מהכיכר החדשה פונים בצידה המערבי שמאלה ונכנסים לרחוב הרב בר מייזלס B. Meiselasa street. צדו המערבי של הרחוב היה פעם חלק מחומה שהגנה על קז'ימיז'. בצדו המזרחי של הרחוב בבניין מספר 17, היה פעם בית המדרש 'בני אמונה' שנבנה בשנת 1886. מאז שנת 1991-93, משמש הבניין כמרכז לתרבות יהודית. 
ממול בבניין מספר 18, היה בית המדרש 'חברה תהילים' שהוקם שלוש שנים לאחר 'בני אמונה' בשנת 1886.מי היה הרב מייזליס שעל שמו נקרא הרחוב?
הרב דוב בר מייזליס ( 1870- 1798) היה רבה הראשי של קרקוב בשנים 1857 – 1832ולאחר מכן רבה הראשי של וורשה. כתב עליו מאיר בוסאק בספרו "בין צללי עיר" "הוא היה מהפכן בתפיסת תפקידו כרב הקהילה והרחיב את תחומי כהונת הרב בתכנים נוספים. ידע להילחם על זכויות עמו, להגיש תביעות ולהשתלב במאבק מנהיגים וזרמים בין לאומיים על זכויות עמים, חברות ומעמדות" ומספר עליו ההיסטוריון מאיר בלבן בספר "תולדות היהודים בקרקוב ובקז'ימיז' " כרך 2 : " בשנת 1948, שנת "אביב העמים", הגיעו גם לעיר היהודים בקרקוב ידיעות על תנועות החופש ועל גלי ההתמרדויות שעברו על אירופה המערבית על רקע לאומי סוציאלי. באותו הזמן מומנו הוצאות הקהילה (בי'ח, בי'ס ות'ת וכו') על ידי הכנסות ממס בשר ששילמו היהודים עם מסירת העופות לשחיטה ועם קניית בשר בקר לפי משקל. המס הזה העיק מאוד על עניי העיר. הואיל ובשר הבקר היה באותו הזמן זול מבשר העופות, אכלוהו עניי העיר. בעידודו של הרב דב בר מייזליש, החלו עניי העיר לדרוש ביטול המס מבשר הבקר. הם ערכו הפגנות ב"עיר היהודים" נגד הפרנס לייבל טורבה, שהיה חוכר המס הזה. לייבל טורבה ברח מבית הקהל מאימת המפגינים. המפגינים הלכו אל ביתו בו נמצאה גם חנותו. הם הורידו את השלטים מעל לחנות, עטפו אותם בבד שחור בדומה לכיסוי ארון מתים, נשאו את השלטים על קרשים וטמנום בבית הקברות בהשאירם את שמו של טורבה גלוי מעל פני האדמה ואז קראו ביידיש: לייבל טורבה איז געשטארבן (לייבל טורבה מת ואיננו). טכס כזה נקרא לווייה חיה. טורבה נמלט למפקדה הצבאית שבארמון הוואוול וסיפר שהאספסוף היהודי רצה להרוגו. מפקד הצבא שלח פלוגה אחת לרובע היהודי, אך משלחת המפגינים הסבירה למפקד את דרישתם והצבא הוחזר.
מס הבשר בוטל אז אולם הוחזר לאחר כמה שנים מחוסר מקורות פרנסה לקהילה.
בשנת 1848 עם אירועי "אביב העמים" נבחר הרב בר מייזליס כציר בפרלמנט האוסטרי ובתקופת היותו רבה של וורשה בגיל 65, נטל חלק במרד הפולני בשנת 1862-63. כתוצאה מכך, גורש מוורשה. הוא היווה גאווה לעם הפולני ועם גירושו, הופצו אלפי גלויות עם תמונתו.
הרב דב בר מייזליס היה גם למדן גדול וכתב את "חידושי המהרד'ם" שהם פירוש ל 'ספר המצוות' של הרמב'ם.
על פי העיתונות בוורשה בעת קבורתו של הרב בבית העלמין היהודי בוורשה, השתתפו בהלווייתו 40,000 מלווים.
הרב דוב בר מייזליס ( 1870- 1798) היה רבה הראשי של קרקוב בשנים 1857 – 1832ולאחר מכן רבה הראשי של וורשה. כתב עליו מאיר בוסאק בספרו "בין צללי עיר" "הוא היה מהפכן בתפיסת תפקידו כרב הקהילה והרחיב את תחומי כהונת הרב בתכנים נוספים. ידע להילחם על זכויות עמו, להגיש תביעות ולהשתלב במאבק מנהיגים וזרמים בין לאומיים על זכויות עמים, חברות ומעמדות" ומספר עליו ההיסטוריון מאיר בלבן בספר "תולדות היהודים בקרקוב ובקז'ימיז' " כרך 2 : " בשנת 1948, שנת "אביב העמים", הגיעו גם לעיר היהודים בקרקוב ידיעות על תנועות החופש ועל גלי ההתמרדויות שעברו על אירופה המערבית על רקע לאומי סוציאלי. באותו הזמן מומנו הוצאות הקהילה (בי'ח, בי'ס ות'ת וכו') על ידי הכנסות ממס בשר ששילמו היהודים עם מסירת העופות לשחיטה ועם קניית בשר בקר לפי משקל. המס הזה העיק מאוד על עניי העיר. הואיל ובשר הבקר היה באותו הזמן זול מבשר העופות, אכלוהו עניי העיר. בעידודו של הרב דב בר מייזליש, החלו עניי העיר לדרוש ביטול המס מבשר הבקר. הם ערכו הפגנות ב"עיר היהודים" נגד הפרנס לייבל טורבה, שהיה חוכר המס הזה. לייבל טורבה ברח מבית הקהל מאימת המפגינים. המפגינים הלכו אל ביתו בו נמצאה גם חנותו. הם הורידו את השלטים מעל לחנות, עטפו אותם בבד שחור בדומה לכיסוי ארון מתים, נשאו את השלטים על קרשים וטמנום בבית הקברות בהשאירם את שמו של טורבה גלוי מעל פני האדמה ואז קראו ביידיש: לייבל טורבה איז געשטארבן (לייבל טורבה מת ואיננו). טכס כזה נקרא לווייה חיה. טורבה נמלט למפקדה הצבאית שבארמון הוואוול וסיפר שהאספסוף היהודי רצה להרוגו. מפקד הצבא שלח פלוגה אחת לרובע היהודי, אך משלחת המפגינים הסבירה למפקד את דרישתם והצבא הוחזר.
מס הבשר בוטל אז אולם הוחזר לאחר כמה שנים מחוסר מקורות פרנסה לקהילה.
בשנת 1848 עם אירועי "אביב העמים" נבחר הרב בר מייזליס כציר בפרלמנט האוסטרי ובתקופת היותו רבה של וורשה בגיל 65, נטל חלק במרד הפולני בשנת 1862-63. כתוצאה מכך, גורש מוורשה. הוא היווה גאווה לעם הפולני ועם גירושו, הופצו אלפי גלויות עם תמונתו.
הרב דב בר מייזליס היה גם למדן גדול וכתב את "חידושי המהרד'ם" שהם פירוש ל 'ספר המצוות' של הרמב'ם.
על פי העיתונות בוורשה בעת קבורתו של הרב בבית העלמין היהודי בוורשה, השתתפו בהלווייתו 40,000 מלווים.
