לא רחוק מה"ארמון" כ – 20 מטר מערבה, נמצא האסם. האסם היה משכנם של עובדי הכפייה – "קומנדו העבודה" . חלקם הוחזקו בקומה התחתונה וחלקם בקומה העליונה. "קומנדו העבודה" התחלק ל"קומנדו היער" ו"קומנדו הבית", "קומנדו היער" עבדו ביער ז'וחוב בקבורת הנרצחים ומאוחר יותר בשרפת הגופות. "קומנדו הבית" עבדו בארמון באיסוף חפציהם של הנרצחים, במיון ובסידורם לקראת פינוים מהמקום. בשלב מסוים שימשה גם הכנסייה כמקום אחסון של חפצי היהודים שנותרו מאחור לאחר הרצח. בין אנשי "קומנדו הבית" היו חייטים, סנדלרים ובעלי התמחות מיוחדת, שנבחרו לעשות כל מיני שירותים בשביל סגל המחנה. האסירים האלה חזו בתהליך ההשמדה ההמונית כולו. הם חיו במשטר של טרור מיוחד במינו. היו מורעבים, ורגליהם נתונות היו בשלשלאות דרך קבע. השומרים הכו אותם ועינו אותם כל העת. מדי ערב עם סיום עבודתם הובלו האסירים כבולים ברגליהם אל לינת הלילה שלהם באסם. היו כמה ניסיונות בריחה ויש שניסו להבריח מכתבים החוצה ובהם מידע על מה שמתרחש במחנה, מתוך תקווה שהעדות הכתובה תתגלה בדרך זו או אחרת.
בלילה שבין ה – 18 – 17 בינואר 1945, ערב סגירתו הסופית של המחנה מחליטים הגרמנים לחסל את "קומנדו העבודה". באסם יושבים 47 אסירים, בעלי מלאכה, ואנשי הקומנדו. איש ה - S.S. לנץ דורש מחמישה אסירים לצאת וללכת אחריו, הוא דורש מהחמישייה לשכב על הבטן עם הפנים לקרקע, בחמישייה זו נמצא גם שמעון סרבניק, אחד משלושת ניצולי חלמנו, סרבניק שוכב שלישי:
"שכבנו חמישה ראשונים, שכבנו כך עם הגב למעלה, שמעתי את הירייה הראשונה, אז התחלתי להסתובב עם הראש. שמעתי את השנייה. פתאום בשלישית קיבלתי כדור... לאחר הירייה השנייה נבהלתי ורעדתי בכל הגוף ו...זה מה שהציל אותו כיון שהדבר גרם לכך שהכדור לא פגע בגולגולת, אלא הוא עבר דרך הצוואר והחך העליון ויצא דרך האף, ולמרות פצעתו הקשה הוא עושה את עצמו למת...שכבתי. עמד שם חייל גרמני ששמר על המתים... לנץ הלך עם האוזן למטה, לשמוע אם מישהו עוד מתנועע. היו כאלה שעשו כל מיני תנועות, אז הוא הוציא את האקדח וירה בהם שנית. אחרי כמה רגעים חזרה אלי ההכרה, כשראיתי שהוא בא, הפסקתי לנשום, לא נשמתי.
לאחר שיצאו שתי חמישיות נוספות מבינים האסירים באסם שהם הולכים להיות מושמדים. ז'ירובסקי, ניצול שני מחלמנו, נוקש על תקרת הקומה הראשונה של האסם, בכדי להזעיק את בעלי המלאכה הנמצאים בקומה העליונה, והוא מחליט להציל את חייו. הוא נעמד ליד הדלת עם סכין המוסתר בשמיכה וכאשר קוראים לחמישייה השלישית, הוא יוצא עם סכין, מפיל את לנץ, חותך לז'נדרם אחד את האף ולשני את האוזן ומתחיל לברוח. הוא נורה ברגלו אך ממשיך להימלט, הנאצים מארגנים מרדף בפיקודו של בוטמן אך לא מצליחים לתפוס אותו. במקביל ממשיכים הגרמנים בהרג האסירים. הם קוראים לחמישייה נוספת לצאת מהאסם ויורים בהם. נשארו 20 בעלי מלאכה בקומה העליונה ולנץ נכנס עם עוד שוטר בכדי להוציא את האסירים מהאסם. האסירים תופסים אותו, לוקחים את אקדחו, ויורים בשני שוטרים העומדים בפתח. בינתיים חוזר בוטמן מן המרדף והוא קורא ליהודים לשחרר את לנץ ובתמורה הוא ישחרר אותם, בתגובה פותחים האסירים באש. אחד היהודים צעק לפתע שלנץ תלה את עצמו, לגרמנים לא היה בדיוק מושג מה קורה בפנים, לפתע הם ראו שהגג של האסם מעלה עשן, בוטמן נתן פקודה לשרוף את האסם על יושביו למרות שהם תפסו את לנץ. הם מביאים להביורים ומעלים את האסם באש. מתוך האש יוצאים שני אסירים אפופי להבות וסוחבים אתם עוד גרמני אל תוך האש וגם הוא נשרף עימם. שמואל סרבניק ניצל פעמים רבות בזכות התושייה שלו וגם הפעם הוא מצליח לשרוד ולברוח מהמחנה. אחרי שהנאצים עזבו הוא זחל לאורוותו של איכר פולני, שם התמוטט . רופא של הצבא האדם קבע שנותרו לו שעתיים לחיות. לתדהמת הרופא הוא החלים.
מתוך עדותו של שמעון סרבניק במשפט אייכמן
