פרומקה פלוטניצקה


אנדרטת הזיכרון לפרומה פלוטניצקה מוצבת בוורשה בפינת הרחובות דובואה Dubois וניסקה Niska. פרומקה נולדה בשנת 1914 נספתה בבונקר תוך כדי התגוננות בשנת 1943. הייתה פעילה במחתרת "דרור", הייתה קשרית של הארגון היהודי הלוחם בפולין הכבושה. הייתה ממארגני ההגנה העצמית בגטו וארשה ובגטאות נוספים. כונתה "אם החלוץ", מפני שהיא דאגה לכל יהודי שפנה אליה בבקשת עזרה.חברתה סיפרה עליה לאחר המלחמה:"פרומקה הטילה את כל כולה לתוך פעולת העזרה להמוני יהודים. 'די מאמעי' (האם) קראו לה, ואמנם כאם טובה הייתה דואגת ומרחמת. היא הייתה תמיד בתוך המוני העם ויחד עמם. השפעתה על הציבוריות היהודית בוארשה הייתה עצומה. עצם העובדה, שכל ראשי הציבור היהודי עזבו את העיר והיא חזרה ונשארה יחידה, עשה אותה לשם דבר בעיר, לא הייתה ישיבה של איזה גוף ציבורי חשוב שלא יבקשו לשמוע קודם את דעתה"על הנשים במרד.
הנה כך , למשל, כתב גנראל ס.ס ירגן שטרופ על הקרבות בגטו וורשה בכלל ועל מאבקן של הנשים מקרב הלוחמים, בדו"ח ששיגר בתום המרד לברלין :"בהתנגדות המזויינת היו הנשים השייכות ליחידות הקרב , חמושות כמו הגברים, חלקן חברות בתנועת החלוצים. לא היה זה נדיר שנשים אלה ירו מאקדחים בשתי ידיהן. מפעם לפעם אירע שהן הסתירו אקדחים ורימוני יד (רימוני יד פולניים דמויי ביצה) בבגדיהן עד לרגע האחרון כדי להפעילן נגד אנשי הוואפן ס.ס. המשטרה והוורמאכט.