 |
| מקהלת הגטו |
הפעילות המוסיקאלית החלה בגטו כבר באוגוסט 1940, עם כינונה של התזמורת הסימפונית. כעבור כמחצית השנה היו בה קרוב ל-60 נגנים, מתוכם כמחציתם קבועים. במרוצת הזמן הוכפל מספר הנגנים, תוך שילוב מוסיקאים שהגיעו עם הטרנספורטים ממערב אירופה. באוקטובר 1940 גם קמה מחדש מקהלת "הזמיר" הטרום מלחמתית, עם 75 זמרים. שני הגופים האלה התאחדו ומופע הבכורה שלהם נערך בסוף החודש, בבית התרבות. הקונצרט התקבל על ידי הציבור בהתלהבות ועד סוף השנה נערכו עוד שבעה קונצרטים כאלה. התזמורת הסימפונית פעלה באינטנסיביות רבה, וערכה מספר קונצרטים בכל שבוע במשך תקופה ארוכה של קרוב לשלוש שנים, עם הפסקה טראגית בתקופת ה"שפרה". כל אותו זמן היא נהנתה מפופולאריות רבה וגם "עמך" ולא רק הפקידות הבכירה של הגטו, באו לקונצרטים והיו מוכנים לשאת בהוצאות על כרטיסים, שמחיריהם היו שווי ערך לחצי כיכר לחם עד כיכר שלמה. הרפרטואר התבסס על מוסיקה קלאסית של גדולי המלחינים, והקונצרטים הביאו להתעלות נפש והרגעה זמנית מהמצב הנורא.
הפעילות התיאטרלית החלה במארישין Marysin עם הייסוד של תיאטרון חובבים "אוונגארד", כמה חודשים לאחר הכניסה לגטו. הוא התבסס על צעירים מחוגי הדראמה שבמקום. היא ערכה את הופעתה הראשונה באולם הגימנסיה ברחוב פראנצ'ישקנסקה Franciszkanska 76. התוכנית הייתה בסגנון של רוויו, ובה שולבו ריקודים, שירה ונגינה, מערכונים, קטעים הומוריסטיים ודברי קישור. בסוף מאי 1941 הוא עבר לבית התרבות. התיאטרון זכה להצלחה בקרב הציבור: עד תום השנה הוא ערך 85 מופעים בשתי תוכניות וצפו בהם כ-34,000 איש. הוא המשיך לפעול בהצלחה גם בשנה שלאחר מכן, עם תוכנית נוספת.
