טרבלינקה - הלזרט

במסגרת ייעול תהליך ההשמדה הוקם גם "הלזרט". עם בואו של משלוח יהודים הוצאו ממנו כול אלה שלא היו מסוגלים ללכת במסלול הרגיל לתאי הגזים. נאמר להם שהם נלקחים ל"לזרט" ( LAZARETT , בית חולים), ואכן הם נלקחו למקום סגור שדגל ה"צלב האדום" התנוסס עליו. בתוך השטח הסגור היה בור והאנשים שהובאו פנימה נורו במקום בידי איש S.S. או בידי אוקראינים.

Laponder , p The 2004 Laponder Model. Retrieved January 9, 2007, from The 2004 Laponder Model Web site:http://www.death-camps.org/treblinka/laponder1.html

מפי ריכרד גלזר – ניצול טרבלינקה

ה"מרפאה" הייתה מקום צר,
קרוב מאוד לרמפה.
הובילו לשם את הזקנים.
אני עצמי הובאתי כדי לעשות זאת
מקום ההוצאה להורג הזה – ה"מרפאה" – "הלזרט"
היה תחת כיפת השמים,
ללא גג,
אך גם הוא היה מוסווה,
כדי שאיש לא יוכל לראות מה נמצא בתוכו.
הגישה לשם הייתה דרך מעבר צר, מאוד צר,
שדמה לצינור.
כמו מבוך קטן.
כשנכנסו, מצד שמאל,
ליד בקתה קטנה,
היה לוח עץ.
כמו קרש קפיצה...

וזו הייתה הטכניקה....
כי אסור לשכוח: זה היה צריך להתרחש מהר!
לקומנדו ה"כחולים" הייתה גם משימה:
להוביל את הזקנים והחולים
ל"מרפאה", כי
הם היו מעכבים את זרם האנשים
לתאי הגזים.
עם הזקנים זה היה לוקח זמן רב מדי.
הגרמנים היו אלה שהחליטו
לשלוח זה או אחר ל"מרפאה".
היהודים מקומנדו ה"כחולים"
היו רק "מכשיר הביצוע":
הם הובילו את האנשים לעבר ה"מרפאה".
העבירו אותם לשם על אלונקות?
נשים זקנות, ילדים חולים,
ילדים שאימם הייתה חולה,
או ילדים שנתלוו לסבתא זקנה מדי,
ונשלחו יחד עם הסבתא,
כיוון שלא ידעו מהי ה"מרפאה".
דגל לבן עם צלב אדום הונף עליה.
הוביל לשם מעבר.
כל זמן שהם הלכו, הם לא ראו כלום
ואחר כך...
הם גילו את המתים בתוך הבור.

ואז הם הוכרחו להתפשט,
להתיישב על תל החול
והרגו אותם בכדור בצוואר.
הם נפלו לתוך הבור.
תמיד בערה אש בבור, אש –
שהוצתה מזבל, מנייר ומבנזין,
כי בני אדם הם חומר בעירה מצוין.
והיום...
עכשיו נדמה לי שזה ממש...
שזה היה בלתי אפשרי, ואף על פי כן
זו אמת.

מתוך "השואה" – קלוד לנצמן