חלמנו



הקלק כדי לקבל תחזית מפורטתהורד מסלול ארץמעניין מאד


חלמנו – Chelmno, בגרמנית קולמהוף – Kulmhof הוקם בדצמבר 1941 כמחנה השמדה ראשון , בכפר הפולני חלמנו שבנפת קולו- Kolo , 70 ק"מ ממערב ללודז'. מחנה חלמנו היה המחנה הראשון לרציחת המונים בגז במסגרת "הפתרון הסופי". הוא היה אתר ההשמדה הראשון מחוץ לשטחי ברית המועצות בו החל מתבצע רצח שיטתי של העם היהודי. הוא נועד להיות האתר המרכזי להשמדת יהודי גטו לודז' וחבל ורטלנד.





View מדריך חלמנו in a larger map

מחנה חלמנו הוקם בשני אתרים, המרוחקים 4 ק"מ זה מזה.

א. מחנה הטירה - Schloss היה בתוך הכפר, מקום קליטתם של הקורבנות ורציחתם. במחנה הטירה היה גם האגף האדמינסטרטיבי, איזור המגורים של סגל המחנה ומחסנים לאכסון דברי ערך והרכוש היהודי

ב. מחנה היער – Waldlager ביער הסמוך ז'וחוב. מחנה זה היה אתר הקבורה והשריפה – בו נמצאו קברי ההמונים ותנורי המשרפות.




הפעלת המחנה, ניהולו וביצוע תהליך ההוצאה להורג הוטלה על יחידה מיוחדת, "הזונדרקומנדו קולמהוף" תחת פיקודו של הרברט לאנגה ואחר כך תחת פיקודו של הנס בותמן. יחידת "הזונדרקומנדו קולמהוף" הייתה מורכבת מאנשי משטרת הביטחון ו"משטרת המגן". 20 איש היו בעלי תפקידים מרכזיים במחנה, ומספר המשרתים ביחידה מנה כ - 120 אנשי משטרת המגן. הם היו מחולקים לשלוש יחידות משנה:
1. "קומנדו תובלה" – יחידה שפעלה בעיקר בתחנת הרכבת הסמוכה לחלמנו בעיירה פוביירצ'ה - Powiercie . לתחנה זו הגיעו רוב הקורבנות. תפקיד היחידה היה לחזק את המשמר הגרמני המלווה את המגורשים במשאיות מתחנת הרכבת למחנה הטירה.

2. "קומנדו הטירה" – יחידה שפעלה במחנה הטירה. תפקידה היה לשמור על מחנה הטירה ולהשתתף בתהליכי הרצח.

3. "קומנדו היער" – פעל במחנה היער ז'וחוב. תפקידו היה לשמור על המחנה מפני סקרנים. שני מעגלי שמירה הוצבו בשטח, על מנת להבטיח שאיש לא יתקרב ולא יוכל לראות את הנעשה ביער. קומנדו היער היה אחראי גם על פריקת גופות הנרצחים ממשאיות הגז, קבורתן ושריפתן.



4. "קומנדו עבודה" – יחידה מיוחדת של עובדי כפייה. מקרב המגורשים שהובאו למחנה ההשמדה חלמנו בחרו הגרמנים 50 – 60 גברים חזקים, הם חולקו לשתי קבוצות והיו לפרק זמן לעובדי כפייה. קבוצה אחת הועסקה בתוך הארמון באיסוף בגדיהם של הנרצחים, ובעבודות ניקיון ושירותים למען סגל המחנה. הקבוצה השנייה הוכרחה לחפור את קברי ההמונים, וכשבאו משאיות הגז ובהן גוויות הנרצחים היא נאלצה להוציא את הגוויות מן המשאיות ולסדרן בתוך קברי ההמונים.

ב – 8 בדצמבר 1941 החלו השילוחים להשמדה בחלמנו ולמחרת היום החל המחנה לפעול. הקורבנות הראשונים היו יהודי הגטו של העיירה קולו Kolo ששכנה במרחק 10 ק"מ מחלמנו. אחרי יהודי קולו הגיע תורם של היהודים מקהילות הסביבה. לרוב הובאו המגורשים לחלמנו ברכבות משא אל תחנת הצומת בקולו, ומשם הועברו ברכבת שנעה על מסילה צרה אל תחנת הרכבת בפוביירצ'ה. מפוביירצ'ה הובלו היהודים במשאיות לחלמנו. לפעמים הגיעו הקורבנות לחלמנו במשאיות, ישירות ממקום מגוריהם. העברת המגורשים נעשתה בליווי כבד של אנשי המשטרה הגרמנית. בין הקורבנות הראשונים היו גם 5,000 צוענים שהיו כלואים בחלק נפרד בגטו לודג'.

באמצע ינואר 1942 החלו הגירושים מגטו לודג'. עד ספטמבר 1942 נרצחו בחלמנו 71,000 יהודים. מספר זה כולל גם יהודים מגרמניה, מאוסטריה, מצ'כוסלובקיה ומלוקסמבורג שלפני כן גורשו לגטו לודג'. במהלך שנת 1942 נרצחו בחלמנו היהודים מכול 36 הישובים בחבל וארטלנד. במרס 1943 נפסקו המשלוחים לחלמנו, אותה עת כבר הושמדו כל היישובים היהודיים בוארטלנד למעט גטו לודג'. בנוסף לכך נרצחו גם 15,000 יהודים מגטו לודג' שנשלחו לעבודת כפייה במחנות שבאזור וארטלנד.

בחלמנו נרצחו גם כמה מאות פולנים, שבויי מלחמה רוסיים, ו – 88 ילדים צ'כים מהכפר לידיצה. עם הפסקת המשלוחים לחלמנו במרס 1943, החליטו השלטונות על חיסול המחנה. המחנה נסגר, הטירה בחלמנו נהרסה, ואנשי הסגל הועברו ליגוסלביה.

באפריל 1944, לקראת חיסולו המתוכנן של גטו לודג', החליטו הנאצים לחדש את פעילות ההשמדה בחלמנו. האנס בותמן ואנשי "זונדרקומנדו קולמהוף" חזרו מיוגוסלוויה להפעיל מחדש את המחנה. המחנה נבנה מחדש בחלק שהייה לפני כן מחנה היער.

ב – 23 ביוני 1944 עד 14 ביולי הועברו מגטו לודג' לחלמנו 7,176 נפש, אלא שקצב ההמתה בגזים היה איטי ובכדי לזרז את חיסול גטו לודג' הפסיקו הנאצים את המשלוחים למחנה חלמנו ויושבי הגטו הועברו לאושוויץ.
בתחילת ספטמבר 1944 החלה יחידת ה"זונדרקומנדו" 1005 בשריפת גוויות הנרצחים ובטשטוש ראיות ועקבות הרצח. ובאמצע ינואר 1945 נסגר סופית המחנה.

איך מגיעים

נצא מוורשה בכביש 2 המכונה גם כביש 30 E וניסע עד צומת קולו-Kolo . קולו נמצאת בחבל ותרלנד – במערב פולין, עם הכיבוש הגרמני סופח אזור זה לגרמניה, והיה האזור הראשון המיועד להיות נקי מיהודים ובהמשך מפולנים. 

בצומת קולו- Kolo נפנה ימינה לכביש 473, ניסע 10 ק"מ מקולו ,Kolo נעבור את העיירה פוביירצ'ה- Powiercie, מסילת רכבת צרה חיברה את עיירה זו למסילת הרכבת בקולו- Kolo. ונגיע לכפר חלמנו. מרבית הנרצחים בחלמנו הגיעו ברכבת לתחנת הרכבת בקולו- Kolo ומקולו- Kolo הובלו במסילת הרכבת הצרה לפוביירצ'ה - Powiercie ומפוביירצ'ה במשאיות לחלמנו -Chelmno. היום הכפר הוא עיירה, בעבר היה כפר קטן ומבודד, ניסע בכביש עד שנגיע לכנסייה, ממערב לכביש ניצבת לה הכנסייה במלוא הדרה, והכפר עצמו. ממזרח לכביש, 200 מטר מהכנסייה נמצא "מחנה הטירה". בכניסה למחנה מגרש חנייה קטן, שער כניסה וגדר שתפקידה לשמור על המקום. נשאיר את הרכב במגרש החנייה ונכנס לאתר.


אם הגענו לקולו ברכבת מוורשה או לודז' אפשר לקחת מונית שתסיע אותנו עד לכנסייה בחלמנו. לאחר הסיור בטירה נמשיך למחנה היער שם נבקש מהנהג שיסיע אותנו בדרך העפר לאנדרטת "זה השער לד'" ולקבוע עם הנהג שיחזור לאחר כשעה לאסוף אותנו מאתר הזכרון לנספים הפולנים הנמצאת ליד כביש חלמנו - קולו.




מידע שימושי

כתובת: הארמון והמוזיאון בחלמנו נמצאים בקרבת צומת גרבינה Grabina לודז' Lodz וקולו Kolo מחנה היער נמצא 4 ק"מ צפונה על כביש חלמנו קולו.
טלפון: במשרדי המוזיאון בקונין 242-75-30
פקס:
מנהל: Lucja Pawlicka Nowak
דואר אלקטרוני:
אתר אינטרנט: 

שעות פתיחה: 10:00-18:00כניסה: חופשית.

הערה: אין.
זמן מומלץ לסיור: 1 שעה במוזיאון ובטירה בחלמנו ועוד כשעה במחנה היער.