האנדרטה לזכר נופלי הבונקר במילה 18 נמצאת על גבעה מלאכותית קטנה, בקצה שביל, בגן קטן שהכניסה אליו היא מרחוב דובואה Dubois פינת רחוב מילה Mila.הבונקר שהיה לא הרחק, ברחוב מילה 18 שימש כבונקר המפקדה של הארגון היהודי הלוחם אי"ל, ארגן המחתרת היהודי בזמן מרד גטו וורשה.
שלא כמו רוב הבונקרים שנבנו בגטו מאז חודש ינואר, הבונקר במילה 18, לא נחפר תחת בית מגורים אלא מתחת לשרידי גוש בניינים גדול אשר נהרס בידי הלופטוואפה ב 1939. הבונקר נבנה על ידי קבוצה של אנשי העולם התחתון, שדאגו לתכנן ולהקים מקום מסתור כיאה למעמדם הגבוה. "איל" הגיעו לשם במקרה, והמבנה נהפך למפקדה הטקטית של הארגון. " מכאן נמתחו החוטים לכל עמדות הקרב בגטו".
הגרמנים טיהרו את הבונקרים בגטו אחד אחרי השני, והלוחמים בבונקר נאלצו לחפש פתחי מילוט נוספים. אנילביץ, שלח לוחמים לחפש פיתחי מילוט ומזון, אולם כולם נתפסו.בשעות אחר הצהריים של ה 7 במאי, נשמעו מעל הבונקר צעדים כבדים וקולות בגרמנית. הנאצים הגיעו למילא 18. במשך שעות סרקו אנשי ה ס.ס את ההריסות , מנסים לקדוח ברצפה ולחפש סימנים לכניסות ולפתחים. הלוחמים התכנסו עם אקדחים טעונים בכניסות, אמהות החניקו את תינוקותיהם. בערב הגרמנים עזבו את המקום, הסכנה חלפה.
ב 8 במאי 1943, ב- 10 בבוקר, שלושה שבועות לאחר תחילת המרד, הגיעו הגרמנים שוב לבונקר. בבונקר שהו כ -300 איש. האולטימטום הגרמני נשמע היטב: מי שייצא בידיו מורמות: יינצל. המבריחים בבונקר נכנעו אולם המורדים, בראשם מרדכי אנילביץ, מנהיג המרד, עמדו איתן. כאשר הנאצים השליכו גז מדמיע לתוך הבונקר, כדי לגרום למתבצרים לצאת החוצה, העדיפו הלוחמים להתאבד מאשר להימסר לידי הנאצים. עם זאת מספר לוחמים הצליחו להיחלץ דרך תעלות הביוב.
