רחוב ברצקה Bracka הוא גבולו הדרומי של בית הקברות היהודי בלודז'. בקצה הרחוב במפגש עם רחוב כריזנטם Chryzntemפונים שמאלה (צפונה). דרך עפר תביא אותנו לרחבת חנייה ליד שער בית הקברות. ממזרח נמצא מבנה גדול, הוא בית ההלוויות בעיצובו של אדולף זליקסון A. Zeligson ומומן ע"י גב' מינה קונשטדט .Konsztadt. בתמורה לתרומתה בסך של 18,000 רובל היא ביקשה כי תינתן לה הזכות להציב שלט בחזית המבנה בו יצוין בפולנית "קרן ה. ומ. קונשטדט" וכן תוקצה לה חלקה משפחתית להרמן קונשטדט אשר תכלול 8 חלקות קבר (רובע D חלקות 1, 2, 3, 4, 26, 27, 28, 29). המבנה נחנך באפריל 1898 והיה אותה עת הגדול ביותר בפולין (850 מ"ר שטחו). מיד עם כניסתנו דרך הפתח המעוצב לאולם ההספדים נראה בפינת האולם כרכרה ששמשה לנשיאת הנפטר עוד מתחילת המאה. בבית הלוויות ישנם 5 חדרים לנפטרים גברים, אליהם ניתן להגיע דרך מסדרון המוביל מאולם ההספדים, שם אנו נמצאים. בהמשך ישנו חדר נוסף שיועד לנפטרות וכן אולם נוסף. גמלון הגג הצנוע נתמך ע"י 2 עמודים. סידור הפנים מעוצב על פי כללי הטכס הדתי. הגויות הובלו אל האולם מחדרי הנפטרים. הקישוט ומקור האור היחיד היה מנורות מתכת וזכוכית. מעבר לחלון נבטו בנינים עתיקים של בתי חרושת.כשנצא מבית הלוויות כשפנינו לכוון שער בית העלמין נראה מימיננו אנדרטה, היא האנדרטה לזכר קורבנות לודז' שנבנתה בשנת 1956 על ידי מושקוMuszko ביום 10 בנובמבר 1892 אישר המושל הקמתו של בית קברות החדש על קרקע בשטח של 14 הקטר שנתרמה על ידי ישראל קלמן פוזננסקי Kalman Poznanski ביום 25.9.1891 בתמורה לאחוזת קבר למשפחת פוזננסקי בשטח של 511 מ"ר. הראשונים להיקבר בו, בדצמבר 1892 היו קורבנות מגיפת הכולירה שפרצה בעיר באותה עת. מחירה של אחוזה משפחתית נע בין 100 ל- 500 רובל. רגל רבוע של קרקע ליד הדרך הראשית עלתה 5 רובל ושטל דומה מרוחק מהדרך הראשית של בית הקברות – 3 רובל.
בין השנים 1893-6 נעשו עבודות התשתית בבית הקברות ונבנו בניני האחזקה בתכנונו ובהשגחתו של הארכיטקט הידוע אדולף זליגסון Adolf Zeligson. בשנת 1898 החלו לבנות חומה פנימית ושער שהפריד את בית הלוויות ובנינים אחרים מהקברים. ב-1900 מימנה משפחת קונשטדטKonstadt בניית בנין לצוות האחזקה של בית הקברות. לצידו הוקם מגדל מים. באותה שנה צורפה לשטח בית הקברות קרקע סמוכה שהיתה בבעלותו של אלברט צוקר. מתוך שטח כולל של 37 הקטר, 18 יועדו לקברים והיתרה לגנים, אזור עבודה ועתודה. בשנת 1914 הוקמה במקום עמדת משטרה, לאור תלונות על השחתת מצבות וגניבתן.
בימי מלחמת העולם הראשונה פורקה גדר העץ שהוקמה מסביב לבית הקברות לצרכי בעירה והוחלפה בהדרגה בגדר אבן. עם קבלת עצמאותה של פולין בשנת 1918 הצטוותה הקהילה היהודית להחליף אתכל השילוט בבית הקברות ובבית הטהרה מרוסית לפולנית. בית הקברות חובר לרשת הביוב בשנת 1911 ולרשת החשמל בשנים 1930-31. בחורף 1939 הרשו השלטונות הנאצים לחטוב את העצים בבית הקברות לצרכי בעירה. בזמן המלחמה לא הוקמו מצבות, ורק לוחות מתכת או אבנים פשוטות סימנו מקומם של הקברים. בשטח בית הקברות הוצאו להורג יהודים ופולנים חברי המחתרת וצוענים (שמקום קבורתם בו אינו ידוע). בשנת 1945 נהרס המבנה ששימש את אנשי האחזקה ומגדל המים. בשנת 1973 הופקע חלקו הדרומי של בית הקברות לצרכי סלילת כביש. המצבות נאספו ורוכזו בחלקו הצפוני של בית הקברות.
התכנון העקרוני של בית הקברות הוא בדפוס פשוט של לוח שחמט, עם שבילים להולכי רגל המפרידים את פני השטח לחלקות מלבניות. שער הברזל הענק שבחומה מחלק את בית הקברות לשני חלקים,מסמל את המעבר מעולם המחיים לעולם המתים, והוא עשוי משלושה שערים קטנים יותר שעוטרו במגיני דוד במוטיב 'עלים'. שימו לב לדמיון שבין שער זה לשער מפעלו של פוזננסקי ברח' אוגרודובה. ישנה סברה ששער זה הועבר לכאן מבית הקברות הישן שברח' ווסולה.
הרחוב הרחב, המרכזי, המוביל מהשער יוצר ציר ראשי העובר דרך מרכז בית ההלוויות. 12 שבילים חוצים את הציר המרכזי ו- 25 שבילים מקבילים מחלקים את שטח בית הקברות ל 125 חלקות. בתחילה עם הקמת בית העלמין היו בו 135 חלקות שחלקם אוחדו. החלקות הם בגודל ובמבנה אחיד למעט כמה חלקות, בהם החלקות שבהם נקברו ההמונים שמתו ממגפות והחלקה בה נקברו המתים בתקופת הגטו.בשנת 1925 נבנה קיר לבנים שהקיף את כל בית הקברות ומסביבו הוקמו מבני תעשיה למצבות שעם הזמן התפתחו ונעשו לבתי חרושת המייצרים אלפי מצבות מאבנים שהובאו ממרחקים ואף מחו"ל.
בין בעלי המפעלים הללו ידועים משפחות פיביגייר Fibgajer, פרום Frum , זימנסקי Zimanski ואורבנובסקי Orbanowski. האחרון היה כנראה יוצר הקבר במוזוליאום של פוזננסקי. חוצבים נוספים שפיתחו במקום את עסקי המצבות שלהם היו: בוינול Bojnol, בצינסקי Baczincki, ברודר Broder, פייטרקובסקי Piotrkowski וסטס Stassשורות המצבות המכסות כ- 90% משטח בית הקברות יוצרות דפוס אחיד הנשבר רק באזור שסביב השביל המרכזי. החלקות לאורך השביל המרכזי נשמרו לחברי הקהילה המכובדים, המיוחסים והעשירים ביותר. כאן מרוכזים קברים ומצבות מגווונים ביותר הן מבחינת הגודל והן מבחינת הסגנון הארכיטקטוני. החלקות ברחוב הראשון, לאורך החומה, נשמרו לנציגים המכובדים של החיים הדתיים ולפעילים בתחומי הדת בקהילה היהודית.
בבית הקברות היהודי יש כ-180,000 קברים וכיום נשארו בו כ-132,000 מצבות. בעת השלטון הנאצי נאסר השימוש במצבות לצורך סימון הקברים ולכן הם סומנו באותה עת באמצעות שרשרת מתכת או יציקת בטון נמוכה שציינה את מקום הקבר. בנוסף נפגעו ונותצו באותה תקופה כ-60,000 מצבות. המצבות המעניינות ביותר מבחינה אמנותית וארכיטקטונית נמצאות משני צדי השביל המרכזי. רבות מהן תוכננו ע"י אדריכלים ידועים כזליגסוןZeligson, הירשנברג Hirshenberg, או לנדה Landa.לקראת סוף המאה ה-19 היה סגנון המצבות בבית הקברות ניאו-קלסי וקלסי, ולאחר תחילת המאה ה-20 בסגנון מודרניסטי ו- Secessionist שמוזגו בו גם סגנונות כמו אר-נובו וניאו-קלאסיציזם. לאחר 1910 סגנון המצבות שנבנו היה פשוט, מצבות חלקות לרוב עם מגן דוד שהלכו והתרבו. המצבות המעניינות ביותר בבית הקברות הן של פוזננסקי Poznanski, זילברשטיין Zilberstein, יארוצינסקי Jarocinski,הרצה Hertze, סכסס Saxess, קונסטאדטKonstadt רפפורט Rapoport, פרוסק Prussak וקון Kohn.
מיד כשעוברים את השער, עם השביל המרכזי מגיעים לחלקת קברים מרשימה קברי ראשי קהילת לודז' ועשירה. המצבות בנויות בסגנון ניאו קלאסי. בולט במיוחד המאוזוליאום של משפחת פוזננסקי הבנוי בצורת מקדש יווני. חלק זה של בית הקברות מלמד על רצונם של אמידי הקהילה להפגין את עושרם ואת רצונם להדמות ב"תרבות הקבורה" לבני מעמדם בחברה הפולנית.אם רוצים ניתן גם לראות במצבות אלו השתקפות של מגמות ההתבוללות שאפיינה חוגים מסוימים בקהילה היהודית.
מיד ובסמוך לחלקת הקברים של המשפחות העשירות ניתן לראות את המצבות של האנשים ה"פשוטים". ההבדל הבולט בין המצבות בשתי החלקות הסמוכות ממחיש יותר מכל את הפער שהיה קיים בין המעמדות השונים בקהילה היהודית בלודז'. לאחר המלחמה חזר בית הקברות לידי הקהילה היהודית בלודז' עם צוות אחזקה מצומצם. הקברים שלאחר המלחמה דומים לקברים בבתי קברות פולניים. מאז 1980 בית הקברות הוא אתר היסטורי מוכרז. המוזלאום של פוננסקי שוקם ב- 1992 ופעם נוספת בשנת 2006.
כיום בית הקברות מציין אזור ירוק גדול בצפונה של העיר. נשמרו כאן כ- 132,000 אבני מצבה שמהן 100 הוכרזו כמונומנטים היסטוריים.
סיור בבית הקברות
לאחר שנכנסים דרך השער הראשי מגיעים לשביל המרכזי. שם בדרך המוליכה צפונה קרוב ובמקביל לגדר ונבקר בקבריהם של חלק מנכבדיה היהודים של לודז', בקבר הרב מייזלס Meizels, בקברי הנספים בשואה ובדרכינו החוצה נעבור ליד בורות שלא נטמנו בהם יהודים, ובקברי בני תנועת נוער שנרצחו לאחר המלחמה.
מצד ימין נראה על הקיר שלט המאזכר את דוד שייראקוביאק David Sherakowiak, האינטלקטואל הצעיר מגטו לודז'.
דוד היה בעל כשרון ספרותי, אינטליגנציה גבוהה והתמצאות פוליטית ברורה. יליד 1924, למשפחה עניה, והודות לכישרונותיו הרבים ולשקדנותו, קיבל מילגה ללמוד בבית-ספר תיכון יהודי. שייראקוביאק היה תלמידו של ההיסטוריון הדגול ד"ר פיליפ פרידמן Philip Friedman ז"ל.יומנו שנמצא הוא רק קטע של עבודה נרחבת יותר שכתב בגטו. התפרסמו ממנה רק שתי מחברות, המקיפות את התקופה שבין ה-6 באפריל עד ה-22 באוקטובר 1941 ומ-4 ביוני עד ה-6 בספטמבר 1942. בסך-הכל נמצאו שלוש מחברות כתובות שלו. על כך שגם קודם לכן רשם המחבר רשימות, יעיד המבוא למחברת הראשונה, ובו נאמר : "הנני מתחיל במחברת חדשה של יומני ובקשר לכך רוצה אני להביע משאלה שבחיי תתחיל תקופה חדשה, בהירה וטובה יותר מהקודמת... דומני שזוהי אשליה... אין תקווה לשיפור" (6.4.41).שייראקוביאק כתב כנראה גם בין שני קטעי-הזמן האמורים, משום שהרשימה הראשונה במחברת השניה נקראת כהמשך טבעי של רשימה קודמת, ואין כל רמז להפסקה. לא ידוע כמו כן האם האסון שפקד אותו, מותה של אמו האהובה, גרם להפסקת הכתיבה לאחר ה-6 בספטמבר 1942, כלומר שנה לפני מותו הטרגי. רשימותיו של שייראקוביאק הן יומיומיות וענייניות, מצויידות בהערכות עצמיות ובהערות ביקורתיות. הן מוסרות ידיעות ממקור ראשון על החיים בגטו לודז' בתחומים שונים, ובמיוחד על המחסור החמור במזון, שהיווה את הבעייה המרכזית של אותה תקופה טרגית.
קברי הרב מייזל הרב אליהו חיים מייזל Eliyahu Haim Maizel 1821 - 1912
לאחר 30 מ' נמצא לשמאלנו את קברי הרב מייזל וצאצאיו הזכרים.מייזל, אליהו חיים נולד ב-1821 בגרודק Gródek. בנו של משה מייזל נכדו אהרון שמואל קאודאמוברKajdamower Kaidamover. היה רב ראשי במספר עיירות בפולין, עד שהשתקע בלודז'. והיה רבה הראשי של יהדות לודז' נפטר בלודז, בשנת תרע"ב - 1912. הרב פורסם במעשי צדקה, ומהלכות עליו אגדות עם, כמו: במגפת הדבר ברוסיה הקים בי"ח והשקיע בו את כל כוחו למלחמה במגפה. באותה תקופה השתוללה מגיפת הדבר גם בלודז'. מספרים כי הרב מייזל אסף קבוצת אנשים שאמרו תהילים בבית הקברות ליד השער הפנימי. כאשר סיימו לקרוא את התהילים שאל הרב מייזל: "למי יש מפתח?" ואז השיבו לו: "לשומר בית הקברות יש מפתחות". הרב מייזל ביקש להביא את המפתח של השער הפנימי, שם אותו בכיס ואמר: "אני לא מחזיר את המפתח". והמגיפה נעצרה.
סיפור זה שמע יהודה וידבסקי מפיו של יהודי המכונה בשם "זאב השחור". יהודי זה התגורר בבלוטי והיה בעל מוסף בראש השנה ויום הכיפורים, בשטיבל של חסידי סוכצ'וב בבלוטי.
הרב מייזל השתדל (והצליח) להקטין את מכסת הגיוס של יהודים לצבא הרוסי. יסד בלודז' תלמוד תורה מטיפוס חדש. בזמן שיהודים נושלו מעבודתם בבתי חרושת, בנה למענם בית חרושת חדש והעסיק בו את המובטלים. הכין תכניות לייסד חברה לרכישת אדמות בפולין ולהקים עליהם חוות הכשרה לבני הנוער, כדי להכשירם לעליה לארץ ישראל ולעיבוד האדמות (תכנית זו עוררה התנגדות ולא הוגשמה!!! על הכנסת האורחים ומעשה הצדקה. ראה תמונת הלווית).
בהמשך מימין נמצא האתר בו נקברו ילדים וקרבנות ממגפת כולרה.
נחזור דרומה לשדרה הראשית, ונמשיך לכיוון מערב אל מרכז בית הקברות. כאן נמצאים קבריהם של היותר עשירים ומפורסמים של העיר.
מימין - מצבת גרניט שחורה ובוהקת של משפחת קונשטאדט. יש בה שתי שורות של עמודים המחוברים בשרשרת ומעוטרים בצורות הנדסיות בסגנון טוסקאני. בניגוד לסגנון המצבה, גדר המתכת מעוקלת עם מעקה בעלת עיטורים כבדים רבי פרטים.
המצבה הבאה היא של משפחת פרוסק - תעשיינים וסוחרים ידועים. מצבת הגרניט המרובעת נבנתה בשנת 1900. המצבה מעוטרת בכיפת צריח המונחת על 4 עמודי תמיכה. מצבה זו בולטת בפשטותה.קצת הלאה משמאל המצבה של משפחת יארוצ'ינסקי. משפחת אנשי עסקים ותעשיינים שהיו ידועים כפילנתרופים. זו מצבת שיש לבנה מלבנית שהוצבה ב- 1900, היא מעוצבת על עמודים יוונים עגולים שבמרכז מחוברים כמעקה. המצבה שוקמה בשנים האחרונות.
בהמשך באותו צד של השדרה נגיע לקבר הגדול ביותר בבית הקברות - המוזולאום של ישראל ואלאונורה פוזננסקי Izrael & Leonora Poznanski.
המוזוליאום נבנה בשנת 1902 - 1903 כנראה ע"י הארכיטקט זיגלסון שהיה מועסק זמן רב ע"י משפחת פוזננסקי. זה בנין גרניט אפור מעוגל. הכיפה המסיבית נתמכת ע"י עמודים הצורה של הבניין קלאסית אך עם סממנים חדשניים. קירות האבן הענקיים מעוטרים בדוגמאות בברונזה, בתוך הכיפה מוזאיקה מרשימה מכ-2 מליון חלקי מוזאיקה מונציה מהסטודיו של סאלויאטיSalviati studio in Venice.
ישראל פוזננסקי: (1833 –1900)
נולד באלכסנדרוב ליד לודז', כבנו של סוחר בשם קלמן פוזננסקי. המשפחה עברה ללודז' ב- 1834 וגרה בבית דירות בעיר הישנה. הוא קיבל חינוך יוצא דופן - למד בבית ספר גרמני רוסי ואחר כך מתלמד באריגה ואמן אריגה. בשנת 1851 נשא את אלאונורה הרץHertz בתו של מזכיר בבית החולים האורתודוכסי בורשה. הוא נעשה עצמאי בגיל מאד צעיר ולכך הייתה השפעה על פעילותו העסקית. הוא ירש את נכסי אביו ובכסף זה יסד פירמה י. ק. פוזננסקי . בשנת 1861 החברה העסיקה כעשרת אלפים פועלים ויצרה עשרות אלפי מ"ר של בדי כותנה, צמר ופשתן כל שנה. הוא היה כוח משמעותי בשוק של לודז'. בשנת 1863 פוזננסקי רכש מספר רב של נכסים בעיר . הוא עסק ביצור וגם במסחר. בשנת 1872 הוא עבר ליצור ממוכן במפעליו בהשפעת יצרנים אחרים וכן פריצת שווקים חדשים במזרח. ההשקעות הגדולות שלו החלו ב- 1885 . הוא נעשה אימפריה השנייה בגדלה בעיר לודז'. הצמיחה של עסקיו המשיכה עד 1890 . בין היתר הוא הקים בית כנסת (כיום רחוב קושצ'ושקו Kosciuszki) הוא תרם את הקרקע ב- 1882 להקמת בית חולים ברחוב טרגובהTaragova (כיום סטרלינג Sterling) וקרקע לבית הקברות החדש ברחוב ברצקה. בשנת 1898 הוא יסד חברה פילנתרופית לתמיכה באמנים יהודים ובניית ספריות יהודיות בלודז'. הוא נפטר בלודז' ב- 29.4.1900 ונקבר במוזוליאום המשפחתי. העריכו את אחוזותיו ב-8 מליון רובל.
המצבה הבאה היא מקום הקבורה של משפחת זילברשטיין Zilberstein, בעלי מספר בתי חרושת לטכסטיל. הוקמה ב-1900 משיש קררה מבנה אוורירי בצורת צלב יווני עמודים עגולים ומרובעים עם אלמנטים קורינתיים תומכים במדרגות מעוטרות התומכות בגג. הקבר תוכנן ע"י זיגלסון ונבנה ע"י חברה מחו"ל.בקו אלכסוני מעבר לשדרה המרכזית עומד הקבר של משפחת רפופורט Rapoport שנבנה ב-1906. זהו מבנה מלבני בסגנון חדשני. הקשת המרכזית מעוטרת בסגנון עלים שממשיך גם על המעקה. בחזית המעקה יציקות מתכת מעוטרות.
קברים צופים פולנים.
קבוצת פולנים מהצופים הפולנים מהארמיה קריובה Karjowa ("צבא המולדת") הומתו של ידי הגרמנים בשנת 1944. הם נקברו ליד המוזלאום של פוזננסקי בתוך בית העלמין היהודי, פנימה מצד ימין. המקום מגודר ומסומן בלוח עם סמל המזכיר את סמל הצופים. בשנת 1992 הועברו הנקברים לבית העלמין הנוצרי אבל השלט והאזכור עדיין קיימים.
שדה הקבורה של הגטו
כעת נפנה דרומה ולאורך שדרה זו בערך במרחק הליכה קצר נגיע לשדה הקבורה של הגטו. זהו אזור קבורה לכ-43,500 יהודים שנפטרו בין השנים 1940-1944 בגטו. קורס המג"דים של צה"ל הציב לוחות זיכרון על כמה עשרות קברים ועתה ניצבות ציוני המצבות בשתי שורות ארוכות כמו במִפקד. לזכרם של יהודי הגטו שנספו במגפות, ברעב בעבודה הקשה וברציחות הרבות.מאזור הקבורה של אנשי הגטו נלך מערבה לכיוון היציאה. בדרכינו לכוון השער נבחין ב-8 בורות חפורים מצד ימין לשביל בצמוד לחומה, היו אלו בורות קבורה ל-857 היהודים האחרונים שנותרו בגטו לודז' כדי לאסוף את יתרת הציוד שנותר בו. היהודים ששמעו על כוונת הגרמנים להרוג אותם החליטו לברוח. הגרמנים לא הספיקו לאתר אותם, כיוון שהעיר שוררה על ידי הצבא האדום. לא רחוק מהבורות הוקם קבר סמלי ל-84 יהודיות נשים יהודיות מלודז' שנלקחו למחנה השמדה שטוטוף Stuthoff ונרצחו על ידי הנאצים בינואר 1945 ליד וייהרובו Wejherowo.
ארבעת חברי בני עקיבא
מצד שמאל לשביל בו אנו בדרכנו לשער היציאה ישנה מצבה לארבעה חברי בני עקיבא שנרצחו בשנת 1946 על ידי לאומנים פולנים כשהיו בדרכם לכינוס מלודז' לקרקוב. קבר ארבעת חברי בני עקיבא 1946. ארבעה חברי "קיבוץ המזרחי" בלודז' פעילי בני-עקיבא לפני-השואה": ציפי (פרלה) Zipi סטארובינסקהStrarowinska, שמוליק ריכברד Shmulik Richbard אברום פרלAvraham Perl וחיליק פרידמן Chilik Friedman שרדו ופעלו בשיקום העולם היהודי דתי- תנועתי.בימים א-ב דר"ח אדר בתש"ו (1946) נערך בקראקוב כינוס כללי של חברי "המזרחי" ואנשי תנועת עקיבא בפולין.
הארבעה יצאו לכינוס במשאית שהובילה מזון מלודז' לקרקוב. ביום כ"ז באדר א תש"ו (28.2.1946) בדרך ליד פיוטריקובPiotrokow, נרצחו הארבעה על- ידי שמונה פולנים. אלה עצרו את המשאית, בדקו את זהותו של כל אחד מהנוסעים ורצחו את היהודים. החברים ניסו להשפיע על ציפורה שתציג עצמה כפולנייה לפי מראה, היא סירבה ונרצחה. הנהג הפולני ועוזרו העידו על הרצח.הלוויה התקיימה בא' דר"ח אדר ב' תש"ו (1946.3.3), בבית הקברות היהודי בלודז'. יורק - דוד פלונסקי Jorek – David Plonski, חבר קיבוץ מגידו, סיפר שהיה בין מאבטחי הלוויה, שניצבו חמושים על החומה יחד עם עוד כמה חברי תנועות נוער.
תושבים מפורסמים נוספים של לודז' קבורים בבית הקברות:
ניתן לקבל מידע על נפטרים בקהילה היהודית, רח' פומורסקה 18Pomorska ובקרן לשימור מורשת יהדות לודז' Fundacja Monomentum Iudaicum Lodzense באותה הכתובת. כמו כן ניתן לרכוש חוברת באנגלית 'בית-הקברות היהודי בלודז'' מאת מירוסלאב זבגנייב ווֹז'אסלקי Myroslaw Zewgeniew Wozalski . ניתן להיכנס לבית הקברות במשך ימי השבוע (למעט שבתות וחגים) או בתאום עם משרדי הקהילה ברחוב פומורסקה 18Pomorska
בית הקברות היהודי בלודז' נמצא כ-3 ק"מ מצפון מזרח למרכז העיר. ניתן להגיע אליו בחשמליות מן המרכז עד לתחנתן הסופית הנמצאת סמוך לבית הקברות: חשמלית מס' 1 מגיעה מרח' קילינסקיגו Kilinskiego, מספר 15 מכיכר וולנושצ'י square Volnosci ומספר 19 משד' קושצ'ושקי Al Kosciuszki.
