מכיכר שירוקה, פונים ליד קצהו הימני של ה'אלטה שול' ימינה לצד מערב ונכנסים לחלקו הסופי של רחוב יוזפה.
בימי הביניים נקרא רחוב יוזפה רחוב סוחרי הבדים Clothiers' street. עם התפתחות היישוב היהודי, הוחלף שמו לרחוב היהודים Ul. Żydowska שגבל באזור הנוצרי והמעבר בין האזור היהודי לאזור הנוצרי היה דרך שער. במחצית השנייה של המאה ה – 18, בתקופת שלטונו של הקיסר יוזף השני, שונה שם הרחוב ליוזפה כאות הוקרה לביקורו בקז'ימייז'. ברחוב יוזפה מס. 9-11 היה לפנים מנזר לטראני וביוזפה 20, בית ספר אזורי.
ת'ת (תלמוד תורה) 'קובע עיתים לתורה' Tat Kovea Itim Latora
יוזפה 42 Josefaשמו של הת'ת כתוב באותיות עבריות בחזית הבניין: ת'ת קובע עיתים לתורה.
תלמוד התורה ת'ת נוסד בשנת 1810 בתוך בניין שנבנה לאחר 1773. לאחר 5 שנים בשנת 1815, נוסף בו חדר תפילה אורתודוכסי ושמו "בית התפילה האורתודוכסי של ר' אהרון קלאוס".
בית כנסת 'הגבוה' ה'הויכה שול' High – Wysoka synagogue
יוזפה 38 Josefaבית הכנסת נבנה בשנים 1563-1566 ע'י פליטים יהודים מצ'כיה והוא למעשה תעתיק של בית הכנסת 'הגבוה' בפראג, שגם בו התפללו בקומה השנייה ומכאן בא שמו 'הגבוה' כלומר, התפילה מתרחשת בחלקו הגבוה של הבניין.
הכניסה לבית הכנסת נעשית דרך יוזפה 40 Josefa. מבחינת לוח הזמנים, בית הכנסת 'הגבוה' היה השלישי שנבנה בקז'ימייז' לאחר בית הכנסת ה'ישן' ובית הכנסת של הרמ'א. מיקומו של בית הכנסת בצמוד לבניינים אחרים, לא אפשר את הרחבתו
ארון הקודש נשתמר באופן חלקי. ייחודו של ארון הקודש היה בשתי דלתותיו שיוצרו בראשית המאה ה – 17, ע'י האחים חיים וזלמן בני אהרון. הדלתות מקושטות בחלקן החיצוני בנשר הפולני ובחלקן הפנימי בתבליט עופרת של המנורה בת שבעת הקנים ושולחן עם לחם הפנים. שתי דלתות נוספות בעלות קישוטים דומים לדלתות ארון הקודש היו שמורות בבית הכנסת והיום נמצאות במוזיאון ישראל בירושלים. על הקירות היו ציורי קיר בנושאים תנ'כיים.בית הכנסת הורחב בראשית המאה ה – 20. הרחבה זאת התאפשרה תודות להריסת בית של פליקס שעמד מצידו המערבי בפינת הרחובות יוזפה/יקובה. בשנת 1790 הוריש אליהו הרשלוביץ את הבית שהיה בבעלותו לחברת 'נר תמיד' של בית הכנסת 'הגבוה'. הבית נהרס ונבנה מחדש ובשנת 1900 נבנתה בו עזרת נשים ואולם תפילה נוסף שחוברו לבית הכנסת 'הגבוה' בעזרת פתחים בקירו המערבי.
מילק בורשטין מספר בבטאון ארגון יוצאי קרקוב על ר' קלמן לייב וויפיילר שהיה החזן הראשי של ה'הויכע שול' עד כיבוש קרקוב עם פרוץ המלחמה. ר' קלמן לייב וויפיילר היה חזן, מנצח ומוזיקאי, תלמידו של לייזערקע - אליעזר גולדברג. הוא ניצח על מקהלות גברים ונערים בבתי כנסת נוספים כמו 'אייזיק' ובית הכנסת ברחוב שפיטלנה. בגטו קרקוב בחנוכה 1941, וויפיילר ארגן קונצרט בבית הכנסת 'צוקר'. ווייפיילר עם בני משפחתו היו מבין עובדי מפעל שינדלר ועמם עבר לפלשוב. ביום כיפור 27.9.1944, היה "בבית החולים" בפלשוב ושם התפלל עם שאר החולים. תוך כדי התפילה, נרצח על ידי הזרקת רעל לליבו וגופתו נשרפה על "גבעת הקטל".
בתקופת מלחמת העולם השנייה, מבנה בית הכנסת ה'הויכע שול' וציודו נהרסו והספרים ותשמישי הקדושה יקרי הערך נשדדו.
בשנת 1966, שופצו שני הבניינים ונמסרו לסניף הקרקובאי של החברה לשיקום עתיקות.
לפני כשנתיים, שונה ייעוד המבנה וכיום הוא מהווה חלק ממוזיאון קרקוב ומתעד את חיי היהודים בקרקוב לפני המלחמה.
פתוח בכל יום בשעות 9-19.
עלות: 7 זלוטי.
בקומה השניה של בניין בחצר הבית ביוזפה 40 גרה משפחת פולניצר וכך מעיד יחזקאל פולניצר: "היה זה בית בן שתי קומות ובראשן עליית גג. בקומה השנייה של הבניין, היה בית כנסת קטנטן בגודל של כ 25 מ'ר. בית הכנסת היה נקי מאוד והמתפללים היו אנשים חילונים ומסורתיים. קראו להם : דאיטש מלשון דויטשר כלומר גרמנים. כינוי זה דבק בהם, משום שיהודים דתיים לבשו קפוטה שהוא מעיל ארוך ואילו היהודים החילוניים, היו מגולחים ולבשו מעיל כפי שהיה מקובל אז באירופה.
שמש בית הכנסת , יהודי נמוך מאוד, גר למעלה בעליית הגג ואת דלת בית הכנסת בקומה השנייה, נעל על סוגר ובריח. לעיתים ניסיתי כמו ילד קטן להיכנס ולהתגנב פנימה, אך לא תמיד הצלחתי ופעמים רבות הוא לא הכניס אותי.
יהודי נוסף שגר בבית שלנו היה שפינגאר. יהודי נמוך קומה שניהל חנות קטנה בתוך כוך, ובה מכר את משקה המאט, רגל קרושה ומזטים שונים. הייתה לו דרך מיוחדת להורדת המאכלים המבושלים מן המטבח שבדירתו בקומה העליונה, לחנותו שבקומת הקרקע. הוא התקין צינור ארוך ובעזרתו הובלו המאכלים המבושלים מן המטבח למעלה, לחנות שבתוך הכוך למטה.
בדירתו של שפינגאר, היה אולם גדול מאוד ובשבתות בשעת הסעודה השלישית, התמלא האולם באורחים שמילאו את החלל בריקודים ושירים. משפחה נוספת שגרה בבניין הייתה משפחת הורוביץ".
Kalman Epstein's Prayer house בית התפילה על שם קלמן אפשטיין
Jezefa רחוב יוזפה 33
ר' קלמן אפשטיין נשא בכל שבת את דבר פרשת השבוע אל חסידיו ובנו ר' אהרון קבצם בספר 'מאור ושמש' שהיה אחד מספרי היסוד של החסידות. לאחר פטירתו של ר' קלמן בשנת 1823, מילא את מקומו ר' אהרון כמנהיג החסידים בקרקוב עד מותו בשנת 1882.
חנות הביצים הסיטונאית של אדון קולין Kolin's eggs wholesale shop
יוזפה 13 Josefa
ארבעה ילדים היו לה למשפחת קולין מקרקוב.
הלנה הבכורה, רוז'ה רחל, הנק ובן הזקונים ליאון או לאצ'ו בפי חבריו. בית המשפחה שכן בשירוקה 14 ברובע היהודי בקז'ימיז', ופרנסת המשפחה התבססה על בית המסחר הסיטונאי לממכר ביצים ברחוב יוזפה 13. אדון קולין נהג לפתוח את חנותו פעמיים – שלוש בשבוע בשעות הבוקר כדי לחלק ביצים ללקוחותיו השונים בעיר, ובשאר הזמן החנות הייתה סגורה.
הלנה נישאה לרובינשטיין, עברה לאוסטרליה ועם קרם מיוחד שאמה נהגה לרקוח ואותו נתנה לה עם נסיעתה לאוסטרליה, החלה את מעצמת 'הלנה רובינשטיין'.
רוז'ה חברת תנועת 'עקיבא' בקרקוב, עלתה ארצה עם גרעין התנועה וייסדה עם חבריה את קיבוץ נווה איתן בעמק בית שאן. הקימה בקיבוץ משפחה וחיה בו עד יום מותה.
הנק, חבר הנהגת 'עקיבא' בקרקוב, למד בבית הספר התעשייתי בעיר, סיים תואר הנדסאי במגמת כימיה ולימים היגר לארה'ב והשתלב ככימאי בפירמה של אחותו 'הלנה רובינשטיין'.
לאצ'ו, חבר 'עקיבא' סיים את לימודיו התיכוניים בעיר, עזב את התנועה ודרכו נפרדה מדרכם של חבריו ב'עקיבא', בני גילם של שימק דרנגר, יוסטינה, אהרון ליבסקינד ואחרים. הוא נספה בשואה עם הוריו, מר וגב' קולין.
