מהכיכר החדשה Nowy Plac הולכים ברחוב אסתרי Estery הנמצא בצדה המזרחי של הכיכר, ישר צפונה עד שמגיעים לרחוב מיודובה Miodowa.
במאה ה 19, חולק הרחוב ע'י פודבז'ז'ה Podbrzie שהיה פרבר של קז'ימיז'.
במאה ה 19, חולק הרחוב ע'י פודבז'ז'ה Podbrzie שהיה פרבר של קז'ימיז'.
מיודובה 24 Miodowa/ פודבז'ז'ה Podbrzezie
נבנה בשנים 1860-1862 ביוזמתו של ארגון היזראליטים הפרוגרסיבים בקרקוב. בשנים 1869, 1883, 1893-94, 1924 בית הכנסת הורחב, עוצב מחדש בחלקו ועבר שימור בחלקו הפנימי כמו: קשת ארון הקודש, ציורי הקיר ואריחי הזכוכית הצבעוניים ב 36 חלונות קומת הקרקע והקומה הראשונה.
בית כנסת ה'טמפל' הוא המפואר שבבתי הכנסת בקרקוב. גבוה, גדול, רחב וגגו ככיפה קמורה. רצפתו מכוסה בשטיחים בצבע אדום ארגמן וקירותיו מעוטרים בקישוטי זהב. הקישוטים הם בסגנון מאורי ודומים לבית הכנסת הספרדי בפראג. בתקופת השלטון הנאצי, שימש בית הכנסת לאורווה וכך שרד.כיום, בית הכנסת רכוש הקהילה היהודית, משמש לעיתים לייעודו כמקום תפילה.
עזרת הנשים נמצאת בקומה העליונה ושם עמד עוגב שליווה את שירת המקהלה בעצרות ממלכתיות שהיו ביום העצמאות ב 11 לנובמבר, ביום החוקה ב 3 למאי וביום הולדתו של נשיא פולין.
בימי חג אלה, התאספו כל ילדי בתי הספר היהודים לתפילת חג יפה ומיוחדת הרב החזן התפלל תפילה מיוחדת אחר כך דרש ובסיום התפזרה העצרת.
על החזנים ב'טמפל'
יוסף פישר (1841-1914) היה חזן ראשי ב'טמפל' ותפילתו המיוחדת ומלאת ההדר משכה לבית הכנסת המוני יהודים אשר התנגדו לבית הכנסת וראו בו מוקד כפירה והתבוללות, אולם אהבו מאוד את תפילתו של פישר. בחגים הפולנים נהג פישר לשיר בבית הכנסת את "האל, ששמרת על פולין" ומיד אחריו את "האל, ששמרת על יהודה". הוא היה הרוח החיה בתנועה הציונית בעיר וארגן בבית הכנסת את נשף חנוכה לכוב המכבים בשנת 1891. המתפללים הנאורים לא אהבו זאת והוא עשה זאת על אפם ועל חמתם. פישר הקים בשנת 1879 בית דפוס ברחוב גרוז'קה Grodzka.
נבנה בשנים 1860-1862 ביוזמתו של ארגון היזראליטים הפרוגרסיבים בקרקוב. בשנים 1869, 1883, 1893-94, 1924 בית הכנסת הורחב, עוצב מחדש בחלקו ועבר שימור בחלקו הפנימי כמו: קשת ארון הקודש, ציורי הקיר ואריחי הזכוכית הצבעוניים ב 36 חלונות קומת הקרקע והקומה הראשונה.
בית כנסת ה'טמפל' הוא המפואר שבבתי הכנסת בקרקוב. גבוה, גדול, רחב וגגו ככיפה קמורה. רצפתו מכוסה בשטיחים בצבע אדום ארגמן וקירותיו מעוטרים בקישוטי זהב. הקישוטים הם בסגנון מאורי ודומים לבית הכנסת הספרדי בפראג. בתקופת השלטון הנאצי, שימש בית הכנסת לאורווה וכך שרד.כיום, בית הכנסת רכוש הקהילה היהודית, משמש לעיתים לייעודו כמקום תפילה.
עזרת הנשים נמצאת בקומה העליונה ושם עמד עוגב שליווה את שירת המקהלה בעצרות ממלכתיות שהיו ביום העצמאות ב 11 לנובמבר, ביום החוקה ב 3 למאי וביום הולדתו של נשיא פולין.
בימי חג אלה, התאספו כל ילדי בתי הספר היהודים לתפילת חג יפה ומיוחדת הרב החזן התפלל תפילה מיוחדת אחר כך דרש ובסיום התפזרה העצרת.
על החזנים ב'טמפל'
יוסף פישר (1841-1914) היה חזן ראשי ב'טמפל' ותפילתו המיוחדת ומלאת ההדר משכה לבית הכנסת המוני יהודים אשר התנגדו לבית הכנסת וראו בו מוקד כפירה והתבוללות, אולם אהבו מאוד את תפילתו של פישר. בחגים הפולנים נהג פישר לשיר בבית הכנסת את "האל, ששמרת על פולין" ומיד אחריו את "האל, ששמרת על יהודה". הוא היה הרוח החיה בתנועה הציונית בעיר וארגן בבית הכנסת את נשף חנוכה לכוב המכבים בשנת 1891. המתפללים הנאורים לא אהבו זאת והוא עשה זאת על אפם ועל חמתם. פישר הקים בשנת 1879 בית דפוס ברחוב גרוז'קה Grodzka.
חתנו היה הצייר המפורסם אברהם נוימן.
ד'ר יהושע (אוזיאש) טהון ( 1870-1936) רב ומנהיג מתפללי בית הכנסת
ד'ר יהושע (אוזיאש) טהון ( 1870-1936) רב ומנהיג מתפללי בית הכנסת
ה'טמפל' (נבחר לתפקיד ב 1899), חזן ודרשן מטיף. טהון יליד לבוב בוגר הפקולטה לפילוסופיה בברלין ובוגר בית המדרש לרבנים בברלין, מראשי הצעירים הציונים בלבוב ובקשרים קרובים עם הרצל. כתב מאמרים לעיתונות והשתתף באופן קבוע בעיתון 'השלוח', ירחון עברי לספרות ולמדע שהופיע בשנים 1896- 1927 ונדפס בקרקוב. טהון היה דמות מרכזית וכריזמטית בקרב יהודי קרקוב בין שתי מלחמות עולם ומנהיג חשוב של יהדות פולין. הוגה דעות ומדינאי פרגמטי שידע לקבץ סביבו עוזרים מוכשרים בעלי כושר ארגון.
בשנת 1919, נבחר לסיים הפולני כאשר עמד בראש "המועצה היהודית הלאומית הזמנית" שבמחוז קרקוב.
לאחר מותו של ד'ר טהון, המשיך בדרכו כחזן ודרשן ב'טמפל' ד'ר שמלקס.
בשנת 1919, נבחר לסיים הפולני כאשר עמד בראש "המועצה היהודית הלאומית הזמנית" שבמחוז קרקוב.
לאחר מותו של ד'ר טהון, המשיך בדרכו כחזן ודרשן ב'טמפל' ד'ר שמלקס.
פתוח בכל ימות השבוע בשעות 10:00-15:00
בית ספר 'תחכמוני' Tachkemoni school
מיודובה 26 Miodowa
בסיום המחזור הראשון של ה'חדר העברי' של 'המזרחי' ברחוב קופה 16, הוחלט לשמור על המשכיות ולהקים תיכון דתי המבוסס על עקרונות ה'חדר העברי'.
בית הספר נוסד בשנת 1927 והיו בו שלוש כתות שלמדו בצריף קטן במשך שנתיים עד 1929, אז נסגר בית הספר לשנתיים ונפתח שנית בשנת 1931, בבניין חדש בן 4 קומות ו 13 חדרי כתה גדולים. בבית הספר למדו מקצועות כלליים ולכן הוכר ע'י שלטונות פולין, אולם בוגריו לא יכלו להתקבל לאוניברסיטה על סמך התעודות של בית הספר. מי שרצה להתקבל בהמשך לאוניברסיטה, למד את שנת הלימודים האחרונה בבית ספר תיכון פולני.
במחזור האחרון של בית הספר למדו 400 תלמידים ולמדו 24 מורים.
בית הספר חינך את תלמידיו ברוח התורה והמסורת הדתית – לאומית. לפני הצהריים למדו למודי קודש ואחר הצהריים, מקצועות כלליים חילוניים. שיטת לימוד זאת הכתיבה שני מנהלים האחד הרב מ.י. קליגר ללמודי קודש והשני, ד'ר ד. זוננשטיין ללמודי חול.
אחר הצהריים התקיימו חוגים ובהם למדו לימודי ארץ ישראל, תולדות ה'חלוץ' וחוגי ספורט שונים.
היחסים בבית הספר היו של כבוד הדדי, הבנת הזולת ועזרה הדדית.
רבים מבין הבוגרים עלו לארץ כחלוצים וחלקם הקימו את קיבוץ כפר עציון בהרי יהודה בארץ ישראל.
מיודובה 26 Miodowa
בסיום המחזור הראשון של ה'חדר העברי' של 'המזרחי' ברחוב קופה 16, הוחלט לשמור על המשכיות ולהקים תיכון דתי המבוסס על עקרונות ה'חדר העברי'.
בית הספר נוסד בשנת 1927 והיו בו שלוש כתות שלמדו בצריף קטן במשך שנתיים עד 1929, אז נסגר בית הספר לשנתיים ונפתח שנית בשנת 1931, בבניין חדש בן 4 קומות ו 13 חדרי כתה גדולים. בבית הספר למדו מקצועות כלליים ולכן הוכר ע'י שלטונות פולין, אולם בוגריו לא יכלו להתקבל לאוניברסיטה על סמך התעודות של בית הספר. מי שרצה להתקבל בהמשך לאוניברסיטה, למד את שנת הלימודים האחרונה בבית ספר תיכון פולני.
במחזור האחרון של בית הספר למדו 400 תלמידים ולמדו 24 מורים.
בית הספר חינך את תלמידיו ברוח התורה והמסורת הדתית – לאומית. לפני הצהריים למדו למודי קודש ואחר הצהריים, מקצועות כלליים חילוניים. שיטת לימוד זאת הכתיבה שני מנהלים האחד הרב מ.י. קליגר ללמודי קודש והשני, ד'ר ד. זוננשטיין ללמודי חול.
אחר הצהריים התקיימו חוגים ובהם למדו לימודי ארץ ישראל, תולדות ה'חלוץ' וחוגי ספורט שונים.
היחסים בבית הספר היו של כבוד הדדי, הבנת הזולת ועזרה הדדית.
רבים מבין הבוגרים עלו לארץ כחלוצים וחלקם הקימו את קיבוץ כפר עציון בהרי יהודה בארץ ישראל.
לאחר המלחמה בשנים 1945-1947, שימש המקום כמושב ועדת 'הבריחה' וכמרכז בקרקוב לנושא 'הבריחה'.
היום משמש הבניין כבית ספר של העירייה.
בית הספר היסודי הכללי Elementary school
בית העלמין היהודי 'החדש' 'New' Jewish cemetery
רחוב מיודובה 55 Miodowa
ממשיכים ללכת ברחוב עד נקודת החיתוך עם מסילת הברזל, עוברים אותה ומגיעים לכניסה לבית העלמין.
בית העלמין נוסד בשנת 1880, והורחב מספר פעמים.
בכניסה לבית העלמין מכיוון מיודובה, נמצא בית הטהרה ובצמוד אליו מצד מזרח, בניין דירות דו-קומתי, החומה ובה שער הכניסה לבית העלמין.
תאריכי המצבות הישנים ביותר הם משנת 1840.
בין האישים הקבורים כאן נמצא את: ד'ר יהושע טהון Ozyash Thon(1870-1936), מנהיג התנועה הציונית וחבר הסיים הפולני בשנים 1922 ועד 1936 עם מותו בשנה זו. הארכיטקט יזף סאר Jazef Sara (1850-1929), סגן נשיא הקהילה היהודית בקרקוב בשנים 1905-1929, פרופ' ליאון שטרנבך Leon Sternbach (1864-1940) מומחה לפילולוגיה קלאסית ומרצה באוניברסיטה היגלונית, הצייר מאוריציו גוטליב Maurycy Gottlieb (1856-1879), קלמן ואהרון אפשטיין Kalman & Aaron Epsteins, מנהיגי התנועה החסידית בקרקוב בראשית המאה ה19, שמעון שרייבר (סופר) Szymon Schreiber (Sofer) רבה של קרקוב בשנים 1860-1883.
בתקופת השלטון הנאצי הוא נהרס כליל ושוקם מחדש החל משנת 1957 ועבודת השיקום ממשיכה עד היום.
במיודובה 36 עומד בניין לבנים חומות בן כמה קומות ששימש כבית ספר יהודי כללי חילוני על שם קלמנטינה טנסקי-הופמן. התלמידים היו יהודים וצוות המורים מעורב, יהודים ופולנים.רחוב מיודובה 55 Miodowa
ממשיכים ללכת ברחוב עד נקודת החיתוך עם מסילת הברזל, עוברים אותה ומגיעים לכניסה לבית העלמין.
בית העלמין נוסד בשנת 1880, והורחב מספר פעמים.
בכניסה לבית העלמין מכיוון מיודובה, נמצא בית הטהרה ובצמוד אליו מצד מזרח, בניין דירות דו-קומתי, החומה ובה שער הכניסה לבית העלמין.
תאריכי המצבות הישנים ביותר הם משנת 1840.
בין האישים הקבורים כאן נמצא את: ד'ר יהושע טהון Ozyash Thon(1870-1936), מנהיג התנועה הציונית וחבר הסיים הפולני בשנים 1922 ועד 1936 עם מותו בשנה זו. הארכיטקט יזף סאר Jazef Sara (1850-1929), סגן נשיא הקהילה היהודית בקרקוב בשנים 1905-1929, פרופ' ליאון שטרנבך Leon Sternbach (1864-1940) מומחה לפילולוגיה קלאסית ומרצה באוניברסיטה היגלונית, הצייר מאוריציו גוטליב Maurycy Gottlieb (1856-1879), קלמן ואהרון אפשטיין Kalman & Aaron Epsteins, מנהיגי התנועה החסידית בקרקוב בראשית המאה ה19, שמעון שרייבר (סופר) Szymon Schreiber (Sofer) רבה של קרקוב בשנים 1860-1883.
בתקופת השלטון הנאצי הוא נהרס כליל ושוקם מחדש החל משנת 1957 ועבודת השיקום ממשיכה עד היום.
בית הספר היסודי בפולין היה אז בן 7 כתות. למדו בו ילדים שגרו בסביבה כולל ילדים יתומים מבית היתומים ברחוב דיטלה 64 Dietla.
שפת הלימוד הייתה פולנית ולמדו בו למודים כלליים וגם לימודי דת ויהדות. גם היום משמש הבניין לבית ספר.
Medyczne Studium Zawodowe Nr 5