כביש E40 רחוב ה. קמינסקייגו H. Kaminskiego
ניתן להגיע למקום ברגל מגטו קרקוב בהליכה של 20 דקות ואפשר להגיע ברכב. מחנים את הרכב בצד הכביש לאחר המפגש עם רחוב שבוסוביצקה – וולורוגו סלבקה Swoszowicka – Walorogo Słąwka. מהחנייה הולכים ימינה ומטפסים במדרגות עד לאנדרטה הכללית.מחנה פלשוב הוקם בקיץ ובסתיו 1942בפרבר פלשוב של קרקוב הנמצא בהמשך לפודגוז'ה.
ניתן להגיע למקום ברגל מגטו קרקוב בהליכה של 20 דקות ואפשר להגיע ברכב. מחנים את הרכב בצד הכביש לאחר המפגש עם רחוב שבוסוביצקה – וולורוגו סלבקה Swoszowicka – Walorogo Słąwka. מהחנייה הולכים ימינה ומטפסים במדרגות עד לאנדרטה הכללית.מחנה פלשוב הוקם בקיץ ובסתיו 1942בפרבר פלשוב של קרקוב הנמצא בהמשך לפודגוז'ה.
הרחובות העיקריים בשטח המחנה הם: אברהמה Abrahama, ירוזולימסקה Jerozolimska וויקטורה הטמנה Wiktora Heltmana.
ייעוד המחנה היה לעבודות כפייה. המחנה הוקם על אדמת שני בתי עלמין יהודים, על אדמות הקהילה היהודית ועל אדמות פרטיות של פולנים אשר גורשו משם. המחנה הורחב בשלבים ובשנת 1944 הגיע שטחו ל 800 דונם. בעת חיסול גטו קרקוב ב 13-14.3.43, גורשו לפלשוב כ 8000 יהודים מהגטו. 2000 נרצחו בגטו
ו 1000 שולחו לבלז'ץ.
בראשית יולי 1943, הוקם בפלשוב מחנה נפרד לפולנים Arbeitserziehungshäftling כלומר, חינוך אסירים לעבודה. למחנה הזה הובאו פולנים לכמה חודשים אשר הואשמו בעבירות מנהלתיות – משמעתיות וכן הובאו לשם אסירים פולנים פוליטיים לתקופה בלתי מוגבלת וצוענים על ילדיהם. לכאן הגיעו פולנים שהשתתפו במרד הפולני בוורשה בקיץ – סתיו 1944 ומספרם המרבי הגיע ל 10,000.
באביב 1944 עם גירוש יהודי הונגריה לאושוויץ-בירקנאו, הגיעו לכאן 6000-8000 יהודים מהונגריה.
על פי האומדנים עברו בפלשוב 150,000אסירים. חלקם ידועים וממוספרים וחלקם אסירים זמניים בלתי ידועים.
על פי האומדנים נרצחו בפלשוב כ 8000 אסירים.
אמון גת Amon Goeth היה מפקד המחנה מפברואר 43 ועד ספטמבר 1944, הוא האחראי על חיסולו האכזרי של גטו קרקוב, על רצח המונים, סלקציות, רצח במו ידיו, גניבת רכוש, השמדה באמצעות 'עבודה' ועוד.
פירוק המחנה החל בקיץ 1944 עם העברתם של אסירים למחנות אחרים בפולין ובגרמניה ולאתרי השמדה. בספטמבר 1944 חוסל המחנה הפולני וטושטשו עקבות המחנה ע'י קבורה בקברי אחים ושריפת גופות. במחצית ינואר 1945 עזבו אחרוני האסירים את שטח המחנה והגיעו לאושוויץ.
על החיים במחנה מספרת ד'ר פליציה וקס בספר "היהודים בקרקוב" שהוצא ע'י ועדת ההנצחה ל ארגון יוצאי קרקוב בחיפה ב 1981.
"במחנה היו מטילים כל מיני עונשים: סגירה בבונקר, 25-50 מלקות בפרגול על ישבן ערום, תלייה בידיים במשך שעות או סתם מכות כדי להוציא הודעה או עדות. במהלך עבודתי הזדמן לי לטפל בקורבנות עונשין מסוגים אלה. הקורבן היה בדרך כלל מחוסר הכרה, פצוע, נפוח, ללא שיניים ואי אפשר היה לעזור לו. עקרונית אסור היה לקבל אנשים כאלה לבית החולים – הם היו צריכים לחזור לעבודה."
ו 1000 שולחו לבלז'ץ.
בראשית יולי 1943, הוקם בפלשוב מחנה נפרד לפולנים Arbeitserziehungshäftling כלומר, חינוך אסירים לעבודה. למחנה הזה הובאו פולנים לכמה חודשים אשר הואשמו בעבירות מנהלתיות – משמעתיות וכן הובאו לשם אסירים פולנים פוליטיים לתקופה בלתי מוגבלת וצוענים על ילדיהם. לכאן הגיעו פולנים שהשתתפו במרד הפולני בוורשה בקיץ – סתיו 1944 ומספרם המרבי הגיע ל 10,000.
באביב 1944 עם גירוש יהודי הונגריה לאושוויץ-בירקנאו, הגיעו לכאן 6000-8000 יהודים מהונגריה.
על פי האומדנים עברו בפלשוב 150,000אסירים. חלקם ידועים וממוספרים וחלקם אסירים זמניים בלתי ידועים.
על פי האומדנים נרצחו בפלשוב כ 8000 אסירים.
אמון גת Amon Goeth היה מפקד המחנה מפברואר 43 ועד ספטמבר 1944, הוא האחראי על חיסולו האכזרי של גטו קרקוב, על רצח המונים, סלקציות, רצח במו ידיו, גניבת רכוש, השמדה באמצעות 'עבודה' ועוד.
פירוק המחנה החל בקיץ 1944 עם העברתם של אסירים למחנות אחרים בפולין ובגרמניה ולאתרי השמדה. בספטמבר 1944 חוסל המחנה הפולני וטושטשו עקבות המחנה ע'י קבורה בקברי אחים ושריפת גופות. במחצית ינואר 1945 עזבו אחרוני האסירים את שטח המחנה והגיעו לאושוויץ.
על החיים במחנה מספרת ד'ר פליציה וקס בספר "היהודים בקרקוב" שהוצא ע'י ועדת ההנצחה ל ארגון יוצאי קרקוב בחיפה ב 1981.
"במחנה היו מטילים כל מיני עונשים: סגירה בבונקר, 25-50 מלקות בפרגול על ישבן ערום, תלייה בידיים במשך שעות או סתם מכות כדי להוציא הודעה או עדות. במהלך עבודתי הזדמן לי לטפל בקורבנות עונשין מסוגים אלה. הקורבן היה בדרך כלל מחוסר הכרה, פצוע, נפוח, ללא שיניים ואי אפשר היה לעזור לו. עקרונית אסור היה לקבל אנשים כאלה לבית החולים – הם היו צריכים לחזור לעבודה."