Grodzka street רחוב גרודזקה

הרחוב הראשי בקרקוב העתיקה והיווה את דרך המלך שהובילה לארמון המלך במקום מושבו בוואוול. עד סוף המאה ה 16, קרקוב הייתה בירת פולין ומקום מושבו של המלך במבצר הוואוול. תהלוכות הכתרת המלכים עברו לאורך רחוב פלוריאנסקה אל רחוב גרודזקה ומשם לארמון המלך בוואוול.
בתקופה שבין שתי מלחמות עולם היה הרחוב מלא בעסקים יהודים.

בית הדפוס של יוסף פישר Jozef Fischer's printing press
גרודז'קה 62 Grodzka
בשנת 1879, הקים יוסף פישר (1841-1914) יליד חומסק שהיה גם חזן בבית הכנסת ה'טמפל', את בית הדפוס העברי המפואר ברחוב גרודזקה 62 שהיווה אבן שואבת לגדולי הסופרים דאז. הצנזורה הרוסית העמידה קשיים רבים להוצאת דברי דפוס בעברית ולכן מולי'ם וסופרים העבירו את הדפסותיהם מחוץ לרוסיה ובפני פישר נפתח שוק הדפסה גדול מאוד. הוא הדפיס את הוצאות הספרים "אחיאסף", "תושייה", "מוריה" ואת ספריהם של שד'ל, שלמה בובר, בכר, מנדלי מוכר ספרים, ברנדשטטר ועוד. בית הדפוס זכה להתפתחות מיוחדת עם כניסת יונה קרפל לעסק. קרפל חתנו של פישר, יליד דרוהוביץ' (1874) היה, עזב וחזר לקרקוב לאחר ניסיון גדול בהוצאה לאור וב 1909 ייסד את היומון "דער טאג" שהופיע עד שלהי 1914. בשנים 1909 -1912 הוציא את השבועות המצויר
"די יידישע אילוסטריטע צייטונג" כשבצידו המוסף ההומוריסטי "די הבדלה" וערך את הירחון ביידיש "בית ישראל". פעולות הדפסה אלו הביאו לקרקוב סופרים רבים לתקופות ישיבה שונות בעיר ותוך כדי ישיבתם פעלו רבות למען תנועת 'התחייה'.
עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה קרפל עבר לוינה ושם המשיך את פעילותו. הוא נרצח באוסטריה לאחר סיפוחה לגרמניה (האנשלוס) במרץ 1938.




בית המדרש של מרדכי טיגנר Mordehai tigner's house pray
רחוב גרודזקה 28-30 Grodzka street
מרדכי מרקוס טיגנר היה סוחר בנם של אהרון דוד ושרה. בשנת 1913 הוא ייסד בית מדרש ובית תפילה בצדו האחורי של בית ברחוב גרודזקה 28-30. רחוב גרודזקה התפתח עם הרבה עסקים יהודים, ובית מדרש ובית תפילה בתוך הסביבה העסקית, איפשר ליהודים שפעלו במרכז העיר, גם לקיים את אמונתם וגם לעבוד. לאחר תקופה הרחיבו ושיפצו את בית המדרש. במחצית השנייה של שנות השלושים של המאה העשרים, התפלל שם בימים הנוראים החזן הידוע ברוך שפרבר.
נכון ליולי 2007 , המקום מוזנח מלא פסולת ומשווע ליד שתגאל אותו מעליבותו. חרך צר בשער עץ כבד ליד עמדת אשפה בכניסה לבית מאפשר הצצה בלבד בשערים ובכתובות תבליט המעידות על העבר.