch.jpg" style="color: #dd6599; font-weight: bold; text-decoration: none;" target="_blank"><img alt="" border="0" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5043090574733056386" src="http://bp3.blogger.com/_Piuttyhcqcg/RfyoKIUVmYI/AAAAAAAAADM/BFl0f276aXk/s200/chelmnoch.jpg" style="background-attachment: initial; background-clip: initial; background-color: white; background-image: initial; background-origin: initial; border-bottom-color: rgb(227, 228, 228); border-bottom-style: solid; border-bottom-width: 1px; border-color: initial; border-left-color: rgb(227, 228, 228); border-left-style: solid; border-left-width: 1px; border-right-color: rgb(227, 228, 228); border-right-style: solid; border-right-width: 1px; border-style: initial; border-top-color: rgb(227, 228, 228); border-top-style: solid; border-top-width: 1px; float: left; margin-bottom: 10px; margin-left: 0px; margin-right: 10px; margin-top: 0px; padding-bottom: 2px; padding-left: 2px; padding-right: 2px; padding-top: 2px; text-align: justify;" /></a><div style="text-align: justify;">&nbsp;לא נאמר להם לאן הם נלקחים ומדוע. הגרמנים הפיצו שמועה שבחלמנו מוקמת קהילה יהודית לכל יהודי פולין, הם השתמשו באמצעי הטעיה עד לרגעים האחרונים של הנרצחים, הם רצו לחסוך במהומות, היעילות והדייקנות הגרמנית דרשו סדר. ידיעת האמת המרה עלולה הייתה להביא להתנגדות הקרבנות, לכן הלעיטו את היהודים בשמועות שקר. כך למשל הפיצו שמועה שהיהודים ישוכנו בחלמנו ומשם יילקחו בקבוצות לעבודה, אולם כולם נרצחו ונקברו ביער.&nbsp;</div><a href="http://bp3.blogger.com/_Piuttyhcqcg/RhWyoQAfW3I/AAAAAAAAAEw/vNJw9YrNnPA/s1600-h/chelmno22.JPG" style="color: #dd6599; font-weight: bold; text-decoration: none;"><img alt="" border="0" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5050138961727413106" src="http://bp3.blogger.com/_Piuttyhcqcg/RhWyoQAfW3I/AAAAAAAAAEw/vNJw9YrNnPA/s200/chelmno22.JPG" style="background-attachment: initial; background-clip: initial; background-color: white; background-image: initial; background-origin: initial; border-bottom-color: rgb(227, 228, 228); border-bottom-style: solid; border-bottom-width: 1px; border-color: initial; border-left-color: rgb(227, 228, 228); border-left-style: solid; border-left-width: 1px; border-right-color: rgb(227, 228, 228); border-right-style: solid; border-right-width: 1px; border-style: initial; border-top-color: rgb(227, 228, 228); border-top-style: solid; border-top-width: 1px; float: left; margin-bottom: 10px; margin-left: 0px; margin-right: 10px; margin-top: 0px; padding-bottom: 2px; padding-left: 2px; padding-right: 2px; padding-top: 2px; text-align: justify;" /></a><div style="text-align: justify;">בנוסף לכך שימשה הכנסייה גם כמקום אכסון של חפצי הנרצחים. בכנסיה נמצאו כתובות של יהודים: "נקמו את נקמתנו", " אנו 700 איש ואישה בערך, אנו נוסעים מכאן ללייפציג, הקבוצה נוסעת כבר היום – מי יודע לאן? יש לנו מחשבות טובות – 12 ביולי".</div></span></div><div style="clear: both; color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;"></div></div><div class="post-footer" style="color: #474b4e; font-family: Helvetica, Arial, sans-serif; font-size: 13px; line-height: 18px;"><div class="post-footer-line post-footer-line-1" style="text-align: justify;"><span class="post-author vcard" style="color: #b4babe;">Posted by&nbsp;<span class="fn">Rachli Joshua</span>&nbsp;</span><span class="post-comment-link"><a class="comment-link" href="https://www.blogger.com/comment.g?blogID=2621218992405001341&amp;postID=6901910630091694673" style="color: #dd6599; font-weight: bold; text-decoration: none; white-space: nowrap;">0 comments</a></span></div></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/34372414-4059024306251862511?l=polingd.blogspot.com' alt='' /></div>Zvika Schwartzmanhttp://www.blogger.com/profile/01455197237261981766noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-34372414.post-85485265146453568372011-04-01T05:40:00.000+03:002011-04-01T05:40:40.586+03:00<div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;"><br /></span></div><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;"><br /></span></div><div class="separator" style="clear: both; color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px; text-align: center;"><a href="http://4.bp.blogspot.com/-9GJV8OuYCDY/TZU5y5h6rdI/AAAAAAAAA5A/Nsuimj19ZOA/s1600/fire.png" imageanchor="1" style="clear: right; float: right; margin-bottom: 1em; margin-left: 1em; text-align: justify;"><img border="0" src="http://4.bp.blogspot.com/-9GJV8OuYCDY/TZU5y5h6rdI/AAAAAAAAA5A/Nsuimj19ZOA/s1600/fire.png" /></a></div><div dir="rtl" style="text-align: right;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;"><a href="http://bp3.blogger.com/_Piuttyhcqcg/RfyoKIUVmYI/AAAAAAAAADM/BFl0f276aXk/s1600-h/chelmnoch.jpg" style="color: #dd6599; font-weight: bold; text-decoration: none;" target="_blank"></a></span><a href="http://bp2.blogger.com/_Piuttyhcqcg/RhWzAAAfW4I/AAAAAAAAAE4/wqF1m4JiD1o/s1600-h/chelmno3.JPG" style="color: #dd6599; font-family: arial; font-size: 13px; font-weight: bold; line-height: 18px; text-decoration: none;" target="_blank"><img alt="" border="0" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5050139369749306242" src="http://bp2.blogger.com/_Piuttyhcqcg/RhWzAAAfW4I/AAAAAAAAAE4/wqF1m4JiD1o/s200/chelmno3.JPG" style="background-attachment: initial; background-clip: initial; background-color: white; background-image: initial; background-origin: initial; border-bottom-color: rgb(227, 228, 228); border-bottom-style: solid; border-bottom-width: 1px; border-color: initial; border-left-color: rgb(227, 228, 228); border-left-style: solid; border-left-width: 1px; border-right-color: rgb(227, 228, 228); border-right-style: solid; border-right-width: 1px; border-style: initial; border-top-color: rgb(227, 228, 228); border-top-style: solid; border-top-width: 1px; float: left; margin-bottom: 10px; margin-left: 0px; margin-right: 10px; margin-top: 0px; padding-bottom: 2px; padding-left: 2px; padding-right: 2px; padding-top: 2px; text-align: justify;" /></a><div style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px; text-align: justify;">הטירה הייתה "ארמון" – חורבה נטושה עוד מימי מלחמת העולם הראשונה, הארמון והכנסייה נמצאים ממערב לכביש, במזרח ממוקם הכפר עצמו. כל הבתים בסביבת הכנסייה הוחרמו על ידי הגסטאפו, כאשר ניכנס לשטח ה"ארמון" ונגיע למקום בו עמד ה"ארמון" נוכל לראות רק את הריסות המבנה.</div><div style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px; text-align: justify;">במקום נערכו חפירות ומירב הממצאים הועברו למוזיאון המרכזי בעיר קונין<span style="color: #009900;">Konin</span>&nbsp;ניתן לראות את ריצפת ה"ארמון", את שטח הארמון – אורכו ומספר מדרגות. את מחנה הטירה הקיפו הגרמנים בגדר הדוקה מקרשים בגובה של 5.2 מטרים בכדי להסתיר את הנעשה בטירה. רק מצד הנהר השאירו שטח קטן גדור בתייל. ה"ארמון" עמד על הר, כך שהקמת גדר מקרשים מצד הנהר – לרגלי ההר לא הייתה עשויה להסתיר את הנעשה בחצר ה"ארמון".&nbsp;</div><a href="http://bp3.blogger.com/_Piuttyhcqcg/Rfys-IUVmZI/AAAAAAAAADU/XcbhWADVKmA/s1600-h/chelmnocas.jpg" style="color: #dd6599; font-family: arial; font-size: 13px; font-weight: bold; line-height: 18px; text-decoration: none;"><img alt="" border="0" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5043095866132765074" src="http://bp3.blogger.com/_Piuttyhcqcg/Rfys-IUVmZI/AAAAAAAAADU/XcbhWADVKmA/s200/chelmnocas.jpg" style="background-attachment: initial; background-clip: initial; background-color: white; background-image: initial; background-origin: initial; border-bottom-color: rgb(227, 228, 228); border-bottom-style: solid; border-bottom-width: 1px; border-color: initial; border-left-color: rgb(227, 228, 228); border-left-style: solid; border-left-width: 1px; border-right-color: rgb(227, 228, 228); border-right-style: solid; border-right-width: 1px; border-style: initial; border-top-color: rgb(227, 228, 228); border-top-style: solid; border-top-width: 1px; float: left; margin-bottom: 10px; margin-left: 0px; margin-right: 10px; margin-top: 0px; padding-bottom: 2px; padding-left: 2px; padding-right: 2px; padding-top: 2px; text-align: justify;" /></a><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;"><br /></span></div><div style="text-align: justify;"><br /></div><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;"><div style="text-align: justify;">ה"ארמון" הייה בניין עתיק תלת – קומתי שפוצץ ע"י הגרמנים בסיום המלחמה. על קירות הבניין הודבקה מודעה באותיות גדולות: "בית מרחץ". היהודים שהובאו לחלמנו סברו שמביאים אותם לבית מרחץ ציבורי. הגרמנים "האדיבים" סיפרו לקורבנות שהם עתידים להישלח לגטו קרוב, שם הגברים יועסקו בעבודה במפעלים והנשים תשארנה בבית, אך לפני השילוח עליהם להתרחץ ולעבור תהליך חיטוי כולל הבגדים. היהודים קיבלו את ההסבר התפשטו ומסרו את דברי הערך שלהם, ומשם המשיכו למרתף שעל דלתו היה כתוב "למרחץ" ואז לפתע הכול השתנה מרגע זה החלו להריץ את הקורבנות בברוטליות ובאכזריות שאין לתארה כלל, הריצו אותם – כשהם ערומים לחלוטין עד למסדרון תת קרקעי שדרכו הם עלו לרמפה שבה המתינה להם משאית הגז. הם לא נכנסו למשאית מרצונם החופשי, הגרמנים הכו אותם, חבטו בהם על ימין ועל שמאל. והיהודים הבינו, הם בכו... וצעקו! בשלב זה כבר לא הייתה כל דרך נסיגה, מי שהיסס לרוץ אל הרמפה – מדרון קרשים משופע ,המגודר משני צדדיו בגדר גבוהה נדחף בכוח ובגסות על ידי הגרמנים, ומהרגע שהאדם הניח את כף רגלו על השיפוע, הוא נדחף במעלה הרמפה שם כבר עמדה משאית הגז שדלתותיה היו פתוחות והופנו בכיוון השיפוע שרוחבו היה כרוחב הדלתות. זה היה נורא, עד לרגע בו ננעלו עליהם הדלתות. דלתות משאית הגז.</div></span></div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div dir="rtl" style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px; text-align: right;"><span style="font-family: Arial;"></span></div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div dir="rtl" style="text-align: right;"><div style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px; text-align: justify;"><strong>המוזיאון</strong></div><a href="http://bp1.blogger.com/_Piuttyhcqcg/RhW1EwAfW5I/AAAAAAAAAFA/i1G2IanjA70/s1600-h/chelmno23.JPG" style="color: #dd6599; font-family: arial; font-size: 13px; font-weight: bold; line-height: 18px; text-decoration: none;"><img alt="" border="0" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5050141650376940434" src="http://bp1.blogger.com/_Piuttyhcqcg/RhW1EwAfW5I/AAAAAAAAAFA/i1G2IanjA70/s200/chelmno23.JPG" style="background-attachment: initial; background-clip: initial; background-color: white; background-image: initial; background-origin: initial; border-bottom-color: rgb(227, 228, 228); border-bottom-style: solid; border-bottom-width: 1px; border-color: initial; border-left-color: rgb(227, 228, 228); border-left-style: solid; border-left-width: 1px; border-right-color: rgb(227, 228, 228); border-right-style: solid; border-right-width: 1px; border-style: initial; border-top-color: rgb(227, 228, 228); border-top-style: solid; border-top-width: 1px; float: left; margin-bottom: 10px; margin-left: 0px; margin-right: 10px; margin-top: 0px; padding-bottom: 2px; padding-left: 2px; padding-right: 2px; padding-top: 2px; text-align: justify;" /></a><div style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px; text-align: justify;">לא רחוק משרידי ה"ארמון", בצד שמאל, נמצא מוזיאון קטן ובו מסמכים ותעודות המספרים את מה שאירע ב”מחנה הטירה". הממצאים הארכיאולוגים והעיקריים, הועברו למוזיאון המרכזי בעיר קונין.</div><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;"><br /></span></div><strong style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;"><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="color: black; font-family: 'Times New Roman'; font-size: small; font-weight: normal; line-height: normal;"><strong style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;">המצבה</strong></span></div></strong><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;"><div style="text-align: justify;">מהמוזיאון מתחיל שביל הפונה שמאלה, אם נלך בשביל נגיע למצבה קטנה המבקשת גם כן להנציח את הנרצחים. מהמצבה ניתן לצפות על הכנסייה, על שני בתי איכרים שהיו אז ועדיין קיימים ולחוש את המקום, להקשיב לדממה ולהתרשם מהנוף. היום מקיף את "מחנה הטירה"&nbsp;</div></span><a href="http://bp0.blogger.com/_Piuttyhcqcg/RhW1ygAfW6I/AAAAAAAAAFI/14s_Bl8T9Es/s1600-h/chelmno24.JPG" style="color: #dd6599; font-family: arial; font-size: 13px; font-weight: bold; line-height: 18px; text-decoration: none;"><img alt="" border="0" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5050142436355955618" src="http://bp0.blogger.com/_Piuttyhcqcg/RhW1ygAfW6I/AAAAAAAAAFI/14s_Bl8T9Es/s200/chelmno24.JPG" style="background-attachment: initial; background-clip: initial; background-color: white; background-image: initial; background-origin: initial; border-bottom-color: rgb(227, 228, 228); border-bottom-style: solid; border-bottom-width: 1px; border-color: initial; border-left-color: rgb(227, 228, 228); border-left-style: solid; border-left-width: 1px; border-right-color: rgb(227, 228, 228); border-right-style: solid; border-right-width: 1px; border-style: initial; border-top-color: rgb(227, 228, 228); border-top-style: solid; border-top-width: 1px; float: left; margin-bottom: 10px; margin-left: 0px; margin-right: 10px; margin-top: 0px; padding-bottom: 2px; padding-left: 2px; padding-right: 2px; padding-top: 2px; text-align: justify;" /></a><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;"><div style="text-align: justify;">פארק הנותן תחושה למבקר שדבר לא אירע כאן ב"מחנה הטירה". כי חלמנו היה מחנה&nbsp;ללא מחנה</div></span></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/34372414-8548526514645356837?l=polingd.blogspot.com' alt='' /></div>Zvika Schwartzmanhttp://www.blogger.com/profile/01455197237261981766noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-34372414.post-74302013424953553522011-04-01T05:38:00.001+03:002011-04-01T06:28:23.037+03:00<div class="separator" style="clear: both; color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px; text-align: center;"></div><div dir="rtl" style="text-align: right;"><a href="http://bp1.blogger.com/_Piuttyhcqcg/Rfyt4oUVmaI/AAAAAAAAADc/QQOoPR-OcxI/s1600-h/VAN.jpg" style="color: #dd6599; font-family: arial; font-size: 13px; font-weight: bold; line-height: 18px; text-decoration: none;"><img alt="" border="0" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5043096871155112354" src="http://bp1.blogger.com/_Piuttyhcqcg/Rfyt4oUVmaI/AAAAAAAAADc/QQOoPR-OcxI/s200/VAN.jpg" style="background-attachment: initial; background-clip: initial; background-color: white; background-image: initial; background-origin: initial; border-bottom-color: rgb(227, 228, 228); border-bottom-style: solid; border-bottom-width: 1px; border-color: initial; border-left-color: rgb(227, 228, 228); border-left-style: solid; border-left-width: 1px; border-right-color: rgb(227, 228, 228); border-right-style: solid; border-right-width: 1px; border-style: initial; border-top-color: rgb(227, 228, 228); border-top-style: solid; border-top-width: 1px; float: left; margin-bottom: 10px; margin-left: 0px; margin-right: 10px; margin-top: 0px; padding-bottom: 2px; padding-left: 2px; padding-right: 2px; padding-top: 2px; text-align: justify;" /></a><br /><div style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px; text-align: justify;"><a href="http://1.bp.blogspot.com/-Ltsm1fRRffs/TZVGMcXLTBI/AAAAAAAAA5I/rPapaP9X1ZM/s1600/truck.png" imageanchor="1" style="clear: right; float: right; margin-bottom: 1em; margin-left: 1em;"><img border="0" src="http://1.bp.blogspot.com/-Ltsm1fRRffs/TZVGMcXLTBI/AAAAAAAAA5I/rPapaP9X1ZM/s1600/truck.png" /></a>במחנה חלמנו הופעלו שלוש משאיות גז מדגם רנו, שתיים היו בגודל בינוני ואחת גדולה יותר. המשאיות היו מצוידות בארגזים אטומים עם דלתות כפולות מאחור, בדומה למשאיות המובילות רהיטים. אורכו של הארגז היה 4 – 5 מטרים, רוחבו 2.20 מטרים, וגובהו 2 מטרים. בפנים היה הארגז מצופה בפח מגולוון. צבען של המשאיות היה כצבע מדי הצבא הגרמני והן נראו מבחוץ כרכב רגיל לכל דבר. על רצפת הפח הונחו רשתות עץ – סבכות, מתחת לסבכות היה חור לניקוז כל ההפרשות היוצאות כתוצאה מן ההגזה. בנוסף לכך היה פתח שחובר בצינור לצינור גזי הפלטה של המנוע. בתוך הארגז הייתה נורת חשמל, וכשזו הודלקה אפשר היה לראות מתא הנהג את פנים המשאית, המנורה באה גם למנוע את ההיסטריה בעת סגירת הדלתות. לארגז המשאית נדחסו 50 עד 70 נפש, כאשר הוכנסו הקורבנות אל תוך משאית הגז, סגר הנהג את הדלתות ונעל אותן במנעול תלוי, לאחר נעילת הדלתות חיבר הנהג את הצינור הגמיש שבפתח ארגז המשאית עם צינור הפליטה, וכשהפעיל את המנוע, נכנסו גזי הפליטה חיש מהר אל תוך הארגז הסגור וחנקו את כל האנשים שבו בייסורים קשים משאול, צעקותיהם המחרידות נשמעו למרחוק כל זה ארך כ - 10 דקות עד 15 דקות ואז הכול נדם. לאחר המתת הקורבנות נותק צינור הפליטה מהחיבור לתוך המשאית והיא נסעה למחנה היער.</div><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;"><br /></span></div><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;"></span><br /><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;">”מזמן לזמן שמענו קול רעש גדול</span></div><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;"><div style="text-align: justify;">וצעקות איומות ומשונות,</div></span><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;"><div style="text-align: justify;">בכל פעם נשמע קול רעש של אוטו,</div></span><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;"><div style="text-align: justify;">הנוגשים קראו: "מהר, מהר!"</div></span><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;"><div style="text-align: justify;">קול פסיעות אנשים יחפים</div></span><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;"><div style="text-align: justify;">וקול צעקות נוראות "שמע ישראל"</div></span><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;"><div style="text-align: justify;">הגיעו לאוזנינו, המשברות לב לרסיסים.</div></span><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;"><div style="text-align: justify;">אחרי עשר דקות נעשה שקט,</div></span><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;"><div style="text-align: justify;">קולות הצעקות והאנחות שקטו לגמרי.</div></span><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;"><div style="text-align: justify;">ואז כאשר עבר הרעש באו חברי</div></span><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;"><div style="text-align: justify;">הזונדרקומנדו של הגסטפו,</div></span><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;"><div style="text-align: justify;">לקחו אותנו למעלה, בזריזות גדולה,</div></span><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;"><div style="text-align: justify;">לפנינו התגלה מחזה נורא: בחדר הגדול</div></span><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;"><div style="text-align: justify;">מונחים ומפוזרים היו הבגדים,</div></span><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;"><div style="text-align: justify;">בגדים שונים- עליונים ותחתונים-</div></span><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;"><div style="text-align: justify;">של נשים וטף, הגרמנים ציוו עלינו</div></span><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;"><div style="text-align: justify;">לקחת הכול, כמו שזה – בחיפזון נמרץ-</div></span><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;"><div style="text-align: justify;">ולהניחם באולם השני הגדול.</div></span><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;"><div style="text-align: justify;">שם מונחים כבר בגדים שונים –</div></span><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;"><div style="text-align: justify;">מכנסיים וגם מחוכים ומנעלים –</div></span><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;"><div style="text-align: justify;">עד אין ספור באי – סדר באי...</div></span><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;"><div style="text-align: justify;">כשגמרנו לעשות עבודה זו – להריק</div></span><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;"><div style="text-align: justify;">ולנקות את החדר הראשון מהבגדים המפוזרים בכל</div></span><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;"><div style="text-align: justify;">פינה ופינה – החזירו אותנו למרתף.</div></span><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;"><div style="text-align: justify;">וכך היה כמה פעמים בכל יום.</div></span><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;"><div style="text-align: justify;">המשאית עשתה מספר סיבובים,</div></span><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;"><div style="text-align: justify;">ומכאן ואילך המשיכו הגרמנים להשמיד עיירה אחר עיירה במחוז ותרלנד, כשהמחנה היה מיועד במיוחד ליהודי לודז'.”</div></span></div><div dir="rtl" style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px; text-align: right;"><span style="font-family: arial;"></span></div><div dir="rtl" style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px; text-align: right;"><span style="font-family: arial;">מיכאל פודכלבניק</span></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/34372414-7430201342495355352?l=polingd.blogspot.com' alt='' /></div>Zvika Schwartzmanhttp://www.blogger.com/profile/01455197237261981766noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-34372414.post-66258177525528082962011-04-01T05:35:00.000+03:002011-04-01T05:35:55.788+03:00<div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;"><br /></span></div><div class="separator" style="clear: both; color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px; text-align: center;"><a href="http://4.bp.blogspot.com/-9GJV8OuYCDY/TZU5y5h6rdI/AAAAAAAAA5A/Nsuimj19ZOA/s1600/fire.png" imageanchor="1" style="clear: right; float: right; margin-bottom: 1em; margin-left: 1em; text-align: justify;"><img border="0" src="http://4.bp.blogspot.com/-9GJV8OuYCDY/TZU5y5h6rdI/AAAAAAAAA5A/Nsuimj19ZOA/s1600/fire.png" /></a></div><div dir="rtl" style="text-align: right;"><span class="Apple-style-span" style="font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;"><a href="http://bp3.blogger.com/_Piuttyhcqcg/RfyoKIUVmYI/AAAAAAAAADM/BFl0f276aXk/s1600-h/chelmnoch.jpg" style="color: #dd6599; font-weight: bold; text-decoration: none;" target="_blank"></a><a href="http://bp3.blogger.com/_Piuttyhcqcg/Rfys-IUVmZI/AAAAAAAAADU/XcbhWADVKmA/s1600-h/chelmnocas.jpg" style="color: #dd6599; font-weight: bold; text-decoration: none;"></a><a href="http://bp1.blogger.com/_Piuttyhcqcg/Rfyt4oUVmaI/AAAAAAAAADc/QQOoPR-OcxI/s1600-h/VAN.jpg" style="color: #dd6599; font-weight: bold; text-decoration: none;"></a><a href="http://bp1.blogger.com/_Piuttyhcqcg/RfywCoUVmcI/AAAAAAAAADs/1KyS8PHeLH4/s1600-h/chelm.jpg" style="color: #dd6599; font-weight: bold; text-decoration: none;"></a></span><a href="http://bp1.blogger.com/_Piuttyhcqcg/RhqREgAfW9I/AAAAAAAAAFg/97OktgVqQMM/s1600-h/chelmnogranary.JPG" style="color: #dd6599; font-family: arial; font-size: 13px; font-weight: bold; line-height: 18px; text-decoration: none;" target="_blank"><img alt="" border="0" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5051509438546926546" src="http://bp1.blogger.com/_Piuttyhcqcg/RhqREgAfW9I/AAAAAAAAAFg/97OktgVqQMM/s200/chelmnogranary.JPG" style="background-attachment: initial; background-clip: initial; background-color: white; background-image: initial; background-origin: initial; border-bottom-color: rgb(227, 228, 228); border-bottom-style: solid; border-bottom-width: 1px; border-color: initial; border-left-color: rgb(227, 228, 228); border-left-style: solid; border-left-width: 1px; border-right-color: rgb(227, 228, 228); border-right-style: solid; border-right-width: 1px; border-style: initial; border-top-color: rgb(227, 228, 228); border-top-style: solid; border-top-width: 1px; float: left; margin-bottom: 10px; margin-left: 0px; margin-right: 10px; margin-top: 0px; padding-bottom: 2px; padding-left: 2px; padding-right: 2px; padding-top: 2px; text-align: justify;" /></a><div style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px; text-align: justify;">לא רחוק מה"ארמון" כ – 20 מטר מערבה, נמצא האסם. האסם היה משכנם של עובדי הכפייה – "קומנדו העבודה" . חלקם הוחזקו בקומה התחתונה וחלקם בקומה העליונה. "קומנדו העבודה" התחלק ל"קומנדו היער" ו"קומנדו הבית", "קומנדו היער" עבדו ביער ז'וחוב בקבורת הנרצחים ומאוחר יותר בשרפת הגופות. "קומנדו הבית" עבדו בארמון באיסוף חפציהם של הנרצחים, במיון ובסידורם לקראת פינוים מהמקום. בשלב מסוים שימשה גם הכנסייה כמקום אחסון של חפצי היהודים שנותרו מאחור לאחר הרצח. בין אנשי "קומנדו הבית" היו חייטים, סנדלרים ובעלי התמחות מיוחדת, שנבחרו לעשות כל מיני שירותים בשביל סגל המחנה. האסירים האלה חזו בתהליך ההשמדה ההמונית כולו. הם חיו במשטר של טרור מיוחד במינו. היו מורעבים, ורגליהם נתונות היו בשלשלאות דרך קבע. השומרים הכו אותם ועינו אותם כל העת. מדי ערב עם סיום עבודתם הובלו האסירים כבולים ברגליהם אל לינת הלילה שלהם באסם. היו כמה ניסיונות בריחה ויש שניסו להבריח מכתבים החוצה ובהם מידע על מה שמתרחש במחנה, מתוך תקווה שהעדות הכתובה תתגלה בדרך זו או אחרת.</div><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;"><br /></span></div><a href="http://bp0.blogger.com/_Piuttyhcqcg/RhqXpQAfW-I/AAAAAAAAAFo/7YmJKYcVnE8/s1600-h/chelmnogranary1.JPG" style="color: #dd6599; font-family: arial; font-size: 13px; font-weight: bold; line-height: 18px; text-decoration: none;" target="_blank"><img alt="" border="0" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5051516666976885730" src="http://bp0.blogger.com/_Piuttyhcqcg/RhqXpQAfW-I/AAAAAAAAAFo/7YmJKYcVnE8/s200/chelmnogranary1.JPG" style="background-attachment: initial; background-clip: initial; background-color: white; background-image: initial; background-origin: initial; border-bottom-color: rgb(227, 228, 228); border-bottom-style: solid; border-bottom-width: 1px; border-color: initial; border-left-color: rgb(227, 228, 228); border-left-style: solid; border-left-width: 1px; border-right-color: rgb(227, 228, 228); border-right-style: solid; border-right-width: 1px; border-style: initial; border-top-color: rgb(227, 228, 228); border-top-style: solid; border-top-width: 1px; float: left; margin-bottom: 10px; margin-left: 0px; margin-right: 10px; margin-top: 0px; padding-bottom: 2px; padding-left: 2px; padding-right: 2px; padding-top: 2px; text-align: justify;" /></a><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;"><div style="text-align: justify;">בלילה שבין ה – 18 – 17 בינואר 1945, ערב סגירתו הסופית של המחנה מחליטים הגרמנים לחסל את "קומנדו העבודה". באסם יושבים 47 אסירים, בעלי מלאכה, ואנשי הקומנדו. איש ה - S.S. לנץ דורש מחמישה אסירים לצאת וללכת אחריו, הוא דורש מהחמישייה לשכב על הבטן עם הפנים לקרקע, בחמישייה זו נמצא גם שמעון סרבניק, אחד משלושת ניצולי חלמנו, סרבניק שוכב שלישי:</div></span><div style="text-align: justify;"><br /></div><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;"><div style="text-align: justify;">"שכבנו חמישה ראשונים, שכבנו כך עם הגב למעלה, שמעתי את הירייה הראשונה, אז התחלתי להסתובב עם הראש. שמעתי את השנייה. פתאום בשלישית קיבלתי כדור... לאחר הירייה השנייה נבהלתי ורעדתי בכל הגוף ו...זה מה שהציל אותו כיון שהדבר גרם לכך שהכדור לא פגע בגולגולת, אלא הוא עבר דרך הצוואר והחך העליון ויצא דרך האף, ולמרות פצעתו הקשה הוא עושה את עצמו למת...שכבתי. עמד שם חייל גרמני ששמר על המתים... לנץ הלך עם האוזן למטה, לשמוע אם מישהו עוד מתנועע. היו כאלה שעשו כל מיני תנועות, אז הוא הוציא את האקדח וירה בהם שנית. אחרי כמה רגעים חזרה אלי ההכרה, כשראיתי שהוא בא, הפסקתי לנשום, לא נשמתי.</div></span><div style="text-align: justify;"><br /></div><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;"><div style="text-align: justify;">לאחר שיצאו שתי חמישיות נוספות מבינים האסירים באסם שהם הולכים להיות מושמדים. ז'ירובסקי, ניצול שני מחלמנו, נוקש על תקרת הקומה הראשונה של האסם, בכדי להזעיק את בעלי המלאכה הנמצאים בקומה העליונה, והוא מחליט להציל את חייו. הוא נעמד ליד הדלת עם סכין המוסתר בשמיכה וכאשר קוראים לחמישייה השלישית, הוא יוצא עם סכין, מפיל את לנץ, חותך לז'נדרם אחד את האף ולשני את האוזן ומתחיל לברוח. הוא נורה ברגלו אך ממשיך להימלט, הנאצים מארגנים מרדף בפיקודו של בוטמן אך לא מצליחים לתפוס אותו. במקביל ממשיכים הגרמנים בהרג האסירים. הם קוראים לחמישייה נוספת לצאת מהאסם ויורים בהם. נשארו 20 בעלי מלאכה בקומה העליונה ולנץ נכנס עם עוד שוטר בכדי להוציא את האסירים מהאסם. האסירים תופסים אותו, לוקחים את אקדחו, ויורים בשני שוטרים העומדים בפתח. בינתיים חוזר בוטמן מן המרדף והוא קורא ליהודים לשחרר את לנץ ובתמורה הוא ישחרר אותם, בתגובה פותחים האסירים באש. אחד היהודים צעק לפתע שלנץ תלה את עצמו, לגרמנים לא היה בדיוק מושג מה קורה בפנים, לפתע הם ראו שהגג של האסם מעלה עשן, בוטמן נתן פקודה לשרוף את האסם על יושביו למרות שהם תפסו את לנץ. הם מביאים להביורים ומעלים את האסם באש. מתוך האש יוצאים שני אסירים אפופי להבות וסוחבים אתם עוד גרמני אל תוך האש וגם הוא נשרף עימם. שמואל סרבניק ניצל פעמים רבות בזכות התושייה שלו וגם הפעם הוא מצליח לשרוד ולברוח מהמחנה. אחרי שהנאצים עזבו הוא זחל לאורוותו של איכר פולני, שם התמוטט . רופא של הצבא האדם קבע שנותרו לו שעתיים לחיות. לתדהמת הרופא הוא החלים.</div></span><div style="text-align: justify;"><br /></div><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;"><div style="text-align: justify;">מתוך עדותו של שמעון סרבניק במשפט אייכמן</div></span></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/34372414-6625817752552808296?l=polingd.blogspot.com' alt='' /></div>Zvika Schwartzmanhttp://www.blogger.com/profile/01455197237261981766noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-34372414.post-42095623991021898432011-04-01T05:28:00.002+03:002011-04-01T06:09:32.023+03:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;"><br /></span></div><div class="separator" style="clear: both; color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px; text-align: center;"><a href="http://1.bp.blogspot.com/-D33GXY04C6g/TYwa18AX5wI/AAAAAAAAA1g/vU8Jfykiuwc/s1600/modernmonument.png" imageanchor="1" style="clear: right; float: right; margin-bottom: 1em; margin-left: 1em; text-align: justify;"><img border="0" src="http://4.bp.blogspot.com/-9GJV8OuYCDY/TZU5y5h6rdI/AAAAAAAAA5A/Nsuimj19ZOA/s1600/fire.png" /></a></div><div dir="rtl" style="text-align: right;"><a href="http://bp1.blogger.com/_Piuttyhcqcg/RgYIwOC5KWI/AAAAAAAAAEU/fwk7v5EwMkY/s1600-h/wooden.JPG" style="color: #dd6599; font-family: arial; font-size: 13px; font-weight: bold; line-height: 18px; text-decoration: none;" target="_blank"><img alt="" border="0" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5045730057012193634" src="http://bp1.blogger.com/_Piuttyhcqcg/RgYIwOC5KWI/AAAAAAAAAEU/fwk7v5EwMkY/s200/wooden.JPG" style="background-attachment: initial; background-clip: initial; background-color: white; background-image: initial; background-origin: initial; border-bottom-color: rgb(227, 228, 228); border-bottom-style: solid; border-bottom-width: 1px; border-color: initial; border-left-color: rgb(227, 228, 228); border-left-style: solid; border-left-width: 1px; border-right-color: rgb(227, 228, 228); border-right-style: solid; border-right-width: 1px; border-style: initial; border-top-color: rgb(227, 228, 228); border-top-style: solid; border-top-width: 1px; float: left; margin-bottom: 10px; margin-left: 0px; margin-right: 10px; margin-top: 0px; padding-bottom: 2px; padding-left: 2px; padding-right: 2px; padding-top: 2px; text-align: justify;" /></a><br /><div style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px; text-align: justify;">"מחנה היער" כלל שלוש קרחות יער ובהן חמישה קברי המונים. קרחות היער היו מופרדות בשדרות עצים. שם הוקמו גם שני תנורי משרפות, רוחבם היה 10 מטרים ואורכם 5 – 6 מטרים. למחנה היער הובאו 30 – 40 אסירים שנבחרו מבין המגורשים שהגיעו לחלמנו. הם אולצו בעינויים אכזריים ביותר לעבוד כקברני כפייה – להיות עובדי "חברא קדישא" , אלא שהעבודה ב"חברא קדישא נחשבת ל"חסד של אמת" כיוון שהאדם הנקבר לעולם לא יגמול לקוברים על הטובה שהם עושים לו. והם מצידם נדרשים למאמץ אדיר של עיסוק במתים תוך שמירה על כבודם וטוהרתם. אולם בחלמנו הם לא היו חברי "חברא קדישא", הם היו אסירי כפייה ב"קומנדו היער" של בוטמן, התנהגותו כלפי האסירים הייתה אכזרית, הוא נהג לסמן בצלב אדום את אלו שלא עבדו מספיק טוב ולהרוג אותם בסוף היום. פעמים רבות אף חיסל את כל הקומנדו והחליף אותו בכוח "רענן."</div><a href="http://bp2.blogger.com/_Piuttyhcqcg/RgX_iuC5KVI/AAAAAAAAAEM/xEfd1eNKSg8/s1600-h/chelmno.JPG" style="color: #dd6599; font-family: arial; font-size: 13px; font-weight: bold; line-height: 18px; text-decoration: none;" target="_blank"><img alt="Source PolandJewsCom" border="0" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5045719929479309650" src="http://bp2.blogger.com/_Piuttyhcqcg/RgX_iuC5KVI/AAAAAAAAAEM/xEfd1eNKSg8/s200/chelmno.JPG" style="background-attachment: initial; background-clip: initial; background-color: white; background-image: initial; background-origin: initial; border-bottom-color: rgb(227, 228, 228); border-bottom-style: solid; border-bottom-width: 1px; border-color: initial; border-left-color: rgb(227, 228, 228); border-left-style: solid; border-left-width: 1px; border-right-color: rgb(227, 228, 228); border-right-style: solid; border-right-width: 1px; border-style: initial; border-top-color: rgb(227, 228, 228); border-top-style: solid; border-top-width: 1px; float: left; margin-bottom: 10px; margin-left: 0px; margin-right: 10px; margin-top: 0px; padding-bottom: 2px; padding-left: 2px; padding-right: 2px; padding-top: 2px; text-align: justify;" /></a><br /><div style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px; text-align: justify;">&nbsp;הקברנים אולצו להוציא את הגוויות ממשאיות הגז ולקבור אותן בקברות ההמונים שבקרחת היער ולימים – לשרוף את הגוויות בתנורי המשרפות. בלילות הועברו קברני הכפייה למחנה הטירה והוחזקו בחדר סגור, תחת שמירה כבידה. אסירי הכפייה ארגנו ניסיונות בריחה רבים אולם רק שתיים הצליחו, של מיכאל פודחלבניק ויעקב גררינובסקי, גרוינובסקי ברח באמצע ינואר 1942 אחרי שבועיים הגיע לוארשה ומסר עדות מפורטת על הנעשה במחנה חלמנו לארכיון המחתרתי – "עונג שבת" שבראשו עמד ד"ר עמנואל רינגלבלום. העדות הועברה לממשלה הפולנית הגולה וזו העבירה את האינפורמציה לממשלת אנגליה. כך ידעו באנגליה, כבר ביוני 1942 את כל הפרטים על מחנה חלמנו. ב – 17 – 18 בינואר 1945 כאשר ביקשו הגרמנים להוציא להורג את אחרוני אסירי הכפייה 48 אסירים, שעדיין נשארו במחנה, התמרדו האסירים ושניים מהם הצליחו לברוח. שני הניצולים הם מרדכי זורובסקי ושמעון סרבניק</div><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;"><br /></span></div><div style="text-align: justify;"><br /></div><strong style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;"></strong><br /><div style="text-align: justify;"><strong style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;"><span class="Apple-style-span" style="color: black; font-family: 'Times New Roman'; font-size: small; font-weight: normal; line-height: normal;"><strong style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;">המוזיאון</strong></span></strong></div><a href="http://bp2.blogger.com/_Piuttyhcqcg/Rhr2QzN7jEI/AAAAAAAAAF4/V2ug46uCy6s/s1600-h/chelmnowood1.JPG" style="color: #dd6599; font-family: arial; font-size: 13px; font-weight: bold; line-height: 18px; text-decoration: none;" target="_blank"><img alt="" border="0" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5051620700536409154" src="http://bp2.blogger.com/_Piuttyhcqcg/Rhr2QzN7jEI/AAAAAAAAAF4/V2ug46uCy6s/s200/chelmnowood1.JPG" style="background-attachment: initial; background-clip: initial; background-color: white; background-image: initial; background-origin: initial; border-bottom-color: rgb(227, 228, 228); border-bottom-style: solid; border-bottom-width: 1px; border-color: initial; border-left-color: rgb(227, 228, 228); border-left-style: solid; border-left-width: 1px; border-right-color: rgb(227, 228, 228); border-right-style: solid; border-right-width: 1px; border-style: initial; border-top-color: rgb(227, 228, 228); border-top-style: solid; border-top-width: 1px; float: left; margin-bottom: 10px; margin-left: 0px; margin-right: 10px; margin-top: 0px; padding-bottom: 2px; padding-left: 2px; padding-right: 2px; padding-top: 2px; text-align: justify;" /></a><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;"></span><br /><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;">בצד ימין מצפון למגרש החנייה נמצא מוזיאון המספר את אשר אירע באתר. ניתן לראות תעודות, מסמכים, רשימות, ותמונות. תיאורו של מחנה היער והנעשה בו ידועים לנו מעדויותיהם של הפושעים שנחקרו לאחר המלחמה במערב גרמניה, ומעדויותיהם של ארבעה יהודים שהצליחו לברוח מהמחנה, מתוכם שרדו שלושה את המלחמה. המוזיאון מציג צווים שונים שהגרמנים פרסמו, צילומים מעיירות שונות שמהן הובאו היהודים להשמדה בחלמנו, אביזרים שונים שנמצאו בשטח המחנה, לוח שעליו רשומות שמות העיירות שמהן הובאו אנשים להשמדה במחנה זה, בלוח מופיעים התאריכים שבהם התנהלו האקציות ולפי לוח זה מבקרים המעוניינים, יכולים לדעת מה קרה לבני עירם או לבני משפחתם באותן אקציות ומתי הושמדו.</span></div><br /><div style="text-align: justify;"><br /></div><strong style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;"></strong><br /><div style="text-align: justify;"><strong style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;"><span class="Apple-style-span" style="color: black; font-family: 'Times New Roman'; font-size: small; font-weight: normal; line-height: normal;"><strong style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;">קרחת יער ראשונה</strong></span></strong></div><a href="http://bp0.blogger.com/_Piuttyhcqcg/Rhr3YTN7jFI/AAAAAAAAAGA/LhKBDoWPg_E/s1600-h/chelmnowood2.JPG" style="color: #dd6599; font-family: arial; font-size: 13px; font-weight: bold; line-height: 18px; text-decoration: none;"><img alt="" border="0" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5051621928897055826" src="http://bp0.blogger.com/_Piuttyhcqcg/Rhr3YTN7jFI/AAAAAAAAAGA/LhKBDoWPg_E/s200/chelmnowood2.JPG" style="background-attachment: initial; background-clip: initial; background-color: white; background-image: initial; background-origin: initial; border-bottom-color: rgb(227, 228, 228); border-bottom-style: solid; border-bottom-width: 1px; border-color: initial; border-left-color: rgb(227, 228, 228); border-left-style: solid; border-left-width: 1px; border-right-color: rgb(227, 228, 228); border-right-style: solid; border-right-width: 1px; border-style: initial; border-top-color: rgb(227, 228, 228); border-top-style: solid; border-top-width: 1px; float: left; margin-bottom: 10px; margin-left: 0px; margin-right: 10px; margin-top: 0px; padding-bottom: 2px; padding-left: 2px; padding-right: 2px; padding-top: 2px; text-align: justify;" /></a><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;"></span><br /><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;">היו שלוש קרחות יער, קרחות אלו הופרדו בשדרות עצים. נתחיל את הסיור בקרחת היער הקטנה. זוהי קרחת יער שאורכה 40 מטרים ורוחבה 15 מטרים. בקרחת זו נחפר קבר המונים שאורכו 12 מטרים, רוחבו 10 מטרים, ועומקו 3 מטרים. בקבר זה קבורים פולנים, בחלמנו 98% מהנרצחים היו יהודים אבל נרצחו גם כמה מאות פולנים, שבויי מלחמה רוסים. 2% היו בני לאומים אחרים, כ – 5000 צוענים, ו – 88 ילדים מהכפר לידיצ'ה שבצ'כיה.</span></div><br /><div style="text-align: justify;"><br /></div><strong style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;"></strong><br /><div style="text-align: justify;"><strong style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;"><span class="Apple-style-span" style="color: black; font-family: 'Times New Roman'; font-size: small; font-weight: normal; line-height: normal;"><strong style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;">בית קברות יהודי</strong></span></strong></div><a href="http://bp0.blogger.com/_Piuttyhcqcg/Rhr3wTN7jGI/AAAAAAAAAGI/TnvGivvm1CY/s1600-h/chelmnowood3.JPG" style="color: #dd6599; font-family: arial; font-size: 13px; font-weight: bold; line-height: 18px; text-decoration: none;"><img alt="" border="0" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5051622341213916258" src="http://bp0.blogger.com/_Piuttyhcqcg/Rhr3wTN7jGI/AAAAAAAAAGI/TnvGivvm1CY/s200/chelmnowood3.JPG" style="background-attachment: initial; background-clip: initial; background-color: white; background-image: initial; background-origin: initial; border-bottom-color: rgb(227, 228, 228); border-bottom-style: solid; border-bottom-width: 1px; border-color: initial; border-left-color: rgb(227, 228, 228); border-left-style: solid; border-left-width: 1px; border-right-color: rgb(227, 228, 228); border-right-style: solid; border-right-width: 1px; border-style: initial; border-top-color: rgb(227, 228, 228); border-top-style: solid; border-top-width: 1px; float: left; margin-bottom: 10px; margin-left: 0px; margin-right: 10px; margin-top: 0px; padding-bottom: 2px; padding-left: 2px; padding-right: 2px; padding-top: 2px; text-align: justify;" /></a><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;"></span><br /><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;">קצת אחרי קרחת היער הקטנה, מדרום לקרחת, נמצא בית קברות יהודי סמלי, הלפידריום&nbsp;<span style="color: #009900; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;">Lapidarium</span><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;">. אלו הם מצבות שנאספו מרחובות העיירה טורק&nbsp;</span><span style="color: #009900; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;">Turek</span><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;">&nbsp;ע"י ניצול העיירה מר יהודה וידבסקי שם שימשו כאבני ריצוף, הם הוקמו מחדש באתר שבו נשמדו גם יהודי טורק&nbsp;</span><span style="color: #009900; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;">Turek</span><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;">&nbsp;המצבות היהודיות באות לספר לנו כי אנו נכנסים לאתר קבורה של כ 320,000 יהודים, אין להם קבר אישי ואין להם מצבה אישית, הם נשרפו ונקברו בקברות המונים.</span></span></div><br /><div style="text-align: justify;"><br /></div><strong style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;"></strong><br /><div style="text-align: justify;"><strong style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;"><span class="Apple-style-span" style="color: black; font-family: 'Times New Roman'; font-size: small; font-weight: normal; line-height: normal;"><strong style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;">האנדרטה</strong></span></strong></div><a href="http://bp3.blogger.com/_Piuttyhcqcg/RhqYoAAfW_I/AAAAAAAAAFw/qTtpNcQQqnA/s1600-h/chelmnomemo.JPG" style="color: #dd6599; font-family: arial; font-size: 13px; font-weight: bold; line-height: 18px; text-decoration: none;" target="_blank"><img alt="" border="0" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5051517745013677042" src="http://bp3.blogger.com/_Piuttyhcqcg/RhqYoAAfW_I/AAAAAAAAAFw/qTtpNcQQqnA/s200/chelmnomemo.JPG" style="background-attachment: initial; background-clip: initial; background-color: white; background-image: initial; background-origin: initial; border-bottom-color: rgb(227, 228, 228); border-bottom-style: solid; border-bottom-width: 1px; border-color: initial; border-left-color: rgb(227, 228, 228); border-left-style: solid; border-left-width: 1px; border-right-color: rgb(227, 228, 228); border-right-style: solid; border-right-width: 1px; border-style: initial; border-top-color: rgb(227, 228, 228); border-top-style: solid; border-top-width: 1px; float: left; margin-bottom: 10px; margin-left: 0px; margin-right: 10px; margin-top: 0px; padding-bottom: 2px; padding-left: 2px; padding-right: 2px; padding-top: 2px; text-align: justify;" /></a><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;"></span><br /><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;">הכניסה לקרחות היער השנייה והשלישית עוברת דרך אנדרטה ענקית, אנדרטה שכל העובר דרכה חש את עוצמתה. על חזית האנדרטה כתוב בפולנית "אנו זוכרים", בחלק אחר של האנדרטה רואים שורת דמויות הצועדת לקראת מותה. מהאנדרטה מוביל שביל לשטח בורות הקבורה והשריפה ולמקום בו עמד בעבר הקרמטוריום.</span></div><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;"></span><br /><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;">הכיתוב על האנדרטה: הזעקה לזכרון Cry for Remembrance.</span></div><strong style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;"></strong><br /><div style="text-align: justify;"><strong style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;"><span class="Apple-style-span" style="color: black; font-family: 'Times New Roman'; font-size: small; font-weight: normal; line-height: normal;"><strong style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;">קול קורא לעמנו בעתיד.</strong></span></strong></div><div style="text-align: justify;"><strong style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;"><span class="Apple-style-span" style="color: black; font-family: 'Times New Roman'; font-size: small; font-weight: normal; line-height: normal;"><strong style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;">אני מתאר לכם את חיי העם היהודי משנת - 11.1939 עד 1.12.1944 באיזה אופן עינו אותנו נלקחנו מזקנינו עד טף בין העיירות קולו ודאוביה לקחו אותנו ליער שם הרעילו אותנו בגז...</strong></span></strong></div><div style="text-align: justify;"><strong style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;"><span class="Apple-style-span" style="color: black; font-family: 'Times New Roman'; font-size: small; font-weight: normal; line-height: normal;"><strong style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;">ירו ושרפו אותנו. אנחנו מבקשים את אחינו בעתיד... על הרוצחים הגרמנים שלנו עדים לעינויים שלנו הם הפולנים שגרים בסביבה כאן.</strong></span></strong></div><div style="text-align: justify;"><strong style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;"><span class="Apple-style-span" style="color: black; font-family: 'Times New Roman'; font-size: small; font-weight: normal; line-height: normal;"><strong style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;">עוד פעם אנחנו מבקשים לפרסם את הרצח בזה בכל העולם ובכל הוצאת עיתון. כתבו את זה יהודים אחרונים אשר כאן הושמדו. חיינו עד 1.12.1944 ...... הושמדו חברים.</strong></span></strong></div><br /><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;"><br /></div><strong style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;"></strong><br /><div style="text-align: justify;"><strong style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;"><span class="Apple-style-span" style="color: black; font-family: 'Times New Roman'; font-size: small; font-weight: normal; line-height: normal;"><strong style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;">קרחות היער הבינונית והגדולה</strong></span></strong></div><a href="http://bp2.blogger.com/_Piuttyhcqcg/Rhr4ezN7jHI/AAAAAAAAAGQ/aLhF7416McU/s1600-h/chelmnowood4.JPG" style="color: #dd6599; font-family: arial; font-size: 13px; font-weight: bold; line-height: 18px; text-decoration: none;" target="_blank"><img alt="" border="0" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5051623140077833330" src="http://bp2.blogger.com/_Piuttyhcqcg/Rhr4ezN7jHI/AAAAAAAAAGQ/aLhF7416McU/s200/chelmnowood4.JPG" style="background-attachment: initial; background-clip: initial; background-color: white; background-image: initial; background-origin: initial; border-bottom-color: rgb(227, 228, 228); border-bottom-style: solid; border-bottom-width: 1px; border-color: initial; border-left-color: rgb(227, 228, 228); border-left-style: solid; border-left-width: 1px; border-right-color: rgb(227, 228, 228); border-right-style: solid; border-right-width: 1px; border-style: initial; border-top-color: rgb(227, 228, 228); border-top-style: solid; border-top-width: 1px; float: left; margin-bottom: 10px; margin-left: 0px; margin-right: 10px; margin-top: 0px; padding-bottom: 2px; padding-left: 2px; padding-right: 2px; padding-top: 2px; text-align: justify;" /></a><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;"></span><br /><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;">כיום קרחות היער הבינונית והגדולה הם קרחת יער אחת גדולה. בעבר הפרידה ביניהן שדרת עצים. אורכה של קרחת היער הגדולה הייה כ – 80 ורוחבה כ – 80 מטרים. אורכה של קרחת היער הבינונית הייה כ – 70 מטרים ורוחבה 20 מטרים. בקרחת היער הגדולה נחפרו שני קברי המונים שאורכם כ – 30 מטרים, רוחבם 10 מטרים ועומקם 3 מטרים. בקרחת היער הבינונית נחפר קבר המונים אחד, גם הוא באותן מידות. יש הטוענים כי בקרחת היער הבינונית היו עוד קברים. במחנה היער פורקו משאיות הגז והגוויות הושלכו אל תוך קברי ההמונים. אחר כך רחצו את המשאיות והן נסעו חזרה למחנה הטירה – לארמון, כדי להמית קבוצת יהודים נוספת. שלוש פעמים חזרו שלוש משאיות הגז על פעולה זו באותו יום ה – 8 בדצמבר 1941. אחר כך שבו וחזרו מאורעות אלה גם למחרת ובימים הבאים. יום אחרי יום הוסיפו משאיות הגז לנוע ולהמית אלפים ורבבות.</span></div><br /><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;"><br /></div><strong style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;"></strong><br /><div style="text-align: justify;"><strong style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;"><span class="Apple-style-span" style="color: black; font-family: 'Times New Roman'; font-size: small; font-weight: normal; line-height: normal;"><strong style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;">מול קברות ההמונים</strong></span></strong></div><a href="http://bp2.blogger.com/_Piuttyhcqcg/Rhr5xzN7jII/AAAAAAAAAGY/YgtJ2pGxics/s1600-h/chelmnowood5.jpg" style="color: #dd6599; font-family: arial; font-size: 13px; font-weight: bold; line-height: 18px; text-decoration: none;" target="_blank"><img alt="" border="0" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5051624566006975618" src="http://bp2.blogger.com/_Piuttyhcqcg/Rhr5xzN7jII/AAAAAAAAAGY/YgtJ2pGxics/s200/chelmnowood5.jpg" style="background-attachment: initial; background-clip: initial; background-color: white; background-image: initial; background-origin: initial; border-bottom-color: rgb(227, 228, 228); border-bottom-style: solid; border-bottom-width: 1px; border-color: initial; border-left-color: rgb(227, 228, 228); border-left-style: solid; border-left-width: 1px; border-right-color: rgb(227, 228, 228); border-right-style: solid; border-right-width: 1px; border-style: initial; border-top-color: rgb(227, 228, 228); border-top-style: solid; border-top-width: 1px; float: left; margin-bottom: 10px; margin-left: 0px; margin-right: 10px; margin-top: 0px; padding-bottom: 2px; padding-left: 2px; padding-right: 2px; padding-top: 2px; text-align: justify;" /></a><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;"></span><br /><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;">כאשר הכול נדם הובאה המשאית קרוב לבור שהוכן בשביל הקורבנות, שם חיכו כבר אנשי ה - S.S., ובתוך הבורות עמדו אסירים יהודים, שאולצו תחת צליפות פרגולים להוציא את הגוויות המעוותות והמלוכלכות מתוך משאית המוות ולסחוב אותן במהירות מדהימה אל הקבר. "הקברנים" היהודים היו חצי עירומים. בעת השלכת הקרבנות לתוך הבורות התרחשו לעתים קרובות מחזות קורעות – לב, כשהקברנים נאלצו במו ידיהם לסחוב את יקיריהם, הוריהם, נשותיהם וילדיהם, לתוך הבור ללא כל יחס של כבוד, הכול נעשה בצורה ברוטלית ומשפילה – תחת צליפת הפרגול או ירייה מעל הראש. הנאצים לא הסתפקו במותם האכזרי של קורבנותיהם, הם חיללו את גופם לאחר מותם וחיטטו בכל מקום סתר של הקורבנות המתים, במיוחד במקומות האינטימיים של גופות הנשים, שמא הסתירו דבר מה....</span></div><br /><div style="text-align: justify;"><br /></div><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;"></span><br /><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;">"למחרת היום הייתי אף אני בין היוצאים ליער.</span></div><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;"></span><br /><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;">בצאתי הבחנתי באוטומובילים גדולים שעמדו</span></div><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;"></span><br /><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;">בקצה החצר ואחוריהם כלפי הארמון. דלתות</span></div><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;"></span><br /><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;">המשאית היו פתוחות. הכניסו אותנו, שלושים</span></div><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;"><div style="text-align: justify;">פועלים, לתוך שני אוטומובילים, והסיענו אל</div></span><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;"><div style="text-align: justify;">היער שמאחורי חלמנו. כ – 30 אנשי S.S. שמרו</div></span><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;"><div style="text-align: justify;">עלינו. ביער היה קבר אחים גדול ליהודים</div></span><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;"><div style="text-align: justify;">המומתים. נצטווינו לחפור ולהאריך את הבור.</div></span><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;"><div style="text-align: justify;">ולשם כך נתנו לנו מכושים ואתים.</div></span><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;"><div style="text-align: justify;">בשמונה בבוקר בקירוב הגיע האוטומוביל</div></span><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;"><div style="text-align: justify;">הראשון מחלמנו. בהיפתח דלתותיו פרץ עשן כהה.</div></span><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;"><div style="text-align: justify;">נאסר עלינו אותה שעה להתקרב אל משאית הגז,</div></span><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;"><div style="text-align: justify;">אף לא להביט לעבר הדלתות הנפתחות. אולם</div></span><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;"><div style="text-align: justify;">שמתי לב כי עם פתיחת הדלתות הסתלקו הגרמנים</div></span><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;"><div style="text-align: justify;">מהר מן המשאית גז, קשה לי לקבוע את טיבם של</div></span><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;"><div style="text-align: justify;">הגזים שפרצו מתוך מתוך אוטומוביל הגז, עמדנו</div></span><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;"><div style="text-align: justify;">במרחק די ניכר והריחות לא הגיעו לאפינו.</div></span><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;"><div style="text-align: justify;">כעבור שלוש – ארבע דקות עלו אל המכונית</div></span><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;"><div style="text-align: justify;">שלושה יהודים והשליכו מתוכה את הגוויות.</div></span><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;"><div style="text-align: justify;">בתוך משאית הגז היו המומתים מוטלים זה על</div></span><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;"><div style="text-align: justify;">גבי זה בערבוביה, ומלאו כחצי מחלל המשאית,</div></span><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;"><div style="text-align: justify;">חלק מהם החזיקו בזרועותיהם את הנפשות היקרות</div></span><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;"><div style="text-align: justify;">להם. היו גם כמה שעדיין הייתה בהם רוח חיים ,</div></span><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;"><div style="text-align: justify;">ואנשי ה – S.S. קירבו את קיצם ביריות אקדח.</div></span><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;"><div style="text-align: justify;">לאחר הוצאת כל הגוויות חזרה משאית הגז לעבר חלמנו.</div></span><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;"><div style="text-align: justify;">שני יהודים הגישו את הגוויות לשני אוקראינים.</div></span><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;"><div style="text-align: justify;">האוקראינים עקרו את שיני הזהב מפיות הנרצחים,</div></span><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;"><div style="text-align: justify;">הסירו שקיקי כסף מהצווארים, הסירו טבעו ושעונים</div></span><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;"><div style="text-align: justify;">וכדומה. בדקו את הגוויות בדיקה קפדנית, אולי</div></span><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;"><div style="text-align: justify;">הוסתר זהב באיזה שהוא איבר. את התכשיטים</div></span><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;"><div style="text-align: justify;">וחפצי ערך שמו במזוודה. אנשי ה – S.S. השגיחו</div></span><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;"><div style="text-align: justify;">היטב על עבודת האוקראינים.</div></span><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;"><div style="text-align: justify;">לאחר החיפוש הניחו את הגופות בבור, שכבה על</div></span><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;"><div style="text-align: justify;">גבי שכבה. במשך היום נקברו בבור כ – 1000 איש.</div></span><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;"><div style="text-align: justify;">באוטומוביל שבו הרעילו את האנשים היה מקום</div></span><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;"><div style="text-align: justify;">ל 80 – 90 איש.</div></span><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;"><div style="text-align: justify;">יום אחד, היה זה ביום שלישי, הביאו משלוח שלישי</div></span><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;"><div style="text-align: justify;">לשטח היער. בין הגוויות שהוצאו מהמכונית ראיתי</div></span><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;"><div style="text-align: justify;">את אשתי ושני ילדי – ילד בן שבע וילדה בת חמש.</div></span><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;"><div style="text-align: justify;">שכבתי ליד גוויית אשתי וביקשתי שיירו בי. אחד</div></span><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;"><div style="text-align: justify;">מאנשי ה – S.S. ניגש אלי ואמר: "ברנש זה יכול עוד</div></span><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;"><div style="text-align: justify;">לעבוד היטב – והכה אותי שלוש פעמים באלה</div></span><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;"><div style="text-align: justify;">והכריחני להמשיך בעבודה.</div></span><br /><div style="text-align: justify;"><br /></div><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;"></span><br /><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;">עשרה ימים עבדתי בחלמנו – במחנה היער, כל יום –</span></div><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;"></span><br /><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;">ואותו סדר של הכחדת יהודים."</span></div><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;"></span><br /><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;">מיכאל פודכלבניק</span></div><br /><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;"><br /></div><strong style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;"></strong><br /><div style="text-align: justify;"><strong style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;"><span class="Apple-style-span" style="color: black; font-family: 'Times New Roman'; font-size: small; font-weight: normal; line-height: normal;"><strong style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;">מצבות זיכרון לזיכרם של הנרצחים</strong></span></strong></div><a href="http://bp2.blogger.com/_Piuttyhcqcg/Rhr6ozN7jJI/AAAAAAAAAGg/0rHQ2C1Yffk/s1600-h/chelmnowood6.jpg" style="color: #dd6599; font-family: arial; font-size: 13px; font-weight: bold; line-height: 18px; text-decoration: none;" target="_blank"><img alt="" border="0" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5051625510899780754" src="http://bp2.blogger.com/_Piuttyhcqcg/Rhr6ozN7jJI/AAAAAAAAAGg/0rHQ2C1Yffk/s200/chelmnowood6.jpg" style="background-attachment: initial; background-clip: initial; background-color: white; background-image: initial; background-origin: initial; border-bottom-color: rgb(227, 228, 228); border-bottom-style: solid; border-bottom-width: 1px; border-color: initial; border-left-color: rgb(227, 228, 228); border-left-style: solid; border-left-width: 1px; border-right-color: rgb(227, 228, 228); border-right-style: solid; border-right-width: 1px; border-style: initial; border-top-color: rgb(227, 228, 228); border-top-style: solid; border-top-width: 1px; float: left; margin-bottom: 10px; margin-left: 0px; margin-right: 10px; margin-top: 0px; padding-bottom: 2px; padding-left: 2px; padding-right: 2px; padding-top: 2px; text-align: justify;" /></a><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;"></span><br /><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;">אם נמשיך ללכת בשביל הימני במקום בו היית קרחת היער הבינונית נגיע אל שורה של מצבות. אלה הם מצבות שנבנו ביוזמה פרטית על ידי יהודים שביקשו להנציח את בני עירם וקבלו לכך התר ממוזיאון קונין האחראי על האתר.</span></div><br /><div style="text-align: justify;"><br /></div><strong style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;"></strong><br /><div style="text-align: justify;"><strong style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;"><span class="Apple-style-span" style="color: black; font-family: 'Times New Roman'; font-size: small; font-weight: normal; line-height: normal;"><strong style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;">האנדרטה היהודית</strong></span></strong></div><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;"></span><br /><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;">במרס 1943 נפסקו הגירושים לחלמנו . באותו זמן, למעט גטו לודז' , כבר הושמדו כל היישובים היהודיים בחבל וורטלנד. השלטונות הגרמניים החליטו על חיסול המחנה. הארמון במחנה הטירה פוצץ ואנשי סגל המחנה הועברו ליגוסלוויה. אולם באפריל 1944, לקראת חיסולו המתוכנן של גטו לודז', החליטו הנאצים לחדש את פעילות ההשמדה בחלמנו . המחנה חודש בחלק שהיה קודם מחנה היער.&nbsp;</span></div><a href="http://bp1.blogger.com/_Piuttyhcqcg/Rhr7JjN7jKI/AAAAAAAAAGo/YIRr4-OyH2k/s1600-h/chelmnowood7.jpg" style="color: #dd6599; font-family: arial; font-size: 13px; font-weight: bold; line-height: 18px; text-decoration: none;" target="_blank"><img alt="" border="0" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5051626073540496546" src="http://bp1.blogger.com/_Piuttyhcqcg/Rhr7JjN7jKI/AAAAAAAAAGo/YIRr4-OyH2k/s200/chelmnowood7.jpg" style="background-attachment: initial; background-clip: initial; background-color: white; background-image: initial; background-origin: initial; border-bottom-color: rgb(227, 228, 228); border-bottom-style: solid; border-bottom-width: 1px; border-color: initial; border-left-color: rgb(227, 228, 228); border-left-style: solid; border-left-width: 1px; border-right-color: rgb(227, 228, 228); border-right-style: solid; border-right-width: 1px; border-style: initial; border-top-color: rgb(227, 228, 228); border-top-style: solid; border-top-width: 1px; float: left; margin-bottom: 10px; margin-left: 0px; margin-right: 10px; margin-top: 0px; padding-bottom: 2px; padding-left: 2px; padding-right: 2px; padding-top: 2px; text-align: justify;" /></a><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;"></span><br /><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;">נבנו שני צריפים באורך של 20 מטר וברוחב של 10 מטרים לקליטת הקורבנות. בשיטה זהה לשיטה שהופעלה במחנה הטירה - בארמון. נבנו מחדש גם שני תנורי המשרפות. גם כאן נאמר לקורבנות שהם נוסעים לעבודה בגרמניה ושעליהם לעבור חיטוי בטרם נסיעתם. בקבוצות של 90 – 70 נפש ולאחר שהתפשטו הוכנסו דרך דלת שעליה היה שלט "למרחץ" למעבר באורך 25 מטר, גדור משני צדדיו. המעבר העביר אותם בסופו של דבר אל שיפוע שלידו עמדה משאית הגז. ב – 23 ביוני 1944 החלו השילוחים מגטו לודז' לחלמנו ועד ה – 14 ביולי הועברו לחלמנו ונרצחו 7,176 נפש. כדי לזרז את חיסול גטו לודז' הפסיקו הנאצים את המשלוחים לחלמנו והעבירו את יושבי הגטו לאושוויץ שבה היה אז קצב ההמתה בגזים גדול פי עשרה.</span></div><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;"></span><br /><div style="text-align: justify;"><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px;">במסגרת מבצע 1005 חזר "זונדרקומנדו" קולמהוף לחלמנו על מנת לשרוף את גוויות הנרצחים ולטשטש את עקבות הרצח. במקום בו היו בורות השריפה והקרימטוריום נבנתה האנדרטה היהודית. במרכז האנדרטה שער ועליו כתוב באותיות עבריות – זה השער לה' צדיקים יבואו בו.</span></div><br /><div style="text-align: justify;"><br /></div></div><div dir="rtl" style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px; text-align: right;"><div style="text-align: justify;"><strong>איך מגיעים</strong></div><div style="text-align: justify;">נצא ממחנה הטירה, נפנה שמאלה וניסע צפונה בכביש 473 – אותו כביש עמו הגענו למחנה הטירה וניסע חזרה לכיוון קולו כ – 4 ק"מ, ניסע בכביש בו נסעו מכוניות הגז אל מחנה היער, ביער זוחוב . אחרי 4 ק"מ נראה שלט בצד ימין של הכביש ובו כתוב חלמנו – אתר הזיכרון, נפנה שמאלה ונחנה את הרכב במגרש החנייה ונתחיל את הסיור באתר ההנצחה.</div><div style="text-align: justify;">אם הגענו ברכב פרטי אפשר להתחיל את הסיור גם באזור האנדרטאות היהודיות והקרמטוריום ולסיים באנדרטה לזכר הפולנים שנרצחו בחלמנו. כאשר נוסעים מחלמנו לכוון היער על כביש 473 יש לפנות שמאלה לאחר כ 3.5 ק"מ לדרך המובילה מערבה למיידני&nbsp;<span style="color: #009900;">Majdany</span>&nbsp;ולאחר כ 500 מטר לרדת מהכביש בדרך עפר צפונה ללא שילוט שתוביל אותנו עד לאנדרטת "זה השער לד' צדיקים יבואו בו". הסיור בנתיב זה מתאים למסיירים מבוגרים שההליכה קשה עליהם שכן לאורך כל המסלול יש דרך שבה אפשר לעצור ולסייר.</div></div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div style="text-align: justify;"><br /></div><div dir="rtl" style="color: #474b4e; font-family: arial; font-size: 13px; line-height: 18px; text-align: right;"><div style="text-align: justify;"><strong>קישורים</strong></div><div style="color: #dd6599; font-weight: bold; text-align: justify; text-decoration: none;"><span class="Apple-style-span" style="color: #474b4e; font-weight: normal;"><a href="http://eshare.hpphoto.com/FilmStripHome.aspx?SKU=hp&amp;JobID=406b11c0-9a8e-4d68-84f7-d05d2b688e30&amp;back=FilmstripView" style="color: #dd6599; font-weight: bold; text-decoration: none;">אוסף צילומים&nbsp;</a>של מיכל לטושינסקי מלודז' באפריל 07<