כיכר זגודי Zgody היום כיכר גיבורי הגטו Plac Bohaterow Getta forme Plac Zgodyשטח הכיכר היום מעוצב בכיסאות ריקים עומדים.בגטו קרקוב היו שני שילוחים עיקריים למחנה ההשמדה בלז'ץ: האחד ביוני 42 והשני באוקטובר 1942.
נקודת האיסוף וכיכר השילוחים הייתה בכיכר זגודי, משם הובלו הקורבנות בריצה לתחנת הרכבת בפלשוב שהובילה אותם לבלז'ץ.
תדיאוש פנקביץ' בעל בית המרקחת שחלונותיו פנו לכיכר וממנו צפה וראה את ההתרחשויות בכיכר, מספר בספרו "בית המרקחת בגטו קרקוב" שיצא לאור בהוצאת יד ושם בשנת 1985:"חודש יוני שנת 1942. בלילה הוקף הגטו בכוחות מתוגברים של ה Sonderdienst (יחידות ס.ס. מיוחדות). לאורך החומות ולאורך חוטי התיל הועמדו משמרות מליציה. איש מבחוץ אינו יכול להתקרב לגבולות הגטו. ליהודים, שחלונות בתיהם פונים אל הצד ה'ארי', אסור לפתוח את החלונות, אסור לגשת אליהם, אסור לצאת אל המרפסות. אי ציות ייענש בכדור. והגרמנים אמנם ירו אל החלונות....ביום ה 2 ביוני עם שחר, כמו בחזיון בלהות, נעה התהלוכה. גברים, נשים, זקנים רבים אך גם צעירים אינם חסרים. ילדים רבים שהוריהם לא רצו לעזבם. כמו צללים, כמו יצורים שלא מן העולם הזה, נסחבים בצעד איטי, כתפיהם כורעות תחת עומס המטען ותחת עומס הטרגדיה. כיכר רזגודה מתמלאת אט, אט באנשים ובחבילות שונות, מיטלטלים, מזוודות ומטען אחר. השמש יוקדת. באוויר חום גדול, צימאון בגרון, מתח בעצבים, פחד וטירוף בעיניים".
באוקטובר 1942, הובלו לכיכר השילוחים 300 ילדי בית היתומים שנותרו בגטו ומשם לבלז'ץ. בראש קבוצת 300 הילדים הלכו אנה פוירשטיין המנהלת עוד במוסד בדיטלה 64 ובעלה ודוד אלתר קורצמן, חבר בועד המנהל בתקופה לפני השואה, והפטרון שלקח על עצמו את רוב העול לאחר פרוץ המלחמה. קורצמן בן העיר זישוב - רישא, יהודי דתי, למדן גדול, סוחר ברזל אמיד שאהבת הילדים והסיוע להם זרמו כדם בעורקיו.
חיסול גטו קרקוב התבצע בשלבים: בשלב הראשון נעשתה סלקציה והגטו חולק ל A ו B . כל המסוגלים לעבוד רוכזו בגטו A וכל מי שאינו מסוגל כמו נשים המטופלות בילדים, ילדים, קשישים וחולים, רוכזו בגטו B.
ב 13.3.43, הוציא מפקד הס"ס והמשטרה במחוז קרקוב שרנר, צו המורה על העברת יהודי גטו A לפלשוב. דיירי גטו B חויבו להתאסף למחרת היום ב 14.3.43 בכיכר ז'גודי Zgody ונאמר להם כי יש מחסור בדירות ולכן הם יועברו למקום עבודה אחר.
באותו יום ה 13.3.43 הוקף גטו A באנשי ס"ס, באוקראינים ובמשטרה הפולנית הכחולה שהפרידו בין גטו A ל B. הם הורו לאנשי הגטו לארוז רק חפצים הכרחיים, כינסו אותם ברחוב יוזפינסקה Józefińska והצעידו אותם בחמישיות לכיוון מחנה פלשוב. באותו יום הועברו לפלשוב כ- 8,000 יהודים תושבי גטו .
כעבור יום ב 14.3.43 הוחל בחיסול היהודים גטו B - ילדים צעירים מגיל 14, זקנים, חולים וושאינם יכולים לעבוד. בימים אלה נרצחו כ 3000 יהודי הגטו. מתוכם 2,000 בתוך שטח הגטו ו 1,000 נשלחו למחנה ההשמדה בלז'ץ. את חיסול הגטו ניהל אמון גת מפקד מחנה פלשוב ווילי האזה. במשך מחצית השנה לאחר חיסול הגטו, הגיעו אסירים יהודים ממחנה פלשוב כדי לנקות את הגטו. הם פינו גוויות וקברו אותם בפלשוב, מיינו רכוש שהועבר לגרמניה, ניקו דירות כדי להעבירן לדיירים חדשים, הסירו חומות וגדרות וכך העלימו את הראיות לקיומו של הגטו היהודי בפודגוז'ה.
ב 13.3.43, הוציא מפקד הס"ס והמשטרה במחוז קרקוב שרנר, צו המורה על העברת יהודי גטו A לפלשוב. דיירי גטו B חויבו להתאסף למחרת היום ב 14.3.43 בכיכר ז'גודי Zgody ונאמר להם כי יש מחסור בדירות ולכן הם יועברו למקום עבודה אחר.
באותו יום ה 13.3.43 הוקף גטו A באנשי ס"ס, באוקראינים ובמשטרה הפולנית הכחולה שהפרידו בין גטו A ל B. הם הורו לאנשי הגטו לארוז רק חפצים הכרחיים, כינסו אותם ברחוב יוזפינסקה Józefińska והצעידו אותם בחמישיות לכיוון מחנה פלשוב. באותו יום הועברו לפלשוב כ- 8,000 יהודים תושבי גטו .
כעבור יום ב 14.3.43 הוחל בחיסול היהודים גטו B - ילדים צעירים מגיל 14, זקנים, חולים וושאינם יכולים לעבוד. בימים אלה נרצחו כ 3000 יהודי הגטו. מתוכם 2,000 בתוך שטח הגטו ו 1,000 נשלחו למחנה ההשמדה בלז'ץ. את חיסול הגטו ניהל אמון גת מפקד מחנה פלשוב ווילי האזה. במשך מחצית השנה לאחר חיסול הגטו, הגיעו אסירים יהודים ממחנה פלשוב כדי לנקות את הגטו. הם פינו גוויות וקברו אותם בפלשוב, מיינו רכוש שהועבר לגרמניה, ניקו דירות כדי להעבירן לדיירים חדשים, הסירו חומות וגדרות וכך העלימו את הראיות לקיומו של הגטו היהודי בפודגוז'ה.
בית המרקחת "מתחת לנשר" Apteka Pod Orlemכיכר גיבורי הגטו 18 Plac Bohaterow Gettaעם הקמת גטו קרקוב בשכונת פודגוז'ה, נאלצו התושבים ובעלי העסקים הפולנים לעזוב את בתיהם ועסקיהם ולעבור למקום אחר. בכיכר זגודי 18 Plac Zgody עמד בית המרקחת Apteka Pod Orlem ובעליו הרוקח הפולני תדיאוש פנקביץ' Tadeusz Pankiewitcz סירב לעזבו ולעבור למקום אחר, כי לא רצה לאבד את מקור פרנסתו. בעזרת שוחד וקשרים הוא הצליח להישאר במקום. הגרמנים שנאו ופחדו ממחלות ומגיפות ופחד זה סייע לפנקביץ' להישאר במקום עם בית המרקחת שלו.
הוא כותב בהקדמה לספרו "בית המרקחת בגטו קרקוב":
"למן הרגע שבו נוצר "הרובע היהודי" נעשיתי במפתיע לאחד מדייריו, כבעל בית המרקחת "מתחת לנשר" Pod Orlem בכיכר זגודה 18. בית המרקחת שלי היה היחיד שנכלל בתחום הגטו מכלל הארבעה שהיו בשכונת פודגוז'ה. מאוחר יותר השתדלו הגרמנים לסלק אותי מן הגטו ותמורת בית המרקחת שלי הציעו לי אחד מבתי העסק שהשאירו אחריהם יהודי קרקוב. עשיתי כל מה שביכולתי כדי להשהות את החלטת שלטונות הכיבוש... הייתי הפולני היחיד שנשאר לעבוד ולחיות בגטו והיה גם עד ראייה לחיסולו. מחלון חדר עבודתי ראיתי את הפשעים הנוראים ביותר שביצע הכובש באוכלוסיה היהודית חסרת המגן". שלוש נשים סייעו לפנקביץ' בעבודת בית המרקחת: אירנה דרוז'דז'יקובסקה, הלנה קריוואניוק ואורליה דאנק-צ'ורטובה. פנקביץ' בסיוען של שלוש עוזרותיו סייעו ליהודים ככל יכולתם ובית המרקחת היווה מוקד בגטו ונקודת מפגש וסיוע ליהודים.
על סיועו ליהודי גטו קרקוב בתקופת הגטו קיבל תדיאוש פנקביץ' בשנת 1983 אות 'חסיד אומות עולם' מיד ושם בירושלים וניטע על שמו עץ בשדרת חסידי אומות עולם ביד ושם.
בשנת 1993 נפטר ונקבר בבית העלמין רקוביצה בקרקוב ובהלווייתו השתתף המון אדם גם מישראל.
בית המרקחת הפך למוזיאון לאומי.
פתוח: מאי-אוקטובר ימי ג'-א' 9:30-17
ב' 10-14
נובמבר - אפריל ה', שבת 9-16
ו' 11-18
ב' 10-14
עלות: 4 זלוטי
מפקדת המחתרת היהודית Jewish Underground command houseכיכר גיבורי הגטו 6 Plac Bohaterow Getta
בבית מספר 6 בכיכר זגודי פינת רחוב פיבנה Piwna, ישבה מפקדת המחתרת היהודית.
היום בחזית הבניין קבוע לוח נחושת ועליו כתוב: "לזכר הגיבורים המצוינים של גטו קרקוב אשר נרצחו בידי הברברים הגרמנים".
השלט הוצב ע'י שרידי קהילת יהודי קרקוב במלאת 5 שנים לחיסול גטו קרקוב במרץ 1948.
ההחלטה על הקמת "הארגון הלוחם של הנוער היהודי בקרקוב" התקבלה בעקבות הגעת המידע אודות ההשמדה בבלז'ץ ואקצית יוני 1942 שבמהלכה גורשו לבלז'ץ כ-6000 מיהודי גטו קרקוב. חברי מפקדת הארגון היו: אהרון ליבסקינד המפקד חבר תנועת 'עקיבא' ואחראי על השגת הנשק, אברהם לייבוביץ' לאבאן חבר תנועת 'דרור – פרייהייט' הגזבר ובהמשך מפקד הפעולה ב'ציגנריה' בדצמבר 42; שמשון דרנגר – שימק חבר 'עקיבא' אחראי על המשרד הטכני שעסק בזיוף תעודות ובהוצאה לאור של העיתון 'החלוץ הלוחם' ומאנייק אייזנשטיין חבר תנועת 'עקיבא'. לאחר זמן, התאחד הארגון עם מחתרת 'השומר הצעיר' 'איסקרה' בהנהגתו של צבי -האשק באומינגר וגולה מירה, חברת הפפ"ס .
בבית מספר 6 בכיכר זגודי פינת רחוב פיבנה Piwna, ישבה מפקדת המחתרת היהודית.
היום בחזית הבניין קבוע לוח נחושת ועליו כתוב: "לזכר הגיבורים המצוינים של גטו קרקוב אשר נרצחו בידי הברברים הגרמנים".
השלט הוצב ע'י שרידי קהילת יהודי קרקוב במלאת 5 שנים לחיסול גטו קרקוב במרץ 1948.ההחלטה על הקמת "הארגון הלוחם של הנוער היהודי בקרקוב" התקבלה בעקבות הגעת המידע אודות ההשמדה בבלז'ץ ואקצית יוני 1942 שבמהלכה גורשו לבלז'ץ כ-6000 מיהודי גטו קרקוב. חברי מפקדת הארגון היו: אהרון ליבסקינד המפקד חבר תנועת 'עקיבא' ואחראי על השגת הנשק, אברהם לייבוביץ' לאבאן חבר תנועת 'דרור – פרייהייט' הגזבר ובהמשך מפקד הפעולה ב'ציגנריה' בדצמבר 42; שמשון דרנגר – שימק חבר 'עקיבא' אחראי על המשרד הטכני שעסק בזיוף תעודות ובהוצאה לאור של העיתון 'החלוץ הלוחם' ומאנייק אייזנשטיין חבר תנועת 'עקיבא'. לאחר זמן, התאחד הארגון עם מחתרת 'השומר הצעיר' 'איסקרה' בהנהגתו של צבי -האשק באומינגר וגולה מירה, חברת הפפ"ס .
