פארק הניצולים Park Ocalałych נמצא במזרח הגטו לא הרחק מבית העלמין החדש בין הרחובות ברזסקה Brzeska ווזסקא פויסקיאגו Wojska Poiskiego ואובלגורדקה Oblegorska.
בלודז' שכנה פעם הקהילה היהודית השנייה בגודלה בפולין. היום כמעט ואין נוכחות יהודית בעיר, רק 300 חברים פעילים בה. זמן רב לאחר השואה נרשמה בעיר פעילות יהודית מצומצמת ביותר, ותשומת לב מועטה עוד יותר הוקדשה לניצולים.
בשנים האחרונות מתפתחת מגמה לתקן את המעוות על ידי הקמת אנדרטות חדשות ותכניות להקים מרכזי מחקר בנושא. שחזור תחנת הראדגאסט אשר ממנה שולחו הקרבנות למותם, היווה זרז להתעוררות זו. בשנת ה-60 לחיסול הגטו, הוזמנו והגיעו אלפי בני אדם מכל קצווי תבל לעריכת טקסי זיכרון לקרבנות. הגיעו אנשים אשר לא שכחו את אשר קרה שם ונוצר הצורך למלא את החסר בכלים חינוכיים כמו אנדרטאות ומרכזי למידה.
לאחרונה נכתב רבות אודות תחנת הראדגאסט וכיצד היא שומרה בדרך מיוחדת כדי להתאימה לאתר זיכרון לאלה שעברו דרך התחנה בדרכם האחרונה. אולם לא הייתה זו תוכנתם היחידה של פרנסי העיר לאתרים לזכר השואה.
פארק הניצולים הוא אחד מהם.
אתר הפארק המרשים המכסה שטח של 15,000 אקרים ממוקם באזור בו שכן הגטו, בפארק ניטעו עד לינואר 2007 כ 418 עצים מגוונים שנשתלו לכבוד הניצולים.
כל עץ ממוספר ונרשם על שמו של הניצול ששתל אותו. על השביל הראשי מוטבעים באבני הריצוף שמות הניצולים וההולך בשביל יכול תוך השפלת מבט לקרוא את השמות. ניצולים אשר יבקרו את לודז' בעתיד, מוזמנים להמשיך טקס זה ולשתול עץ לכבודם.
שביל ההליכה הראשי מוביל לגבעה מלאכותית אשר ממנה אפשר לצפות על העיר. בתחילת השביל עוצבה אנדרטה המתארת מגן דוד גדול עם נחל מים קטן הזורם מתחתיו.
בפארק מתוכנן להיבנות מרכז לימודי לאלה שיבואו וינסו להבין מה ארע כאן לפני למעלה מ-60 שנה. בנוסף, נבנתה אנדרטה לזכר הפולנים, חסידי אומות עולם, אשר הצילו יהודים בזמן השואה. האדריכל צסלאב ביילצקישתיכנן את אתר ההנצחה ברדגאסט היה בין אלה שעיצבו גם את פארק הניצולים.
הלינה אלצ'בסקה Hlina Elczewska , ניצולת גטו ליצמאנשטאט, הייתה הראשונה שהגתה את רעיון פארק הניצולים, שתילת העצים מהווה סמל לחיים שניתנו לניצולים כשי וכסמליות לעצם הקיום ולניצחיות., אבל הפארק לא יכול היה לצאת לפועל לולא תמיכתו העקבית של נשיא לודז', מר. ג'רסי קרופיניצקי. במגירות עיריית לודז' קיימים כמה פרויקטים דומים, כולל ציון אתרים מיוחדים בהקשר לשואה ותכניות נוספות של מיזמים חינוכיים.
אזרחי העיר מגלים עניין במיזמים אלו שתפקידם לסייע להתגברות על סטראוטיפי קציה ואנטישמיות.
