מרדכי אנילביץ

האנדרטה לזכרו של מרדכי אנילביץ מוצבת בפינת הרחובות דובואה Dubois ומילה Mila לא רחוק מאנדרטת הבונקר המרכזי במילה 18.מרדכי אנילביץ' 1919 - 1943 מפקד מרד גטו ורשה. יליד העיירה וישקוב, פולין, נולד להורים אברהם וצירל, גדל בפובישלה, שכונת פועלים של העיר ורשה.נסע לצ'נסטוחובה כדי לארגן את תנועת המרד, חזר לורשה ונמנה בין מייסדי הארגון היהודי הלוחם בגטו ורשה אי"ל באוקטובר 1942 ונבחר לעמוד בראש הארגון.מרדכי אנילביץ' נפל בקרב האחרון של המרד ב- 8 במאי בעת נפילת הבונקר המרכזי, ברחוב מילא 18, שהיה מפקדת הארגון היהודי הלוחם בגטו ורשה אי"ל. אנילביץ' ואנשיו התאבדו מאחר והעדיפו לא ליפול לידי הנאצים. לאחר שחרור פולין, העניקה לו הממשלה החדשה אות הצטיינות צבאי גבוה.
:
מכתבו האחרון של מרדכי אנילביץ הועבר ל"אנטק" צוקרמן (23 באפריל 1943 ) היה בזו הלשון: ...מה שעבר עלינו לא ניתן לתאר במילים. נפל דבר שהוא למעלה מחלומותינו הנועזים ביותר. הגרמנים ברחו פעמיים מן הגטו. פלוגה אחת שלנו החזיקה מעמד 40 דקה והשנייה למעלה מ- 6 שעות. המוקד שהוטמן בשטח "המברשתנים" התפוצץ. כמה פלוגות שלנו התקיפו את הגרמנים אשר נמלטו. אבדותינו בכוח אדם מעטות ביותר. אף זה השג. נפל יחיאל, נפל כחייל גיבור על ידי מכונת היריה. אני מרגיש שמתרחשים דברים גדולים והדבר אותו העזנו לבצע ערכו רב ועצום...החל מהיום אנו עוברים לשיטה פרטיזנית. הלילה יוצאות לשטח שלוש פלוגות קרב ולהן שני תפקידים: סיור והשגת נשק.נשק קצר אין לו בשבילנו כל ערך. בנשק זה משתמשים אנו לעיתים נדירות. נחוצים לנו בדחיפות:רימונים, רובים, מכונות יריה וחומר נפץ. לא אוכל לתאר לפניך את התנאים בהם חיים היהודים.רק יחידי סגולה יחזיקו מעמד, כל השאר יספו, במוקדם או במאוחר. הגורל נחרץ. בכל הבונקרים בהם מסתתרים חברינו אי אפשר להדליק נר בלילה מפאת חוסר אוויר.באמצעות המשדר שלנו שמענו שידור נפלא של תחנת השידור "שוויט" על הלחימה שלנו . העובדה שזוכרים אותנו מעבר לחומות הגטו מעודדת אותנו במאבקנו. היה שלום יקיר ואולי עוד נתראה! חלום חיי קם והיה. ההגנה העצמית בגטו הפכה לעובדה. ההתנגדות היהודית המזויינת והנקמה הפכו למעשה. הייתי עד ללחימה מופלאה ומלאה גבורה של הלוחמים היהודיים".
בטאון בשפה הפולנית פירסם לפני כמה שנים תפילה שחוברה בשפה האידית בידי תלמידי הרבי מפיאסצנה (ו ),הרב קלונימוס קלמיש שפירא שחי בגטו וורשה עד לשנת התש"ד (1943 ), הרב שמשון שטוקהאמר מרבני וורשה והחסיד ר' אלכסנדר זושא פרידמן ממנהיגי אגודת ישראל בשבתם בעבודת כפייה בבית חרושת "שולץ" בגיטו וורשה בשלהי שנת התש"ב. לפי התקנה נקבע לאמרה מדי יום ביומו בגטו לפני התפילה לאחר אמירת ג' פרקי תהילים (צ"ד, ק"ה, מ"ב) . והרי נוסח התפילה:"ריבונו של עולם.האזינה לקול בכיינו ולאנקת ליבנו. ראה צערנו ועוניינו והושיענו ממצוקתנו הגדולה. קרובי נפשינו,נשים וילדים,אבות ואמהות,אחים ואחיות ושאר אחינו בני ישראל נעקרו מתוכנו. הם לוקחו בשבי ועקבותיהם לא נודעו. היה נא אתה אל שדי מגינם של כל השבויים,שמור עליהם מכל צרה וצוקה . תן להם כוח לעמוד בעינויים מידי מעניהם ומחרפיהם ומגדפיהם.המצא להם חיות למען יזכו לשוב אל משפחותיהם.והילדים והתינוקות הרכים,אלה שנגזלו מחיק אביהם ואימם, עשה נא שיתגלו ויזכו שוב אל אבותיהם,כבימי צאתנו מארץ מצרים. הריני מנדב צדקה למען עניים מוכי רעב ובזכות זה חוס והושע (פלוני בן פלוני) אשר לוקח בשבי והבא אותו (אותה) בשלום בחזרה אל בני ביתו (ביתם). אל רחום וחנון . עשה חסד ורחמים לכל הקוראים אליך בלב שלם – חוס נא ורחם על שארית הפליטה של עמך ישראל . אמור לצרותינו די.הגן על קומץ שארית הפליטה הקטנה כשהם שהושעת את אברהם אבינו מידי נמרוד ואת יעקב אבינו מידי עשו ולבן ואת משה רבינו מיד פרעה ואת דוד המלך מיד גליית הפלישתי ואת חנניה מישאל ועזריה מיד נבוכדנאצר וכשם שהצלת את דניאל מגוב האריות וכשם שהצלת את מרדכי ואסתר מיד המן הרשע. כן תושיע ותחלץ את עמך ישראל מידי שונאיו ותשלח לנו גואל הצדק שיגאלנו מן הגלות המרה במהרה בימינו אמן".
תוויות: