בסוף המאה ה 19 וראשית המאה ה 20, נוצרה בעיה רצינית בעולם החרדי עם התפתחות תנועת ההשכלה. בנות דתיות נטשו את אורח החיים הדתי וכן נוצר פער תרבותי בין חינוך והשכלת הבנים לחינוך והשכלת הבנות ובעקבות זאת, בעיות בנישואים ושידוכין.
הבנים התחנכו במוסדות החינוך החרדים, השכלתם הייתה השכלה יהודית דתית ושפת דיבורם בעיקר יידיש. הם למדו ב'חדר' ובהמשך בישיבות.
הבנות החרדיות לעומת זאת, למדו בבתי ספר יסודיים פולנים כלליים ובהמשך בבתי ספר תיכוניים קתולים כלליים, והשכלתן הייתה יהודית מבית וכללית מבית הספר ושפת דיבורן פולנית.
הייתה זאת שרה שנירר בת קרקוב, מחנכת הקשורה ל'אגודת ישראל' שהגתה את רעיון הקמת מוסד לימוד חרדי לבנות שיחזירן לחינוך היהודי, ילמד מקצועות כלליים ומקצועות של כלכלת משק בית. כך הבנות תלכנה מצד אחד עם הזמן המודרני ובאותו הזמן תישארנה בחינוך החרדי. בכך יימצא גם המכנה המשותף בין הבנים לבנות בעולם החרדי.
מכשולים רבים עמדו בדרכה ורעיונה יוצא הדופן אז, אולם היא קבלה את ברכתו של האדמו'ר מבעלז מקור חסידות משפחתה והצליחה לשכנע את ראשי 'אגודת ישראל' ובסיועם גברה על המכשולים. בשנת 1917 שרה שנירר הקימה את 'בית יעקב', בית הספר התיכון החרדי לבנות בקרקוב שהפך עם הזמן לרשת הגדולה לחינוך בנות בכל העולם החרדי.
על שרה שנירר ( 1883-1935): שנירר ילידת קרקוב, בת למשפחה מחסידות בעלז. למדה בבית ספר פולני כללי וכחברותיה באותה העת, התרחקה ממקורותיה. תקופה מסויימת בחייה עבדה לפרנסתה כתופרת. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה ב 1914, היא נסעה עם משפחתה לוינה באוסטריה. שם קבלה את ההארה והבינה שצריך למצוא דרך להחזיר את בנות ישראל למקורותיה של היהדות הדתית באמצעות ייסוד מוסד חינוכי דתי שבו תוכלנה ללמוד. שרה שנירר הייתה גם סופרת יידיש, מחזאית ומחנכת שכתבה ספרות לבנות דתיות. בין ספריה שהודפסו בעברית ביוזמת 'אגודת ישראל':
'ספר המחזות' 1954, 'מה תפקידה של בת ישראל?' 1934, 'חנה ושבעת בניה' 1944, 'אם בישראל', 1960.
היא ראתה את ייעודה במלחמה בהשכלה ובחילוניות של הצעירות היהודיות והחזרתן אל המסורת הדתית.
על בית הספר והסמינר מספרים חנה בוימל ודב אנגלרד בחוברת 'היהודים בקראקוב' שהוציאה וועדת ההנצחה של יוצאי קרקוב בחיפה בשנת 1981.
הבנים התחנכו במוסדות החינוך החרדים, השכלתם הייתה השכלה יהודית דתית ושפת דיבורם בעיקר יידיש. הם למדו ב'חדר' ובהמשך בישיבות.
הבנות החרדיות לעומת זאת, למדו בבתי ספר יסודיים פולנים כלליים ובהמשך בבתי ספר תיכוניים קתולים כלליים, והשכלתן הייתה יהודית מבית וכללית מבית הספר ושפת דיבורן פולנית.
הייתה זאת שרה שנירר בת קרקוב, מחנכת הקשורה ל'אגודת ישראל' שהגתה את רעיון הקמת מוסד לימוד חרדי לבנות שיחזירן לחינוך היהודי, ילמד מקצועות כלליים ומקצועות של כלכלת משק בית. כך הבנות תלכנה מצד אחד עם הזמן המודרני ובאותו הזמן תישארנה בחינוך החרדי. בכך יימצא גם המכנה המשותף בין הבנים לבנות בעולם החרדי.
מכשולים רבים עמדו בדרכה ורעיונה יוצא הדופן אז, אולם היא קבלה את ברכתו של האדמו'ר מבעלז מקור חסידות משפחתה והצליחה לשכנע את ראשי 'אגודת ישראל' ובסיועם גברה על המכשולים. בשנת 1917 שרה שנירר הקימה את 'בית יעקב', בית הספר התיכון החרדי לבנות בקרקוב שהפך עם הזמן לרשת הגדולה לחינוך בנות בכל העולם החרדי.
על שרה שנירר ( 1883-1935): שנירר ילידת קרקוב, בת למשפחה מחסידות בעלז. למדה בבית ספר פולני כללי וכחברותיה באותה העת, התרחקה ממקורותיה. תקופה מסויימת בחייה עבדה לפרנסתה כתופרת. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה ב 1914, היא נסעה עם משפחתה לוינה באוסטריה. שם קבלה את ההארה והבינה שצריך למצוא דרך להחזיר את בנות ישראל למקורותיה של היהדות הדתית באמצעות ייסוד מוסד חינוכי דתי שבו תוכלנה ללמוד. שרה שנירר הייתה גם סופרת יידיש, מחזאית ומחנכת שכתבה ספרות לבנות דתיות. בין ספריה שהודפסו בעברית ביוזמת 'אגודת ישראל':
'ספר המחזות' 1954, 'מה תפקידה של בת ישראל?' 1934, 'חנה ושבעת בניה' 1944, 'אם בישראל', 1960.
היא ראתה את ייעודה במלחמה בהשכלה ובחילוניות של הצעירות היהודיות והחזרתן אל המסורת הדתית.
על בית הספר והסמינר מספרים חנה בוימל ודב אנגלרד בחוברת 'היהודים בקראקוב' שהוציאה וועדת ההנצחה של יוצאי קרקוב בחיפה בשנת 1981.
שרה שנירר נפטרה בשנת 1935 ונקברה בבית העלמין היהודי בפלשוב שנהרס כליל בעת השלטון הנאצי. עם פטירתה, היו במרכז ומזרח אירופה למעלה מ 200 מוסדות של 'בית יעקב' ובהם התחנכו למעלה מ 25,000 תלמידות.
בית הספר התיכון 'בית יעקב Beit Yaakow' high school'
בית הספר התיכון 'בית יעקב', הוקם ברחוב אוגוסטיאנסקה 30 במטרה לחנך את בנות ישראל ברוח התורה והיהדות וכדי למנוע נטישת בנות גוברת והולכת של המסורת ודרך התורה.
הבעיה הייתה בכלל הקהילה היהודית בפולין ועד מהרה, התפתח 'בית יעקב' לרשת בת 50 סניפים שהיו פרושים על פני כל פולין. ההצלחה הגדולה הביאה לדרישה של הקמת סמינר למורות. הוגה הרעיון היה המהר'ם שפירא מייסד ישיבת 'חכמי לובלין', בוועידה של 'אגודת ישראל'. המקום ברחוב אוגוסטיאנסקה היה קטן וצר וכדי להתרחב חיפשו מקום נוסף.
סמינר למורות 'בית יעקב' Seminar for women teachers 'Beit Yaakow 
רחוב סטניסלבה 10 Św Stanisławaהסמינר למורות של 'בית יעקב' נוסד בקרקוב בשנת 1922, 5 שנים לאחר ייסודו של התיכון. תנאי הקבלה לסמינר היו: בת דתית מבית דתי שהביאה המלצות מאנשים שהכירו אותה כדתית, בוגרת תיכון מוכר ושעמדה בבחינות הקפדניות של ועדת המורות. שלושת חודשי הלימוד הראשונים היו בבחינת ניסיון ומי שעמדה בו, יכלה להמשיך את לימודיה בסמינר שכלל פנימייה עבור בנות שהגיעו מחוץ לקרקוב. משך הלימודים היה שנתיים ונושאי הלימודים: לימודי תורה ויהדות כולל משנה, מקצועות עיוניים ופדגוגיה.
סדר היום של הבנות כלל: בנות הפנימייה קמו בשעה 6:00 ולאחר סידור חדרן, הלכו להתפלל בחדר התפילה שהיה צבוע בצבע אדום ולכן כונה: 'החדר האדום'. ארוחת בוקר, לימודים עד שעה 13:00, תפילה, ארוחת צהריים, מנוחה עד שעה 15:00. טיול ב'גן המלכים' הסמוך לסמינר עד 16:00, לימודים עד שעה 19:00, תפילת ערבית, ארוחת ערב, הכנת שיעורים וכיבוי אורות בשעה 22:00.
סגל ההוראה היה ברובו מורות שגרו באותו בניין בקומה שמעל מגורי הבנות. חלק לא מבוטל מסגל ההוראה היו מתנדבים שבאו מתוך היהדות החרדית בגרמניה.
מספר התלמידות בסמינר היה 120, אולם הלחץ להתקבל היה גדול ובשנת 1932 הוקם בניין חדש בן 6 קומות עם כתות גדולות. מספר התלמידות בסמינר במחצית השנייה של שנות השלושים הגיע ל 450 ובין התלמידות גם כאלו שבאו מאנגליה וארה'ב.
מורות בסמינר 'בית יעקב':
ד'ר רוזנבאום, לאופר, טננבאום, גולדשטוף, שצ'רנסקה, באומינגר וניוגרשל.
מרצים בסמינר: ד'ר דויטשלנדר מנהל 'קרן תורה' העולמית והרב יהודה לייב אורלאן.
בחזית הבניין ישנו שלט ובו כתוב:
"שרה שנירר ע"ה
נפטרה כ"ו אדר תרצ"ה
... אשה אם לאלפים ורבבות
אם מלטפת ומוכיחה
בלהט דבריה נשבו לבבות
להט אם אוהבת ומשגיחה
... זכרונות הערצה נאמנים
ילוו את נשמתה הגדולה
במשך מאות דורות ושנים
יזכר שמה בכבוד ותהילה
ר' אלכסנדר זושא פרידמן הי"ד
ובאנגלית נכתב:
"הבניין נבנה ב-1927 והיה הבית של 'בית יעקב', סמינר למורות שנוסד ב-1917 על ידי שרה שנירר. לכאן הגיעו בנות ישראל מערים ומקומות שונים באירופה המזרחית ללמוד תורה, וכאן בקרקוב הוצתה האש, אשר המשיכה להאיר את לבבותיהן ומחשבותיהן של בנות יהודיות בכל רחבי העולם.
אייר תשס"א, מאי 2001"
נפטרה כ"ו אדר תרצ"ה
... אשה אם לאלפים ורבבות
אם מלטפת ומוכיחה
בלהט דבריה נשבו לבבות
להט אם אוהבת ומשגיחה
... זכרונות הערצה נאמנים
ילוו את נשמתה הגדולה
במשך מאות דורות ושנים
יזכר שמה בכבוד ותהילה
ר' אלכסנדר זושא פרידמן הי"ד
ובאנגלית נכתב:
"הבניין נבנה ב-1927 והיה הבית של 'בית יעקב', סמינר למורות שנוסד ב-1917 על ידי שרה שנירר. לכאן הגיעו בנות ישראל מערים ומקומות שונים באירופה המזרחית ללמוד תורה, וכאן בקרקוב הוצתה האש, אשר המשיכה להאיר את לבבותיהן ומחשבותיהן של בנות יהודיות בכל רחבי העולם.
אייר תשס"א, מאי 2001"
