תחנת רדגאסט אנדרטת הזיכרון ליהודי לודז


אתר ההנצחה רדגאסט Radegast נמצא בסוף רחוב סטלובה Stalowa לא הרחק מבית העלמין היהודי החדש. תחנת הרכבת ברובע רדוגושץ Radogoszcz, או בכינוייה ברבים תחנת הטעינה למרישין, הינה אחד המבנים החשובים ביותר הקשורים להיסטוריה של הגטו. 


זה היה כאן. מכאן שלחו הגרמנים אסירים מגטו ליצמנשטאט למחנות ההשמדה. יהודים מפולין , גרמניה ,אוסטריה , לוקסמבורג וצ'כוסלובקיה. המגורשים נשלחו למחנות המוות חלמנו ואושוויץ. עתה הפכה התחנה לאנדרטת זיכרון לאסירי הגטו בלודז'.
תחנת רדגאסט ממוקמת בצפון מזרח הגטו, בתחילה תפקדה כתחנת רכבת משא בלבד. כאן החזיקו הגרמנים את מזון העובדים היהודים, חומרי הגלם לבתי המלאכה של הגטו וסחורות נוספות. סחורות מוכנות מהגטו הועמסו כאן כל השנה. השלטונות הגרמנים החלו להשתמש ברגדסט להובלת בני אדם ב- 1941. בנין התחנה המקורי עדיין קיים. פסי הרכבת הם אותם הפסים של התחנה הישנה, הם נקראים: Krupp Engraved מתוצרת מחרטת קרופ הגרמנית.
38,000 יהודים ממדינות אירופיות אחרות וכ 5000 צוענים הובאו לגטו דרך תחנה זו. 
ב 1942 גורשו מהתחנה 145,000 אסירים יהודים למחנות ההשמדה. רובם הושמדו בגז. הטרנספורט האחרון היה ב- 29 באוגוסט 1944 אז יצא המסע האחרון לאושוויץ. גטו לידסמנשטאט חדל להתקיים. הגרמנים השאירו רק כמה מאות אנשים לנקות את אזור הגטו. ב - 1939 היוו יהודי לודז' יותר משליש מ- 700,000 תושבי לודג', רק כ- 5% שרדו מקהילה זו. כ-800 יהודים שרדו כדי לחזות בשחרור. 

ב 29 באוגוסט 2005 בפתיחה חגיגית נחנכה אנדרטת הזיכרון "תחנת רדגאסט" Station radegast לרגל 61 שנים לחיסול גטו לידסמנשטאט.



האנדרטה ומעצביה
לבקשת ראש עירית לודז' מאיור ג'רסי קרופיבניצקי Jerzy kropiwnicki עיצב הארכיטקט צ'סלב ביילצקי את אנדרטת הזיכרון.


בקיץ 2004 רוהט בניין התחנה מחדש. מבנה חדש שנבנה ליד התחנה לאחר המלחמה הוסר. על הפסים הישנים הונח קרון רכבת-משא מתקופת המלחמה. פסי הרכבת כעת מובילים ממסילה צדדית ל- 140 מ' מנהרת המגורשים שמסמלת את הדרך לשואה. על הקירות תלויות שורות-שורות של רשימות של מי שהוסעו מכאן במשלוחים. רשימות מסודרות, מוקפדות. לצד הרשימות, משולבים מוצגים כמו מפתחות וחפצי ילדים, שנחפרו מאדמת מחנה ההשמדה "חלמנו על נהר הנר", שאליו הובלו רוב הקורבנות. לוחות בד דמויי רשת תלויים מהתקרה בתחנת הרכבת "רדגאסט", על הלוחות הגדולים מודפסות בשחור-לבן תמונותיהם של יהודים שהיו פעם תושבי העיר הזאת. תמונות מקריות של צעירים, זוגות, משפחות. בני אדם רגילים שההדפס משווה להם צורה של הולוגרמות; בעצם, של רוחות רפאים. עבור אלפי בני אדם - חלקם דיירי גטו לודז', חלקם יהודים שהובאו לכאן ממקומות אחרים - הייתה רדגאסט התחנה האחרונה בדרך אל המוות. המנהרה מובילה ל'אולם הערים' שמעליו 6 אבני מצבה גדולות - המתארות את המחנות שאליהם גורשו יהודי גטו לידסמנשפט. ברחוב סטלובה Stalowa מזדקר מתוך בסיס, עמוד אל על. בפנים, להבה בוערת לזכר קורבנות הגטו.

ביילצקי יצר סמליות לגורל היהודי. 

האדריכל בילצקי חשב כי תחנת רדגאסט היא אנדרטת זיכרון לשואה וזיכרון החייבת לסייע בשרטוט אלו שגרמו לכך. לכן, ישנם שני תאריכים על הקיר החיצוני של המנהרה: התאריך בו היטלר עלה לשלטון, והתאריך בו הסתיימה המלחמה. שם תחנה זו ושמות מחנות ההשמדה נכתבו באותיות גותיות ונדפסו בגרמנית. מיקומו האותנטי מקנה לאתר ההנצחה מימד מוחשי מאוד. לעתים עוד חולפת רכבת משא על פסי הרכבת הפעילים, שמקבילים לפסי הרכבת הדוממים ההם. לאדריכל הפולני היהודי צ'סלב ביילצקי, היה ברור כי הוא רוצה לשתול את האנדרטה בנוף התעשייתי המקומי. אז עמדו שם מבנה התחנה ובניין אחד שנותר מן הגטו. באמצעות המנהרה הארוכה ועמוד המשרפה בקצה, ביקש ביילצקי להראות את היעד שאליו הובלו היהודים. לביילצקי היה חשוב גם לשמר את זהותם של מבצעי הפשע. על תחנת הרכבת מתנוסס שמה בגרמנית. זהו דבר חשוב במיוחד בפולין, המתקוממת מול הזיהוי של מחנות הריכוז הגרמנים עם פולין - "לא מחנות ריכוז פולנים, אלא מחנות גרמנים על אדמת פולין", טורחים אזרחיה להדגיש בכל פעם. האתר מרשים, דווקא בגלל פשטותו. ביילצקי רצה לעשות קונקרטיזציה של הזוועה, לקרב אליה את המבקר החדש . "זה לא שהפולנים לא יודעים על השואה, אבל יש הבדל בין לדעת לבין לחוש". ההיסטוריונית הפולנייה שליוותה את הפרויקט, אננה קולאז'ינקה, מדגישה כי אתר ההנצחה החדש הוא חלק בלתי נפרד ממוזיאון "מסורת החירות" של לודז' ומהמפעל החינוכי של העיר. ויש מה להנציח: גטו לודז' היה הסגור והאכזר מכולם.


בעבור רבים מהפולנים, אין זה רק מסע אל עברם של היהודים שהושמדו על אדמתם, אלא גם מסע במנהרת הזמן אל עברם שלהם. אחרי שנים של כיבוש נאצי ועוד כ-40 שנה של מה שנתפש אצל רבים ככיבוש סובייטי, מתאפשר להם לראשונה להתמודד עם ההיסטוריה שלהם.
גם הפולנים בעיר חוו טרגדיה נוראה. יום לפני שחרור העיר, הציתו הגרמנים את בתי הכלא המקומיים ואלפי פולנים נשרפו או נורו למוות בעת המנוסה. עכשיו מספרים את הסיפורים האלה לתלמידי בתי ספר, המגיעים לכאן באוטובוסים מדי שבוע.
2.5 מטר של קיר לבנים אדומות מבדיל את שטח התחנה מאזור המגורים. עיצוב זה יצר אוירה שקטה המאפשרת למבקרים להפנים את ההיסטוריה. החנייה נמצאת מעבר לתחנה.


שעות פתיחה:
מאי – אוקטובר: שני – חמישי, 10:00–18:00 שבת - ראשון, 12:00–20:00
נובמבר – אפריל: שני – חמישי, 09:00–17:00 שבת - ראשון, 10:00–15:00 האתר סגור בימי שישי. 

קישורים
סרטון המתאר את המוזיאון ואתר ההנצחה RADEGAST
צילומי התחנה לפני שהוסבה לאתר הנצחה.

רחל ביהם 1924 - 1944 הפתק, השיר והמנגינה.


האדריכל צ'סלב בילצקי שעיצב ותכנן את אתר ההנצחה וההיסטוריונית אננה קולאז'ינקה באתר ההנצחה