כיכר מרדכי טננבוים (רחוב Zabia)
גטו ביאליסטוק היה מתוחם בין הרחובות: ,Lipowa ,Przejazd ,Poleska Sienkiewicza.
רחוב Zabia היה בחלק הדרום מערבי של הגטו ובו היה בית הקברות של הגטו, נקברו בו כ-3,500 מנפטרי הגטו. בתחילת שנות ה-70 בית הקברות נסגר ושאריות המתים נקברו בקבר אחים ועליו הוצבה, בשנת 1971, מצבה ועליה הכיתוב בפולנית: "במקום זה מונח עפר של כ-3,500 יהודים שנרצחו בידי ההיטלראים באקציות השמדה וכן של אלה שנפלו במרידה בגטו ביאליסטוק ביולי 1943".
בכיכר הקטנה אנדרטה נוספת, בצורת אובליסק שחור, לזכרם של 125 יהודים,
70 לוחמי מחתרת ו-55 גברים, נשים וילדים שנפלו בין ה-16-25 באוגוסט 1943 במהלך חיסול גטו ביאליסטוק. מסביב לכיכר בתי עץ מתקופת הגטו.
ההתנגדות בגטו ביאליסטוק
בשלב הראשון קמו בגטו ביאליסטוק שתי מחתרות: חזית א' שקמה באוגוסט 1942 וכללה קומוניסטים בשילוב גרעין של חברי "השומר הצעיר" וצעירי "בונד". בינואר 1943 קמה חזית ב', שכללה חברים מתנועות: "דרור", "שומר צעיר", בית"ר, "הנוער הציוני" ופלג של ה"בונד" שלא הצטרף לחזית א'. ביולי 1943, לאחר מאמצים רבים, הצליח מרדכי טננבוים לאחד את שתי המחתרות לגוף אחד, טננבוים עמד בראש המחתרת ומוסקוביץ היה לסגנו.
באמצע ינואר 1943 קיבלו הגרמנים החלטה על פינוי חלקי של גטו ביאליסטוק. באקציה, שנמשכה בין ה-5 ל-12 בפברואר 1943, גורשו מהגטו כעשרת אלפים איש. כאלף נוספים נורו במקום. בגטו נותרו כ-30-28 אלף נפש.
בלילה שבין ה-16-15 באוגוסט נכנסו כוחות גרמנים כדי לחסל את הגטו. ערב הגירוש מנתה המחתרת כ-200 לוחמים. כוונת הלוחמים הייתה לגייס כמה שיותר מתושבי הגטו כדי לפעול יחד נגד הגרמנים, ובסיום - לנסות לפרוץ את ההסגר הגרמני ולצאת ליער Knyszyn, אולם משימתם לא צלחה.
הלחימה החלה ב-16 בחודש, בשעה 10:00 בבוקר, במספר מוקדים. למרות הנחיתות בכוח אדם ובנשק הצליחו הלוחמים לגרום לגרמנים אבדות, אבל האבדות שלהם היו כבדות יותר. הכוח הגרמני, שמנה כ-3,000 לוחמים, תוגבר בטנקים ובשריוניות, שהידקו עוד יותר את הכיתור. הלחימה נמשכה עד ה-20 בחודש, כאשר העמדות האחרונות של הלוחמים נפלו. מעריכים את מספר האנשים שהצליחו להגיע ליערות בכ-150 איש, מהם כאלו, שהסתתרו בזהות שאולה בצד הארי של ביאליסטוק.
